טוני, לטיפולך: מסעדת כרמלה סופרנו
כרמלה סופרנו היתה יכולה להיות מסעדה שתשרוד את המשבר הנוכחי בכבוד אם חומרי הגלם שמהם עשויות המנות המעוצבות והמקוריות שבה היו איכותיים יותר. חבל שזה לא המצב
לזניה בכרמלה סופרנו צילםו: רובי קסטרו
כלל, אנושות. הזיכרונות בענף מהמשבר הקודם, זה של שנות האינתיפאדה, עדיין טריים. יש אנשים, תתפלצו לשמוע, שעוד משלמים חובות.
אז צריך להרגיע: בשנות האימה ההן, למצב הכלכלי נוספה גם החרדה הפיזית, הקיומית, מפני יציאה מהבית. יש להניח (אף על פי שלכו תדעו: יש בחירות, ומתברר שמי שכבר המיטו עלינו אינתיפאדות מוכנים ומזומנים לשוב לתפקיד) שהמשבר הנוכחי יהיה פחות חמור. לא רק בשל היעדר חרדת היציאה, אלא גם מכיוון שבשנים האחרונות ההרגל לאכול בחוץ, המוסכמה שלאכול במסעדה זו לא רק פוזה של עשירים, השתרשו היטב.
אחד הדברים הנוראים ששמעתי השבוע, אגב המצב, נאמר דווקא על ידי מישהו מהענף: "מיתון", הוא אמר, "שקול במסעדות לנדידת הגנו: זה הורג את החלשים ובסופו של דבר עושה טוב לעדר". זו ראייה אכזרית. בעיני, זה בדיוק סוג הראייה שהביא אותנו למשבר הנוכחי: התפישה העירומה, האווילית הזו, של דרוויניזם חברתי.
אז למרות השמחה לאיד-וכזו לא חסרה השבוע, בעיקר בעקבות השמועות על RDB כדאי לזכור שהענף נמצא היום במצב הרבה יותר טוב מזה שהיה נתון בו ערב המשבר הקודם. יהיו שינויים, בוודאי שיהיו, אבל ספק אם המצב שראינו במיתון הקודם, שבו שכבות שלמות של מסעדות פשוט נמחקו, יחזור על עצמו. אם אפשר לשער, יש שני תחומים שבהם המסעדנות תיפגע במיוחד, ושניים שהמצב ייטיב איתם.
אלה שייפגעו יהיו, בראש ובראשונה, המסעדות באזורי התעשייה המתוחכמת. אחד הקיצוצים הראשונים בכל החברות באזורים האלה יהיה בתלושי הצהריים. מי שבנה תחשיב עסקי על מחזורים מובטחים בצהריים, ועל רווח מזדמן בערב, יצטרך לחשב מחדש.
כרמלה סופרנו צילום: יחסי ציבור
הסוג השני של מסעדות שייפגעו יהיה מסעדות הראווה, שאליהן אתה הולך בעיקר כדי להתחכך בארקדי ושאר אושיות. לא מפני שללקוחות של המסעדות האלה יחסר כסף-להיפך, הרי כל ההאצה המלאכותית של המשבר הזה נועדה להבטיח שהכסף יזרום מכיסינו לכיסם מהר יותר, דרך בטוחות ממשלתיות ופאניקות תקשורתיות-אלא מפני שבסופו של דבר ייווצר בון טון של "לא נעים". לא נעים גם לעשוק אותנו וגם לרקוד לנו על הראש.
ואלו מסעדות יכולות לשגשג בתקופה כזו? ראשית, מסעדות עממיות טובות: אנשים הרי בכל זאת צריכים לחטוף משהו בצהריים. שנית, מסעדות דוגמת "כרמלה סופרנו" החדשה בתל אביב. מסעדות מעוצבות, נעימות, עם שירות מצוין, תפריט מתוכנן היטב, ובעיקר כאלה שמציעות אופציה לבילוי ערב שלם במחירים שבהם במסעדות הראווה אתה בקושי מקבל מתאבן. ואני מבקש להדגיש: דוגמת כרמלה סופרנו, ולא כרמלה סופרנו.
