תורת המותגים: קניות על פי לאה שנירר
איך זה באמת לחיות בסטייל? ממש לא מעייף כמו שחשבתם. תשאלו את לאה שנירר, אם לארבעה, אשת חברה, אספנית בגדים וציידת טרנדים בחסד. בין גוצ'י לגוטייה, נופש באיביזה וקפיצה להופעה של מדונה בפרנקפורט ועם זוג תאומים שהשיקה לכבוד גיל-50 היא מאמינה שמשפחה זה המותג המנצח. רק תמצמצו, והיא כבר סימנה את הדבר הבא
אם יש משהו ששנירר מצטיינת בו, מלבד הבנה ומימוש של כל טרנד לוהט בעולם, זה אירוח. שם, על שפת המצוק, החיים מתנהלים בקצב הגוצ'י. דניאל יאמר, הבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי נתניה, החליט לא להמתין לפתיחות עונת החגיגות, והזמין את הזוג, ביחד עם ליסה אשתו, להופעה של מדונה בפרנקפורט. החברים עלו על המטוסוהסתחררו מהזמרת הנמרצת.
"אני מרגישה שהיא נותנת לי את הכוח", מתפעלת שנירר מהמלכה האם, "אני מזדהה איתה ואוהבת אותה. שתינו באותו גיל, פריקיות לספורט, עושות את הדברים הכי טוב שאפשר. אתה לא יודע כמה התרגשתי שם".
אחרי ההופעה נסעה החבורה להמבורג, מרכז הפעילות העסקית של הבעל צחי ב-20 השנה האחרונות. מוזיקה, רוח וגם קצת שופינג. הרכש המוביל-תיק "ספידי" בצבע קמופלאז' (צבאי מנומר) של לואי ויטון בעיצוב מארק ג'ייקובס, הכוכב הגדול של שבוע האופנה האחרון בניו יורק.
"זה תיק לפי הטמפרמנט של לאה", היא מתלהבת, "בן אדם ספורטיבי. אני משוגעת על צבאי. ללואי ויטון יש מבחר תיקים, מפרחים ורודים עד לצבעים חדשים-זה לא אני. קנייה היא חוויה, אתה צריך פרטנר. הלכתי עם בעלי, הוא מפרגן לי, נכנס לקטע. הוא זה שזיהה ראשון את הקמופלאז'".
כולן קונות לואי ויטון, אבל רק שנירר משלימה את הקנייה בפריט שעושה את כל ההבדל. "קניתי צמיד משלים מהסדרה. בעלי אמר לי למה רק אחד ולא שניים, קניתי גם חגורה". לפתע שנירר נעלמת. כעבור כמה רגעים ערימת תיקים נוחתת באגף המערבי של הסלון.
התוצאות: ג'ייקובס באמת חתום על יצירת מופת קטנה, וגם שאנל עושה את העבודה. אבל המנצחים הם שני תיקי עור נהדרים של "הרמס" בקווי טרפז עדינים. "אתה יודע בן כמה הוא? ", היא חדה. "15 שנה ". ככה זה כשהתכשיט מתומחר ב-7,500 אירו ונעשה בהזמנה מיוחדת שלושה חודשים מראש. ה"הרמס", אגב , הוא התיק האהוב על ויקטוריה בקהאם. בתיקים יש לה טעם מעולה.
זו שעת צהריים ושנירר, 51, עומדת להגיע כל רגע הביתה. העוזרת מגישה לבקשתה קוביות מלון, עוגיות גרנולה וכעכים מחיטה מלאה לשולחן העץ המשקיף לבריכה. בריאות זה שם המשחק.
זו הסיבה שהמסעדות הנבחרות על בני הבית הן "טורקיז" ו"צ'פרה", האסיאתית המעוצבת של השף אבי קונפורטי, שמחזיקות גם מנות דלות שומן. בשביל האווירה הולכים ל"מלון מונטיפיורי" בלב תל אביב. את האורחים מגרמניה לוקחים לנגב חומוס.
שנירר מחנה את מכונית האאודי בחניה ועולה במדרגות הפנימיות. לגופה טרנינג שחור ומחמיא של אדידס ותיק גדול של שאנל. "שק, גמיש, רחיץ", היא מסבירה את הבחירה. "תיק שייצרו אותו במחשבה עמוקה ושמתאים לצרכים שלי".
