פעולה זו התבצעה ללא פתקית
שגיא כהן הרגיש כמו כספומט בטפאו בהרצליה. בתפריט: יחס מזלזל של מלצריות, מנות מיקרוסקופיות וחליבת כספים מהלקוח. פלא שהוא דורש עכשיו שהם ישלמו לו?
השאלה היא רק עד כמה גלויה, וולגרית ובוטה אמורה להיות תאוות הבצע. האם מסעדה צריכה להיות, בראש ובראשונה, מוסד פיננסי, שנעים לאכול בו כמו בכספומט, או שטבעו המיוחד של העסק - שמשלב קצת תרבות, קצת שמחת חיים, קצת הנאות בסיסיות - אמור להפוך מסעדה למשהו קצת פחות וולגרי ממשא ומתן על טוסטוס יד שנייה?
כל השאלות האלה צפו ועלו אגב ארוחה בסניף החדש והמפואר של מסעדת טפאו. התחושה שליוותה אותי במהלך הארוחה - וזו תחושה שלי, אולי אני טועה - היתה לא של תאוות בצע, אלא של חרמנות על כסף. זה בולט מהרגע הראשון: כל מקום אפשרי במסעדה מנוצל להעמדת שולחנות.
יש במסעדה, ידעה לספר המארחת, רק שני שולחנות לזוג: אחד במעשנים, אחד בלא מעשנים. זה נכון מאוד עסקית: זוג יזמין טאפאס במידה, שולחן מלא יזמין יותר מדי וישאיר יותר כסף לגולגולת. חלק מהשולחנות תקוע במקומות שבהם מסעדה שמסמפטת את לקוחותיה היתה מנסה להתאפק. בפינות סגורות, מאחורי סידור הפרחים. כאלה.
בלב המסעדה נמצא בר, וכרגיל ליד בר, העישון מותר. גם של סיגרים (והרי ברור שבמקום כזה יעשנו סיגרים, לשם מה התכנסנו?), כך שלאט לאט החוויה הופכת מחוויה של אכילה בכספומט למשהו שדומה יותר לחוויה של אכילה בתוך מאפרה בבנק.
גם היחס של טפאו ללקוחות אדיב בערך כמו של פקידת משכנתאות שחשה צרבת. הושיבו אותנו באחד מאותם שולחנות. פנינו למלצרית ושאלנו אם אפשר להחליף. "אני לא הכתובת", באה התשובה. למראה התדהמה (ולא משנה כמה ניסיון יש לך עם מלצריות ארצנו, לפעמים הן עדיין מצליחות לתפוס אותך לא מוכן) נכמרו עלינו רחמיה והיא הודיעה שהיא תפנה למארחת.
המארחת הגיעה, ואחרי ששטחה את תלאותיה בפנינו הצלחנו לגבש פתרון. שמחנו לעזור. המקום החדש אפשר לנו להתבונן סביב. טפאו החדשה היא מסעדה מעוצבת עד כלות. כלומר, מסעדה שהפנימה שישראלים שיוצאים למסעדה בדרך כלל לא יוצאים לאכול, אלא יוצאים לבלות. לכן, מרכיבים כמו העיצוב מושקעים מאוד (המסעדה נראית כמו האנגר מטוסים שניתנה בו יד חופשית לשוליה הכי פחות מוכשר של מירו),
אבל אם עד כאן זו היתה סתם התרשמות שבאנו לכאן כדי להיחלב, התחילו להגיע המנות ופתאום הבנו שאין חוכמות: הכספומט זה אני. שתי מנות הדגימו את זה במיוחד. האחת, סביצ'ה טונה אדומה בוויניגרט צ'ילי, אבוקדו וסלט ירקות ארומטי, והשנייה, מנת היום, סביצ'ה פלמידה אדומה עם נבטי חמנייה, שמן אגוזים ולימון.
בשני המקרים, מה שהסתתר מאחורי השמות המפוצצים היה לא יותר מאשר סלט אבוקדו עם עיטורי דגים. במקרה הראשון זה היה סלט אבוקדו פיקנטי מקושט במעט קוביות דג, במקרה השני, הפתעה: סלט אבוקדו פיקנטי מעוטר דווקא בכמה נתחי דג. סוף - סוף אני מבין מה זה מטבח מינימליסטי. ואם זה באמת חשוב זה היה סלט אבוקדו סביר. לא יותר. אכלתי טובים ממנו בתוך טאקו בעמידה.
גם מנת קרפצ'ו (עם שבבי גבינת מנצ'גו ושמן צ'ילי) חשפה את תפיסת האוכל ההומנית של המקום: עדיף ויטמינים על חלבונים. מעט בשר, המון מיץ לימון. והמנצ'גו? בחייכם, שומנים רוויים. כמה שפחות יותר טוב.
לזכותן של המנות האלה, לכל הפחות, שהן היו אכילות. מנת ג'מבו שרימפס בגריל היתה יבשה, מנת סינטה עם האם וצ'דר שחתה בשמן. תנסו לערבב, אולי זה יעבוד. מנת שיפוד סקלופס ובייקון (שם גרנדיוזי לשני סקלופס אנורקטיים, קיסם סקלופס היה חוטא פחות לאמת) היתה קרה ומרה. החזרנו למטבח, קיבלנו זיכוי.
מנת סביצ'ה דניס בעגבניות היתה קרה וחמוצה. החזרנו למטבח, לא קיבלנו זיכוי. לא צריך להיסחף. ואגב, זה שאני מתאר את המנות זה על אחריותי: תפיסת השירות פה היא להניח את המנות על קצה השולחן ולרוץ מהר לחפש צלחות ריקות (בכלל, נדמה שהתפקיד העיקרי של מלצריות טפאו הוא לא להביא אוכל, אלא להחזיר את הכלים הריקים למטבח).
כששאלתי מלצרית (אחרת, לא זו שהיא לא הכתובת) מה המנה שהיא הניחה בפאת השולחן, היא ענתה "טונה אדומה, פלמידה אדומה". כששאלתי שוב, היא הסתפקה בתנועת ייאוש ובהיעלמות שלא היתה מביישת אלוף בצה"ל מול ועדת חקירה.
כשקיבלנו את הלחם (16 שקל לשתי פיתות, שתי לחמניות מחוממות ושלושה מטבלים אנמיים, באמת אין גבול), "אני לא הכתובת" טרחה רק לציין: "הנה הלחם" ולהתפוגג.
אז בכל זאת, מה היה טוב? מנה מצוינת של פלפלים קלויים עם גבינת עזים היתה המנה הפיקנטית היחידה שהייתי מזמין שוב, ושתי המנות האחרונות, מילפיי תפוחים וצ'ורוס עם שלושה מטבלים מתוקים (תנחשו אתם איזה, לא אני הכתובת) היו מצוינות.
באופן שחורג ממנהגי, לא השארתי טיפ בטפאו. רמת השירות שקיבלנו לא הצדיקה תגמול כספי. בעצם, כשאני חושב על זה, מגיע לנו כסף מהמסעדה: 200 שקל מהמארחת, על ההאזנה האמפתית לתלאותיה, ו - 50 שקל לאדם מ"אני לא הכתובת" על עוגמת הנפש. אני מקבל צ'קים. שוטף פלוס 30 יהיה בסדר גמור.
טפאו, שנקר 9, הרצליה פיתוח. טל ': 9546699 - 09
נא להמתין לטעינת התגובות
