ימים לבנים: נטישת היין האדום
חם מדי בשביל ויסקי. בירה זה משעמם והמבעבעים יצאו כבר מכל חור. רותי רוסו וחיליק גורפינקל התאבדו על 23 יינות לבנים שעולים עד 50 שקל ויישבו יופי על ליד הגבינות
על חוף הים הוא יעזור לכם לשכוח מהמטקות, מהילדים שמרוחים במיץ אבטיח ומגברים שגילחו את החזה. אם שותים מספיק ממנו, אפשר לתפוס שכל ולא להתקרב בכלל למים.
ואם מתחילים לשתות כבר בבית, אפשר להיות ממש חכמים, להישאר במזגן ולפתוח עוד בקבוק. אה כן, יין לבן גם הולך מעולה עם דגים, ואוכל קל וגבינות ושבועות. הערה קטנה לפני שאנחנו מקריבים את עצמנו על מזבח ה-12.5 אחוז אלכוהול ומעלה. מה שטעמנו הוא מה שמצאנו, פחות או יותר, בסניף קרליבך של רשת "ווין אנד מור," הידועה יותר בשמה הוותיק חינאווי.
זאת הסיבה לכך שאין פה את כל מצאי-ישראל של יינות העונים להגדרה: "לבנים שמחירם הוא 50 שקל ומטה," שזה מה שטעמנו כאן. עשינו כמה השלמות מיקבי בנימינה ורקאנטי, ואנחנו מתנצלים בפני כל בקבוק שעונה להגדרות הטעימה אבל נשמט בסינון הגס.
אם יש לכם מרתף יינות או כרטיס מועדון ביקב "קסטל" אולי הרשימה הזו לא בשבילכם. לא תמצאו בה בוקה וארומה וגוף ובטח שלא עפיצות (יין לבן לא עפיץ בדרך כלל, רק שתדעו שגם אנחנו יודעים) רק טעים ונעים, או שלא. ככה אנחנו - קצת פרחות.
זן: שרדונה
מחיר: 45 שקל
טוב, זה לא סוד שהחבר'ה ברמת הגולן יודעים לעשות יין ושהשרדונה גמלא הוא אחד האסים הוותיקים שלהם. זה יין רציני, משכיל ומושכל, מדבר
ציון: 9 פלוס
זן: שרדונה
מחיר: 35 שקל
מניאק אמיתי. שיחוק גדול. יין אכזרי, חד כתער, יבש רצח וטעים פחד. לדגים, לפירות ים, מה שאתם רוצים. שרדונה קלאסי בלי עץ, תודה לאל, ובלי שטויות.
גורפינקל כאמור מוכן לטעום ברצינות רק שרדונה בלי עץ וזה דיבר אליו. רוסו קצת התעייפה מרצינות היתר שהפגין הבחור אבל גם היא היתה מלאת הערכה למקצוענות. כזה יין קטן (במחיר) וכזה טעם גדול. כל הכבוד. שאפו.
ציון: 9 פלוס
זן: שרדונה
מחיר: 55 שקל
יכול להיות ששלל מדבקות הפרסים הבינמ לאומיים שעל הבקבוק עשה לנו את זה. אבל בכל זאת, יופי יופי של יין. עם כל מה שגורפינקל שונא ורוסו מעריכה והכל נעשה כל כך טוב שגם גורפינקל נכנע.
עשיר, מלא, מלטף בלי להתחנף. עמוק כמו סרט כחול טוב. בן שלוש ועוד נכונו לו עלילות. זה באמת כל כך זול? לדגים ברוטב רציני ולבשר טלה על האש ובסיר. בנימינה, שיחקתם אותה. מסתנן מבחינת מחירו אבל ניתן לו בגלל הרמה הגבוהה.
ציון: 9 פלוס
זן: תערובת של סוביניון בלאן, שרדונה וריזלינג
מחיר: 36 שקלים
אם אתה בחור צעיר ואתה יוצא עם מישהי ומספיק מתוחכם בשביל לא להביא וודקה רד בול בבגאז' - עם היין הזה מצבך לא רע.
לא תיפלו עם היין הזה, גם אם לא תיפלו ממנו. הוא מאוד קל לשתייה אבל גם לא מזלזל. ב-2006 ספג יקב דלתון את הפגזות המלחמה ואולי טעמה של הטראומה הוסיף גם הוא משהו. בכל מקרה, כל מי שיקבל את היין, אם הוא לא נודניק עם דימוי עצמי נמוך, ייהנה ממנו.
ציון: ,9 עם חיבה גדולה מחבר השופטים.
זן: סוביניון בלאן
מחיר: 39 שקל
גם אם היו לוקחים כפול על היין הזה לא היה על מה להתעצבן. הוא נוטה להיות קצת מניאק - לא נחמד, לא מתחנף ובטח שלא מנסה לעשות את החיים קלים, בניגוד להרבה יינות לבנים אחרים.
כשמשלמים עבור יין מחיר מגוחך כמו 39 שקל, קשה שלא לתהות למה לעזאזל לשלם יותר על יינות באותו סגנון ובאותה רמה. הוא יצליח להחזיר מלחמה גם בארוחות מושקעות בלי לבייש, ייראה טוב עם פירות ים וצדפות ולא ייכנע גם לסושי.
ציון: 9
זן: סוביניון בלאן
מחיר: 50 שקל
היין הזה נמצא באמצע בין הסוביניון בלאן של הרי גליל שהיה מאוד נחמד ובין הסוביניון בלאן של יקב ברקן שהיה מניאק נוראי, אבל סולחים לו בגלל שהוא זקן נרגן.
זה יין טוב. הוא אמנם קצת עדין לחיך הישראלי אבל אין לו טעם לוואי חמור מכדי להתמודד איתו, ריח של שתן חתולים נגיד או ארומה של פירות ים מקולקלים כמו שלפעמים יש לסוביניון בלאן. מבין כל היינות מזן זה, הבקבוק של דלתון הוא הכי מיינסטרים: אין בו שום סיכון והוא הולך על בטוח. האורחים שלכם יחבבו אותו וירכשו לו כבוד.
ציון: 9
זן: ויונייה, מעמק הרון. כוכב עולה גם אצלנו
מחיר: 39 שקל
יופי של יין. המלווה המושלם למשחק שש בש, אם אי פעם חיפשתם מלווה מושלם בשבילו, או לערב ביתי לזוג יציב (עשר שנים ומעלה) שמחפש קצת פלפל.
הוא קליל, הוא קצת תוסס, קצת יבש, ממש קצת מתקתק, כיפי בפה ועל הלשון, לא דורש ריכוז יתר בשביל להרגיש את טעמיו. הנה תואר שלא שמעתם לאחרונה על יין: מגניב.
ציון: 9
זן: תערובת של כמה זנים
מחיר: 40 שקל
במקור נועד היין הזה להתחרות בהר חרמון לבן במסעדות. עכשיו הוא כבר נמכר גם בחנויות. זאת תערובת מוצלחת למדי של ענבי שרדונה, סוביניון בלאן וקצת פרנץ קולומבר.
אולי הוא אפילו לוקח את עצמו קצת יותר מדי ברצינות בשביל יין בעל תדמית פשוטה, אבל הלוואי עלינו צרות כאלה כל יום. חמצמץ ועוקץ, נעים ומאוזן. סבבה.
ציון: 8.5
זן: סואבה. זן איטלקי רזה ומקסים, לחובבי הז'אנר
מחיר: 39.90 שקל
יין לא רע, אבל לחיך לא מפותח הוא יכול להרגיש קצת עדין וחמוץ מדי. לא בהכרח מתאים לטעם הישראלי שמחפש דברים חזקים יותר.
יין מאוד מעודן: מתאים לסלט ירקות או לארוחת שבועות חלבית או לסתם ערב שקט, כי צריך לחשוב בזמן ששותים אותו כדי להרגיש את הטעם. למרות המחיר שלו הוא יעמוד ממש בכבוד עם אוכל על רמה כמו דגים.
ציון: 8.5
זן: שרדונה
מחיר: 46 שקל
דווקא גורפינקל שאינו חובב שרדונה, בטח לא כזה שבילה בחביות עץ וקיבל אופי מעושן, ובאופן כללי מעדיף שלא לפגוש יין מהזן הזה אלא אם כן מדובר בפצצות כמו שבלי או בורגון אחר משובח במיוחד, התחבר היטב לרזרב הזה של ברקן.
משהו במרירות דיבר אליו. יין כבד ראש, לא ממש גאון אבל די אינטליגנט. יין שישחק יפה גם במגרש של הגדולים, לא רק ליד דגים אלא גם ליד עוף ועגל עדין ואפילו צלעות טלה.
ציון: 8.5
זן: אמרלד ריזלינג
מחיר: 30 שקלים
סתם מלכלכים על היין הזה. הוא עולה כמו יין בישול אבל הוא כייפי וקייצי. מעולה עם פירות בשלים ומתוקים כמו שאפשר למצוא בשיא העונה.
