צדיק ורע לו? לא לפי חוקי הקארמה
רשע וטוב לו צדיק ורע לו? לא ייתכן. הצדיק האמיתי תמיד מאושר ואילו הרשע תמיד סובל. גד לובן נעזר בתורת הגלגולים כדי לענות על שאלת השאלות
אדם הינו מאושר וטוב לו כאשר הוא מרגיש אהוב. אדם חש אהוב כאשר הוא גדל בסביבה אוהבת וכאשר הוא יודע לאהוב. אדם מרושע לא יודע לאהוב, ולכן תמיד רע לו. הוא לא יודע לאהוב לא רק את אויביו ומתחריו, אלא אפילו את בני משפחתו. אם הוא "אוהב", אז זה חלק מהאנוכיות שלו - הוא "אוהב" אותם לא בגלל מי שהם אלא בגלל מה שהם, כלומר בגלל שהם שלו. אדם רשע שמח בסבלו של האחר. אך אין זו שמחה אמיתית. שמחתו היא ההקלה שהוא חש במסגרת מצוקתו הפסיכולוגית.
רשע הרבה פעמים מתעשר על חשבון הזולת, אך אין הוא מסוגל להיות מאושר מעושר זה. אדם עני מאמין שעושר יביא לו אושר. לכן הוא מאמין שאדם עשיר הוא מאושר, למרות שייתכן וסבלו עצום. אדם רשע שהינו עשיר אינו מאושר באמת בעושרו. עשיר יכול להיות מאושר רק אם הוא מקדיש את כספו לעשות טוב לאחרים (ולא רק לבני ביתו).
אדם רשע רואה את כל הסובבים אותו כרשעים שחפצים להתנכל לו. כולל בני משפחתו. באופן זה חייו הינם מלאי תככים וחסרי שקט. באופן טבעי, משום שאינו נותן אמון באף אחד וחושב איך לנצל אותם לצרכיו, גם הסובבים אותו לא נותנים בו אמון ורוחשים רע כלפיו. איפה אושרו במצב זה? אדם רשע שרוי במידת הבערות והחשכה, לכן חייו הם סבל מתחילתם ועד סופם.
צדיק ורע לו? לא יתכן. צדיק אמיתי לעולם לא רע לו. צדיק אמיתי אושרו בא מעצם צדיקותו, ללא תלות במצבו החיצוני. אושרו הוא פנימי ושום סיטואציה לא יכולה לגזול אושר זה. צדיק כזה אוהב את כולם ולרוב כולם אוהבים אותו, והוא שרוי באושר רב. אך אם הוא צדיק לכאורה, אם הוא פועל בצדיקות מתוך ציפייה לגמול חומרי על מעשיו הטובים, אם הוא עדיין קשור לחומר, הוא יהיה נתון לסבל ואכזבה. אדם כזה לא באמת מסוגל לאהוב. אם לא מתייחסים אליו כמידת המצופה הוא לא רק שיתאכזב, הוא עלול אף לוותר על "צדיקותו" כי אינה משתלמת.
מצב תודעתו של יוגי שהגיע לשלמות מתואר בבְּהַגַוַד-גִיתָא, כתבי הקודש ההודיים:
ישנם שני סוגים של פעילות צדיקה - חומרית ורוחנית. פעילות צדיקה חומרית גוררת לידה מבורכת בחיים הבאים, ופעילות רוחנית, כמו יוגה, צוברת לזכות המתרגל קרדיט רוחני וגם חומרי. בחייו הבאים הוא ייהנה מחיים חומריים מבורכים, אך מעבר לזה, יעמוד לרשותו הקרדיט הרוחני מחייו הקודמים, וכאשר הוא ימשיך במסעו הרוחני, הוא יתחיל מהמקום שבו הפסיק בחייו הקודמים.
"בזכות תודעתו הרוחנית מחייו הקודמים", נכתב בבגאווד גיטה, "הוא נמשך כמאליו לעקרונות היוֹגַה, אפילו מבלי לחפש אחריהם. מחפש-אמת סקרן שכזה הינו מעבר לפולחניות ולטקסיות שבכתבי הקודש".
צדיק אמיתי הוא מי שמתמסר באהבה לאל, ללא תנאי. חווייתו הפנימית הינה שהאל אוהב אותו ושומר עליו. על מה הוא שומר? הוא שומר עליו שלא ייפול מחייו הרוחניים וימשיך ויתקדם. זה הדבר היחידי שבאמת חשוב לצדיק. לפעמים האל האוהב לוקח ממנו את כל הדברים החומריים שהוא עדיין קשור להם. זאת כדי לסלק את המכשולים על דרכו הרוחנית. האל, באהבתו הרבה, מסיר ממנו את מכשולי החומר, ובתמורה לוויתורו עליהם, הוא מקבל את מקלט האל ואהבתו. באופן זה אין גבול לאושרו. מנקודת מבט של המסע הרוחני, מה שנראה רע חומרית ייתכן והינו אות לטוב ביותר.
אדם השקוע ביחסיו עם האל, מקדיש את כולו לאהבה זו. אהבתו לאל מניעה אותו, בהתאם לרצון האל, להקדיש עצמו לשרויים במצוקה כדי לעזור להם לחדש יחסיהם עם האל וכך להשתחרר מכל מצוקה. בתודעה כזאת של שירות לאל לעולם אין הוא מרגיש מנוצל. אם האל בוחר להשאירו בחיים, הוא מודה לו ומנסה לשרתו כמידת יכולתו, ואם האל בוחר להשיבו אליו, לעזוב את גופו החולף, ליבו מתמלא שמחה לאור ההזדמנות הקרובה להתרועע עם מושא אהבתו העליון.
חיצונית ניתן לחשוב ש"רשע וטוב לו, צדיק ורע לו", אך חוקי הגורל הסמויים, חוקי הקַרְמַה, מורים אחרת. אדם שעשה מעשים טובים בחייו הקודמים, יזכה בחיים אלו בחיים חומריים טובים. כך הדין לגבי אדם שעשה מעשים רעים (בהתאם לחוקי הקַרְמַה) בחייו הקודמים; גורלו יהיה רע בחיים אלו. באופן דומה, אדם שעושה מעשים טובים בחיים אלו, אפילו שגורלו מרע לו ונראה כמפסיד, יזכה בחיים טובים בבאים. אדם שעושה מעשים רעים, אפילו שנראה שגורלו שפר עליו, יסבול בחייו הבאים.
בוֵודות ישנו סיפור על קדוש שהגיע לחצרו של מלך. המלך ביקש ממנו שיברך את הנוכחים שם. את הנסיך הוא בירך בחיים ארוכים; את הבְּרָאהְמַצַ'רי (תלמיד סגפן) הוא בירך שימות במהרה; את השוחט הוא בירך שלא יחיה ולא ימות; ולבְּרָאהְמַנַּה (דבק טהור) הוא אמר שלא משנה אם ימות או יחיה. המלך התפלא על ברכות אלו ושאל אותו לפשרן. הקדוש הסביר: "הבן שלך הנסיך הינו נהנתן, הדוניסט. הוא נהנה מקַרְמַה טובה מחייו הקודמים, אך בו זמנית, הנהנתנות גורמת לו לבצע קַרְמַה שלילית שתתבטא בחייו הבאים. לכן בירכתי אותו בחיים ארוכים, כך שייהנה עד כמה שאפשר מגורלו הטוב, כי חייו הבאים יהיו קשים. את הבְּרָאהְמַצַ'רי בירכתי שימות במהרה משום שכעת, בגלל חייו הסגפניים, הוא סובל, אך בו זמנית צובר קַרְמַה חיובית ממנה יוכל ליהנות בחייו הבאים. את השוחט בירכתי שלא יחיה ולא ימות, כי בחיים אלו הוא גורם סבל עצום לאחרים, וגורלו יהיה גם מר בחייו הבאים. לבְּרָאהְמַנַּה הטהור והדבק באל אמרתי שלא משנה אם יחיה או ימות. זאת משום שהוא מאושר בחיים אלו, גם חייו הבאים יהיו מלאי אושר".
