ומה הלאה?
רגע לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקף, ממפה מני פאר את מצב הכרמים בצפון. והוא לא נראה מבטיח
את יינות בציר הניצחון אפשר לשתות גם היום, ומחיריהם נעים בין מאות לאלפי דולרים בהתאם לתהילת הטירה שבה בוקבקו. בשנה ההיא כרמי בורדו היו כבר משוחררים מעולו של הכובש. בבציר הקודם הם עוד שמעו את רעמי התותחים מנורמנדי ומבריטני.
במאי 1945, כשהיטלר התאבד בברלין הרחוקה, נפל כפור כבד על כרמי בורדו. "המקפא השחור" קראו לו בחשש יינני בורדו. אמנם חצי מהיבול דולל במכת הטבע הזו, אך הקיץ החם והיבש שבא בעקבות זאת פיטם את שארית הענבים בכמויות שמש אדירות.
החום האדיר הקדים את בציר הבורדולזי של סוף המלחמה לתאריכים שמוכרים רק לכורמי המזרח התיכון. כשהוטלו פצצות האטום על יפן הנכנעת יצאו בבורדו לבציר ההיסטורי המוקדם של אוגוסט 1945.
אנשים ששתו לאחרונה את היינות האלה מספרים שטעמם כצימוקים יבשים שהושרו באלכוהול. זה כנראה גם סוד גדולתם ויכולת ההתיישנות האדירה שלהם.
רוברט פרקר מנבא להם עוד 20 שנות בקבוק טובות. הברון פיליפ דה רוטשילד הנהיג בשנה ההיא את מסורת התוויות האמנותיות של שאטו מוטון רוטשילד. את הבקבוק של בציר 1945 מעטרת תוויתו של האמן פיליפ ז'וליאן. במרכזה ניצב ה-V המפורסם של צ'רצ'יל כסמל הניצחון.
כששורות אלה נכתבות אין לדעת מה עלה בגורלה של היוזמה המדינית להפסקת האש בצפון שלנו. האם המלחמה ללא השם שמנהיגינו מתעקשים לקרוא לה "לחימה" נכנסה לשבוע החמישי שלה, והאם חברינו בצפון הורשו להיכנס לכרמיהם המופגזים?
כששורות אלה נכתבות עפות באוויר שמועות על כרם צפוני גדול שלא רוסס והקימחון הרס את רוב יבולו, ועל כרם שתותחי צה"ל שהוצבו בו הרס את מיטב שורותיו.
באמצע אוגוסט אמור להתחיל בציר האדומים הראשונים בצפון הארץ. האם המלחמה הזו תהיה כמו ה"מקפא השחור" של בורדו ב-1945, והקיץ החם שיבוא בסוף השריפות של כל הקטיושות יבשיל לנו בציר קטן ואדיר של יין הניצחון 2006?
האם נשמח לשלם עבור היינות האלה מחיר גבוה כדי לפצות את יינני הצפון על כל נזקי המלחמה? אולי הטבע יפצה את הצפון שלנו כפי שהוא פיצה את בורדו בעת היסטורית דומה.
קובי ארנס הוא הממונה מטעם יקבי כרמל על כרמי הצפון. בן למשפחת כורמים ותיקה מבנימינה שהאזעקות באזור החיוג 04 לא השאירו אותו בביתו. מיטב היינות של כרמל המתחדשת באים מענבי הכרמים עליהם קובי ממונה.
באמצע חודש יולי חטפו לוחמי חיזבאללה ליד מושב זרעית, בשטחה של מדינת ישראל, שניים מחיילינו והרגו שלושה. ככה החל מבצע שנקרא "שכר הולם" שצמח למלחמה. היין של זרעית
כרם זרעית סיפק גם את הקברנה סוביניון שלו יחד עם המרלו של כרם נטועה ליין הצמרת המעולה של כרמי לימיטד אדישן 2003. שניהם ספגו קטיושות במלחמה שאין לה שם כמו ליין הטוב שהוכן מעירוב ענביהם. לימיטד אדישן מחכה לשם פרטי משלו אחרי המלחמה.
גם כרם קאיומי, שכבש פיות ביינותיו הבשלים והדשנים, חטף לא מעט פגיעות ישירות בשבועות האחרונים, שכוונו כנראה לנקודות אחרות בהר שעל שיפוליו ממוקם הכרם. הפגיעה שעשו כלי צה"ל בשורותיו של כרם אחר שמככב בתוויות של כרמל קשה לא פחות.
לכרמים שהפכו נקודות ציון על המפה הצה"לית ושאסור לציין את שמם לא הורשה קובי ארנס אפילו להיכנס. הוא הספיק עוד לראות שהענבים קיבלו את צבעם הסגול היפה, ומאז הכל טבע בים של עשן.
2006 הסתמנה כשנה טובה. הגשם הכבד האחרון של חודש מרס אפשר צימוח טוב ובריא, והקיץ היה חם במידה עד שכל העסק התחמם פה בטירוף. כמו כל יקב בארץ, גם כרמל מקבל את ענביו המעולים של כרם בן זמרה. האם המרלו של בורוביץ מבן זמרה שהובטח לכרמל ייבצר בזמן?
הרשו לי לפרט רשימה חלקית של כורמי בן זמרה. האנשים שענביהם מאכלסים כמעט את כל בקבוקי היינות הטובים בישראל. האנשים שכרמיהם פורחים כבר שנים רבות על קו הגבול בלי לדעת אם בעת הבציר נכנסנו או יצאנו מלבנון. משפחות פדידה, רוזנברג, ממן, פרידמן, אשכנזי, בוז'ו, מילס, בורוביץ, אלקלעי ואלה שנשמטו בטעות מהרשימה הם רצועת הביטחון לאיכות היין הישראלי.
את יוסי אשכנזי תפסתי בין השורות של חלקת הכרם שלו בבן זמרה בהפוגה בין הנפילות. לפני שלוש שנים בהברקה ממזרית הוא רשם את יקב הבוטיק שלו באופן הרשמי בשם "יקב בן זמרה". את בציר 2004 שלו טעמתי לאחרונה אצל אסף קדם מרמת הגולן, היינן של יקב בן זמרה.
אמרתי לאשכנזי שהוא השתפר מאוד מאז טעימת החבית שלו. "תבוא אחרי המלחמה ותטעם את 2005. הוא נולד בבציר מאוחר ובעייתי. אבל כעת בחבית מתיקותו המאוחרת מתגברת על חומציותו".
באופן ציני, 2006 החלה כשנה ללא בעיות. היא היתה מסומנת כשנת בציר "כמו בספרים", אומרים לי כורמי הצפון. האם בספרים יכתבו עליה שהיא סימלה את הניצחון הגדול או לפחות את הסרת האיום על הצפון? ביקבים יסתפקו אם ייכתב שלאחר שנחתם הסכם הפסקת האש הורשו הכורמים לצאת לבציר בזמן. תסריט אחר עלול ליצור Late Harvest מאוד לא מתוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
