עשר: המזרח אירופאיות שאתם לא מכירים
אם אתם לא יכולים להעביר חורף בלי מרק עוף עם קרפלעך, רגל קרושה, גפילטע ושאר ירקות, כדאי שתמשיכו לקרוא. מהבשרים המעושנים של מעיין הבירה ועד צלי הקורקבנים של סנדר, הנה המסעדות היהודיות הכי טובות שכדאי לדגום, ומהר
הנציגה החיפאית הבולטת בז'אנר (וחביבת המערכת) קיימת כבר מעל ל-50 שנה ומנוהלת על ידי משפחת מאיר. ובעולם בו כל קיוסק הופך למוסד, מעיין הבירה היא מוסד מיתולוגי אמיתי.
במשך השנים היא הפכה למוקד עלייה לרגל עבור לא מעטים, שמתגעגעים למעט יידישקייט ולהרבה בירה מהחבית, במזיגה איטית. שכן, בהתאם לשמו של המקום, הגאווה הנוזלית של המקום היא עשרה ברזי בירה שונים. מה שהתחיל כמקום של גולדסטאר, הפך במרוצת הזמן גם לברזים של הייניקן, טובורג וקרלסברג, לצד גינס, לף ובירות צ'כיות מרירות כהות ובהירות.
האווירה
כבד קצוץ: בניגוד לכל מיני מקומות יומרניים בתל אביב (טפו), כאן לא מנסים להפוך את הכבד הקצוץ לפטה, בהוספת חמאה וקוניאק. הכבד הקצוץ במקום הוא יידישיסטי לגמרי, גס במרקמו אבל עשיר בטעם ומוגש עם בצל קצוץ חי או מטוגן, ופרוסות חלה פשוטה.
גפילטע: מוגש קר, מוצק ולא מתוק מדי בתוספת חזרת חריפה.
דג מלוח: מגיע בשמן עמוק עם המון בצל ירוק.
רגל קרושה: טובה אבל יש טובות יותר. טעם השום במנת הרגל של מעיין הבירה לא דומיננטי מספיק והג'לי רך מדי.
אלכוהול: בירה, בירה ושוב בירה. טוב, נו. אפשר גם וודקה.
פיצ'ר מיוחד: מגוון הבירות הרחב. מבירות אירופאיות מתוקות ועד לכהות ומרות, כל אחד יכול להתאים לעצמו כוס בירה למנת האוכל שלו. בנוסף, מגוון הבשרים המעושנים שהולכים מושלם עם כוס בירה טובה.
מעיין הבירה, נתנזון 4, חיפה. טל': 04-8623193
אי שם, במעלה רחוב העלייה התל אביבי, מסתתרת מסעדה אשר הפכה - בחסות אוכל מזרח אירופאי משובח - למקום מפגש של גברים בגיל העמידה, נשים נלוות וחבר'ה צעירים שרוצים להשתכשך קצת באווירה אותנטית. בקיצור, כולם שם – אפילו בועז שרעבי. המנות מבוססות, כפי שרומז שם המקום, על המטבח המזרח אירופאי, אבל יש גם טוויסט ספרדי שמח. לצד מנות כמו קרפלעך מטוגנים וכבד קצוץ תוכלו להתענג גם על מנת חריימה חריפה במיוחד.
אין כאן שולחן שלא מזמין אלכוהול עם מנות הבית, כאשר הלהיט הוא חצי ליטר בירה במזיגה איטית, שהופכת בסוף התהליך לחלקה וקרירה. בימי שישי תוכלו למצוא, לצד פליטי קבוצת מכבי יפו האלמותית - את הזמיר, אשר ינעים את זמנכם במחרוזת להיטים קבועה בליווי מחשב נייד, כמעין גורו קריוקי מקומי. את כל העסק מנהלות הברמניות והמלצריות שלא מהססות לנזוף בלקוחות ולעבוד בזמנים שנוחים להן בלבד.
