הישרדות או אימהות

קשה לעזוב את הזאטוט ולצאת לחופשה: האם זה לגיטימי להיפרד ממנו אפילו ליום אחד, ומאיזה גיל? האם הוא מרגיש געגוע? מומחים עונים, וגם: 10 טיפים לפרידה מוצלחת

ליטל רוזנשטיין, ''להיות הורים'' | 22/2/2008 9:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הצאצא הבכור שלכם הגיח, בשעה טובה, לאוויר העולם, ואתם הפכתם מזוג בליינים עם ג'יפ וכלב לזוג עם ילד. חייכם השתנו מקצה לקצה. זה שבועות ארוכים אתם ישנים פחות, עובדים פחות, מתראים עם חברים פחות ומבלים הרבה פחות. ברגע של ספונטניות בלתי מוסברת עולה באוויר הצעה לחופשה זוגית. סוף שבוע שלם לעצמכם. יש דילים מצוינים, הסבתא מתנדבת לשמור בנאמנות על יורש העצר, אבל אתם עומדים מעל מיטתו של הקטן ומתלבטים. לעזוב אותו או לא לעזוב אותו? זאת השאלה.

"השנתיים הראשונות הן תקופה מאוד משמעותית בבניית הקשר בין ההורים לילד, ולכן עלינו לנקוט משנה זהירות בתקופה הזו", מסביר ד"ר רוני אדם, פסיכולוג קליני מומחה ב"מכבי שירותי בריאות". "מה זה אומר? שבתקופה הזאת צריך לוותר על הרבה תוכניות כדי להישאר לצדו וללוות אותו. ילד מרגיש כשהוריו עוזבים אותו, וככל שהוא יותר צעיר, כך הפרידה יותר קשה עבורו, למרות שהוא עדיין לא מצליח לבטא את זה. כמובן שפרידה היא לא רק נסיעה לחופש. גם פרידה יומית היא פרידה לכל דבר".

מה לעשות? צריך גם ללכת להתפרנס.
"אם אנחנו ממש חייבים לעזוב אותו, כמו במקרה של יציאה לעבודה למשל, יש לדאוג שהפרידות יהיו הדרגתיות, שתתבצע הכנה מראש ושהילד יישאר כמובן בידיים נאמנות. אם יש באפשרותם של ההורים להיות עם הילד בבית, אני בהחלט ממליץ לעשות זאת. זה כמובן לא אומר שהורים שיוצאים לעבודה מזניחים את ילדיהם, אבל האידיאל הוא להיות איתם בשלב זה של חייהם".

מה בנוגע לחופשות רומנטיות עם בן הזוג? היכן עומד חיזוק הקשר הזוגי לעומת הדאגה לטובת הילד?
"אני ממליץ לזוגות לא להזניח את הקשר הזוגי, אבל אם מחליטים לצאת לחופשה בהחלט כדאי לשקול את האפשרות לקחת את הילד. אם רוצים לנפוש ללא ילדים, יש להפקידם בידיים נאמנות אצל מישהו שהילד מכיר, ורצוי לזמן קצר של ימים בודדים".
תמיד אפשר לצוות אותם. מה לעשות שזה קצת אחרת? צילום: SXC
תמיד אפשר לצוות אותם. מה לעשות שזה קצת אחרת? צילום: SXC צילום: SXC
לדאוג לאדם קרוב

האם תינוק קטן מרגיש געגועים?
"ילד עד גיל שנתיים לא מסוגל לבטא געגוע, אבל הוא בהחלט מרגיש את זה. היכולת המילולית לא התפחתה אצלו אבל היכולת הרגשית מפותחת בהחלט. הנקודה החשובה כאן היא שכשמתכננים חופשה, יש להביא בחשבון את הילד ולא רק את הכיף והזוגיות. אסור בשום אופן להתעלם מאופיו ומרצונותיו של הילד. יציאה לחופשה צריכה להיעשות בהדרגה ולהיות מלווה בהכנה מתאימה מראש".

