הטעם הרע הוא דווקא טוב: המעצבת ריי קוואקובו
כך חושבת המעצבת הנערצת ריי קוואקובו, שהחל ממחר שמה כבר לא יישמע לרבים כמו סינית. ראשית, כי היא יפנית, אבל יותר חשוב: את עיצוביה האוונגרדיים כולם יוכלו לדגום בסכומים מגוחכים ברשת H&M. ריאיון ראשון לעיתון ישראלי עם נושאת הבשורה
ריי קוואקובו צילום: יחסי ציבור קום דה גרסון
הבחירה בקוואקובו אינה מפתיעה. מבין כל מעצבות האופנה החיות היא מסומנת, מאז ייסדה את המותג בשנת 1969, כמעצבת האופנה החשובה ביותר בתעשייה, מעצבת שהשפיעה על דורות שלמים של אופנאים, סטייליסטים, ארט דירקטורים וצלמים.
לראיה, במאי 2001 הוצגה תערוכה במוזיאון האופנה Momu שבאנטוורפן , בה הוכתרו קוואקובו וגבריאל (קוקו) שאנל, כשתי מעצבות האופנה המהפכניות של המאה ה-20.
תחת הכותרת "שתי נשים", בחנה התערוכה את ההשפעות של שתי המעצבות על האופן שבו אופנה נלבשת, נתפסת, נחווית ומוצגת כיום. אם בשנות ה-20 שחררה שאנל את הנשים מקרסי המחוך והעני?קה להן את השמלה השחורה הקטנה, 50 שנה לאחר מכן קראה קוואקובו תיגר על קוד הלבוש המודרני והציעה לנשים תפיסות דה קונסטרו-קטיביות חדשות בלבוש.
אולם אם עד היום נתפס בית האופנה "קום דה גרסון" כאכסניה ליודעי ח"ן אינטלקטואלים שבנשימה אחת יודעים להשוות את עיצוביה של קוואקובו לטקסטים של דרידה, מחר תשיק המעצבת האוונגרדית קולקציה ראשונה להמונים, במסגרת שיתוף פעולה מסקרן נוסף של חברת האופנה השוודית H&M עם מעצבי אופנה נודעים (בעבר עשו זאת קארל לאגרפלד, סטלה מקרטני, ויקטור & רולף ורוברטו קוואלי).
הקולקציה מורכבת מ-200 פריטי לבוש ואביזרים לנשים ולגברים (טווח מחירים: החל מ-25 דולר לחולצה בעלת הדפס נקודות ועד 350 דולר לשמלת קומות שחורה במראה גותי), ולראשונה-בושם יוניסקס שיימכר במחיר של 29.90 אירו ליחידה.
מתוך הקולקציה של קוואקובו לHאנדM צילום: אנדראס סג'ודין
את בעלה אדריאן יופה, נשיא החברה והאיש שלצידה ב-21 השנים האחרונות, פגשתי כשביקר בישראל בפברואר 2005 להשקת ליין הבשמים של החברה. יופה, יהודי דרום אפריקאי שאף גדל ברמת גן מספר חודשים בהיותו ילד, ניתח את אופן החשיבה של המותג בצורה עסקית ומחושבת. קוואקובו, לעומת זאת, מתגלה כאישה רגישה ודעתנית, שיוצרת מהלב ומהבטן.
עיצוב ללא גבולות
מאז השיקה קוואקובו, 66, את "קום דה גרסון" בעיר הולדתה טוקיו, שבה מתרכזת עיקר עבודתה כיום, היא תרה בעיצוביה אחר ניסיון לבטא קול אישי וייחודי. העובדה שהעסק נמצא בבעלות אישית ואינו משתייך לאף תאגיד או קונגלומרט גדול, מאפשרת לקוואקובו ליצור ללא תכתיבים או צורך להשתעבד לטרנדים.
מתוך קולקציית סתיו־חורף 2008־2009 של קום דה גרסון צילום: אנטואן דה פרסוולו
בתצוגה שהתקיימה במלון "אינטרקונטיננטל" לעיני כמאה עיתונאים, עורכות אופנה וקניינים מאירופה וארצות הברית, הציגה קוואקובו קולקציה מונוכרומטית, אסימטרית ורחבה בצבע שחור, שהייתה שונה בתכלית ממה שסצינת האופנה בפריז ראתה עד אז.