כבד קצוץ: גס ואלים, במובן החיובי, עם בצל חי חתוך קטן.
גפילטע: הגפילטע מוגש במתכונת הפולנית, מלוח, קר ומוצק. מוגש במשך כל השבוע.
קרושה: הבעלים אהרון שטייטל (כן, הוא שינה את שמו לאחר שפתח את המקום) מגיש מנת רגל קרושה טובה מאוד. הג'לי קשיח מאוד וטעם השום מורגש גם אחרי יומיים, הביצה כבר בפנים.
דג מלוח: עם בצל ירוק. חובה.
אלכוהול: הוודקה היא גולד לפנים. הבירה היא – כאמור - גולדסטאר במזיגה איטית והלהיט הוא שניט – שליש בירה בכוס של חצי, השאר קצף. כאן בחיים לא ימזגו בירה באלכסון. מחכים שהקצף ירד.
פיצ'ר מיוחד: קבלות השבת בצהרי שישי. משעה שתיים מטפטפים האנשים והאלכוהול. בשעה חמש בערב כולם שיכורים והזמיר שולט ביד רמה באווירה.
שטייטל, העלייה 43, תל אביב. טל': 03-6878096
אוכל מזרח אירופאי מעולה. נקודה. בזמנו ניסו זמי שרייבר ומשפחתו להרחיב את ההגמוניה הפולנית ליד חרוצים, אבל במתחם ההוא לא נמצאה עדנה למטעמים האשכנזים של סנדר. לשמחתנו, הסניף המקורי הוא אחד ממוקדי העלייה לרגל לפולנים אדוקים, וסתם למי שמחפש אוכל טוב - ולא משנה מאיזה עדה. האווירה הכללית היא של מסעדת פועלים איכותית ושרייבר הוא איש עם יד מופלאה, שיש לתת לה כבוד.
מומלץ מאוד לנסות את מרק העוף המקצועי, המגיע בליווי קרפלעך הממולא בכבד עוף ובבשר עגל (ששרייבר קורץ מפורמה שהביאו הוריו מפולניה. נוסטלגיה). למיטיבי לסת נמליץ על מנת הלשון המצוינת המוגשת במקום ועל צלי הקורקבנים הנימוח. אגב, בחורף הקודם היה ניתן להזמין שם סיר חמין בגדלים משתנים בספי שבוע, ולנו רק נותר לקוות שהם יחזרו על העניין גם העונה.
בימי שישי נערכת קבלת השבת מסורתית, שמלווה בהמון אלכוהול. קחו בחשבון שוודקה קפואה הולכת נהדר עם כל המנות הראשונות. מומלץ להשתחרר, להשתכר ולהיכנס לאווירה המקומית.
כבד קצוץ: מנה עמוסה בכבד שקצוץ גס ובצל מטוגן ושחום. תענוג.
גפילטע: הקרפיון הטחון מגיע עם מנת ציר גדושה, המורכבת ממרק וממיצי הבישול (למי שאוהב, ניתן לבקש בלי). מומלץ לבקש את מנת הראש העשירה. מוגש עם גזר ואפשר לבקש תוספת. החזרת היא תוצרת בית, והיא חריפה אש, בדיוק כמו שצריך.
דג מלוח: נתחי המטיאס האדמדמים חתוכים לרצועות דקות, מלווים בבצל כבוש נהדר ועגבניות
רגל: עשויה מעגל ולא מעוף.
קרושה: אחת ממנות הרגל הקרושה הטובות בארץ, למקצוענים בלבד.
אלכוהול: בהחלט! קבלות השבת של שישי בחמש בערב מלאות בוודקה קפואה – מגולד ועד סטולי. בירות מוגשות במקום במזיגה איטית.
פיצ'ר מיוחד: מרק העוף המשולם בליווי הקרפלעך בעלי המילוי הייחודי.
