חוויה מתקנת
הביקור החוזר בגילי, מסעדת שף בגליל, עמד בצלו של ביקור אימים מהעבר, אלא שכבר אחרי המנה הראשונה נשכחו כל הזיכרונות הלא נעימים, והומרו בעונג מושלם
החיים דינמיים וכל הזמן מתחוללים בהם שינויים. אחת הדוגמאות לכך היא מלון אמירי הגליל שבמורדות הרי הגליל, על הכביש המתפתל בין עכו לצפת.
לפני כארבע שנים הגענו לשם בליל קיץ נעים, לארוחת ערב ששמענו עליה תשבחות רבות. סיפרו על שף יצירתי שמפליא לעשות מטעמים, ואנחנו אצנו רצנו ליהנות ממטבחו. הציפיות היו בשמים.
וכגודל הציפיות, כך גודל ההתנפצות. כל חולי אפשרי בתחום המסעדות בארץ היה שם. יושב לו מלון בתוך טבע ישראלי במלוא תפארתו, מסביב גן עדן של תבלינים, עצי פרי, גבינות, בשר, הכל של המקום, טרי וזמין, אלא ששום מנה בתפריט לא התחברה למקום, אף חומר גלם לא היה מהאזור, והכל הסתכם בחיקוי רע של מסעדות דומות בחו"ל.
מהארוחה הגרועה ההיא קמנו בהחלטה שלא נשוב. כשסיפרו שהכל השתנה שם סירבנו להאמין. עד שיום שישי אחד, לפני כשבועיים, כשתל אביב בערה בעומס חום של 50 מעלות, נשברנו ונסענו בחששות רבים אל המסעדה של מלון אמירי הגליל, שבינתיים הפך למלון ספא.
על המדרכות הקטנות שבין גינות החמד של המקום, דשדשו אורחים בנעלי הבית הלבנות המוכרות ממלונות ספא אחרים, לגופם חלוקים לבנים, עורם משוח בשמן, ועל פניהם חיוך קטן של שביעות רצון מהול בלאות הנפלאה שיורדת עליך אחרי מסאז' טוב, ג' קוזי, סאונה ומה לא.
כיוון שהיינו חבורה גדולה, איפשרו לנו להגיע למסעדה בחמש אחר הצהריים, שעתיים וחצי לפני שמתחילה משמרת הערב הראשונה של ארוחת ליל שבת. את פנינו קיבל השף גילי אלטמן, שהוא האיש שהופקד על שינוי
מהחלונות הרחבים של השולחן הארוך שקיבלנו נשקפו הכנרת, ההרים שעוטפים אותה, וגם עצים ודשאים ופרחים של המלון. כל אחד מאיתנו קיבל תפריט מודפס, שהוכן לאותו היום ולמחרת ישתנה, בהתאם למצב רוחו של גילי, ולחומרי הגלם שיהיו לו באותו יום.
בכך הסתיימה היומרנות, ומכאן ואילך התחילה החגיגה. את המבחן הראשון, מבחן הלחם, עבר גילי בהצלחה יתרה. הלחם היה נפלא, ולצדו היו כמה מטבלים שנטפו בהמשך מכל חתיכה שנבצעה קודם לכן ונטבלה בהם. אחר כך הוגשו לשולחן, לפי הזמנה של כל אחד, חציל קלוי בתוספת טרטר עגבניות וטחינה, מאפה ריזוטו במילוי בשר וגולת הכותרת של המנות הראשונות: עלי גפן במילוי אורז ובשר טלה, בציר יין לבן ולימון.
כל המנות היו טובות מאוד, אבל זו היתה להיט של ממש: חמיצותה היתה נעימה, והיא ניחנה בטיפול נכון הן בעלי הגפן והן במילוי. ובעוד אנחנו מנגבים את הצלחות, הגיעו לשולחן קעריות מהבילות של מרק קיד שואים ודלעת ומרק פלפלים קלויים. טעימים, קלים, בדיוק במקום. אחר כך הגיע סורבה לימונים, "לשטוף את הפה". די מיותר. זה לא משלנו, ה"לשטוף את הפה" הזה.
לפני המנה העיקרית שעוד חיכתה לנו, יצאו המעשנים החוצה, הלא מעשנים הצטרפו אליהם, וכבר התחלנו להד בין שמפינת החמד ההיא אנחנו לא זזים מהר כל כך. איזו קרירות נעימה אפפה אותנו. איזו שלווה, כזו שתמיד מלווה את השעות הללו של יום שישי, אבל שם היא כפולה ומכופלת. חזרנו לעיקרית.
נתחי העגל המעושנים ברוטב ברביקיו היו מצוינים. גם תבשיל הפויקה עם בשר עגל וירקות שורש היה טעים מאוד, וכך גם תבשיל הטלה ברוטב יין לבן. אני כדרכי הלכתי על פילה הסלמון הצרוב על הגריל, ברוטב של ירקות שורש וקרם קוקוס, כשסביבו ירקות אפויים נהדרים. כולם אכלו, צקצקו ונהנו.
שוב גיחה החוצה, וחזרה אל פרפה טחינה מצוין ותה צמחים, שנועד לשטוף את כל מה שהצטבר מהארוחה הטובה ההיא. שילמנו 120 שקלים לאדם, וזה כולל שתייה קרה ויין, ולכן כמובן נותרנו עם הרושם שהמחיר סביר למדי בהשוואה לתמורה - אם כי יכול להיות שזה היה קצת פחות ממה שמשלמים אחרים, כיוון שהיינו קבוצה גדולה, והגענו בשעה שהמסעדה ממילא ריקה.
אם תרצו להגיע, ומומלץ מאוד לעשות כך, הביאו בחשבון שהמקום פתוח רק בימים רביעי, חמישי ושישי, מ-19:30. אחרי הארוחה שנמשכה יותר משעתיים, ירדנו כולנו לכיסאות הפזורים על הדשא של המלון, ביטלנו את כל תוכניותינו, והיו לנו כאלה, ונזרקנו שם לעוד שעתיים, מסרבים להתפנות.
סוודרים הוצאו מתיקים, מגבות מזדמנות, הכל כדי להימלט מהצינה המבורכת שירדה עלינו באמצע חודש אוגוסט.
המסעדה של גילי. מלון ספא אמירי הגליל. 04-6989815/6.
נא להמתין לטעינת התגובות
