אבא גנוב
בנים לא ממש זקוקים לנוכחות אב בחייהם, כך לפחות חורצת ד"ר פגי דרקסלר בספרה "לגדל בנים ללא גברים" שראה אור לפני שנה ומאז לא מפסיק להסעיר את אמריקה. לטענתה,ילדים שגדלו עם אמותיהם הם עצמאים, מתוחכמים, חברותיים ואסרטיבים יותר מחבריהם ששאבו השראה מדמות גברית קבועה
אלא שהפסיכולוגית האמריקנית ד"ר פגי דרקסלר, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קורנל שבארצות הברית, מקמטת את כל הקלסיקה הזאת לכדי כדור קטן שמתעופף בנונשלנטיות לאשפה. בנים שגדלו בלי אב, היא מכריזה בתום מחקר בן עשר שנים, לא רק שלא ניזוקים, הם אפילו יוצאים נשכרים מהיעדרו של אב צמוד. הם עצמאים, בטוחים בעצמם, מתוחכמים, חברותיים, בעלי קשת רחבה של תחומי עניין ויודעים לשלב בין קשיחות לרגישות. בקיצור, מודל גברי משודרג. מעבר לזה, היא טוענת שאמהות חד הוריות יכולות לשמש לבנים שלהן מודל של כוח ואסרטיביות גם מפני שהנסיבות אילצו אותן להתמודד לבדן עם קשיי החיים.
בספרה Raising Boys Without Men ("לגדל בנים ללא גברים", הוצאת rodale), שיצא לפני שנה בארצות הברית ועורר סערה רבתי, מגוללת ד"ר דרקסלר את משנתה הפרובוקטיבית שמנשלת את האבות מחשיבותם וממשמעותם בחיי בניהם, וקובעת שכל דמות גברית מזדמנת יכולה למלא את תפקיד האב, וגם אם אין כזו - זה בהחלט לא נורא.
התגובות להן זכתה באמריקה השמרנית, הסוגדת לערכי המשפחה, היו אלימות כמעט-היא כונתה "פמי-נאצית" והואשמה במתן לגיטימציה לאבות לנטוש את ילדיהם. הדברים הגיעו לידי כך שנאלצה לשכור את שירותיה של חברת אבטחה.
אבל ליחסי הציבור זה בהחלט לא הזיק. ההזמנות להרצות על המחקר לא הפסיקו לזרום, ורשת הטלוויזיה HBO מתכוונת להפיק עליו סרט תיעודי. מלבד זאת, יש לציין שהיו גם כאלה שתמכו בתיאוריה שלה. "זהו ספר חשוב שישמש כמגדלור למיליוני אמהות חד הוריות", גרסה אחת הביקורות, וגם "הספר מדבר על מה שבאמת חשוב בהורות". ד"ר דרקסלר זכתה ללא מעט טלפונים נרגשים מאמהות חד הוריות, שאחת מהן היתה אמו של רוכב האופניים האגדי לאנס ארמסטרונג, שננטש על ידי אביו בילדותו. אמו סיפרה כמה מרגיזה אותה השאלה מי שימש מודל לחיקוי לבנה. "אני, כמובן, הייתי המודל", אמרה לד"ר דרקסלר.
על אף שהיא עצמה נשואה לאותו גבר במשך 36 שנה, עימו היא מגדלת בן ובת, הגיעה ד"ר דרקסלר למסקנה שמשפחה כמו שלה היא עולם הולך ונעלם והחליטה לבדוק את ההשלכות על הדור הבא. היא החלה את מחקרה ב-1996. בשנתיים הראשונות בדקה 16 משפחות רגילות לעומת 16 משפחות חד מיניות של שתי אמהות. בהמשך החליטה לברר אם הנתונים שמצאה במשפחות
ד"ר דרקסלר ליוותה את המשפחות במשך שנים ונכנסה עמוק לחייהן. המסקנה המרכזית שלה היא שגבריות יכולה להתפתח ללא תיווך של דמות גברית צמודה. ומעבר לזה, הורות טובה אינה תלויה במין ההורה או במספר ההורים בבית.
היא לא טוענת שדמויות גבריות מיותרות בחיי הילד, אבל מסבירה שאין הכרח שיהיה מדובר בבן הזוג של האם דווקא. גם סבא, דוד, חבר או מורה יכולים לשאת בתפקיד לסירוגין ובהצלחה. לטענתה, לגברים הללו, על אף שאינם נוכחים בקביעות בחיי היומיום, יכולה להיות השפעה רבה יותר על חיי הילד מאשר לאבא שמגיע מהעבודה בערב ומבלה עם ילדיו, על פי נתונים סטטיסטיים מארצות הברית- 11 דקות ביום בממוצע.