סנדר, לוינסקי 54, תל אביב. טל': 03-6883344
יש מי שטוען כי מדובר במסעדה הפולנית הטובה ביותר בישראל. המסעדה ממוקמת כבר שנים רבות באזור נווה צדק התל אביבי, לא רחוק מקולנוע עדן ז"ל, ומגישה אוכל מזרח אירופאי במחירים מאוד נוחים. המקום מעוצב בצורה חמימה ביותר ומזכיר ביסטרו צרפתי. למרות הלוק, במקום פזורות תמונות של יהודי אירופה וכמה חנוכיות, להשלמת הווייב השטייטלי.
מומלץ בחום לנסות את השמאלץ במקום, המוגש בתחילת הארוחה יחד עם לחם לבן וחזרת. השמאלץ, למי שלא מכיר, הוא שומן אווז, אותו מורחים על הלחם. לצידם, מגישה בעלת הבית, דדי שאולסקי, גריווען (חתיכות פריכות של עור, המטוגנות בשומן אווז. מעדן) ולפעמים היא מכינה שפונדרה ששווה להרוג בשבילה. מומלץ לסיים את הארוחה בקומפוט המסורתי והמעולה.
כבד קצוץ: חמאתי ושומני במיוחד. למרות שהבצל מטוגן, טעמו רך והוא אינו קריספי, מה שמציל אותו מצרפתיות מיותרת.
גפילטע: גפילטע קר ומוצק בסגנון פולני. מגיע בתוספת ציר מיצי הבישול של הדג. יאמי.
דג מלוח: שאולסקי היא אישה שיודעת לכבוש: המטיאס במול עדן מוגש עם בצל ירוק וירקות נוספים. קחו בחשבון שמדובר במנה עמוסה בשמן, שנחשבת ללא ספק לאחת ממנות המטיאס הכבושים המצטיינות.
קרושה: טעימה ומקצועית, לא יותר ולא פחות. הרגל דחוסה וקשה (כמו שצריך) ועשויה מבשר בקר (הערת המערכת: בעעע. רגל קרושה טובה עושים רק מעגל. פויה). החזרת המיוצרת במקום ומוסיפה קצת חיים למנה.
אלכוהול: לא ממש המקום לדפוק את הראש, אבל היי - הכל אפשרי אם ממש רוצים.
פיצ'ר מיוחד: אווירת הביסטרו הצרפתי וחמימות המקום שישר מכניסה אתכם לאווירה הנכונה.
מול עדן, לילינבלום 3, נווה צדק, תל אביב. טל': 03-5172993
לוקיישן הידוע עשרות שנים כאחד המקומות הטובים שבהם ניתן להשיג אוכל מזרח-אירופאי משובח, בחלל עתיק ורחב ידיים, עמוס בשולחנות. הקהל קבוע, ורחוק מלהיות צעיר.
האמת היא שרוב היושבים בו מלווים את המקום מאז ששאול עצמו פתח את העסק, לפני למעלה משלושים שנה. כיום, הוא מלווה את היושבים מתמונת דיוקן ענקית, המוצבת מול הכניסה. על התפעול אחראי כיום דור ההמשך. לכאן, בשם המסורת, ממשיכים להגיע גם אם עוברים לעיר אחרת.
לעיתים, מתארחת במסעדה זמרת, שמנסה להשיב את לילות סלוניקי ליפו המתפתחת. למרות זאת, האלכוהול לא נחשב כאן למוקד הבילוי. תשומת הלב מוסבת אל המנות שיוצאות מהמטבח.
יוסי, הבעלים, מסביר כי הקליינטורה הקבועה מתבססת בעיקר על חבורות של גברים המכירים עוד מימי הצבא. לא חסרים גם קבועים שעדיין מריצים זיכרונות מהסבנטיז, אז נחשב המקום למוסד בוהמייני שהיה מארח שחקנים ומוזיקאים באופן קבוע.
כבד קצוץ: מרקם חלק וחמאתי, בליווי בצל מטוגן. מישהו אמר פטה?
גפילטע: אחד מהטובים, החזרת מעולה גם כן.
