הפלופ האיטלקי: מסעדת קראקו-פק
למרות שמסעדת "קראקו-פק" " שבמילאנו עטורת שבחים ואף זכתה לשני כוכבי "מישלן" שגיא כהן אכל שם ארוחה גרועה לתפארת
קראקו-פק מתוך האתר
למסעדה, שהיא שותפות בין שף מקומי מהולל, קרלו קראקו, לבין היכל הגסטרונומיה "פק", יש שני כוכבי "מישלן", היא מדורגת ראשונה מבין כל מסעדות מילאנו באתר "טריפ-אדווייזר", זוכה להמלצה גורפת מכל מדריכי התיירות הנחשבים, וב-2007 דירג אותה המגזין "רסטורנט" במקום ה-42 ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם. ואני אכלתי שם חתיכת ארוחה מחורבנת.
המסעדה היא מסעדה פורמלית, כלומר מצפים ממך לדבר בלחישה בין קירות בז'. אתה נכנס לבניין בו שוכנת המסעדה, ואחרי שבודקים שיש לך הזמנה, מלווים אותך שני אנשים למעלית, אחד מחזיק את הדלת בזמן שהשני לוחץ על אחד משני הכפתורים. ברגע הזה הלב שלי צנח לתחתונים. אבל שני כוכבי "מישלן", מקום 42.
חייכתי בעוז כשהבחורה שנזרקה מתצוגת האופנה של ארמאני (כי כל הדוגמניות האחרות טענו, ובצדק, שהיא כל כך יפה שלא ישימו לב אליהן ואיימו לשבות אם לא) ביררה אם אני אני. אחרי גמגומים מסוימים התברר שכן) אני אני. היא הוליכה אותי לשולחן, ולמרבה הצער הלכה לחכות ליד המעלית ללקוחות הבאים. זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותה. זו היתה הפעם האחרונה באותו ערב שקרה לי משהו טוב.
התפריט מתחלק לשלושה חלקים) החלק האחד כולל, כרגיל, מנות ראשונות, מנות פסטה ומנות עיקריות. החלק השני כולל שני תפריטי טעימות) האחד נקרא התפריט היצירתי של קרלו (נהיינו חברים), השני נקרא התפריט המילנזי של קרלו (אנחנו עדיין חברים).
קראקו-פק מתוך האתר
באופן טבעי הלב נמשך לתפריט היצירתי, באופן טבעי המילים ספגטי עם ביצי קיפוד ים ברוטב קפה הרגיעו אותו. וחוץ מזה, זכרתי שקראתי שהמומחיות של קרלו (חברים, לא? ) היא פרשנות מודרנית למטבח המילנזי. הלכתי על תפריט הטעימות המילנזי. הלך עליי.
למנה ראשונה קיבלתי את אחת המנות הכי מצחיקות שאכלתי) סלט רוסי בין שני דפי סוכר שקוף. אני לא ממציא ולא מייפה) זה היה סלט רוסי (ככה גם היה כתוב בתפריט), קומפלט עם אפונה, גזר וקוביות תפוחי אדמה, אבל היצירתיות של השף באה לידי ביטוי בכך שמעדן הצמרת הזה הוגש בין שני דפי סוכר. המלצר שהבחין בתימהוני יעץ לי לאכול קצת מכל דבר. ואני, כמו אידיוט, הקשבתי.
אכלתם פעם גזר, אפונה וקוביות תפוחי אדמה ברוטב סוכר? זה עוד יותר נורא מאיך שזה נשמע. אחר כך קיבלתי ריזוטו
מילנזי. את זה, הייתי בטוח, אי אפשר לקלקל) ריזוטו ברוטב זעפרן עשיר, כתום. ואכן, מה שהגיע לשולחן היה כתום. לגמרי כתום, ולגמרי לא ריזוטו א-לה-מילנז. אתם מבינים? הוא שיפר אותו.
כדי לשפר את הריזוטו קרלו קלה אותו קצת בגריל. היה לזה טעם של אורז שרוף בניחוח זעפרן חרוך. אין דבר, אמרתי, קוטלט בסגנון מילאנו (שניצל ביני ובינך) הוא משהו שאפילו קרלו לא יקלקל. אז הוא התאמץ במיוחד והגיש אותו בקוביות במקום בנתח. לפחות עכשיו אני יודע איזה טעם יש לגולש א-לה מילנז.
היתה גם מנה אחרונה, ואם תהיתם, הרוטב של הסלט הרוסי לא הלך לאיבוד) מצאתי אותו בטירמיסו. קיוויתי לפחות לראות עוד פעם את ההיא מהמעלית, אבל התברר שהיא הלכה הביתה. אני עדיין מקווה שזו האמת, ושקרלו לא עטף אותה בדפי סוכר.
Cracco-Peck, Via Victor Hugo 4, Milano, Italy. Tel. 02 876774
נא להמתין לטעינת התגובות