"התפיסה הרווחת בארצות הברית אומרת שרוב הילדים האמריקניים גדלים בבית עם אבא ואמא שנשואים זה לזה", אומרת ד"ר דרקסלר בראיון מניו יורק, "אבל האמת היא שלפי הלשכה לסטטיסטיקה בארצות הברית, רק פחות מ-23 אחוז ממשקי הבית נכללים בקטגוריה הזאת. הנתונים מראים גם שכשמונה מיליון נשים מגדלות ילדים לבד ולפחות עוד 100 אלף משפחות מורכבות מבנות זוג לסביות. גידול ילדים זו משימה קשה לכל אישה, אבל יש דאגה מיוחדת ששמורה לאמהות לבנים. כולם חושבים שבן זקוק לגבר בחדר המיטות של אמו כדי להפוך לגבר בעצמו, ואני רציתי לברר אם זה נכון, בהתחשב בעובדה שמספר האמהות החד הוריות עלה משלושה מיליון ב-1970 לכשמונה מיליון כיום".
אחת הטענות כלפי מחקרה של ד"ר דרקסלר היא שהנשים שחקרה הן ברובן משכילות, בשלות, מודעות לעצמן ומבוססות כלכלית, והגיעו להורות מתוך החלטה והכרה. ד"ר דרקסלר מודה שהמשפחות שבדקה לא היוו מדגם מקרי: "האינדיקציה הטובה ביותר לרווחתו של ילד היא אכן הסוציו-אקונומית, אבל למרות זאת, אני חושבת שסוציולוגים מבלבלים בין מבנה משפחתי לבין גורמים כלכליים שיכולים להשפיע על ההתנהגות. אנשים מאמינים שבנים שגודלו על ידי אם אחת או שתי אמהות יהפכו בהכרח לפראיים וחסרי שליטה, או מצד שני לחלשים ול'ילדים של אמא'. אני גיליתי שזה לא נכון. במציאות, התפקוד של ההורה, ולא הרכב המשפחה, הוא שקובע את מידת ההצלחה של הילדים".
- האם ציפית לתגובות כה מתלהמות על ספרך?
"בתחילה הופתעתי מכמות האנשים שהספר פגע אצלם בעצב חשוף, בהתחשב בסטטיסטיקות לגבי המשפחות החד הוריות. התגובות שקיבלתי היו בחלקן מעודדות ובחלקן מטרידות, ועדיין אני מרגישה שהספר מאוד חשוב ויהיה עוד יותר חשוב לאור הטרנד החד הורי המתגבר. אני שמחה שהמסר של הספר מובן כראוי, ועיקרו הוא שכשמגדלים ילדים, איכות ההורות היא הקובעת ולא מספר ההורים, מינם או נטייתם המינית. וגם שלבנים יש יכולת מובנית להפוך לגברים, והורות טובה, גברית או נשית, יכולה לטפח אותה".
רחל , אם חד הורית לשני בנים בני 19 ושנתיים (את הצעיר הרתה בעזרת בנק הזרע), תומכת במסקנות הללו. אביו של הבן הגדול עזב את הבית כשהילד היה בן שבעה חודשים. במשך כמה שנים נפגש איתו אחת לכמה חודשים, עד שנעלם לחלוטין. "למעשה הילד גדל בלי אבא", היא מספרת. "גם בתקופה שבה נפגשו, הוא לא היה דמות משמעותית או חשובה עבור הילד. אני לא זוכרת אותו מפגין אהבה או דאגה של אבא. כשהחלטתי לפני כמה שנים להביא עוד ילד, הבן הגדול היה זה שהציע לי ללכת לבנק הזרע".
- ואת לא רצית אבא בשבילו?
"לא ממש. אני מקווה שתהיה לי זוגיות, אבל אני לא רוצה להתחלק בילדים שלי. אם זה לא ילך, אני לא רוצה שינדדו בין שני בתים. האבא של הבן הגדול לא הועיל לו, אולי רק הזיק, ואני מוותרת על התענוג".
לדבריה, היא יכולה להבחין בהבדל בין בנה הבכור שגדל ללא אב לבין חבריו שגדלו בבתים רגילים: "אני והוא כמו חברים, מתחלקים בכל דבר. הקשר בינינו הרבה יותר טוב מאשר אצל חברים שלו שיש להם שני הורים. לפעמים הוא מספר שהם מקנאים בו. אצלם יש נתק עם ההורים וכל הזמן מכתיבים להם מה לעשות. אצלנו יש חברות.
"כשהוא היה קטן, העובדת הסוציאלית שליוותה אותנו אמרה לי שאם הוא לא ייפגש עם אבא שלו, הוא יהיה הומו. ממש ככה. הייתי בהלם. היום אני יודעת שזה בולשיט. הבן שלי הוא ילד מאוד עצמאי, בשלן מעולה ובן אדם מאוד אכפתי ומשקיען שאוהב לתת".
גם מירי גידלה את שני בניה (היום בני 26 ו-22 וכבר מנהלים קריירות מצליחות למרות גילם הצעיר) כמעט לבדה, לאחר שהתגרשה מבעלה כשילדיה היו פעוטות. מכיוון שהבעל, שאינו ישראלי, עזב לאחר הפרידה את הארץ, המפגשים בינו לבין הבנים מועטים. "היתרון הגדול כשיש הורה אחד", היא אומרת, "זה שאין חיכוכים. יש אווירה יותר חיובית בבית. הילדים מקבלים את מה שאת מחליטה וזהו. אין זוג שלא מתווכח ורב, וגם כשההורים הם זוג מאוהב שעסוק אחד בשני, זה על חשבון הילד.