דג מלוח: נתחי מטיאס ורדרדים ועסיסיים שילוו היטב כל כוסית וודקה.
קרושה: למרות שטעם השום מורגש, המנה עצמה נוזלית מדי ולא קשיחה כמו שאנחנו אוהבים.
אלכוהול: זהו לא הצד החזק של שאול. התמחור, לעומת זאת, לא רע בכלל.
פיצ'ר מיוחד: מנות הבשרים והשיפודים ברמה הגבוהה ביותר. מסעדת בשרים למהדרין.
שאול, אילת 45, יפו. טל': 03-5102525
המקום קיים מאז 1936 במתכונת של בית מרזח ומסעדה, ומאכלס בעיקר קבועים, ששומרים להם נאמנות כבר כמה עשרות שנים.
המקום מחולק לאזור המעשנים הכבדים ואזור הלא מעשנים (או שמא, מעשנים קצת פחות) ולמעשה בנוי משני חללים המנותקים האחד מהשני. פייר? האווירה הרבה יותר מחשמלת בחלל המעשנים (כן, ותאכל את הלב, גלעד ארדן). למרבה האכזבה, אגב, ותיקי העיר מספרי כי אלימלך של ימינו כבר איבד את הקסם שהיה למקום לפני 20 שנה.
המטבח במקום מתואר כמזרח אירופאי קלאסי, וכולל, כמובן, את כל מנות הדגל. האלכוהול הוא חלק בלתי נפרד מהארוחה, במיוחד בצהרי שישי. האווירה האלכוהולית מחפה לעיתים על איכות המזון. בערבים ינעימו את זמנכם (למי שזה עושה לו את זה) זמרים במחרוזות ארץ ישראל - ראו הוזהרתם. מומלץ לנסות את בירת הבית ואת הקניש (לביבות תפוח אדמה בשריות).
כבד קצוץ: משחה גסה מאוד ולא מעובדת דייה.
גפילטע: לא מוצק דיו. פשוט לא טוב.
דג מלוח: סביר פלוס, קצת שמנוני מדי.
קרושה: לא בבית ספרנו.
אלכוהול: לכו על בירת הבית, אל תהיו יוצאי דופן.
פיצ'ר מיוחד: חדר הקבועים המרכזי. תשמעו שם סיפורים ומעשיות לצד הבירות של קבלת השבת.
אלימלך, וולפסון 35, תל אביב. טל': 03-6814545
המסעדה המשפחתית הזו נוסדה ברחוב דיזנגוף התל אביבי בשנות הארבעים של המאה הקודמת. היא החלה את דרכה, אגב, כדוכן לממכר אבטיחים. עם הזמן, התחילו להגיש שם אוכל ביתי שמשך את הבוהמה התל אביבית. כיום אפשר למצוא שם כמעט כל אחד, ויש הטוענים כי מדובר במיינסטרים של האוכל המזרח אירופאי (אחרי בתיה, שהיא הגלגל"צ).
האוכל פולני והמסעדה קטנה, חמימה וביתית. עם בוא החורף הישראלי העצל, מומלץ לנסות את מנת החמין בשבתות ואת מרק העוף האמיתי והמשובח. לאחרונה החלו במסעדה לעשות גם משלוחים, קחו בחשבון שבימים חורפיים השליחים, אפעס, נוטים להתמהמה הרבה הרבה יותר מדי (אנחנו חיכינו אתמול שעתיים למרק). למרות זאת, מדובר בפתרון נהדר למי שתקפה אותו שפעת ואין באפשרותו לטרוח ולהכין מרק עוף. חוץ מזה, המחירים נוחים מאוד.
כבד קצוץ: מנה נדיבה של משחה חלקה וטעימה, בתוספת בצל קצוץ חי או מטוגן.
גפילטע: פולני, קר ומקצועי.
דג מלוח: מטיאס נהדר, חתוך לחתיכות קטנות ועסיסיות בתוספת בצל ירוק.