אדם המתרגל בְּהַקְתי יוגה לא מתעסק יותר מדי בשאלות של רשע וצדק. אלו הם תחומי עניין מוסריים של אנשים חומרניים שעדיין לא פיתחו את יחסיהם עם האל. פושעים מחלקים את שללם לעיתים באופן צודק לעיתים באופן מרושע. אך הנקודה היא שהם מתחלקים ברכוש גנוב. מנקודת מבט רוחנית הצדיק החומרי וגם הרשע טוענים שרכושו של האל נועד להנאתם, וכך שניהם שוכחים מיהו בעל הקניין האמיתי ולשמחתו של מי מן הראוי להקדיש את חייהם. ממש כמו אבא ששמח שבניו ישתמשו ברכושו לטובת כלל המשפחה, אך הוא יתמרמר אם בניו ישתמשו ברכושו באופן אנוכי.
מבחינתו של המתרגל הרוחני, טוב זה מה שמקדם אותו רוחנית, ורע זה מה שמעכב, או אף מרחיק אותו מיחסים עם האל. שניהם, הטוב והרע, הם פועל יוצא של מידת רצינותו במסעו הרוחני. בבְּהַגַוַד גִיתָא נאמר שאלו שמתמסרים לאל והשתחררו מאשליית הקיום החומרי שרויים תחת ההשגחה האישית שלו. דבר רע לא יכול לקרות להם. כל דבר שקורה להם הינו חלק מההשגחה האישית של האל ונועד לטובתם. גישה זו דורשת בהתחלה אמון מסוים. בנוסף גם יש להתרועע עם אותם יוגים/דבקים שחווים כבר את ההשגחה האישית ויכולים לעזור ליוגי המתחיל להבין כיצד צרותיו אינן צרות, אלא משהו טוב שעוזר או יעזור לו במסע הרוחני. לאחר תרגול וניסיון, הדבק אכן חווה שכל מה שקורה לו הינו חסדו של האל. כך אמונתו ובטחונו מתחזקים, ובהדרגה הוא משתחרר מכל חרדה לחייו.
אנחנו רגילים לחשוב על טוב ורע במושגי שכר ועונש, רווח והפסד, ניצחון ותבוסה. כדי לשנות התניות אלו עלינו לתרגל בְּהַקְתי יוגה, יוגה של דבקות ואהבה לאל. בבְּהַגַוַד-גִיתָא קְרישְׁנַה מורה על ראשית התרגול: "הילחם לשם הלחימה עצמה, מבלי להתחשב בשמחה או בצער, בזכייה או באובדן, בניצחון או בתבוסה - שהרי אז יהיו מעשיך פטורים מהסתבכות חומרית".
לאדם שלא מתרגל חיים רוחניים קשה יהיה להבין, למשל, כיצד האל משגיח עליו באופן אישי ורוצה את טובתו אם בריאותו או בטחונו נלקחים ממנו. גם יתכן והוא יצפה, אף באופן סמוי, שהוא ישמור עליו מכל פגע "תמורת" התמסרותו לו. לפעמים האל מערב אדם כזה בקשיים כדי שייווכח במניעיו החומריים וייפטר מהם. רק אדם המשולל כל מניע חומרי יכול לחוש עצמו מוגן לחלוטין בידי האל, כי אין הוא מותנה לראות את חסדו בברכות חומריות.
מי שמשוחרר מתפיסת חיים כוזבת מבין שהחסד של האל מתבטא לפעמים בכך שהוא לוקח ממנו את כל הדברים שמהווים מכשול בדרך הרוחנית. ממש כמו אבא שמתחכם ומוציא מידי בנו סכין גילוח העלול להזיק לו. בְּהַקְתי יוגים מתקדמים חשים עצמם מוגנים לחלוטין בידיו האוהבות של האל, לכן הם יכולים להתמסר לחלוטין לטובת הכלל.
גד לובן הוא מורה לפילוסופיה מזרחית. בעליו של האתר יוגה של אהבה
נא להמתין לטעינת התגובות