את שעות הבוקר היא העבירה בסטודיו המעוצב "פילאטיס פיתוח" שבבעלותה. שם, על רצפת פרקט בהירה, ממוקם מכשיר הג'יירו, השם הלוהט בזירת הבריאות והעיצוב בעולם.
כמה מילים על הטרנד, למקרה שלא שמעתם עליו (ופנינה רמון, מירה צבילינגר, אילנית לוי ועוד לקוחות מתמידים דווקא כן ): הג'יירוטוניק הוא מכשיר שמאפשר "עבודה בתנועות רב ממדיות תוך הפעלת מספר קבוצות שרירים ומפרקים בו זמנית".
למה דווקא לכפות הרגליים?
"כשפתחתי את הסטודיו רציתי חיבור של גוף ונפש, ואז אמרתי, הרוגע מתחיל ברגליים".
לא תמיד היו החיים דבש ושושנים. לאה היא בת לאם ניצולת שואה מתאומי מנגלה ולאב פליט מאושוויץ, שהפך עם השנים לבכיר בחיל האוויר. גדלה ברמת דוד, שירתה בבית הספר לטיסה בחצרים ואז עלתה על מטוס בעצמה. הכיוון: קנדה, שם פגשה את אהובה הראשון. בצפון אמריקה התוודעה לטרנד האירובי. "האיידול שלי הייתה ג'ין פונדה", היא מספרת. "הייתה לי אפשרות ללמוד מקלטות, אבל החלטתי לנסוע ללוס אנג'לס ולהשתתף בשיעורים שלה.
כשבאתי לארץ אחרי הגירושים הייתה לי אפשרות לעבוד
לפילאטיס הגיעה בעקבות פציעה. "הייתי בטירוף בקטע של האירובי, מפמפמת משקולות ועוד משקולות. יום אחד יצאתי מאמבטיה חמה אחרי אימון ריצה של עשרה ק"מ, התכופפתי לנעול נעליים וחטפתי פריצת דיסק. דרך הפילאטיס השתקמתי. זה אסף אותי, הביא אותי למקומות שלא הייתי, ריכך אותי. הג'יירו סגר את הכול".
בישראל היא הכירה את צחי, אלמן ואב לשתי בנות, איש נדל"ן אמיד שהתגורר בהמבורג. היא חיה עימו כמה שנים בגרמניה, אבל ב-90' גברו הגעגועים לארץ והם נכנסו לבית ברחוב גלי תכלת-רחוב ממותג בפני עצמו, מדגם מייצג של אצולת הממון הישראלית. עם הזמן הפכה לאשת חברה מהסיבות הכי נכונות שיש: אהבת אנוש אמיתית. לא יותר, לא פחות. שנירר מתנהלת בעולם בחן כובש, שופעת ביטחון ושמחה בחלקה.
"אני פאשן פריק", היא מעידה על עצמה. "זה התחדד עם השנים, כי נחשפתי למותגים. אני רואה במותגים אמנות. כמו שיש אוס?פי אמנות, אני רואה בבגדים שאני רוכשת אמנות. המעצב הלך, חשב. צבעים, הדפסים, א-סימטריה, כתפיים. אני חיה עם זה, שום בחירה שלי היא לא בולשיט".
המותגים החביבים עליה הם ז'אן פול גוטייה, שאנל, דולצ'ה וגבאנה, אן דמולמסטר. "אני פחות מתחברת לקלסיים, כמו ג'יל סנדר וסוניה ריקל. גוטייה העיף אותי מיד. ההעזה שלו. הוא חושב לפני שהוא יוצר, מדבר את עצמו".
תארי את חוויית הקנייה.
"אני נכנסת לחנות ומסתכלת על הקולק?ציה. אני רוצה להדגיש את הדברים הטובים שבי: פלג גוף עליון. אני מסתכלת מה מה?קולקציה מתאים לי ולאורח החיים שלי. כמו שאתה נכנס לסופר ולא תקנה עוגת קצפת או פשטידה. לאה שומרת על אורח חיים בריא".
יש כלל מנחה?
