הרשה לי להציג דעה שונה לגבי מהות המושג קארמה, טוב ורע. המונחים ''אושר'', ''טוב'', ''רע'' הינם מונחים רלווטיביים אשר לא ניתן ליחס להם מהות אימננטית הנכונה לכל אדם. לכן התפישה כי ''אדם אהוב הוא אדם מאושר'' הינה מעט ילדותית ומבוססת על סדרת הנחות יחסיות שניתן לערער את יסודותיהן במספר משפטים (נניח לזה כעת.)
לתפישתי אין לאדם אחד ''מסלול חיים מומלץ'' הזהה לאדם אחר. אין ''יסודות התנהגותיים'' מומלצים, שאם יתממשו אזי יהיה לאדם ''טוב'' ואם לאו, אזי יצור לעצמה ''קארמה רעה וכו'''. זאת תפישה פשטנית הסותרת את עצמה (וגם לסתירה זו נניח כרגע).
בהיותנו ישויות (נשמות) אשר השלימו כל אחת מספר גלגולי חיים ומסלולי הבשלה שונים זה מזה, אנו מגיעים לעולם עם צרכים שונים, אלו הטבועים בנשמתנו עם לידתה. בהתגשמם, תחול הבשלה והשלמה, ובהעדרם, ישאר אותו חוסר טבוע בנו,( ויגרום לכן להיווצרות גלגול נוסף לאותה ישות.) לכן, יתכן ואדם אחד ''צריך'' לשבת ולדגור על ''צדיקותו'' תחת מסורת, דת , כזו או אחרת, וזה יהיה הדבר הטוב ביותר שיעשה. ויתכן שאדם (שלדוגמה היה נזיר מספר גלגולי חיים ופיתח חוסר במגע אנושי ואינטימיות..)יגיע לגלגול זה ויהיה עם נשים רבות, ''שאינו צדיק'' לפי מונחיך, ועדיין לאותה נשמה, זה יהיה הדבר הטוב ביותר לעשות !!!.
''הקארמה הטובה'' איננה אבסולוטית, ותלוייה אך ורק בשאלה האם האדם משלים את בשלותו דרך מגע עמוק ונכון עם חייו בפרק זה של גלגולו. ''נכונות'' חייו תלוייה אך ורק בצרכים הסוביקטיביים הטמונים בנשמתו, ולא ניתן לשים אותם על ציר השוואתי עם נשמות אחרות.

יש להוסיף, כי עם הבשלה אמיתית וכנה דרך ''כל אשר צריך אדם לעבור'', אזי באופן טבעי יעורו בו האיכויות האלוהיות והטבעיות, אלה שנשמתו במקורה עשוייה מהן. כל נסיון להגדיר מראש איכויות ''ראויות או שאינן ראויות'' (או לנסות לאכוף דרך צדקנות,''מסורות'' ומסגרות דתיות..)נועדה לכישלון, ואף עלולה (משום התסכול והעדר המגע הספונטני וההרמוני של הנשמה עם חייה, זה המבוסס על צרכיה האמיתיים),לגרום לעכבות, לתסכול, להעדר אותנטיות והבשלה אמיתית.

איוב ''זכה'' בכל המכות הללו כי הוא היה ''ירֵא אֱלֹהִים'' כלשון הכתוב ולא אוהב אלוהים. הוא פחד מאלוהים ואף הקריב קורבנות כדי שאלוהים חו''ח לא יעניש את בניו החוטאים ''וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ; וְשָׁלְחוּ, וְקָרְאוּ לִשְׁלֹשֶׁת אַחְיֹתֵיהֶם, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, עִמָּהֶם. וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם--כִּי אָמַר אִיּוֹב, אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם: כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב, כָּל הַיָּמִים. ''.
אולי הוא היה ישר ותם וטוב לב אבל הוא לא סמך על אלוהים וניסה לנהל איתו מו''מ.אני אקריב קורבנות(כבר קארמה רעה) ואתה תתעלם ממעשיהם הנלוזים של בני שאף מדיחים את בנותי.וכידוע,אלוהים לא עושה דילים.אחד מחוקי הטבע הבסיסיים פעלו פה:what u resist, persist

שעושה מעשים טובים בחיים אלו, אפילו שגורלו מרע לו ונראה כמפסיד, יזכה בחיים טובים בבאים. אדם שעושה מעשים רעים, אפילו שנראה שגורלו שפר עליו, יסבול בחייו הבאים.'' --- יש לך הוכחה לזה, או שסתם החלטת להאמין לאיזה הודי זקן?
לגביי עניין הצדיק ורע לו רשע וטוב לו. טוב, זה פשוט מאוד, הצדיק הוא צדיק מכיוון שיש לו מערכת מוסר פנימית ורגישות מפותחת לאחר, ככה שכמה שלא יהיה לו טוב, אם לאחר רע, גם לו יהיה רע. לרשע אין מערכת מוסר פנימית ולא איכפת לו מאף אחד חוץ מעצמו, ללא מוסר פנימי וללא רגישות לאחר - אין כמעט קונפליקטים פנימיים = אין כמעט סבל.

