גוועלד! נעלי הפלטפורמה חוזרות
בתום שני עשורים של חרם כמעט מוחלט, מבצעות נעלי הפלטפורמה קאמבק הזוי במיוחד. מעצבי העל מצדיעים להן, חנויות הנעליים משווקות גרסאות עדכניות שלהן והלקוחות מסתערות בהמוניהן כמוצאות שלל רב. איך קרה שהסוליות המגושמות חזרו ולמה הישראליות מעולם לא נפרדו מהן באמת?
אך עלתה השאלה וכבר הן צצו לנגד עיניי: המוכרת בסופרמרקט, השכנה מקומה שנייה, האישה שישבה לידי באוטובוס - כולן התנאו בנעלי פלטפורמה מגושמות להפליא, אשר גרמו לכפות רגליהן להידמות לאלו של פיל. מה עומד מאחורי בחירתן בנעליים האלו? האם זו רק אני אשר נחרדת מעצם המחשבה שהן חוזרות?
נראה שכן. מיטב מעצבי העל החליטו העונה להעיר את נעלי הפלטפורמה מתרדמתן ולהציב אותן בקדמת הבמה.
מדובר בקאמבק כל כך היסטרי, עד שלעיתים נדמה כי הנעליים הללו, על שלל גרסאותיהן המחודשות, מושכות יותר תשומת לב מהבגדים שנראים על המסלולים. מגוצ'י עד פראדה, מדיור עד אלכסנדר מקווין - בכולם פשה הפטיש לנעליים בעלות הסוליה הדומיננטית. לאור המהפך הזה, האם ההתייחסות לנעלי הפלטפורמה כאל פריט שהוא אנטי סטייל במהותו היא עדיין רלוונטית?
זאת, על אף שלטענת ד"ר שוש מרזל, חוקרת אופנה מאוניברסיטת בר אילן ומ"בצלאל," "נעלי הפלטפורמות הראשונות נראו מגוחכות. הסיבה לכך היא שהן היו מאוד לא יציבות," היא מסבירה, "ואישה שנעלה פלטפורמות נאלצה להישען על שתי משרתות כדי לצעוד בהן."
במאה ה-18 השתמשו נשים בנעלי פלטפורמה בכדי להימנע מלבוסס בזוהמה אשר שררה ברחובות באותה תקופה. בזמן ההוא, להזכירכם, טרם הומצאו המדרכות, בורות הניקוז או תעלות הביוב, והנעליים המוגבהות סייעו להן לנדוד ממקום למקום מבלי ללכלך את קצות שמלותיהן.
הפעם הבאה שבה מתועדות נעלי פלטפורמה היא רק לקראת אמצע המאה העשרים. הסיבה לפער הזמנים הגדול טמונה בשני אירועים מרכזיים שהתרחשו בעשורים אלו - המהפכה התעשייתית ומלחמת העולם הראשונה - תקופות שבהן העדיפו להצטייד בנעליים פרקטיות ושטוחות.
נעלי הפלטפורמה שבו לחיינו בסוף שנות השלושים של המאה העשרים האחראי לכך היה מעצב הנעליים האיטלקי סלבטורה פרגאמו, שהמציא את סוליות הפלטפורמה משעם ורשם עליהן פטנט.
ד"ר מרזל מציינת כי השעם הפך לחומר פופולרי בתקופה זו כיוון שבין שתי מלחמות העולם נוצר מחסור בחומרי גלם ששימשו את תעשיית הנעליים, כמו גומי, עור ומתכת. "שעם הוא חומר גמיש ולא כל כך חזק," היא מסבירה, "לכן אי אפשר לחתוך אותו לעקבים דקים אלא רק למשטחים רחבים. מכאן צמחה מחדש סוליית הפלטפורמה."
פרגאמו עיצב את סולייתן של נעלי הפלטפורמה כך שתתהדר בשיפוע מסוים והן זכו לכינוי "רוקי," המלווה אותן עד היום.
בשנות השבעים, תקופת הדיסקו והגלאם, כבשו הפלטפורמות את מרכז הבמה. בתקופה זו הן אף הפכו לפריט החביב גם על גברים - ביניהם על חובב הדיסקו המושבע אלטון ג'ון, אשר היה מראשוני הגברים שהתהדרו בנעליים כאלה.
מרזל מייחסת את החלטתם
בשנות שמונים, לעומת זאת, אומצו נעלי הפלטפורמה דווקא על ידי חברי תת תרבויות פרועים כמו הפאנקיסטים והגותים, כחלק מקוד הלבוש שלהם, שהיה קיצוני ומוגזם במכוון. למעשה, חובבי הלוק הגותי לא נטשו את נעלי הפלטפורמה מעולם. תוכלו לזהות אותם גם היום, לפי מגפי הפלטפורמה השחורים, מרובי אבזמי המתכת.
