כל גבר, בכל מקום, בכל זמן
עידו תדמור מצהיר שהוא סולד ממטרוסקסואליות ויוצר לכאוס דגמי קז'ואל שיתאימו לכל ישראלי מצוי. חיננית קפצה לתצוגה וגילתה את גיא אדלר ובוני גינצבורג מלהיטים את המסלול. היה שפגאט
יש לציין שגם הוועד למלחמה באיידס פרש חסות על האירוע. יגאל רביד, סוג של סלב וינטג', פתח את התצוגה בתלונות כלפי הציבור. כשהוא חנוט בטי שירט בסיסית עם הדפס עדין, נזף רביד בנוכחים על זלזולם בקטלניות המחלה.
מה חבל שאת שאר גופו של רביד לא היה ניתן לראות, שכן החלל היה גדוש בכל מיני מעריצים של עידן יניב (שבסילוק רביד מהבימה החל בסשן של ליפ סינק לשיר שבביצועו). אלו, כמובן, לא נתנו לעיני הדומעות להתקרב ולחוש את הדגמים מקרוב.
לאחר האתנחתא המוזיקלית, החלה בעינטוז על המסלול מסיבת סלבז וואנביז, כשגיתית כוכבי מ"נולד לרקוד" מרססת את שמותיהם על התפאורה לפני כניסתם. סוג של קריירה שנייה? אתם אמרתם. נענעו: דודי מליץ, גדי אלימלך, ג'ייסון דנינו הולט, עומר ברנע, קלוד דדיה, מושיק גלאמין, שמעון שירזי (שניצל את ההזדמנות והטיח אל עבר הקהל הזמנות למסיבתו בשישי הקרוב) וגם דוד דביר המקשיש בכבוד.
לגבי הדגמים שהוצגו, התרשמותי היתה אחידה משהו: מדובר בבגדי קז'ואל בסיסיים, הכוללים חולצות טי בצבעי לבן, אפור ושחור עם הדפסים עדינים, חולצות מכופתרות אסימטריות ובסיסיות עם ניצוצות (אם היה ניתן להתקרב אל הדגמים היה יכול עבדכם הלא נאמן להבין אם מדובר בפייאטים או אבני סברובסקי. אני מהמר על האופציה הראשונה) ומכנסי ג'ינס בגזרות עדכניות. האקססוריז שהתלוו למראה נראו כאילו נגזרו מתרבות ההיפ הופ של סוף הניינטיז או מתרבות הרחוב של ניו יורק של שנות ה-80.
את המשך התצוגה לא ממש ראיתי, בשל הסתרת שדה ראייתי ע"י צמד חוליגנים. מצד שני, כך נמנע ממני מראה הטאיירים אצל רוב העולים על הבמה. וגם זה משהו. לשמחת הקהל, העניין הסתיים במופע טסטוסטרון מטמטם של גיא אדלר ובוני גינצבורג.
אחרי השואו הלעוס שנתנה מיקי קם המוערכת בהמשך הערב, עלה למסלול עידו תדמור עצמו. בלוק שאם הייתי רוצה לפרגן לו הייתי מכתירו כ"נראה כאילו מתכתב עם רוח התקופה
לסיום, המסקנה המרכזית שעולה מהאיוונט הינה כי ככל הנראה, בכאוס חששו להיפרד מהפורמולה הידועה והמזוהה עימם, שעיקרה יצירת רעש וצלצולים סביב כמה בגדים מאוד בסיסיים. עדיין, אין להכחיש כי הגדמים שהוצגו מאוד פרקטיים לגבר הישראלי המצוי. בכל אופן, אם כאוס מנסה להמציא את עצמה מחדש עם גזרות פשטניות ואכילות, להבא נשמח לגלות קצת יותר קלאס ופחות באסים. ואגב, גם מסלול נגיש יותר לא היה מזיק. מי יודע, אולי אז הייתי יכול גם לראות וליהנות מהבגדים.
צילום: אלירן חיאט. עריכה: ענבל שמביק