"אני לא עושה בחירות כדי למצוא חן, להיות איני או לסמן וי. זה אבסולוטלי אני. זול זה הכי יקר. שחור קלסי של שאנל יהיה טוב גם בעוד עשר שנים. כשרואים אותי רוקדת למוזיקה של אייל גולן זה לא כדי להראות שאני בחבר'ה. אני מאוד אוהבת אותו. אייל גולן הוא כמו הבן שלנו. ההופעות שלו בקיסריה, אין דברים כאלו. הייתי בכולם. אופטימלי".
בשלב זה שנירר שולפת חגורת ברזל ארוכה בצבע זהב. "אתה רואה את החגורה של גוצ'י", היא קורצת בחינניות וברגע הופכת אותה לשרשרת עם תליון. "כשעשיתי את זה המו?כרות התעלפו: 'האו דיד יו דו איט?' אין דבר כזה טרנד, זה הכול איך לקמבן. ואני אלופת הקומבינות". הקוסמת מארץ פראדה שולפת עכשיו מטפחת צוואר ממשי עם הדפס צבאי ("קלסיקה גרמנית") ומיד קושרת אותו לראש א?לה אוליב. רגע לפני שהחיבור ייראה כפרודיה היא שולפת משקפי רייבאנד מנומרות ופתאום הכול מתחבר. "זה לאה", היא אומרת.
עצה למתלבשים המתקדמים?
"לא להתבייש. לנסות, להריח, לבדוק איך זה. אני חייבת לדעת, להרגיש. רק לחגוג כל הזמן. הנה, אני מדפדפת במגזין ורואה את ה'בלק אורכיד' של טום פורד. איזה בקבוק כוסון! מתאים לך או לא. צריך שיהיה שיפוט עצמי". היא מאמינה גדולה בשילובים. "אלבש טי שירט של היינס עם מכנס של גליאנו, חולצה של קסטרו ומכנסיים של גוטייה. אני ממותגת, אבל אוהבת לעשות קומבינה. אני לא אוהבת להיכנס לגוצ'י ולהתלבש מלמעלה עד למטה".
קולקציית קיץ 2007 לנשות ויצ"ו? תשכחו מזה. "אני מאוד רכושנית לבגדים שלי. אני לא מוסרת או זורקת בגדים, הם חלק מהמשפחה. האופנה תמיד חוזרת. אני לוקחת את הישן ומקמבנת עם החדש". החנויות האהובות עליה אינן מקדשי המעצבים, אלא בתי כולבו איכותיים שדוגמים פריטים ייחודים מכל הגדולים.
"אני אוהבת חנויות קולקשן. כשאני נכנסת לג'פרי במיט מרקט במנהטן-אין עליהם! אני מרגישה כאילו הגעתי למוזיאון. הוואזות, הנעליים, התכשיטים, הכול. אני מסתכלת על הכפתורים, התפירה, איך קיפלו את השרוולים. מגישים לי כוס יין, אני מדברת עם המוכרים. עושה סשנים עם הבגדים, מצחיקה את המוכרים".
איך הם מגיבים למופע שלך?
"המוכרים בחנויות הבינו שלהיות מוכר זה מקצוע. הם לבושים בהתאם: נעליים עם חליפה ועניבה. הם גאים בעבודה שלהם. לא חפיף. לכן הסרוויס הוא סרוויס".
העדכון נעשה דרך המגזינים ווג, אל, גלאמור, גאלה, אינסטייל. הביקורים התכופים באירופה מחדדים את הטעם. "סתיו 2008", היא מסמנת את הטרנדים שבפתח, "יהיה בגדים עם משבצות סקוטיות, הרבה זהב וכסף. הטרנד עם הפרח-פלמנקו בשיער או בצוואר-חזר. יש קשתות, סרטים. התספורות הן של שיער אסוף, ובצבעים כמו לבן פלטינה. הסגול בכל פריטי הלבוש, כולל שפתונים חזקים בעיקר בצבעי דובדבן".
את מתחברת לסגול המבהיל הזה?
"הוא לא מתאים לי, לכן אשתמש בו רק כאקססורי. אני מעדיפה שפתון בצבע פנינה של חברת'פנרמה'. גם הלק האדום הוא לא אני. אני מעדיפה לק שחור או'בלו סאטן' לרגליים ולידיים. אלו צבעי החורף של שאנל".
איזה טרנד ישראל מובילה?
"לצערי אנחנו לא מבשרים כלום. אנשים כאן לא מעזים. אנחנו תינוקות של ארצות הברית. מיישמים מה שקורה שם. אירופה דווקא מאחורינו".
תחזוק הגוף מאפשר לשנירר להגשים חלומות. במסגרת חגיגות יום הולדת 50 החליטה להביא ילד לעולם, נוסף על דוד ויונתן בני ה- 18 וה-16. " התחלתי את ההורות בגיל מאוחר, 32", היא מסבירה. "תמיד רציתי עוד ילדים, וזה התגבר כשאבא שלי נפטר.
תמיד הייתה בי תשוקה אימהית. טיפלתי באמא שלי, שהיא מתאומות מנגלה על כל הכרוך בזה. באיזשהו שלב נכנסתי בפול כוח של טיפולים. הייתי מסוגלת לעשות את זה מבחינה פיזית וכלכלית. נכון שיש גיל ביולוגי, אבל אני רוצה לטרוף את החיים, לחיות ללא גבולות. תן לי היום לחיות את הרגע. אני לא עושה דברים בלי אחריות. אני לא מתאבדת שיעית".
כלומר ?
"ההחלטה הייתה משותפת לי ולבעלי. בגיל כזה אתה חייב עזרה, בלעדיה לא הייתי נכנסת להיריון. אם אלוהים נתן לי את הזכות להורות נוספת-צריך לנצל את הייעוד הזה. אני בן אדם של נתינה. החלטנו להפוך את זה לחוויית היריון".
וכששנירר מדברת על חוויה היא כוללת את הכרומו בוק המפואר שהופק עבורה במהלך ההיריון המתקדם (וצולם על ידי צלם דוגמניות מקצועי), כולל תמונות בלתי נשכחות של בטן הריונית חשופה, שמלה הוליוודית שחורה ונעלי התעמלות מוזהבות.
לפני שנתיים נולדו התאומים רפאל ומיה-מרים, צמד בלונדינים בעלי יופי נדיר. גם הם זכו לבוק מהודר בכריכת עור. כובעי מצחייה הפוכים לראשם, פיג'מה מנומרת, חיוכים שמימיים. שנירר מעירה אותה בכל יום, לוקחת לגן, מחזירה. היום אי אפשר להבחין ביניהם. לשניהם שיער ארוך אסוף בקוקו. סיאטל שוב חוזרת? "ממתינים לגיל שלוש ונוסעים למירון", היא מעדכנת, "אני שומרת מסורת, עושה קידוש בימי שישי, הולכת לבית כנסת בחגים".
בדרך לטיטולים היא לא שוכחת את המנה היומית: ריצה של עשרה ק"מ. לא עם פראדה, גם לא עם נייק אייר. פאסה. "יש מותגים ספורטיביים המתמחים בריצות, כמו אסקסס או ברוקס", היא מפרטת. "אני כל כך אוהבת ללכת על חוף הים. חיבור של זרימה. הוא כוחני, אנרגטי. נותן לי רוגע. לא חייבים להיות עשירים בשביל לרוץ בים. זה בהישג יד לכולם. רק קחי את זה ותעשי את זה. הכול זה הרצון, לא הכסף. דבקות במטרה. רציתי, עשיתי. יש זמן להכול".
יש זמן לנוח?
"בגלל אורח החיים שלי חופשות זה בקטע של קלאב מד. הבעל שלי הוא ביזנס מן, לא נהנתן. החופש האחרון היה באיביזה עם דניאל יאמר ואשתו ליסה. הרגשתי שם אנרגיה צעירה. מה זה נהניתי. התחברתי".
קופנהגן או קוסמוי?
"לא מושך אותי תאילנד והודו. אם עיר בעולם, אז פריז. באבניו מונטאן אין דבר כזה שאני לא אוכל בפינה. אווירה, שנדלירים. משקיפה לרחוב, רואה איך הם לבושים. אחר כך הולכת לדרינק ב'בלו בר' בפלאזה. הכול שם עמום. אנשים יושבים על ספות בחושך עם נרות. אתה מרגיש כמו בפרויקט של עיתון ל'אשה': מלכה ליום אחד".
וסקי?
"אני לא מסוגלת לגלוש, יש לי פחד גבהים. הילדים שלי ניסו להביא מדריך פרטי, אבל אני לא מתאבדת. יוצאת להליכות בהרים עם בעלי בזמן שהם גולשים".