מכיוון שבכרמלה סופרנו יש כמעט כל המרכיבים הנחוצים, חוץ מאחד: איכות האוכל. ואני מבקש לדקדק הלאה: האוכל כאן מתוכנן כראוי ומבוצע כהלכה. הבעיה היחידה איתו היא איכותם הירודה, ירודה עד להתמיה, של חומרי הגלם. זה הכל.
זו מסעדה שעם שיפור קטן (תקציבית), אבל גדול (איכותית) בחומרי הגלם יכולה להיות מטריצה למסעדות לתקופה קשה. המקום עצמו נעים להפליא: תקרה גבוהה, חלל פתוח, שולחנות מרווחים ותחושה שברגע שנכנסת יצאת מהיום-יום.
חוכמת גלם
השירות מופתי. בחרנו שולחן בחוץ, וברגע שישבנו, המלצרית (טל) שאלה אם אנחנו מעשנים. כשהשבנו שלא, היא סילקה את המאפרה מהשולחן. השתנקתי: זה משהו שכבר כל כך התרגלת לא לצפות לו אצלנו. והנה. לכל אורך הערב המשיכה טל להיות חוח צחוק: ידענית, עירנית, אכפתית. כל מה שצריך כדי להפוך יציאה לבילוי. ורק האוכל, האוכל.
כרמלה סופרנו צילום: יחסי ציבור
לקשט לזניה בנבטים זה לעשות צחוק משניהם. שלא לדבר על כך שמתחת לערימת הנבטים היתה עוד ערימה: של חיקוי פרמזן דמוי פלסטיק. אין שום סיבה להטביע לזניה בפרמזן, אבל אם כבר, אז אמיתית. המקומית חורקת בשיניים וטעמה כטעם מחק קצוץ.
הלזניה עצמה היתה אכילה, לגמרי, אבל לא היה בה שום דבר חד, מדויק, מובהק. סתם ערימת בצק, בשר ורוטב עגבניות. פנה ברוטב אלי אוליו, לעומתה, היתה גרועה בתכלית: הפסטה עצמה היתה חסרת טעם ובמרקם של ניילון שבושל פחות מדי, הזיתים היו מלוחים מדי, העגבניות חמוצות מדי, וכל העסק לא התחבר ולא נהפך למנה.
ושוב: עם
חומרי גלם כל כך נחותים פשוט אי אפשר להצליח. זיתים מעולים (אולי צימוקי זיתים, כמו שכתוב בתפריט? ), עגבניות יבשות עדינות, שמן זית טוב ובעיקר פסטה טובה, והמנה הזו היתה יכולה להתחיל לחייך.
שתי הפיצות-"אחת של כולם" עם רוטב עגבניות, מוצרלה, מוצרלה מעושנת, פלפל מתוק חרוך, זיתים, בצל סגול ומנטה; ו"משלנו" עם מחית בצל מקורמל, ממרח עגבניות מיובשות, בשר טלה קצוץ, טחינה, פלפל חריף וצנובר, שתיהן גדולות ומשביעות-סבלו מאותה בעיה בדיוק: מתכון טוב וביצוע טוב, אבל מה זה עוזר כשמפזרים מלמעלה חומרי גלם שאפילו גורדון רמזי לא היה מצליח להפוך למשהו טעים? נורא חבל, כי כרמלה סופרנו היא בדיוק המסעדה המעוצבת, הזולה ורבת הקסם שמתאימה לזמנים הנוכחיים. כמה חבל שדווקא האוכל מקלקל הכל.
כרמלה סופרנו, רח' מנחם בגין 37, תל אביב. טל ': 03-5622121
אפשר חשבון?
טליאטלה אלי אוליו: 43 שקל
לזניה בשר: 49 שקל
פיצה "אחת של כולם": 44 שקל
פיצה "משלנו": 42 שקל
טיראמיסו: עח"ה
סן פלגרינו גדול: 24 שקל
טיפ: 48 שקל
סה"כ: 250 שקל
נא להמתין לטעינת התגובות
