לכל ילד יש צרכים אחרים לפי טיפוס האופי שלו, הכלל היחיד שתופס לכולם זה מערכת היחסים בן ההורים. זה הבסיס לבטחון שלו ולא הנוכחות של ההורים בלבד. לכל מי שרוצה ממש את טובת הילד כדאי לקרוא את ''הספר'' בתחום זה שנקרא ''עיקרון הרצף''. אם אתם מעונינים בילדים בריאים נפשית, לימדו להכיר אותם לעומק.
איך פעם גידלנו ילדים בלי חוקים, בלי פסיכולוגיה אבל עם המון חום אהבה ואינטואיציה !!!!.כל הורה צריך לעשות את מה שהוא מרגיש ואם הוא מרגיש טוב ''לעזוב'' את הילדים (כמובן בידיים טובות) ולצאת לחופשה כדי לרענן קצת את הגוף והנפש - כולם יוצאים נשכרים.
העיניין הוא שהרבה פעמים אנו מתבלבלים בין הצרכים שלנו לשל הילדים שלנו. קשה לנו להתפנות באמת לצרכי ילדינו,ומכאן גם מתקשים בהבנת צורכיהם. אני בעד הגישה השמרנית מעט שטוענת שלא עוזבים ילדים רכים כלל ( לא כולל מיקרי אין ברירה) וחשוב לא פחות לחיות עם תחושה זו בהשלמה ובשמחה. אחרת המסר המועבר לילד ( גם אם לא מילולי) הוא שהוא נטל .