אבל עזבו אתכם מחופשות. הכיף האמיתי הוא בארץ. על הדשא בגלי תכלת, באירועים משפחתיים בהילטון או בחוות רונית. "המ?סיבות שלי קרחנה. אני מתה על אירוח. חולה על אירוח. הבית שלי בית מארח. אווירה, הכול בכיף, בלי עול". בין האורחים: צביקה פיק, משפחת חבס, חיים רביבו, רני רהב, יגאל שילון, מורן איזנשטיין.
אחרי שכולם הולכים היא קוראת מגזינים או צופה בטלוויזיה."'הישרדות', כי גם אני שורדת. לא בקטע של אכילת עיניים, אלא ילדה דור שני שסבלה. עכשיו יש דיבור על'האח הגדול', את מי כולם אוהבים? את העממי. בובליל! ".
אנחנו נכנסים למכונית האאודי הגדולה. שנירר ממהרת לפגישת עבודה עם בעלי חנות העיצובים "גבריאל", המעוניינים בסדרת הקרמים שלה. אחר כך היא מתכננת ללכת לקוסמטיקאית. טיפול אנטי אייג'ינג. בתפריט, בין השאר: חמצן, פילינג יהלומים, ויטמין סי באבקה, אנטי אוקסידנטים שמוחדרים עמוק עמוק בעזרת אולטרה סאונד; טיפול עיניים עם אמפולות מיוחדות, או טיפול של מסכת פנים עם גלי רדיו לחידוש והצערה.
"תחזוקה נשית", היא קוראת לזה. "אני סומכת על הקוסמטיקאית שלי עד הסוף. לא מפחדת מכלום. זו קוסמטיקה רפואית, לא של חברות קוסמטיקה. שאנל לא יכולה להיות טובה גם לבגדים וגם לפנים. אישה חייבת את זה לעצמה".
קל לדאוג לעור הפנים כשיש לך חשבון מנופח בבנק.
"אם לאישה אין כסף לקוסמטיקאית צמרת, היא יכולה ללכת לרשתות. העיקר לדאוג לטיפוח הפנים. כשאת יוצאת מהבית, תסתכלי במראה, תאהבי את עצמך, תחשבי כמה נהדרת את נראית, תשאירי הכול מאחור. זה לא עניין של כסף בכלל, אלא השקפת עולם. אף פעם שלא ירחמו עלייך.
אמא שלי עברה מצבים נוראים בבית, נוראים, אבל תמיד כשיצאה החוצה היא שמה ליפסטיק ונראתה טוב". התאומים , לפי הדיווח האחרון, עמוק בשנת הצהריים. יותר מכל טרנד, נראה שהמועדף על שנירר הוא המשפחה, כולל משימות מוזרות כמו להצטרף לבעל למשחקי כדורגל בחו"ל.
מישהו החליק על הפראדה?
"באצטדיונים הגדולים יש לאונג'ים, שותים שמפניה, מכירים אנשים מעניינים".
לותר מתאוס, למשל. "כשחייתי בהמבורג החלטתי שאני מתחברת", היא מסבירה מה קורה כשחוצפה ישראלית פוגשת את אירופה הקלסית. "כשראיתי אנשים מעניינים הייתי ניגשת אליהם ואומרת שלום, אני לאה מישראל. ככה הכרתי את לותר.
אנשים אמרו שהוא סנוב, אבל גרמתי לו להתאהב בישראל. מאז אנחנו בקשר מצוין, הוא הגיע לארץ לבר מצווה של הילדים ולכמה מסיבות. בישראל יצרנו את ההיכרות בינו לבין יאמר שמינה אותו למאמן מכבי נתניה".
עד מתי חוסן-70 80-90?
" צריך לדעת לשים את הגבול בין דברים שיעשו ממך צחוק בגלל הגיל שלך ובין הרצון להיות עדכני. יש אנשים שיגידו על מדונה איזו פצצה, תראו את הדפינישן של השריר. יש שיאמרו, מה עובר עליה? מדונה כל היום פילאטיס וג'יירו. כשרואים את מדונה, הדיווה, אומרים לי, היא כל כך את ".
נא להמתין לטעינת התגובות
