הזוג המוזר עושה בגדים מוזרים
גם אחרי 12 שנות יצירה מוערכת, צמד המעצבות הפועלות בפריז ובברלין תחת המותג Bless עדיין לא החליטו אם הן עוסקות באמנות, בעיצוב מוצר או באופנה. עד שזה יקרה, הן ממשיכות להנפיק קולקציות יוניסקס חתרניות לצד מוצרים הזויים, ומתכוננות לשיתוף הפעולה המסעיר הבא, הפעם עם מגזין ישראלי. ריאיון בועט
כך או כך, קשה להתעלם מהפריט המוחצן, הראוותני ומלא ההומור הזה, כמו גם מפריטים אחרים של צמד המעצבות אינס קאהג (באיור הימני) ודזרי הייס (בשמאל), הנעים על הגבול הדק והמטושטש שבין אמנות לעיצוב מוצר ולאופנה. קאהג מדגימה לי את אופן החשיבה הזה כשמתוך קופסת פלסטיק שקופה היא שולפת כבל לבן של נגן איי-פוד שעוטר על ידן לכל אורכו בפנינים קטנות.

בקופסה אחרת מסתתרות מכוניות מירוץ קטנות עם שלט רחוק מקולקציית סתיו-חורף 2009-2008 בעיצובן, חלקן משובצות אבני מראה מנצנצות, ועליהן מורכב פוני עשוי פרווה, שמתנפנף ימינה ושמאלה בחלל החנות בהתאם למהירות נסיעת המכונית. אלו, לצד קולקציית הביגוד המעניינת שמציגות השתיים מדי עונה בשבוע האופנה בפריז, מסמנים אותן בתעשיית האופנה כאחרונות האוונגרד וכשתי מעצבות אופנה שחוויית הביקור אצלן אינה מסתכמת ברפרוף בקולבי החנות, אלא שוות ערך לבילוי במגרש משחקים למבוגרים.
השתיים יוצרות יחד מאז סיימו את לימודי עיצוב האופנה בשנת 1995: קאהג, 38, באוניברסיטה לאמנות ולעיצוב בהנובר; הייס, 37, באוניברסיטה לאמנויות בווינה. ההיכרות ביניהן נערכה שנתיים קודם בתחרות אופנה בינלאומית למעצבים צעירים שנערכה בפריז (Jeunes Createurs de Mode Concours International des).
הפריצה הגדולה שלהן אל תעשיית האופנה התרחשה בשנת 1996, כאשר פרסמו מודעה קטנה במגזין התרבות והאופנה הבריטי ID, בה הציעו למכירה את הפריט הראשון של המותג: -BLESS No 00 Furwig שהוא תשעים ושלוש פאות ראש עשויות פרוות דביבון. מעצב האופנה הבלגי מרטין מרג'יאלה היה בין הראשונים לזהות את הפוטנציאל של השתיים ולהקפיץ
"מלבד השם בלס, תמונה של המוצר ומספר טלפון לא היה שום מידע על מה באמת המודעה", משחזרת קאהג בסטודיו הנעים שלה, השוכן ברחוב רוזה לוקסמבורג במרכז המזרחי של ברלין. "שתי הפניות היחידות שהגיעו היו ממרג'יאלה ומהבוטיק'קולט' בפריז". מאז מנפקות השתיים מדי שנה מספר מוצרים של "בלס", שנלווים לקולקציות הביגוד, הזוכות כל אחת מהן למספר, למשל קולקציית סתיו-חורף הנוכחית שהוצגה בפריז היא No 34 Bless, וזכתה לשם Eprfect Verything, שהוא Everything perfect בשיכול אותיות).

"מן הסתם גברים יקנו פחות חצאיות, אבל הקו שלנו הוא יוניסקס", היא מוסיפה ומדגימה את דבריה באמצעות ז'קט מחויט שחור מצמר אנגלי וכפפות עור שחורות שאליהן מחובר קצה שרוול של ז'קט צמר אפור בדוגמת אדרת דג.
נראה כי מה שמחזיק אותן רלוונטיות, מקוריות וחתרניות בלתי נדלות הוא שיתופי הפעולה הבלתי פוסקים שלהן עם גרפיקאים, מעצבי אופנה, עורכי מגזינים, מעצבי מוצר וגם מותגים כמו חברות הג'ינסים "ליוויס" ו"רנגלר". שיתוף פעולה מסקרן שלהן יתקיים באביב הבא עם מגזין "פיקניק" הישראלי, שילווה את קולקציית אביב-קיץ 2009 של המותג.