קלייר מיסס, כתבת האופנה של המגזין Liberation, ציינה למחרת התצוגה כי "שני מעצבים אלו (קוואקובו וימאמוטו הציגו זה אחרי זה, א"י) היו הכוח המניע לדחיפת גבולות הלבוש העכשווי בשלמותו, אל עבר קו של בגדים דה קונסטרוקטיביים, עשויים חומרים גמישים ובעלי צורה פשוטה".
כיום מורכב "קום דה גרסון" מלמעלה מ-20 קווים, ביניהם קו בישום וקווי עיצוב לבני
טיפוחיה של קוואקובו: המעצבים ג'וניה ווטאנבה וטאו קוריהרה. זאת בנוסף לעשר חנויות המותג בעולם (מטוקיו ועד ניו יורק) וחנויות הגרילה שלו, שנפתחות לשנה אחת בלבד, במקומות צדדיים בערים כמו לוס אנג' לס, בירות, ורשה, ברלין והונג קונג.
שנה לאחר התצוגה ששמה אותה בפסגת עולם האופנה, הציגה קוואקובו את קולקציית Lace Sweater שכ?ללה סריגים מחוררים בגדלים חריגים. בריאיון עימה שהתפרסם בכתב העתNew Fashion Japan ב-1984, הסבירה כי המהלך נבע מתוך הצורך לפרק את הנרטיב של ייצור בגדים באופן מודרני.
"המכונות שמייצרות בגדים הופכות אותם למדים, עם טקסטורות ללא רבב", ציינה . "אני אוהבת שבגד הוא לא גמור, לא מושלם מדי. אריגה ידנית זו הדרך הטובה ביותר להשיג את התוצאה הזאת. אך מכיוון שזה לא תמיד אפשרי, אני נוהגת לשחרר חלק מן הברגים במכונות, כדי שהן לא יעבדו כמו שהן אמורות לעבוד וינפקו מוצר מעט אחר".
האם דרך חשיבה זו באה לידי ביטוי גם בשנת 2008?
" אני לעולם לא מציבה לעצמי גבולות. אני תמיד מרגישה שלא הלכתי רחוק מדי בעיצובים שלי".
בקולקציית סתיו-חורף 2008-2009 של המותג מנסחת קוואקובו מחדש את הגבולות בין טעם טוב לטעם רע.
"אני מאמינה שעדיף להיות בעל טעם רע מלהיות ללא טעם כלל", היא מסבירה. "אין דבר רע יותר מלהיות אדם ללא טעם". בתצוגה שהתקיימה בסוף פברואר בפריז ונקראה ,טעם רע" הציגו הדוגמניות מערכות לבוש ססגוניות, שאפילו הסטייליסט הגרוע ביותר בעולם לא יכול היה לרקוח מפרי דמיונו: דוגמנית בשמלת טול שיפון ורודה, שלראשה כובע פרווה מנומר וזוג צמות חומות שמשתלשלות מטה ומשולבות בתוספת שיער שחורה; או דוגמנית בשמלת משי אדומה קרועה עם ז'קט א-סימטרי שחור.
עיתונאים רבים מנסים להגדיר ולנתח את סגנון העיצוב שלך. כיצד את רואה את "קום דה גרסון" ?
" בניתי ועיצבתי את החברה שלי על יסוד היצירה, והמנוע של החברה מעולם לא פסק מהחלטה זו שלי להקים מותג קריאטיבי. הסטייל של'קום דה גרסון' מורכב בדומה לגרדרובה שלי: פריטי לבוש, בדים והדפסים שאני אוהבת, כמו למשל נקודות פולקה וטכניקות מעניינות כמו צמר מורתח".
מתקרבת ליהדות
התשובות המתחמקות של קוואקובו, שניתן לקרוא ולהבין אותן ביותר מדרך אחת, דומות, ולא במפתיע, לקולקציות בעיצובה.
מתוך קולקציית סתיו־חורף 2008־2009 של קום דה גרסון צילום: אנטואן דה פרסוולו
קוואקובו מכחישה את הקשר אל השואה: "תאריך התצוגה נקבע על ידי השמברה סינדיקל דה לה הוט קוטור (ארגון הגג של שבוע האופנה הצרפתי, א"י). נושא הקולקציה היה שינה, והתצוגה הציגה תשעה בנים עם שיער ארוך וסתור, שחלקם לבש פיג'מות סאטן צבעוניות.
הם נראו כאילו התעוררו זה הרגע משינה. היה רק דוגמן אחד עם שיער מגולח. לצערי זה היה צירוף מקרים נורא. הקונגרס היהודי הגיע וראה את הקולקציה והצדיק אותנו לגמרי. אני נשואה לגבר יהודי וטיילתי בירושלים. יש לי כבוד עמוק ליהדות ועניין רב בתרבות היהודית".
העבודה שלך מלאה במסרים סמויים של אנטי קפיטליזם ואנטי מיליטריזם.
"לא, לא ממש. אני פשוט מרגישה צורך להיאבק בסמכותיות ובטוטאליטריות. אני מאמינה בזכויות אדם ובחופש".
ובכוחה של אופנה לעשות את זה?
"אופנה זה מה שהיא, אופנה. אני לא מאמינה שתפקידה להיות פוליטית או משהו שהוא לא אופנה".
ביקורת אחרת-פוליטית לא פחות-העלתה קוואקובו באוקטובר 1996, כאשר הדהימה את המוזמנים לתצוגת אביב קיץ 1997, בקולקציית Become Dress Dress Become Body (שמלה הופכת לגוף שהופך לשמלה).
דוגמניות עטופות בשמלות מרופדות באופן בולט באזור הכתפיים, הגב התחתון, האגן והבטן, זכו לפרופורציות גוף חדשות, לאחר שקווי המתאר של גופן הופקעו מהן. "אופנה", מסבירה קוואקובו, "זה כלי שיש לכל אדם להביע את אישיותו ואת האינדיבידואליות שלו".
תיק בעיצובה של קוואקובו צילום: אנטואן דה פרסוולו
האתגר : H&M
היכולות לחדש, להדהים, לרגש, להצחיק ולהיות שנויה במחלוקת - הן הכלים ששומרים את קוואקובו רלוונטית מדי עונה. הוסיפו לכך את שיתופי הפעולה המאתגרים והמרעננים שהיא מציבה לעצמה באופן קבוע, ותבינו כיצד מנשימים עסק שקיים קרוב ל-40 שנה. אחרי שיצרה קולקציות ל"ספידו", "פרד פרי" ואחרים, העונה היא משלבת ידיים עם שני מותגי קצה: "לואי ויטון" ו-H&M.
במסגרת שיתוף הפעולה עם "לואי ויטון" הוקמה, מתחילת ספטמבר ועד מחצית דצמבר, חנות זמנית של המותג הצרפתי בתוך סניף "קום דה גרסון" בשדרות אומוטוסנדו בטוקיו. בהודעה לעיתונות אמרה קוואקובו: "אלה הם תיקי ערב שנועדו לחגוג את שנת ה-30 של'לואי ויטון' ביפן.
כאשר עיצבתי אותם, שמרתי על הקונספט המסורתי של 'לואי ויטון', אבל לפעמים שתי ידיות הפכו לאחת ולפעמים שתי ידיות הפכו לשמונה. ההזדמנות לקחת חלק בעיצוב ובמורשת המסורתיים של'לואי ויטון' הייתה מרגשת במיוחד".
ריי קוואקובו ל-HאנדM צילום: אנדראס סג'דין
"אני אוהבת את ההיסטוריה של המותג ואת המונוגרמה".
איך היה לעבוד עם מארק ג'ייקובס, מעצב הבית של "לואי ויטון"?
"לא עבדנו יחד באופן ישיר. מארק ג'ייקוס רק תמך בפרויקט ואני עיצבתי את התיקים לחנות".
העונה גם שיתפת פעולה עם H&M. נהנית מזה?
"זה תמיד אתגר לאזן בין יצירה לבין ביזנס. ולטעמי שיתוף הפעולה עם H&M הוא תמצית האתגר. אם ביצירת הקולקציה ל'קום דה גרסון' אני מנסה בכל פריט, אפילו בעניבה, לשאול ולבחון משהו שלא נראה קודם, הקולקציה ל-H&M מציגה את הסטייל או הטעם שלנו. זה כמו המראה של העיצובים הקלסיים שלנו. יש שוני מאוד גדול בין שתי הקולקציות".
במה זה מתבטא בדיוק?
"העבודה על הקולקציה הייתה דומה, אבל במקרה הזה נאלצתי להתפשר על איכויות הבדים ".
נא להמתין לטעינת התגובות