ישתלב היטב עם סרט של מג ריאן, אבל ילך מצוין גם עם שידורים חוזרים של משחקי הליגה. אין שום בעיה לרדת לבד על בקבוק שלם בלי לשים לב. רק אל תבואו למחרת בבוקר ותספרו בגאווה לחברים בעבודה שירדתם אתמול על בקבוק של סלקטד ריזלינג. שימרו על דיסקרטיות, צננו היטב ותהנו מאוד במחיר של שתייה קלה.
ציון: 8
זן: תערובת של כמה זנים
מחיר: 42 שקל
עוד אחד שמנסה לעקוץ את הר חרמון לבן הנצחי. תערובת של סוביניון בלאן ואמרלד ריזלינג. קצת מתחנף מדי אבל חייבים להודות שלפעמים חנופה זה נעים. יין קלאסי לים, לענבים ומלון ואפרסקים. מושלם לארוחת צהריים על המרפסת. או לבר מצווה בבית הכנסת.
ציון: 8
זן: אמרלד ריזלינג
מחיר: 42 שקל
לשתות את האמרלד ריזלינג משנת 2006 זה כמו לנהל רומן עם בחורה ממש מתוסבכת שגם לא נותנת: פשוט לא שווה את המאמץ.
במקום הקלילות שרוצים מהאמרלד ריזלינג, נתקעים עם רצינות ובגרות מיותרת של יין שלא היה צריך להיתקע על המדפים את השנה הנוספת הזו. קצת לא פייר לשפוט אותו אבל נציין שהוא עוד יחסית בכושר. ממליצים בחום לפנות לאחיו הצעיר משנת .2007
ציון: 7.5
זן: תערובת של זנים
מחיר: 42 שקל
היין הגרמני שהיה להיט גדול בשנות השמונים נמצא עכשיו בשפל קשה מבחינה תדמיתית. מה שהיה היין הנמכר ביותר בעולם, זכה גם בתואר הממ פוקפק היין המושמץ ביותר בעולם. להגנתו נגיד שהבקבוק מהזכוכית הכחולה יהיה מצויין להגשת מים קרים אחרי שתסיימו אותו, ואין לכך כל קשר לטעמו של היין.
במבחן המעשי הדעות לגביו היו חלוקות. גורפינקל סולד ממנו בטענה שהוא מריר ולא סגור על עצמו אם הוא יבש או לא. רוסו תומכת דווקא מאחר שזהו יין של בנות וגם היא בת יחסית.
גורפינקל, שדווקא יודע על מה הוא מדבר לרוב, אומר שהשם המלא של היין הוא "לייבר פראו מילך," או בתרגום לעברית: "חלב גברתנו הקדושה." רק לא ברור אם זו טעימת יין או ערוץ פלייבוי.
ציון: נתון לויכוח, 7.5 אחרי התפשרות
זן: תערובת של סוביניון בלאן ושרדונה
מחיר: 35 שקל
70 אחוז סוביניון והשאר שרדונה ביין שמכוון גבוה אבל פוגע נמוך. משהו מפוספס. הוא קצת מריר וקצת דליל ומימי ובעיקר לא כל כך מעניין.
סדרת יוגב היא סדרה מרתקת שמצליחה לשחק אותה ביינות טובים במחירים טובים עוד יותר. קחו למשל את הקברנה סוביניון פטי ורדו האדום. אבל כאן לא הצליח להם. חבל.
ציון: 7
זן: תערובת של כמה זנים
מחיר: 35 שקל
מי שביקר בחתונות באולמות אירועים שבתחנות דלק, בוודאי רוכש להר חרמון חיבה. במקרה זה מדובר בבקבוק זקן בשנה מהרצוי שראה לנכון להתעלל בטועמים: לא רק שהוא לא הזכיר את טעמה המתוק של חתונה בשנות התשעים, אלא דמה בהרבה לטעמו של ההאנגאובר בבוקר שלמחרת.
מתאים רק אם מגישים לידו רוסטביף גרוע ופטריות מוקפצות שיגזלו ממנו את זרקור התועבה. גורפינקל חושב שרוסו קצת נסחפה ולו רק בגלל חסד נעורים שהוא זוכר, זכרון דפיקת הראש בחוף המערבי לפני רבע מאה עם היין הזה בדיוק, אבל מי הוא בכלל.
ציון: 7
זן: סוביניון בלאן
מחיר: 45 שקל
נמרח בקצוות, חמאתי כזה ומושי. לא יפה. זה זן שצריך לאמלל במידה וחלילה לא להתנחמד. ואם כבר להתנחמד אז לא ככה. אבל אנחנו אופטימיים.
