מלך הדהרמה של בהוטן: ג'יגמה קהסר
מלכה של בהוטן הוא מלך הדהרמה. בממלכה הבודהיסטית הזעירה הזאת הדהרמה היא החוק השמימי והמלך הוא המגן שלה
למרות שהמורים הבודהיסטים היושבים במנזרים ההרריים מלמדים כבר מאות רבות של שנים שהכל משתנה כל הזמן - ממלכת בהוטן הזעירה נותרה מעין גוש של ענבר יציב שמשמר את הבודהיזם הטיבטי, והשפעות המערב והמודרניזציה עליה הן, יחסית, קטנות.
ביום ראשון של השבוע הבא, היום השלישי בחודש התשיעי של לוח השנה הבהוטנזי, מלך הממלכה הצעיר והנאה, ג'יגמה קהסר נמגיאל וונגצ'וק, יוכתר בטקס הסמכה מקודש ויקבל את התואר דרוק גיאלפו, מלך הדרכון החמישי. הטקס, שייערך ביום ראשון, מסמל את נשגבותם של הפשוט והיום-יומי ואת התגלמותה של החוכמה השמימית.
במהלך הטקס הוד מעלתו יקבל את הדר נה-נגה, חמישה צעיפי משי בחמשת הצבעים שמסמלים את חמשת היסודות, כלומר את הקיום הגשמי שאותו מגלם המלך. הצבעים מסמלים גם את האנרגיות שמהן מתהווה העולם.
על פי האמונה הבודהיסטית טקס ההסמכה מכיר בכך שהמלך הצעיר אוחז בחמש הדרכים של חמש משפחות הבודהא שהן: שלווה, התעצמות, גדולה, כוח והשילוב של כל הארבע.
המלך החדש, יליד 1980, נולד בבהוטן והתחנך בה וכמיטב המסורת התמחה באומנויות מסורתיות כמו ריקוד. מאוחר יותר הוא נשלח ללימודים בארצות הברית. הוא החל למלא תפקידים ראשונים עוד בהיותו נסיך הכתר. אביו, הדרוק גיאלפו הרביעי, הכריז ב-2005 להפתעת בני עמו, שהוא מוותר על כס המלכות. דרוק גיאלפו הרביעי הצעיד את בהוטן אל הזמנים המודרניים, וויתורו על המלוכה שיקף את תפיסתו שגדולתה של בבהוטן נמצאת בידי העם ולא בידיו של המלך. למרות זאת, הוא הכריז מתי בכורו יומלך רשמית כדרוק גיאלפו החמישי, ודאג שלפני כן הנסיך ירכוש ניסיון מדיני.
לפי אמונתם של הבהוטנזים, דרוק גיאלפו הוא התגלמותו של הלוחם הנעלה שהוא בעצמו התגשמות של אלוהות בודהיסטית ששמה הסנסקריטי הוא מהאקאלה, השחור שאין כביר ממנו.
מהאקאלה הוא האלוהות המגינה העליונה בפנתיאון הבודהיזם הטיבטי. הלוחם הנעלה ג'ארו דונגצ'ן מיוצג על ידי ראש עורב מזרה אימה שצבעו שחור לחלוטין. הבחירה בצבע השחור נובעת מתפיסה שכל הצבעים נספגים אל תוך השחור ומתפוגגים בו, ממש כפי שכל השמות והצורות נספגים אל מהאקאלה. הצבע השחור מייצג גם את היעדרותו המוחלטת של הצבע, שמשמעותה אמת מוחלטת.
כתר העורב הופך את דרוק גיאלפו להתגלמותו של הלוחם הנעלה. מלבד היותו מגינם של האנשים ושל ההרמוניה בחברה, דרוק גיאלפו בעצם עומד בראש המדינה. מלכה של בהוטן הוא מלך הדהרמה ובהקשר הזה הדהרמה נתפסת כחוק השמימי והמלך נתפס כמגן שלה. מסיבה זו המלך אינו יכול להיות מעל החוק. תפיסה בודהיסטית זו של המלכות שונה מהרעיון של מלכים האוחזים בכוח נעלה. בתרבויות שונות בעולם האמינו שכוחו של אלוהים מוענק למלך ולפיכך המלך היה מעל החוק, מה שאיפשר
למרות שבהוטן היא ממלכה מסוגרת שמשמרת היטב את מסורותיה – הבודהיזם הטיבטי שמושפע מאוד מדת הבון הילידית האנימיסטית – המדינה צועדת לקראת דמוקרטיזציה. על פי הכתבים הבודהיסטיים וההינדואיסטים, המלך הראשון מנגפוי קורווה נבחר מפני שהיה גבר משכמו ומעלה, מלא בחוכמה ובידע בזמנים שבהם בני האדם היו מלאי תאוות בצע והחברה לא תפקדה כראוי. העם בחר במלך על מנת לטפח את הסדר החברתי, למנוע מבני האדם להרוס זה את זה ולרכוש את כל אשר סביבם. זו הסיבה שבחירתו של המלך מסמלת את תשוקתו של העם בסמכות מרסנת נגד פניה הבלתי רצויים של ההתנהגות האנושית. המנהג הזה מייצג את התפיסה המנחה של בהוטן - אושר לאומי גולמי, בניגוד לתוצר הלאומי הגולמי שעומד בראש מעיניהן של רוב המדינות האחרות בעולם.
ההכתרה של דרוק דיאלפו אינה רק טקס, היא תמציתה של ההוויה הבהוטנזית.
לקריאה נוספת
נא להמתין לטעינת התגובות
