פרה קדושה
שרי אנסקי מתוודה על אהבתה לטוהר של החלב ומקוננת על תהילת העולם שחלפה לה. יש גם מתכונים שעוד יצליחו להחזיר לכם את האמון בנוזל הלבן
48 אחוז מהציבור שאינו שותה חלב ציינו שהסיבה לכך היא שחלב לא טעים. 22 אחוז מסיבות בריאותיות ואחוז אחד כיוון שהוא מאמין שנותנים לפרות אנטיביוטיקה והורמוני גדילה.
נדמה שהחלב ירד מגדולתו. מכל מקום שומעים על רגישות של אנשים לחלבון ועל כאלה שאין להם את האנזים שמפרק את הסוכר שבחלב. בכל מקום מראיינים את ד"ר אריה אבני שטוען שהחלב מיועד לעגלים ולא לאדם ושמחלקות שלמות בבתי החולים היו מתרוקנות אם היינו מפסיקים לשתות חלב. אבל אני אוהבת חלב. מילדות אני מרבה ללגום חלב בעיניים עצומות מתענוג לפני השינה. חלב מרפא אותי מחרדה, ממועקה, מכאב לב ומחלום רע בלילה.
שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אומר ש"אין סיכוי בעולם שמוצרי החלב ישראליים יכללו אנטיביוטיקה או הורמונים. הדגימות שנלקחות מגלות את זה מיד, גם אם פרה אחת קיבלה אנטיביוטיקה בעדר של 800 ראש. השנה נתגלו 66 מקרים כאלה, החלב נשפך למתקן שפכים בליווי פקח והיצרן נקנס ב-150 אחוז ממחיר החלב. ולא רק אנטיביוטיקה, גם אם יהיו בחלב מים נגלה זאת מיד".
חלב הוא המתנה הנהדרת ביותר שנותנת החיה לאדם בלי שייגרם לה סבל. ידוע שרווחת חיי הפרה היא שעושה את טעם החלב. כשאמר לי דרורי בגאווה שהפרה הישראלית חיה בהילטון והצרפתית באכסניית נוער ביקשתי ממנו לקחת אותי לראות במו עיני, וזכיתי לסיור בסגנון שהולם עיתונאית ב-"פראבדה" בשיא התקופה הקומוניסטית.
מלווה בראש המועצה, בווטרינר הראשי שמוליק כהן ובדיאטנית הקלינית שרית עטיה ביקרתי במעבדה המרכזית שמשמשת כקופת
ברפת הרובוטית של עמק חפר פגשתי אלף פרות ועגלות מאושרות, רחוצות ונינוחות שעטיניהן מלאים. כשמתחשק להן לפרוק את החלב הן נכנסות בעצמן לרובוט שאוחז בעטיניהן ביד טובה ובטוחה, שוטף ומסבן ביסודיות, מצמיד בעצמו את שואבי היניקה ומחטא.
הוקסמתי מהמשהו הנדיב, התמים והמהסס שיש בחיה הזו עם העיניים הרגועות והמבט הסקרן והמתמסר, וחשבתי שהדבר היחיד שחסר בצורת החיים של הפרות הוא שלא נותנים להן להתרבות בדרך הטבע, אבל הרפתן הסביר לי שזה בלתי אפשרי בגלל הרגליים החזקות של הפרים ובגלל גילויי עריות שעשויים לגרום לפגמים גנטיים.
בזמן הזה ליקקה אחת הפרות את הצוואר שלו באהבה, ושאר חברותיה, שנתקפו קנאה, דחקו עצמן לנשקו גם הן. מה יש לומר על זה!
מרינה גיבס, מנהלת המעבדה המרכזית לרכיבי חלב, מסבירה לי שטעם החלב נגזר מהמזון שהפרה אוכלת ומתנאי חייה. "כשבועטים בפרה, כשכואבת לה הרגל, כשקושרים אותה, או אפילו כשהרפתן עצבני, החלב לא יהיה טעים ורואים זאת במעבדה כשבודקים את תאי הדם הלבנים".
לפני עשר שנים החלב היה כמעט מים והיום הוא סמיך וטעים הרבה יותר. שכנעו אותי שזה קרה לא בשל חומרי שימור אלא בזכות איכותו הסומטית ונקיונו. כך הוא שומר על טריותו במשך שבוע. לדברי מרינה: "לפני עשר שנים לא ידעו מה הם תאים סומטיים, היום זו האינדיקציה לבריאות החלב ולאיכותו. מכיוון שאחוז החלבון שבתוכו עלה - הוא גם טעים יותר".
החלב שנותנת היום הפרה הישראלית עומד על ארבעה אחוזי שומן. מפרידים ממנו את אחוזי השומן, את הקרום, מרסקים בלחץ של 250 אטמוספרות כדי שיתערבב בצורה הומוגנית ומפסטרים אותו.
אף על פי שאני לא אוהבת נס קפה, רפתנים לא מעטים סיפרו לי שספל של נס קפה בארבע בבוקר עם שפריץ ישר מהעטין הוא התגלמות טעם הקפה עלי אדמות. כשביקשתי לממש את הטעימה בעצמי פסקו כל המלווים פה אחד: "לא בא בחשבון!". אמרתי להם שהם מתנהגים כמו אמריקנים אידיוטים. איימתי עליהם, ניסיתי לשווא להסביר שבכך אני מביעה אמון בתוצרת הנקייה והבריאה שהם מפיקים. אבל הם אמרו: "לא! נקודה. זה לא מפוסטר".
