פינת הפסיכולוגית: מוקדם מדי לכיתה א'

אני חוששת שאם בתי תישאר עוד שנה בגן היא תהפוך יותר תינוקית • הילד שלי עוד לא בן שנתיים וכבר נושך ילדים בגן • מה עושים? • התשובות: ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית

nrg מעריב | 5/8/2008 17:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הגננת של בתי בת החמש וחצי (ילידת נובמבר) המליצה להשאיר אותה שנה נוספת בגן, למרות שהילדה נבונה ואינה נופלת מבני גילה בידיעותיה וביכולות הציור שלה. לדבריה, בתי ילדותית, מדברת כמו תינוקת, משחקת תפקידי תינוקת ומגלה תלות ניכרת במבוגרים ובילדים. האם שנה נוספת בגן לא תגרום לה להיות תינוקית יותר?

שנה נוספת בגן כשלעצמה לא תדחוף את בתך קדימה, אולם זוהי הזדמנות "לנצל" את השנה כדי שגם בבית וגם בגן ייעשה מאמץ לעזור לילדה להתבגר. קודם כל כדאי לבדוק מה ומי מעודד את בתך להפגין התנהגות ילדותית. האם היא הצעירה במשפחה? האם היא בת יחידה? האם מישהו מכם רוצה במודע או לא במודע להשאירה קטנה? מי מההורים מעודד התנהגות תלותית?

יש מקום לעודד בהדרגה את הילדה לעצמאות על פי גילה, לתת לה חיזוקים על התנהגויות בוגרות, על תושייה, יוזמה ועמידה על שלה באופן בוגר. במקביל, כדאי לכוון את הגננת

בשנה הבאה להגדירה כילדה בוגרת. לתת לה תפקידים אחראיים ולנצל את היכרותה עם מטלות הגן כדי להיות מי שהקטנים יישענו עליו ולא להיפך.

גננת שתמצב את הילדה כגדולה ומנוסה, כאחראית וכעצמאית, תוכל לעודד קפיצה משמעותית בתחום הרגשי והחברתי. ללא לחץ של בית ספר אפשר למקד את המאמצים לעזור לילדה להתבגר. קשה בו זמנית להשיג את מטלות הלמידה וההסתגלות לכיתה א' יחד עם התפתחות בתחום הרגשי-חברתי. חשוב לבדוק בזהירות את ילידי אוקטובר, נובמבר ודצמבר, כדי להעריך אם הם אכן בשלים למעבר לבית ספר.

יש לי שני ילדים, בת ארבע וחצי ובן שנה ותשעה חודשים. בחודש האחרון בני נעשה אלים מאוד. הוא התחיל לנשוך את הילדים בגן, וכשנדמה היה שהוא נרגע, הוא שוב התחיל להיות אלים. הוא צובט ויש לו התפרצויות זעם נוראיות. מה עליי לעשות בזמן ההתפרצויות?

לאלימות של ילד בגיל שנה ותשעה חודשים יכולות להיות סיבות רבות. אם הוא עדיין מתקשה לבטא עצמו מילולית ולא מבינים אותו, הוא עלול להיות מתוסכל ותוקפני. כאשר היכולת השפתית מאפשרת לילד לבטא את עצמו, תוקפנותו פוחתת. ייתכן שהוא מתוסכל מסיבות אחרות, כמו קשיים מוטוריים (מוטוריקה עדינה או גסה‭,(‬ קשיים בהשתלבות חברתית או קשיי ריכוז.

במקביל, מומלץ לבדוק אם הוא מקבל בבית תשומת לב על פי צרכיו. כמו כן, אני מציעה לבחון אם בגן נענים לצרכיו, אם הוא זוכה ליחס חם וכיצד מגיבים לתוקפנותו. חשוב לשים לב לא להגיב כלפיו בתוקפנות או בדחייה.

היבט נוסף שמומלץ להתייחס אליו הוא הצבת גבולות בבית: האם המסר שאסור להרביץ, ומסר על איפוק בכלל מועברים אליו? התפרצויות זעם בגיל זה אינן חריגות, וקשורות לרצון להרגיש עצמאי וחזק. עם זאת, אין פירושו של דבר שלא צריך לטפל בנושא.

בשעת התפרצות כדאי לחבק אותו בחוזקה, כדי שלא יכה, ולומר לו: "אני עוזר/ת לך להתאפק‭."‬ הוא צריך להבין שאין זה עונש אלא ריסון. על התנהגות מאופקת ליד ילדים ומבוגרים יש לשבח אותו. בזמן התפרצויות זעם שאינן מלוות בתוקפנות כדאי לנתק מגע (לא לאיים בנטישה‭,(‬ ולומר: "אני אדבר איתך כאשר תירגע‭."‬ הילד צריך להבין שלא נכנעים לו כאשר הוא אלים, ואין זו דרך לזכות בתשומת לב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים