אורגני שמורגני
אלון צרפתי הגיע לטיירה, בית המסעדה - קפה (ככה הם קוראים לעצמם. נו, טוב) סקרן ורעב ויצא מאוכזב. אה כן, ורעב
לא מזלזל, חלילה, במי שרוצה להאמין שישיבה מזרחית והשמעת קולות של אינדיאני גורמות לו אריכות ימים, ובטח לא רוצה להזיק לסוחרי כדור הזכוכית הנתלה בחוט מהתקרה שמבטיחים שהוא מביא אנרגיות טובות לשחרור הצ'קרות.
אחרי הכול, מי אני, מה אני, סתם יתוש. לוקח אקמול עם שניים סוכר והכול עובר לי. ובכל זאת, אל טיירה, המוגדר "בית מסעדה וקפה" (משחק מילים נחמד) שחרת על דגלו את הירקות האורגניים, הגענו חבורה של מטריאליסטיים מושחתים במצב רוח נינוח למדיי.
גם כשהמילים הראשונות בתפריט הסבירו לנו שפירוש המילה טיירה הוא אדמה בספרדית, לא נחרדנו. "זה הטרנד החדש בעיר", הסבירה אחת מאיתנו, "אוכל בריאות באווירה אורגנית. או להפך, אני לא זוכרת. פה אנחנו נתחבר לטבע, לאמא אדמה, נחלוק חוויות של טעם, ריח וצבע".
א-אה. אולי כולם פה מחוברים לאדמה, אבל המקום נראה כמו עסק שהושקע בו הרבה יותר מדיי כסף ולא מעט מעצבים. המבנה יפהפה, העיצוב מוקפד, הכול מרווח, נעים, והשירותים - הם בטח יזכו בפרס "שירותי השנה". מקוריים ונאים.
ישבנו בחוץ, בערב, האווירה רומנטית, הרוח בידרה את שערנו (סתם, היא לא) ואלמלא הנורות המהבהבות של בית הקולנוע
ולמה לא - אם יש מלצרים מזמרים, אין שום סיבה שלא יהיו גם מלצרים מעסים. בעבור מסאז' בן שבע דקות משלמים 22 שקל. אפשר לקבל את העיסוי תוך כדי סעודה, כשהלקוח יושב והמלצר (או המלצרית, לא ברור אם אפשר לבחור) נמצא מאחוריו ועושה לו נעים.
אין ספק, המסאז' הזה יעשה למישהו נעים – ללקוח או לחשבון הבנק של בעל הבית. אנחנו, בכל אופן, ויתרנו על התענוג ולו רק בגלל הפדיחה לנגוס בזמן שמישהו משחק בשערות העורף שלנו. אחרי הכול, באנו לאכול.
למנה ראשונה הזמנו "מגש מעורר" (22 שקל), שם פלצני-משהו שמאחוריו מסתתרים שלושה מיני סלטים טעימים אך קטנים מדיי, ולחם שאור עם מטבל שמן זית וחמאה (12 שקל).
הזמנו גם מיץ תמרהינדי, אבל למרות שהוא מופיע בתפריט הוא לא מוגש, ולכן הוא הוחלף בשייק אבטיח נענע (22 שקל) מרענן, שהנענע היתה בו דומיננטית מדיי. מחיר בקבוק דיאט קולה בטיירה הוא סביר, 10 שקל, אבל לא מובן למה נגבים עשרה שקלים גם בעבור מים מינרלים. אולי הם מתמזגים פה בטבע יותר טוב.
למרות שהתפריט כולו מבוסס על מזון בריאות אורגני, יש בו גם הצעות חיות למדיי, כמו שרימפס וקלמרי (54 שקל), דניס בתנור (82 שקל) וטונה אדומה (95 שקל), אבל כנראה שמדובר בחיות בריאות, אז אין מה לדאוג.
אנחנו, בכל אופן, הזמנו חזה עוף עם פירה דוחן וכרובית ברוטב דבש קונפי ושום (52 שקל), שהיה מאכזב. הפירה היה דייסתי ונראה לא מגרה בעליל, חזה העוף היה בינוני בגודלו ואת הכרובית פספסנו.
גם מנת הפרגית בגריל ופולנטה (58 שקל) עם רצועות תירס במרינדת תפוזים וצ'יפוטלי (מה זה צ'יפוטלי? שאלנו את המלצר. "אני לא יודע", הודה, ומיהר להזעיק עזרה. "זה רוטב קצת פיקנטי, אבל לא חריף, אל תדאגו", סיכמה המלצרית הבכירה) הייתה בעיקר חריפה מאוד ובעיקר לא טעימה מאוד. הפולנטה, ששמה ברומנית ממליגה, היתה חסרת טעם באופן מיוחד. צריך הרבה מאוד כשרון כדי ליצור ממליגה כזו.
סלט השעועית (42 שקל), לעומת זאת, היה טעים ועשיר, עם שעועית לבנה וירוקה וקוביות טונה אדומה, עגבניות, זיתים שחורים וקרוטוני לחם מלא, בויניגרט פטרוזיליה.
מאוכזבים מהבריאות, הזמנו קינוחים וציפינו למשהו בטעם פטרוזיליה. אבל אז נחת עלינו הקינוח הטעים ביותר בת"א – שוקולטיירה (28 שקל) עמוסת שוקולד וחלבה, מעדן שרק למענו היה שווה לסבול את כל אוכל הבריאות הזה. מרוב שהיה טעים, הזמנו עוד אחד ועוד אחד וגם פנקוטה יוגורט (26 שקל), שלא איכזבה. חזרנו הביתה רעבים אך כנראה בריאים הרבה יותר.
טיירה, ירמיהו 54, תל-אביב. טל: 6047222, א'-ו' מ-9:00 (שבת מ-10:00) עד הלקוח האחרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
