עגבניות שלום בית
כל החופשה התגרו בי העגבניות הממולאות שהכינה אשתו של רב פקד חריסטוס בספר "משחק סגור" בכל פעם שהריב ביניהם נגמר. חזרתי הביתה עם סכין בין השיניים
עגבניות ממולאות צילום: סופשבוע
האמת היא שהגזמתי עם כל ספרי השואה שלקחתי איתי לחופש. במקום לחלום על שדות חיטה בצבע זהב אדום ולהירגע מתחת לשמים הכחולים, התעוררתי בלילות מעונה מסצנות מזעזעות שקרו לי ולמשפחתי במחנות ריכוז ובתי סוהר בצרפת, גרמניה ופולניה - הרבה לפני שנולדתי.
את "משחק סגור", ספרו של פטרוס מרקריס (שהיה בן השאר שותף לכתיבת רבים מהתסריטים לסרטיו של הבמאי היווני תיאו אנגלופולוס), קניתי בשדה התעופה. ועוד לפני שהמטוס המריא שמחתי לגלות שהנה ממש כמוני, רב פקד קוסטס חריטוס, ראש מחלק הרצח במשטרת אתונה, מצליח סוף סוף לצאת לחופשה.
נסחפתי אל הספר אף שכבר בעמוד השני פוקדת את האי שבו הוא נופש רעידת אדמה שמשליכה מקברה גופה אלמונית, וימים רבים לאחר שסיימתי לקרוא את הספר עדיין מציק לי המבנה הרגשי של הגיבורים, שבונה הסופר הנפלא הזה.
חריטוס מכור למילונים (של מילים). הם מרגיעים אותו ועוזרים לו לחשוב. אדריאני אשתו קוראת להם פשפשים - בגלל האותיות שלהם. "אתה ישר מוצא תירוץ לרוץ לפשפשים שלך". עם זאת, מקסים איך הערכים המילוניים מובילים את העלילה. יש לו אוסף שלם וכמובן גם המילון האנגלי-יווני שקנה כשהיה במחלק סמים ופחד "שתיפול לי איזו ג' ינג'ית חיוורת ותזרוק לי איזה FUCK YOU ואני לא אדע אם היא מקללת אותי או מבקשת בורקס גבינה".
אדריאני שרויה לאורך כל הספר בחרדות לבריאותו של חריטוס ונדמה שהפחד שמא יצטרך לפרוש ולשהות איתה לבד בבית ימים ארוכים, הוא שמבריא אותו. אבל היא שמוציאה ממנו את האופי. היא שגורמת לקורא להתאהב בו. וכמו בראשון בסדרת הבלשים של מרקריס "יומן חצות" (שכבר תורגם לעברית) יש לרב פקד ולרעייתו קטע חזק מאוד עם עגבניות ממולאות.
הן "נהיו מין קוד בינינו. אחרי 25 שנות נישואים המריבות שלנו יכולות להימשך ימים ואפילו לא נגיד בוקר טוב. אבל בכל פעם שאדריאני רוצה לעשות את הצעד הראשון כדי להשלים, היא לא מבקשת ממני סליחה, גם לא מפרה את השתיקה שלה, אלא מכינה תבנית מלאה עגבניות ממולאות ומשאירה אותה על השולחן במטבח. זה האות שנשבר הקרח".
ב"יומן חצות" מסופר שהמנהג נשאר להם מהמריבה הראשונה שלהם. "היינו נשואים טריים, ולקחנו קשה שלא דיברנו. אבל משכנו את זה כדי לבחון את הגבולות של זה. עד שיום אחד אדריאני הכינה לי עגבניות ממולאות. היא ידעה שאני מת על זה, אבל מעולם לא בישלה לי את זה. איך שראיתי את זה נמסתי כמו נר.'בראבו, יותר טעים אפילו מהעגבניות של אמא שלי!', אמרתי לה. שקר. של אמא שלי היו יותר טעימות, אבל מצד אחד כבר חיפשתי תירוץ לדבר איתה, ומצד שני היינו נשואים רק שישה חודשים וכבר שלושה ימים לא נגעתי בה.
מאז זה נשאר לנו. כל פעם שהיא רוצה שנשלים היא מכינה לי עגבניות ממולאות, אני אומר לה כמה זה טעים, והקרח מפשיר. רק שעכשיו אני לא משקר, היא באמת עושה עגבניות ממולאות יותר טעימות מאלה של אמא שלי, מה שנכון נכון". בהמשך העלילה חושף מרקריס את המתכון ומתברר שבכלל מדובר בפלפלים ובעגבניות הממולאים במשותף.
"אני קם מהמיטה כדי לרסן את המחשבות שלי. אדריאני במטבח. לפניה ערוכים עגבניות ופלפלים שראשיהם הותזו מעליהם, ובסדר סימטרי, ירוק אדום, פלפל עגבנייה. לידם יש קערית עם מילוי. היא לוקחת פלפל, ממלאת אותו ומצמידה את הראש. אחר כך היא לוקחת עגבנייה ועושה אותו דבר.
היא עובדת במהירות מעוררת השתאות. כאילו היא למדה לעשות את זה במפעל לצעצועי פלסטיק. "את מכינה אותם כבר היום", אני שואל אותה. היא מרימה את הראש ומחייכת אליי. "כן. הכי טוב שהם עומדים לילה וסופגים את השמן". החופשה החזירה אותי לצרפת וכבר אני נפרדת ממנה. אני רוצה לאצור בתוכי כל מקום, כל דקה.
עגבניות ממולאות צילום: סופשבוע
אבל לא פחות מקסים למלא עגבניות וסלקים בתוספת חיטה
גרוסה, בורגול או פריקה. הפטנט הוא גם לדעת לאפות או לבשל אותן עד לרגע לפני שיתפוצצו. בפעם הראשונה הן דווקא התפוצצו לי ואחרי שהצלחתי להכין אותן שוב ללא פיצוץ, הבנתי שהתבקעות העגבנייה רק מוסיפה לתענוג של המנה.
אפילו אפשר לפני המילוי לחלוט ולקלף את העגבניות ורק אז למלא ולהכניס לתנור בחום יחסית נמוך עד שייצלו, ולהגיש אותן עם רוטב שבושל בנפרד. ניתן כמובן למלא בכל דבר, אפילו בגבינת מוצרלה טרייה ופרמזן עם קצת אורגנו ושמן זית שמקרימים בתנור.
ולמתכונים:
עגבניות ממולאות
עגבנייה ממולאת בחלקי פנים של כבש
נא להמתין לטעינת התגובות