"אני עדיין לא יודע מה יהיה בגיליון", אומר אחד משלושת עורכי המגזין, מאיר קורדבני, "אבל 'פיקניק' יוצא כל פעם בפורמט שונה, ואני מאמין שבגיליון עם בלס יהיה דגש על אופנה". גם קאהג והייס מתחמקות מתשובה לגבי מה שצפוי להיות במגזין. הן רק מוכנות לומר שמאז קולקציה/מוצר מס' 23 הן נוהגות לשתף פעולה עם מגזינים עצמאיים, כדי להציג את הרעיון שמאחורי הקולקציה.
"פיקניק" יצטרף למבחר פרסומים שמשחרר המותג מדי קולקציה, שהגיעו לשיאם עם הספר שהשיקו השתיים לפני כשנתיים במלאות עשור למותג. במסיבה חגיגית בחנות המותג ברובע המארה בפריז עסקו המוכרות בעיקר בניסיונות להסביר לאורחים שהספרים אינם מתנה, אלא נמכרים במחיר של 45 אירו. "איבדנו הרבה ספרים באותו ערב", צוחקת קאהג כשאני מזכיר לה את המסיבה.
החנות בפריז נפתחה לפני שנתיים, שם גם ממוקם הסטודיו הנוסף של המותג בו יושבת הייס. "אין חוקיות בנוגע לאופן העבודה", מבהירה קאהג. "אנחנו נפגשות מדי שבועיים ובין לבין יש מיליון מיילים ושיחות טלפון". העבודה בשתי בירות מרוחקות מעניינת. ברלין ופריז מתפקדות כמו פוזיטיב ונגטיב של תעשיית האופנה-האחת שבעה ויוקרתית, השנייה אלטרנטיבית ומתפתחת.
יחד הן מעניקות למותג את המתח והמיצוב שלו כפריט יוקרה במהדורה מוגבלת ליודעי ח"ן. אלו יודעים להעריך את הייחודיות, החומרים האיכותיים ויוקרת המוצר, גם אם לא מת ?נוסס עליו לוגו. "בנקודה זו של הקריירה אנחנו לא בטוחות אם מה שאנחנו עושות הוא באמת אופנה, כיוון שאנחנו לא עוקבות אחר טרנדים", אומרת קאהג בשם השתיים.
"המטרה שלנו היא ליצור דברים שאנחנו צריכות באופן זמני, ואחד הדברים החיוביים באופנה הוא שהיא מהירה ויש לך רשות, אפילו מצפים ממך, להשתנות ולשנות את הטעם העכשווי. מצד שני, אנחנו מנסות ליצור מותג עם ערכים קבועים, קלסיים, ירוקי-עד, שיהפכו עם הזמן ליותר טבעיים. אנחנו מאוד שמחות בפוזיציה שלנו ובדרך שלנו להבין ולטפל בדברים באופן אישי, שלפעמים אינו מסחרי".
בעבודה שלכן שברתן גבולות רבים. עד לאן תרחיקו?
"זו שאלה שקשה לענות עליה, כיוון שאנחנו מרגישות לא פעם אפקט של חוסר הבנה לדברים שאנחנו יוצרות. מצד אחד אתה יוצר מוצר שנראה קלסי מאוד, אבל קשה לראות את החדשנות ואת העבודה הקשה שבו. ניתן להבין את הפיקחות שלו על הגוף רק כשאתה מודד אותו. מצד שני, אנחנו גם יוצרות מוצרים שלפני כן לא היו קיימים, ולפעמים הם גם מטרידים מבחינה ויזואלית. אנחנו מספקות לסביבה שלנו דימוי מאוד לא רגיל, שלפעמים קשה לעכל אותו, מה שמקשה לתייג אותנו. אבל אנחנו שמחות על המקום הזה".