שם כתוב
http://www.ashlagbaroch.org/Zohar/
שחכתי איפה בדיוק

סיפור איוב היה בדיוק שעת יציאת מצרים. מכיוון שה' מנהל העולם לפי חוקים, לא רצה שהשטן יבוא להתערב ולקטרג על בני ישראל, שאז יהיה חייב להענישם. מה עשה נתן לשטן להתעלל באיוב, שהיה צדיק. עד שבני ישראל ייצאו ממצרים. ואז בא וריפא אותו גם כן.

ומוסבר כי כשרעה רוצה להעביר הצאן בנהר, ובא זאב, שולח אליו תיש זקן וקשוח להעסיק את הזאב, מעביר הצאן ולוקח אותו בסוף

בנוסף איוב היה יועץ של פרעה, וייעץ לו להעביד בפרך את בני ישראל (אם אני לא טועה) ועל זה נענש גם הוא בכספו ובגופו.

בקיצור התוכניות של הבורא יותר מורכבות מסתם קארמה אישית. יש גורל פרטי ויש מצב עולמי/סביבתי והאדם מושפע משניהם ביחד...

צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.. המשמעות האמיתית של המשפט הזה היא שבכל צדיק יש קמצוץ של רוע ובכל רשע יש קמצוץ של טוב.. שכן לא יכול להתקיים טוב בלי רוע ולהיפך...

אני בטוח שלמחבר המאמר אין בעיה בלשלם את שב''ד.
מאמר תיאורטי... לא עומד במבחן המציאות.

הצדיק יהיה מאושר גם שרע לו.

בעולם הבא?כדי להסביר את הסתירה שרווחת בין צדיקות ועשיית מעשים טובים לבין הגמול.לא יתכן שהאלוהות שהיא התגלמות החסד והטוב המוחלטים תאפשר מצב כזה.''צדיק אתה ה' אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שליו כל בוגד בגד''זועק ירמיהו.אז, לא היה ביהדות או בכל דת אחרת המושג גן עדן כמקום שבו מקבלים הצדיקים את גמולם.ביהדות הגמול היה עלי אדמות.''כבד אביך ואמך...למען יאריכון ימיך על פני האדמה''או''ונתתי גשם בעיתו יורה ומלקוש ...ואכלת ושבעת...''מכל השטויות שגיבב הכותב אפשר
לסכם ולהסיק שאושר הוא מצב נפשי סובייקטיבי אבל זה עדיין לא מיישב את הסתירה בעיניו של המתבונן מהצד-איוב צדיק מוחלט והגמול שלו הוא צרות ופגעים מוחלטים-המסקנה של ספר איוב-אל תנסה להבין את ה' שנסתרות דרכיו ''השמיים לה' והארץ לבני אדם''

''מי שמשוחרר מתפיסת חיים כוזבת מבין שהחסד של האל מתבטא לפעמים בכך שהוא לוקח ממנו את כל הדברים שמהווים מכשול בדרך הרוחנית.''

במלים אחרות, אם הגורו לוקח ממני את כל רכושי, עלי להודות לו שהציל אותי ממכשול רוחני.

אבל בעצם מה שקרה הוא שהגורו שדד אותי, ובכך נדון לקרמה רעה.

לכן, על מנת להציל את הגורו הנכבד, ואת שאר האנושות, מפני קרמה רעה, חו''ח, עלי לשמור על רכושי מכל משמר. והמהדרין יקחו רכוש מכל הבא ליד, וכך יזכו במצווה גדולה שהיא להציל אחרים מפני הקרמה הרעה. וחוזר חלילה.

זו אנרגיה בלתי מוגדרת שהיא כולה טוב
אין שום ''אבא רחום'', ''יעזור, יקח, ייתן'' ושאר ירקות,
יש מדריכים ויש נשמה עליונה ויש את השלם ממנו הגענו ולשם נחזור בסופו של דבר (אחרי כמה גילגולים)

וחשוב לציין בכל מאמר רוחני, לדעתי,
שכל עצה היא בגדר אופציה, ויש הרבה אופציות... נכון יוגה יכולה לעזור - אם עושים אותה נכון וחיים על פי השיטה, וזו יכולה להיות מקפצה רוחנית גדולה,
כמיני רבות... רבות ומרובות

הרשע מסיג את מבוקשו בקלות ולכן ''טוב'' לו ואילו הצדיק לעולם אינו משיג את כל מבוקשו ולכן ''רע'' לו.

אם אתם רוצים שאקרא את הכתבה.

הלא ברור לכל שבפסוק הנ''ל, בניסוח גאוני וממצה, מסתתרות בדיוק כל העומקים והמשמעויות שמחשבת היוגה השטחית והפשטנית מפספסת.
מה אנחנו, מפגרים? שנתאמץ להתכווץ לממדי הפילוסופיה היוגית העלובה ? וההסברים ההגיוניים כביכול - הגיוניים מדי, ולכן עלובים ?
ואתה, באמת מאמין להבלי היוגה האלה ? או שסתם לא הקשבת בשיעורי תנ'' ך ?
איך , איך נופלים גיבורים לביצת היוגה פעם אחר פעם ?
לא נורא, אתה תצא מזה בקלות, לא כל כך עמוק שם.