"קשה לי להגיד שלהיות חד הורית זה המצב האידיאלי. ברור שיותר קל כלכלית כשיש שני מפרנסים, אבל יש גם יתרונות. זה שהם עצמאים מאוד ומסוגלים היום להסתדר בכל מצב, ולא מעט משום שאני שימשתי להם מודל לחיקוי של אדם חזק שמסתדר לבד ושורד. לאבות גם יש המון ציפיות מהבנים שלהם. לאמהות יותר חשוב שהילד יהיה מאושר".
אנשי מקצוע שהתבקשו להגיב על התיאוריה של ד"ר דרקסלר, הגיבו בפחות התלהבות. אחד מהם קרא לה בזלזול "הפלצה" ואמר בציניות שעל פי דבריה, אפשר להיפטר מכל המין הגברי.
ריקי רוזמן, מטפלת משפחתית ומינית, מסכימה כי איכות ההורות חשובה יותר מכול, אבל מתנגדת לטענה שבנים שגדלו ללא אב טובים יותר מאחרים. "נכון ששני הורים זה לא בהכרח דבר טוב אם הם גרועים", היא אומרת, "אבל לא הכרחי שנשים יגדלו ילדים יותר טוב מגברים. אני לא מסכימה עם המסקנה שהגבר הוא זה שמיותר. אב לא חייב להיות כזה שלא מרשה לבן שלו לבכות, יכול להיות גם אב שמאפשר לבנו להתחבר לחלקים הנשיים שבו, להביע רגשות. אבא יכול להיות דמות מאוד רלוונטית. אצל הרבה משפחות שמטופלות אצלי, האב הוא הדומיננטי יותר בחינוך ובעיצוב האישיות של הילדים, הוא זה שנשענים עליו".
גם הפסיכולוגית ההתפתחותית גילה הרן גורסת כי מסקנת המחקר שאין צורך באבות הינה גורפת מדי. "מעבר לרעיון של דמות אב ודמות אם, ילד זקוק לשני מודלים שמאפשרים לו למידה של סובלנות לשוני, שהיא חשובה ומעודדת התלבטות וקונפליקט המשמעותיים להתפתחותה של האישיות הבריאה, הבלתי שטוחה, שיכולה להסתכל על הדברים ממספר נקודות מבט. אגב, זו גם הסיבה לכך שבעבודה טיפולית עם הורים אנחנו מעודדים אותם להביע את השוני ביניהם. כל עוד האחד תומך בשני, הילדים רק יוצאים נשכרים ממגוון האפשרויות והסגנונות הנפרש למולם.
"אבל מאחר שהעניין המגדרי טבוע בתוכנו, הרי שקיימים הבדלים בקשרי אם-בת אם-בן, כמו גם בקשרי אב-בן אב-בת. מחקרים שהשוו בין ילדים הגדלים במשפחות של אמהות לסביות לכאלה הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות, מצאו שילדי הלסביות מתפתחים באופן תקין בכל המובנים, תוארו כבעלי הסתגלות טובה, הישגים אקדמיים גבוהים ורמה חברתית טובה, והמחקרים אף הראו שההתפתחות הכללית של תפקיד המין וההעדפה המינית בקרב צאצאי האמהות האלו, אינה שונה משמעותית. בשורה התחתונה, ילד זקוק למשולש של זוג הורים, יהא מינם אשר יהא, ודמות חיצונית נוספת - סבא, דוד או אח".
מרשה לוין-שבירו, פסיכולוגית קלינית מ"מרכז ייעוץ לאשה" בעל האג'נדה הפמיניסטית, דווקא מרוצה מספרה של עמיתתה האמריקנית. "אני מסכימה עם ד"ר דרקסלר שדמות אב אינה הכרחית, ושגם אדם חיצוני יכול להשפיע על תפקודו של הילד, ולא רק במשפחות חד הוריות", היא חורצת. "מחקר שעסק בילדים ממשפחות בעייתיות מצא שבהרבה מקרים הם אובחנו כבעלי אישיות בריאה רק בזכות השפעה של דמות כזו, שנוכחותה הספיקה כדי שהילד יפנים מושגים חיוביים לגבי עצמו.
"באשר לנטיות המיניות, גם אני חושבת שלא בהכרח דמות האב היא שקובעת את הזהות המגדרית. כל הורה, בלי קשר למינו, יכול לייצג קשת שלמה של תכונות של שני המינים שתהווה מודל לילדו. גם אני כמטפלת, מייצגת לא פעם עבור מטופלים ילדים, דמות בעלת תכונות נשיות וגבריות כאחד. בנים ממשפחות חד הוריות או חד מיניות שמטופלים אצלי, הם לא פחות בנים מילדים במשפחות אחרות. השאלה היא לא האם גודלו על ידי נשים, אלא האם המשפחה היתה מודעת לעקרונות של שוויון
÷ ופמיניזם. מה שחשוב זה לא מי גידל את הילד, אלא איך גידלו אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
