תמיד תהיה פריז: הרשימה הקולינרית של ויקטור גלוגר
השף והבעלים מסעדת קלואליס אוהב יינות מתוקים, את הלחמים של דומניק ומבחינתו פריז היא מרכז העולם, לפחות מבחינה קולינקית
ויקטור גלוגר צילום: יחסי ציבור
הקצב שלי: "לרוב אני אוכל במסעדה דגים או עוף, אבל אם אני צריך משהו הביתה אני מאוד אוהב את אבי מ'דלישס', קצב מקצוען שאני סומך על הבשר שלו".
הלחם שלי: "אני אוהב את 'דומיניק' בבורסה ברמת-גן, יש להם לחמים מיוחדים ומצוינים".
התיבול שלי: "אורגנו טרי שאני משתמש בו כמעט לכל ציר, לדגים, לגבינות ולבשר. מתאים פשוט להכל".
הסכין שלי: "הכי אהובים עלי הסכינים של SABATIER הצרפתיים, יש להם הנדסת אנוש שאני אוהב, נוח להחזיק אותם וקל להשחיז. אלו סכינים מפלדה ולא מנירוסטה. הם קיימים אצלי כבר 26 שנים.".
המשקה שלי: "אני מאוד אוהב קלבדוס, ביידוז וגם גראנד מרנייה 150. אני שותה כוס בעשר וחצי בלילה, בסוף הסרוויס, על המרפסת שלי, לפעמים גם עם סיגר".
היין שלי: "יש לי חולשה מאוד גדולה למרלו מסדרת סיקרה של קלו דה גת, וגם לשרדונה שלהם. אני גם מאוד אוהב יינות מתוקים ובמיוחד את טוקאי אז'וסנסיה 93, יין הונגרי שאני מחזיק כמה בקבוקים ממנו".
העיר הקולינרית שלי: "פריז. גרתי בה שמונה שנים ומבחינתי זה מרכז העולם. כל פעם שאני שם מגלה בה משהו חדש. אני תמיד חוזר ל'ל'אטלייה' של
נא להמתין לטעינת התגובות