רגל קרושה: טעם חזק וטוב של שום. עם זאת, המנה פונה לאלו שאוהבים את מנת הרגל שלהם רכה יותר.
אלכוהול: לא ממש המקום לשתות בו, אבל אפשר ליהנות מבירה לצד הארוחה.
פיצ'ר מיוחד: מנת החמין בשבת תחיה כל לב פולני בחורף הישראלי האכזר.
דיזינגוף 145, תל אביב. טל': 03-5233679
אין כמו מתי המקלל ולא יעזור בית דין. גם אם אצל אחרים הכבד נימוח יותר, השירות מעודן יותר והקללות – אפעס – נלחשות בסתר, אין מתחרה לשמחה של מתי. אצלו תקבלו יחס פולני אמיתי מלוא החופן לצד הדרינק. למתי באים בעיקר בשביל הבירה, הוודקה, החבר'ה ולתפוס ראש. התפריט דל ביותר אבל מותאם אלכוהולית. כך, מוצעים שם סוגים שונים של דגים (הלקרדה מעולם לא היתה פופולרית יותר) ולשון קרה המוגשת בחרדל.
המקום קטן מאוד (שלא לומר, מעוצב כקיוסק. שלא לומר, מחסן זעיר) ובצהרי שישי הקבועים יושבים על המדרכה ולא מהססים לגלוש גם לכביש. תמהיל האנשים מורכב מיוצאי בולגריה הקבועים, תושבי השכונה הצעירים יותר שבאים לשמוע סיפורים, ולא חסרות גם מכוניות יוקרה נוצצות שחונות בפתח הדוכן. כור ההיתוך שלו שווה ביקור צהריימי, שכן המקום נסגר גם בשעה די מוקדמת.
נוסיף כי גם הצד הגברי של הברנז'ה העיתונאית נוהגת לשבת במקום בשישי מזה כמה שנים. ותבינו מזה מה שתבינו, יש אף הטוענים בכל תוקף כי הרעיון ליצירת מגזין הגברים בלייזר נהגה במקום.
כבד קצוץ: אין.
גפילטע פיש: לא בתכנון.
דג מלוח: זה יש, נתחי מטיאס מצוינים. לאוהבי ריח וטעם דג חריף וחזק ממנת הדג המלוח שלהם.
קרושה: אל תחשבו אל לבקש אפילו, מתי לא סבלני.
אלכוהול: בירה מקומית מחבית במזיגה איטית ווודקה קפואה. אצל מתי האלכוהול הוא לא אופציה אלא חובה עם כל מנה.
פיצ'ר מיוחד: מגוון האנשים הרחב שמגיעים למקום ואחרי כמה דרינקים פוצחים בשיחה משותפת על כמה שהיה טוב יותר פעם. זה בסדר, אתה יכול להשתלב בשיחה גם אם אתה בן 30. בנוסף, ישנם החמוצים המפורסמים של מתי, שעשירים בטעם שום.
מתי, מטלון פינת וולפסון, תל אביב
מסעדה ותיקה שנוסדה בסוף שנות ה-60', הועברה לפני כשנתיים מנס-ציונה לרמת-גן ושוכנת בתחנת דלק, לוקיישן אהוב על לא מעטים(היי). המסעדה מתבססת על קהל לקוחות קבוע ומציעה מטבע מזרח אירופאי עשיר וטוב מאוד. המחירים במקום נוחים ומנת הכבד הקצוץ נחשבת למנת הדגל, לצד ממולאים.
מומלץ, במיוחד בחורף, לנסות את מרק העוף האמיתי והמעולה בתוספת קניידלך או קרפעלך מוצקים וטובים מאוד. בנוסף בחורף מדובר שם ממנת צ'ולנט נדיבה ביותר בשבתות. מנת הלשון מקבלת כאן תפנית ומוגשת בתצורת קציצות לשון. גם הקומפוט המסורתי במקום עסיסי למדי ומלווה בהרבה מיץ קר ומרענן.
