האם חבויים מסרים קבליים בקפלה הסיסטינית?
ספר חדש חושף: הצייר הגאון מיכלאנג'לו הצפין בקפלה הסיסטינית מסרים מיסטיים של חוכמת הקבלה
רוי דולינר, מדריך סיורים בוותיקן ורבי בנימין בלוך, מורה לתלמוד מה- Yeshiva University, מביטים בפרסקאות בנות 500 השנים במבט אחר.
"[לתקרה] יש שכבות רבות כל כך של משמעויות, ורובן, אם לא כולן, הן מן המסורת היהודית," אמר דולינר לרשת ABC. דולינר והרב בלך חיברו את הספר The Sistine Secrets: Michelangelo's Forbidden Messages in the Heart of the Vatican, (הסודות של הסיסטינה: המסר האסור של מיכלאנג'לו בלב הוותיקן).
בהקדמה לספר נאמר: "מונע על ידי האמיתות שבהן נוכח במהלך שנים של לימוד לא מסורתי בפירנצה, אמיתות שנטועות במעורבותו בכתבים היהודיים כמו גם בהכשרה הקבלית וסותרים את הדוקטרינה הנוצרית המקובלת, מיכלאנג'לו חש צורך למצוא דרך שתאפשר לצופים לראות את מה שבאמת האמין בו. הוא לא יכול היה להניח לכנסייה להשתיק לנצח את נשמתו. את מה שהכנסייה לא הרשתה לו לומר בגלוי, הוא מצא בגאונותו דרך להעביר אל אלה שהינם שקדנים דיים כדי ללמוד את שפתו הסודית".
דולינר ובלך טוענים שמיכלאנג'לו שתל מסרים רבי עוצמה ואפילו מסוכנים בפרסקאות שמכסות את תקרת הקפלה, ושהוא קודד את המסרים באמצעות הידע שהיה לו על הכתבים המיסטיים של היהדות. לדבריהם חלק מהדימויים המופיעים בציורים נועדו לעלוב באפיפיור. הם סבורים שמיכלאנג'לו זעם על האפיפיור יוליוס השני מפני שהלה עצר את התפתחות קריירת הפיסול שלו. כנקמה מתוקה, הציור של הנביא זכריה מייצג בעצם את האפיפיור. מאחורי הדמות רואים מלאך מחווה בידו את מה שנחשב בימי הרנסאנס לתנועה גסה (זו המכונה בגזענות במקומותינו "תנועה מזרחית גסה").
גם על לאונרדו דה וינצ'י נאמר שהצפין מסרים בציוריו שניתן לחשוף באמצעות הצבת מראה. עכשיו כנראה הגיע תורו של מיכלאנג'לו.
לטענתם של מחברי הספר מיכלאנג'לו נחשף ללימודי היהדות בפירנצה כאשר חי בביתו של לורנצו דה מדיצ'י, פטרון האמנויות בן המאה ה-15. מדיצ'י היה מנהיג רב עוצמה בעיר פירנצה והשתמש בכוחו כדי למשוך אליה הוגים ואמנים דגולים. חלקם למדו את ספר הזהר הקבלי.
על פי דולינר ובלך הקבלה היא המפתח לפענוח צופן מיכלאנג'לו. הרמז הראשון שהשניים קיבלו לא הגיע מהיסטוריון של האמנות. היה זה תייר ממדינת אינדיאנה שהביט מעלה אל הציור שנקרא "בריאתו של אדם" ונזכר שבשנות ה-70 מנתח ניכנס לקפלה, הסתכל על הציור ואמר לעצמו, "רגע, זוהי אנטומיה 101. זהו למעשה חתך רוחב של המוח, צדו הימני של המוח".
בלך מסביר שבקבלה קיימים כמה סוגים של תבונה. משמעותו של צדו הימני של המוח היא "חוכמה". בציור אלוהים מופיע בצדו הימני של המוח.
היסטוריונים מסכימים שייתכן כי מיכלאנג'לו אכן למד
הסיפור אינו מסתיים עם דולינר ובלך. ב-1986, ג'יין שולייר, פרופסור להיסטוריה מקולג' יורק, פרסמה מאמר על האישה היפה שתחת זרועו של אלוהים בציור "בריאתו של אדם". רבים סבורים שהציור מייצג את חווה, אך שולייר חושבת שהדמות הזאת מייצגת את השכינה, המדומה פעמים רבות לאישה בכתבי היהדות כולל הקבלה.
דוגמה נוספת להשפעה היהודית על מיכלאנג'לו שעליה מצביעים בלך ודולינר היא ציור הפרי האסור כתאנה ולא כתפוח (אולי הוא פשוט לא ראה את הפרסומת ל-H&O?). שולייר מצידה כתבה שהנחש בעל שני הזנבות המופיע בציור הוא למעשה לילית המוזכרת בקבלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
