טיפול בפנקייק: שיטה לקירוב לבבות
רותי רוסו פגשה באב גרוש שמנסה לתקשר עם בנו המתבגר בסופרמרקט, חשה עצמה סופר נני, וחשבה בשבילם על מתכון פשוט ומאחד לבבות לפנקייקס. בסוף יצאו לה עוגות מחבת טעימות עד כדי התמכרות
לממהרים: המתכון של רותי רוסו לפנקייק של עצלנים
הם בטח יזמינו המבורגר מ"אגאדיר" או את המנה ההיא המתקתקה מ"ג'ירף". נער-מרד מת עליה, או לפחות זה מה שאבא-בוס אוהב לספר לעצמו. היה ביניהם מתח שהכניס את שניהם ללחץ. האבא בלע רוק בקול, והרגיש אי נוחות עם השקט. הוא ניסה ליזום שיחה על כדורגל. הסתבר שגם הילד לא ממש מבין בזה. ליד הקופאית היו תלויים סכיני הגילוח של ג'ילט. הוא תפס אחד ביד לשם המחשה, כי אי אפשר להוריד אותם ללא אישור הקופאית, ושאל את הבן שלו, ככה, קבל עם ועדה, אם הוא צריך סכין גילוח. ואז בלע רוק שוב, כאילו הרגע שאל אותו אם הוא צריך קונדומים.
הצצתי בפנים של הבן. הן היו חלקות כמו חלוק נחל ותיק, עדינות ושחומות. כמה יתדות של זיפים ליד הפאות הסגירו שמדובר במתגלח טרי. "יש לי סכין בבית", הוא ענה בקול שקט וצרוד. זה היה רגע קצר ששיקף תמונת מציאות צורבת. ואולי פספסתי בגדול, והאבא הוא לא מנהל אלא רואה חשבון עצמאי, והילד עושה בגרות בהיסטוריה והם בכלל יוצאים לאכול בחוץ, בקופי בר, אבל את המבט של האבא באותה שנייה לא פספסתי.
אני לא ורדה רזיאל ז'קונט, ואני לא מתיימרת להיות מבינה גדולה במערכות יחסים בין אבות גרושים לבנים מתבגרים, אבל כשהבטתי בהם חשבתי שהשיחה הזאת היתה שונה, אילו בעגלה של האבא היו שוכבים באותו זמן שתי עגבניות ושני מלפפונים, תבנית ביצים וקוטג'. רציתי להביא לו מתכון למשהו קל ומשמח ששניהם ייהנו להכין יחד, ואחר כך לאכול. מתכון שילכלך קצת, רק קצת, כלים אמיתיים ולא חמגשיות מאלומיניום. מתכון לאבות גרושים עם ילדים מתבגרים, אבל לא רק.
חשבתי על פנקייקס, רק שהם דורשים הרבה עבודה ונהרסים בקלות. החלטתי להתחיל בכל זאת במתכון של פנקייקס, ולצמצם ולפשט אותו למינימום. מינימום מרכיבים ומינימום עבודה, כל עוד הקונספט ממשיך לעבוד.
מה הקונספט? ובכן, הפנקייקס מבוססים על בצק בלילה. בבצק בלילה יש פי שלושה עד חמישה יותר נוזלים מאשר בבצק רגיל, ולכן אי אפשר ללוש אותו. בגלל הבישול המהיר של הבלילה במחבת אי אפשר להתפיח אותה בשמרים, והיא צריכה עזרה כימית. ברוב המתכונים אפשר למצוא שילוב בין סודה לשתייה לאבקת אפיה. הסודה לשתייה מייצרת גז במגע עם חומר חומצי (יוגורט או רוויון, למשל). אבקת האפייה מייצרת גז בשני שלבים: במגע עם נוזל, ואחר
חוץ מזה, הבלילה של הפנקייקס, בשונה מבלילה של קרפים למשל, צריכה להיות סמיכה. בלילה דלילה תוליד פנקייק שטוח. גם כאן הקצפת חלבונים יכולה לעזור, אבל גם פה היא תמשיך להיות מעיקה ומלכלכת. במקום חלב בחרתי להשתמש רק ברוויון, שיספק חומציות לסודה לשתייה וגוף לבלילה כולה. אחרי מספר ניסיונות בחרתי להעיף את אבקת האפייה ולדבוק בסודה בלבד.
המתכון עם שתי האבקות הכיל יותר מדי כימיקלים והטעם שלו היה דומה לטעם של פנקייקס מאבקה להכנה מהירה. בסוף נשארתי ביד עם משהו קצר ופשוט, והתוצאה היתה מדהימה. קשה להגיד שמדובר בפנקייקס למהדרין, אלא יותר בגרסה קלה עד גיחוך וטעימה עד התמכרות לעוגות?מחבת מבצק בלילה. אפשר לאכול אותן במייפל, בחמאה, בריבה, עם פירות טריים, בשמנת חמוצה, בשוקולד, בחמאת בוטנים, עם אגוזים קלויים או בגולדן סירופ )מישהו יודע אם אפשר להשיג בארץ? (. אפשר גם עם תוספות מלוחות כמו גבינה טובה או נקניק )לא אמרתי בייקון(, ואפשר ואף רצוי לאכול אותן חמות, כשהן יורדות מהמחבת בדרך לצלחת ההגשה.
למתכון הפנקייק לעצלנים של רותי רוסו
נא להמתין לטעינת התגובות