כבד קצוץ: הכבד הקצוץ המקום הוא גס, גרגירי ומלווה בבצל חי קצוץ.
דג מלוח: נתחי מטיאס חתוכות בתוספת הרבה שמן ובצל. מנה יפה עבור 18 שקל.
קרושה: הרגל מוגשת בצורה עגולה מושלמת עם ביצה בתוך הג'לי. מנה ויזואלית יפה מאוד אך לא קשיחה מספיק כמו שאנחנו אוהבים, עניין של טעם.
אלכוהול: לא מקום לשבת ולשתות בו, אבל אפשר ליהנות מבירה קרה ווודקה קפואה אם תחפצו בכך. לא מבטיחים שתמצאו במקום פרטנרים לשתייה כבדה חוץ מבצהרי שישי. מנגד, אפשר תמיד לקפוץ החוצה ולהתרענן עם איזה אוקטן 96.
פיצ'ר מיוחד: הממולאים המפורסמים של אמצע הדרך. הפלפל הממולא נחשב ליצירת אמנות, ממולא באורז ובשר וגדול במיוחד.
אמצע הדרך, אלוף שדה 101, בתחנת דלק סונול, רמת גן. טל': 03-6744346
מסעדת נוש החיפאית היא מסעדה קטנה וצפופה שעושה אוכל מזרח אירופאי כמו בבית אבא. למרבה ההפתעה, במסעדה עושים גם משלוחים לאוכל סיני, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.
האווירה במקום צפופה וחמימה ואיכשהו, הקבועים מעדיפים להתמקד יותר באוכל היהודי ופחות במנות מהמטבח הסיני.
כבד קצוץ: גס מאוד ומלווה בבצל חי קצוץ, טעים וביתי.
גפילטע: הגפילטע מוגש קר ומוצק, אבל בלי הרבה רוטב.
דג מלוח: חתיכות המטיאס מגיעות בשמן ובצל ירוק, כמו שכתוב בספר. טוב מאוד, והנתחים מכובדים בגודלם.
קרושה: כאן לא תמצאו אותה.
אלכוהול: סטדנרטי, ונצמד לגזרת הבירות והוודקות.
פיצ'ר מיוחד: הכבד הקצוץ הטוב בצפון, שמוגש לצד יחס משפחתי.
נוש, גלבוע 34, חיפה. טל': 04-8221926
לא יכולנו לסגור את הרשימה בלי מחווה קטנה למי שהיתה אולי המסעדה הרומנית הטובה בארץ, שהגישה אוכל מזרח אירופאי ברמה סופר גבוהה במשך למעלה משלושה עשורים.
המסעדה החלה את דרכה ברחוב דיזינגוף בתל אביב ועברה במשך הזמן להיכל מרווח יותר ברחוב נס ציונה. לצערנו, החליט וילי מטר, הדור השני, לסגור באופן סופי את העסק המשפחתי הוותיק לפני שבועות מספר. ייאמר לזכותו, אגב, שהוא הזהיר מראש את כלל הציבור כי כך הוא מתכוון לפעול.
יש הטוענים כי במקום הוגש הקבב הרומני הטוב בארץ. והאמת היא שצמד הקציצות הענקיות שהוצעו שם היו עסיסיות יותר משניתן למצוא ברוב המסעדות בכנען. הכבד הקצוץ, אגב, היה חמאתי וממכר, וזה עוד בלי שבכלל הגענו לצ'ורבה. על כל אלה (וגם על החמוצים, מנת הרגל והשדרה הפנומנלית) נוסף גם הספיריט הרומני - הצויקה - שהיה הדלק המושלם לחגיגת הכולסטרול.
כולנו תקווה שבני משפחת מטר לא יוכלו להתרחק יותר מדי זמן מהמטבח ויחזרו לפנק אותנו בקבב המושלם. היו שלום, ותודה על הדגים.
נא להמתין לטעינת התגובות