בשנות התשעים נולד היצור הפרדוקסלי הידוע בכינויו "פלטפורמות ספורטיביות," שהן למעשה נעלי ספורט שלסוליותיהן מודבקת פלטפורמת גומי עבה, המשמשת כמעין במת הגבהה. עד היום ניתן להיתקל בבחורות נמוכות, המחשיבות את עצמן כמאגניבות, נועלות את גושי הזוועה האלו - שלעיתים מופיעים גם בגרסה המחרידה של סנדלי טבע בעלי שלוש רצועות רוחביות, המקושטות בנצנצים.
בכלל, בחורות שגובהן מינימלי נוטות לחבב נעלי פלטפורמה, במיוחד אם טעמן האופנתי לקוי ואמצעיהן הכלכליים דלים. זאת גם הסיבה שנעלי הפלטפורמה לא נעלמו מרשתות הנעליים מעולם, לפחות לא מהזולות שבהן.
העונה, כאמור, נעלי הפלטפורמה זוכות לככב בחלונות הראווה של החנויות לצד שאר דגמי הנעליים, ואינן נדחסות עוד אל המדפים האחוריים. אבל זה לא השינוי היחיד. מסיור שערכתי ברשתות הנעליים המובילות בארץ, עולה שנעלי הפלטפורמה של הקיץ הנוכחי הן לא אלו שהכרנו.
העיצוב הפך מעודן יותר והאימומים הפכו צרים יותר, במטרה להימנע מיצירת מראה מגושם. נעלי הפלטפורמה העדכניות נחלקות לשלושה סוגים עיקריים: פלטפורמות הבמה, אשר מציעות הגבהה אחידה לכל אורך הנעל (כלומר, הן נטולות שיפוע.(
במקרה זה, הסוליה כולה נוגעת בקרקע, אך צורתה משופעת וצרה יותר, ולפיכך נחשבת למעודנת יותר. נעלי ה"רוקי," אגב, הן הפופולריות מבין כל הפלטפורמות העונה, במיוחד אלו המצוידות בעקבי שעם או כאלו המצופות בחבל.
מעצבי הנעליים המקומיים לא מקבלים בהתלהבות את הקאמבק של נעלי הפלטפורמה. "בכל עונה אני מתחבטת בשאלה איך לעצב נעל פלטפורמה שתחמיא לכף הרגל, ויחד עם זאת שתהיה נוחה ושטוחה יחסית," משתפת מעצבת התיקים והנעליים דניאלה להבי. "נעלי הפלטפורמה שלנו הן ידידותיות ולא מגושמות. הפלטפורמה עצמה רכה וקפיצית, ולא מעניקה תחושה שאת סוחבת שני טון על כל רגל."
מנימת קולך עולה שאת לא מחבבת את סוג הנעליים הזה. למה, אם כך, את מעצבת ומשווקת דגמים כאלו?
"כיוון שאני מתייחסת ללקוחה ולמה שהיא רוצה. אם מישהי נמוכה וחשוב לה להגביה את עצמה - אין מה לעשות, היא תבחר בנעלי פלטפורמה. לדעתי, אפשר לעצב נעלי פלטפורמות מעודנות, שגורמות לרגל להיראות סקסית."
למה לדעתך הישראליות כל כך מאוהבות בנעלי הפלטפורמה?
"הישראליות פחות מוכנות להתפשר על נוחות. חשוב להן שהנעל תתאים לצורכיהן ותאפשר להן לצעוד בה במשך כל היום. באירופה הולכים המון עם עקבים וסובלים בשקט, אבל הישראליות פשוט לא מוכנות לסבול."
"אני לא רוצה להישמע מתנשאת," אומרת מעצבת הנעליים הצעירה מיכל מילר בחצי התנצלות, "אבל ההיצמדות של הישראליות לנעלי הפלטפורמה נראית לי חלק מתופעת הישראבלוף. הן רוצות ללכת עם ולהרגיש בלי. לקבל את הגובה, בלי להתאמץ ללכת על עקבים."
נתקלת פעם בנעלי פלטפורמה שהיו יפות בעינייך?
"אני כל הזמן מתעדכנת בקולקציות החדשות של מעצבים בעולם ובהחלט נתקלתי בנעלי פלטפורמה יפות, במיוחד אלו עם עקבי הרוקי.