אנשי בנימינה ובראשם שני הייננים המוכשרים ששון בן אהרון ואסף פז מוכיחים שוב ושוב בשנים האחרונות שהם לא פראיירים. יש להם המון יינות לתקן - מורשת די קלוקלת ירשו שם בבנימינה - ורק תנו להם זמן והם יגיעו גם ליין הזה. בטוח. יין טוב לא עושים ביומיים ולנו יש סבלנות.
ציון: 7
זן: סוביניון בלאן
מחיר: 42 שקל
באופן עקרוני, בקבוק כזה שנתקע בחנות משנת 2005 אפשר לזרוק אוטומטית לפח או לשים בחלק המצחיק של המוזיאון.
במקרה זה, דווקא אחרי טעימה סמוכה להרבה מקרובי משפחתו, קשה להתעלם ממצבו השפיר בהחלט למרות השנים. זוהי עדות לכך שבצעירותו היו לו ביצועים יפים, ועדות לכך שממשיכי דרכו משנת 2007 גם הם מניאקים גדולים שבוודאי היו זוכים כאן לציון מפואר. לעת עתה הוא ייאלץ להסתפק בתהילת עבר ולא בציון טוב בהווה.
ציון: 7
זן: שרדונה
מחיר: 30 שקל
בעקרון, לעשות שרדונה מבלי ליישן אותו בעץ זו גישה מבורכת, לפחות בשביל נודניקים כמו גורפינקל. אבל מה לעשות ומה שיצא כאן הוא לא ממש שרדונה וגם לא ממש יין טוב. מתקתק ולקקן. אולי יתאים למי שרוצה ללכת עם (שרדונה) ולהרגיש בלי.
ציון: 7
זן: שרדונה
מחיר: 45 שקל
יין מוזר. קצת מריר - ולא מרירות טובה. לא ברור אם המרירות היא תוצאת לוואי של העץ של החבית או שהוא סתם במשבר.
בישראל יודעים לייצר שרדונה יותר טוב מהז'אנר הזה, וזאת על אף שאין לנו כלום נגד צ'יליאנים. קונצ'ה אי טורו הוא יקב עתיר זכויות בתעשיית היין הצ'ילאנית, אבל במקרה זה - זה לא זה.
ציון: 7
זן: שרדונה
מחיר: 35 שקל
הוגו צ'אווס באמת צריך לעשות כבר סדר בדרום אמריקה. שוב, יין מוזר, לא מפוקס על עצמו ולא יודע מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול.
גורפינקל עוד זוכר שהתלהב ממנו פעם, לפני שנות דור, אבל לא עוד. מצד שני, זו עוד הזדמנות להיווכח עד כמה השתפרה תעשיית היין שלנו. וגם אם אנחנו עושים זאת על חשבונם של אחרים, הרי שלא כתבנו את זה בספרדית והחברה בקונצ'ה אי טורו לא קוראים עברית. נקווה.
ציון: יאללה, .7 שיהיה.
זן: סוביניון בלאן
מחיר: 45 שקלים
מצד אחד, לזה בדיוק ציפה הגורפינקל, סוביניון בלאן מסריח אמיתי. מצד שני, בכלל לא בטוח שזה הסרחון שאליו הוא התכוון.
היין היה מעופש קמעה, אולי הבקבוק דפוק, אולי הגיל המתקדם טרם לכך, ובכל מקרה לא חמדה גדולה. כבר פגשנו בקבוקים יותר מוצלחים של רקאנטי, גם מהיין הספציפי הזה, אז אולי באמת זה היה בקבוק בעייתי.
ציון: 7 בהסתייגות חמורה בגלל הזכרונות.
זן: פינו גריג'יו. בצרפת קוראים לו פינו גרי. אחלה זן
מחיר: 50 שקלים
הדבר הראשון שמעורר תרעומת ביין איטלקי זה הוא העובדה שהפקק שלו מתברג, כמו בתירוש, ולא נחלץ, כמו ביין. אם תפתחו אותו מול האורחים שלכם מיידית הם יחשבו שאתם מגישים להם יין לבישול.
אבל בתוך הקטגוריה "יינות לבנים מתחת ל-50 שקל" הוא בהחלט מגדיר את הרף העליון, ואי לכך אין ספק שלא מדובר ביין לבישול. מנהל החנות ציין יתרון אמיתי בפקק המתברג והוא שאפשר לפתוח אותו בכל מקום בלי לשכוח את הפותחן ואז לפורר את השעם עם אולר. ואולם, לאחר הטעימה הסתבר שהוא די שטוח ולא מעניין, ולכן כדאי לשתות אותו רק אם אתם כבר די שיכורים.
ציון: 6
נא להמתין לטעינת התגובות