חלב הוא התגלמות התמימות, הינקות והאמון. שלא לדבר על בישול בחלב. חלב זה פרה. ופרות קדושות זה מה שאנחנו אוהבים להרוג. נכון שהיו פרשת הסיליקון בחלב וגם פרשת רמדיה המזעזעות, ונכון שכבר אי אפשר להאמין כאן לאף אחד, אבל כדי לחיות חיים נורמליים - מוכרחים לתת אמון.
פעם, אחרי שילדתי, הזמנתי חבר קרוב לארוחת בוקר אמיתית. התיישבנו לשולחן הערוך ואכלנו בהנאה ובתיאבון גדול. "הכל עשיתי לבד", אמרתי לו. "את הלחמניות אפיתי בעצמי, את העגבניות והבצל גידלתי בגינה, את הריבה עשיתי מעץ המשמש, את הזיתים מסקתי בעמק המצלבה, את הזעתר קטפתי בשדה ואפילו את הגבינה עשיתי לבד. לא סתם עשיתי לבד, את הגבינה עשיתי מהחלב שלי", ואחזתי בידי את שדי בגאווה.
הוא כמעט נחנק והביט בי במבט מלא רחמים שזוכים לו המשוגעים. כמה שלא ניסיתי להתנצל ולהסביר ששיקרתי לא עזר לי. הוא לא האמין לי יותר. מאותו בוקר גם לא ראיתי אותו יותר.
החומרים:
100 גר' שקדים
1 ליטר חלב טרי, 3 אחוז
4 כפות אורז טחון (קונים בחנויות תבלינים ובחנויות אסיאתיות, או טוחנים לבד במטחנת קפה)
1/2 גרם סוכר
2-3 טיפות תמצית שקדים (קונים בחנויות תבלינים או אביזרי אפייה)
להגשה:
פיסטוקים קלופים
ההכנה:
1. קולפים את השקדים וטוחנים במעבד מזון.
2. מרתיחים את החלב (כדאי קודם לשטוף את הסיר במים כדי שלא יידבק).
3. בקערה קטנה מוסיפים לאורז הטחון ארבע-חמש כפות מים ומערבבים היטב.
4. מוסיפים לחלב ומערבבים.
5. מבשלים על אש נמוכה תוך כדי ערבוב בכף מעץ לכיוון אחד בלבד (כך לא יהיו גושים), עד שהתערובת מסמיכה (כ-15 דקות).
4. מוסיפים את השקדים הטחונים ומבשלים על האש הנמוכה ביותר. מערבבים ברציפות (שוב, באותו כיוון) כ-20 דקות.
5. רק עכשיו מוסיפים את הסוכר וממשיכים לבשל תוך כדי ערבוב עד שהוא נמס בתערובת. אם התערובת נדבקה לתחתית הסיר אל תגרדו אותה. כך נשמור על חלקלקות התבשיל.
6. מוסיפים את תמצית השקדים. מקררים ויוצקים לקעריות אישיות או לכוסות.
7. מכסים בניילון נצמד ומכניסים למקרר.
ההגשה:
קוצצים את הפיסטוקים ומפזרים מעל.
הערה:
קלודיה רודן, שמספרה "ערבסק" למדתי את המתכון, מספרת שבטורקיה מוסיפים לפודינג הזה "קיימק" (שכבת השומן שמסירים מעל החלב). אם השגתם כזה - ואפשר להשיג - חרצו כל מנה והכניסו לתוכה חצי כפית קיימק.
החומרים:
לכופתאות החלב:
1 ליטר חלב
3 אחוזים
1 כף מיץ לימון או חומץ
3 כפות יוגורט
1-2 כפות קמח
לרוטב החלב:
1 ליטר חלב 3 אחוז
100 גר' סוכר
5 גרם הל טחון
2-6 שערות זעפרן (לא הכרחי)
לסירופ סוכר:
4 כוסות מים
2 כוסות סוכר
ההכנה:
כופתאות החלב:
1. מרתיחים את החלב, מוסיפים את מיץ הלימון וכשהוא נפרד לגושים מוסיפים את היוגורט ומורידים מהאש.
2. יוצקים למסננת מרופדת בבד כותנה ומעמידים להתגבש כחצי שעה מינימום.
3. מוסיפים את הקמח ומערבבים היטב.
רוטב החלב:
1. מרתיחים את החלב ומצמצמים אותו עד לשלושת רבעי הכמות.
2. מוסיפים את הסוכר והתבלינים, מביאים לרתיחה ומכבים את האש.
סירופ הסוכר:
1. מביאים סוכר ומים לרתיחה בסיר נקי.
2. יוצרים מהגבינה כדורים בגודל מסטיק עגול, משטחים מעט ושומטים לסירופ.
3. מרתיחים כ-20 דקות, מסננים, מעבירים לרוטב החלב ומרתיחים במשך שלוש דקות.
4. מקררים בחלב ומגישים קר עם הרוטב.
נא להמתין לטעינת התגובות