"הפלטפורמה יכולה להיות יפה אם היא משתלבת עם סגנון העיצוב הכללי של הנעל, אבל כאן זה נראה כאילו עקב הפלטפורמה הודבק אל הנעל ללא קשר לעיצוב, רק בשביל הנוחות והמסחריות. אגב, אם כבר נוחות, לדעתי עדיף ללכת בנעל עם סוליה גמישה, שזורמת עם התנועה הטבעית של כף הרגל. הפלטפורמות, בגלל המסיביות שלהן, הן נטולות גמישות ולא נוחות כפי שטוענים."
מהי, אם כן, התשובה הנכונה בסוגיית נעלי הפלטפורמה והנוחות? ובכלל, עד היום השמיצו את נעלי הסטילטו בשל הנזקים האורתופדיים שהן גורמות לנו, אבל האם הטענה הזו לא תקפה גם לגבי נעלי הפלטפורמה?
"זה נכון שהפלטפורמות נוחות וכביכול גורמות פחות נזק מנעלי עקב," מסביר ד"ר צבי גורן, מומחה לאורתופדיה כירורגית ולרפואת ספורט. "הסיבה לכך היא שכף הרגל לא נתונה בזווית אלא מונחת על הגבהה ישרה.
"עם זאת, נעלי הפלטפורמה הן עדיין בעייתיות. כשאנחנו פוסעים, אנחנו מניחים על הקרקע קודם כול את העקב, אחריו את מרכז כף הרגל ולבסוף דוחפים את הקרקע עם האצבעות. התהליך הזה מחלק את משקל הגוף באופן אחיד על כל כף הרגל. כשנועלים פלטפורמה, התהליך הזה לא מתקיים ויכולים להיגרם נזקים כמו קיצור גיד אכילס ויבלות למיניהן, שמופיעים רק מגיל 40 ומעלה."
בעוד מעצבי הנעליים הישראלים מנסים לעכל את הקאמבק של נעלי הפלטפורמה, חברים אחרים בקהילת האופנה המקומית לא ממהרים להתרגש.
"באופנה הכול תלוי במתי ואיך," אומרת מעצבת האופנה לילך אלגרבלי, בעלת המותג לילה מיסט. "עכשיו נעלי הפלטפורמה מאוד טרנדיות, בעיקר מאז תצוגת קיץ 2008 של פראדה, שהיו בין הראשונים שהחזירו אותן לאופנה. העניין הוא שב'פראדה' אוהבים להגזים, כדי לעורר השראה, וזה מאוד יפה בעיניי, אבל לאו דווקא מתאים לחיי היומיום של נשים."
"לא בהכרח. אפשר למצוא נעלי פלטפורמה יפות. העניין הוא שבמשך שנים נשים ישראליות הלכו עם נעלי פלטפורמות מזעזעות, שנראו כמו נעלי צ'רלי צ'פלין. ברור לי שישראליות מעדיפות נעלי פלטפורמה בגלל הנוחות, אבל אפשר להשיג את שתי המטרות - יופי ונוחות - ועדיין לשמור על מראה נשי ועדין. במיוחד אני שונאת את השילוב בין נעלי פלטפורמה מקומיות (נעלי במה, נ"כ) ומכנסי שלושת רבעי רחבים."
"הטענה שנעלי הפלטפורמה חביבות בעיקר על ישראליות היא פשוט לא נכונה," חורץ הסטייליסט ראובן כהן. "גם בחנויות נעליים גדולות כמו 'שלי'ז' בלונדון הפלטפורמות חוגגות ונמכרו יפה מאוד במשך השנים, בעיקר לחובבי טקנו ולפנקיסטים. עכשיו הן באמת הפכו לרלוונטיות מתמיד, משום שמראה הסבנטיז נכנס חזק לתמונה, והן משתלבות איתו."
עם אילו פריטי לבוש אתה ממליץ לשלב אותן?
"בחיים לא הייתי הולך על שילוב של פלטפורמה וסקיני ג'ינס, אלא רק עם מכנסיים מתרחבים, שמלת מקסי או אפילו שמלת מיני או טוניקת מיני בגזרה מתרחבת."
אני מבינה שהקאמבק של נעלי הפלטפורמה מתקבל אצלך בשלווה יחסית.
"אופנה משתנה כל חצי שנה ואפילו פחות, ואני כסטייליסט צריך לעבוד עם מה שיש. אם מנומר יהפוך להדפס הכי אופנתי, ואני לא סובל מנומר, אז מה, אני אתעלם מזה? הכול תלוי בזמן, בהקשר ובדרך שבה את לובשת את הפריטים. יום אחד את יכולה להגיד על נעלי פלטפורמה שזה איכס, ולכי תדעי, אולי בעוד חודשיים תגידי שהן מהממות."
לאור העובדות החדשות האלו, לא נותר לי אלא לשאול: מישהי באה ל"באפאלו?"
נא להמתין לטעינת התגובות