מה האמת במיתוס שלפיו ככל שעזיבת הילד נעשית בשלב מאוחר יותר, כך יהיה לו קשה יותר לקבל את זה?
"בדרך גידול הילד שלנו אנחנו צריכים לשים לב למכלול צרכיו ולשני תחומים עיקריים - לקשר שמתפתח בינו לבינינו, ולעצמאותו המתפתחת. פרידה היא דבר קשה בכל שלב בחיים. גם למתבגרים או לאנשים בוגרים קשה להיפרד. אי אפשר כמובן להשוות בין קושי זה לאחר, אבל אם אנחנו, כהורים, רוצים לדאוג להתפתחותו התקינה של הילד ולהתפתחות תקינה של הקשר בינינו, עלינו לפעול בצורה נכונה".

איך נפרדים בצורה נכונה?
"אחד הדברים החשובים הוא פחות לשאול את הילד ויותר להקשיב לו. אין טעם לשאול אותו שאלות כגון 'זה בסדר שאמא ואבא נוסעים?', 'אתה רוצה לבוא או להישאר עם סבתא?', הילד לא צריך לתת אישור להורים, אבל בהחלט צריך להקשיב לטענותיו או להתנגדותו באשר לעזיבה, וזאת כמובן, במידה והילד מספיק גדול כדי להביע את עצמו.

אם אנחנו יודעים שלילד שלנו קשה להתמודד עם הפרידה הזמנית, עלינו להיערך לכך ולדאוג לאדם קרוב ומשמעותי שישמור

על הילד וידאג לצרכיו או כמובן לוותר על העניין. במקרה שמדובר בילד גדול, אפשר לדבר איתו על כך ולהחליט על דרכי תקשורת ברורות וקבועות. צורכי הילדים משתנים כמובן לאורך השנים, וכך גם מתפתח המצב המשפחתי. עם הזמן ההורים צוברים ניסיון, והילדים מתפתחים וצוברים ביטחון. אישיותם מתגבשת והקשר הופך להיות קבוע ויציב הן בתפיסה והן בתחושות. חשוב לחזק את הביטחון העצמי בכל גיל ולבטא את אהבתכם כלפי הילד בזמן פרידה".
אומרים שלום. צילום: SXC
אומרים שלום. צילום: SXC צילום: SXC

יומיים-שלושה, לא יותר

למרות הרצון האדיר שלנו להיות צמודים לזאטוטים הקטנים במשך כל שעות היממה, להגן עליהם וללוות אותם בכל רגע נתון, חשוב כאמור גם לקחת פסק זמן ולשמר את הזוגיות, אומרת חנה לוינסון, יועצת להורים במרכז "מעגל משפחתי". "אני מאוד ממליצה להורים לקחת את הזמן לעצמם מדי פעם, אבל כמובן במידה. כשיש בבית תינוק קטן, עד גיל שנתיים לערך, אפשר ואף מומלץ לצאת מדי פעם לחופשות זוגיות קצרות. תצאו בערבים, קחו לעצמכם סופשבוע, קחו יומיים, אפילו שלושה. פשוט עשו זאת במידה".

האם תינוק קטן יכול לחוש את ההבדל בזמן היעדרות הוריו בין אם היא ארוכה או קצרה?
לוינסון: "בוודאי. יש הבדל אדיר בין יומיים לשבוע ימים. תינוק בכל גיל מרגיש את היעדרותם הארוכה של הוריו. ילד קצת יותר גדול, בסביבות גיל שלוש, מסוגל להתמודד עם פרידה לתקופת זמן קצרה, בתנאי כמובן, שהוא נשאר בסביבה תומכת, אוהבת ומוכרת".

האם ככל שהילד יותר גדול כך קל לו יותר להיפרד לזמן ארוך?
"כמובן, ילד בן שלוש ומעלה כבר יודע כיצד להתמודד עם פרידה. זה עדיין לא אומר שקל לו עם העניין, אבל ישנה כאן הבנה שההורה נוסע ויחזור, והילד אפילו מבין שהוא ירוויח טובות הנאה ומתנות מכל העסק. כמובן שטמפרמנט הילד הוא פרמטר מאוד משמעותי, בעיקר בגילים הבוגרים יותר. ילד נוח ושקט יכול לקבל די בקלות שינוי או פרידה זמנית מההורים, בעוד שילד רגיש, שחווה פרידות משמעותיות בעבר או מעבר לא מוצלח לגן הילדים, עלול להיות מושפע מהעניין בדרך קצת פחות חיובית".

האם פרידה זמנית עלולה לגרום לנזקים עתידיים?
"לא הייתי משתמשת במילה נזקים, אבל בהחלט צריך לצפות לתופעות כמו היצמדות קרובה להורה מחשש שהוא ייעלם, קושי ללכת לחברים וכדומה. לפעמים חרדת הפרידה עלולה להתבטא בכעס. לכל ילד יש את הדרך שלו לבטא פחדים וחששות, ולכן הדבר הכי חשוב הוא לעזור לילד להתכונן לפרידה".

10 טיפים לפרידה נכונה

חייבים להיפרד? עידית גולדשטיין, גננת מוסמכת, ממליצה על 10 טיפים לעשות את זה נכון
  
1. לפני הכל - דברו עם הילד על הפרידה. אל תשקרו לו, אל תספרו לו סיפורים, ובוודאי אל תיעלמו לו פתאום. גם בגילים צעירים מאוד חשוב לדבר להסביר, תתפלאו עד כמה הקטנטנים האלה מבינים אתכם. גם אם המציאות אינה נראית לילד, עדיף להגיד לו את האמת - "אמא ואבא נוסעים, אבל בקרוב יחזרו ויהיו איתך
שוב".

2. חשוב שהשיחה תתבצע בטווח זמן קרוב לפרידה, כי בגילים הצעירים אין אפשרות לדחיית סיפוקים. חבל להכניס את הילד למערבולת של שאלות כגון "מתי אתם כבר נוסעים?". יום לפני הנסיעה זה מספיק.

3. הכינו לו מראש מספר מתנות קטנות וסמליות כמספר הימים שבהם תיעדרו. השתדלו שיהיו אלה מתנות שהילד יאהב, כאלה שיגרמו לו לשמוח ולצחוק.

4. אם הילד יודע לקרוא, תוכלו לצרף לכל מתנה פתק קטן עם כמה מילים מחממות או לחלופין להכין פתקים עם בדיחות או מילות חיבה ואהבה ולהחביאן בסביבת הילד - מתחת לכרית, בין החולצות, ליד מברשת השיניים וכדומה.

5. קצת מצריך השקעה, אבל בהחלט נחמד: צלמו את עצמכם במצלמת וידיאו והכינו לילד קלטת שבה יוכל לצפות בכל פעם שיתחשק לו לראותכם. נכון, אנחנו אומנם נמצאים בעידן הדור השלישי, שבו ניתן לראות זה את זה אפילו דרך הטלפון הסלולרי, אבל כאן מדובר במשהו זמין יותר ואותנטי הרבה יותר. תוכלו לשיר מול המצלמה, לספר בדיחה מצחיקה או פשוט לומר כמה אתם אוהבים ומתגעגעים. נשמע לכם מורכב מדי? השאירו בהישג יד את קלטת החתונה שלכם או כל קלטת שבה אתם מצולמים עם הילד.

6. הכינו עם הילד "טבלת ייאוש" צבעונית ויפה, שבה מצוינים הימים בהם תיעדרו. בכל יום שעובר יסמן הילד איקס על התאריך המסומן בטבלה.

7. בקשו מהאדם ששומר על ילדכם בזמן היעדרותכם לצייר עם הילד ציור שיסמל את היום שעובר. בסוף, כשתחזרו, תוכלו להפוך ביחד איתו את אוסף הציורים לאלבום.

8. בנוסף בקשו שהילד יכין לקראת בואכם חזרה הביתה ציור עם ברכת "ברוכים הבאים" שיתלה על דלת הבית. מאוד מרגש את הילדים להתכונן לקראת הפגישה המחודשת.

9. החליטו על דרכי התקשרות קבועים ואם אפשר גם בשעות קבועות. כך תוכלו ליצור מעין סדר יום עבור הילד, שבו הוא יידע מתי אתם משוחחים.

10. אם יש לכם אפשרות, השתדלו להשאיר את הילד בבית ולא בבית הסבתא או בביתו של זה שמטפל בו בזמן היעדרותכם. השהייה בבית, במיוחד במצבים כאלה, מהווה חשיבות מרבית ומקנה ביטחון רב. הרי אין כמו הבית - הצעצועים שלו שם והפינות הנוחות והנעימות לו נמצאות רק שם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

להיות הורים

מגזין "להיות הורים - הדור החדש" מלווה את ההורים מההריון, דרך הלידה וצמיחת המשפחה

לכל הכתבות של להיות הורים

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים