אש על הפנים
לקשאסה יש טעם של מי אש, אבל היא מתמזגת יופי בקוקטייל הקפיריניה. מירה איתן על מותג ברזילאי מוביל, שהתחיל כמשקה של עניים
בתחילת המאה ה-16, כשהפורטוגזים השתלטו על ברזיל, הם הביאו איתם את קני הסוכר מדרום אסיה במטרה לייצר סוכר לבן. באותה תקופה הילידים המקומיים שימשו את השליטים הפורטוגזים כעבדים. בעיירה סאו ויסנטה שמו לב בעלי החוות שבסוף יום העבודה העבדים אוספים קני סוכר, דורכים עליהם ומרסקים את הקנה. לאחר הריסוק נוזל מיץ סמיך ומתוק מתוך הקנים, אותו בישלו בסירים.
הנוזל שהושאר מספר ימים באוויר הפתוח החל לתסוס, והתקבל נוזל ברמת אלכוהול נמוכה, שלושה עד ארבעה אחוזים. עד מהרה המשקה החל להיות מיוצר בכל מקום והפך למבוקש ביותר. השיכר החדש, אותו העבדים כינו בשם "קג'אסה", נחשב למשקה זול ונחות. עם השנים החלו לזקק אותו וגם לקרוא לו "קשאסה". איכותו השתפרה לאין ערוך, ובני האצולה הפורטוגזית לגמו קשאסה בשקיקה רבה.
הקשאסה הפך לאחד מהסמלים הלאומיים של הברזילאים, לצד הקרנבל, הסמבה והכדורגל. כיום קיימים ברחבי ברזיל כ-4,000 מותגים מוכרים של קשאסה. ההבדל בין הסוגים השונים הוא ברמות היישון.
ויש גם מתכון
הסוג הנמכר ביותר הוא הסוג הרגיל, הפשוט, משקה קשאסה שקוף, בלאנקו, שלא עובר יישון בחביות. הסוג השני הוא קשאסה זהב, אורו, שמקבל צבע ענברי לאחר שמוסיפים לו חומרי טעם וצבע כגון קרמל, שגם ממתיקים את טעמו. הסוג השלישי הוא האיכותי ביותר, הקשאסה המיושן ששהה בחביות עץ אלון מינימום שנה ועד שלוש שנים.
המותגים
המובילים בברזיל מגיעים גם לישראל והם קשאסה 51, פיטו, ווליו בררו ואיפיוקה. בשנים האחרונות החל הקשאסה לזכות בהכרה ובפופולריות גוברת בעולם כולו, אך הקשאסה, שפירושו המילולי הוא "מי אש", אינו משקה קל לשתייה. הדרך הקלה ביותר למכור את המוצר היא לשווק את קוקטייל הקפיריניה הנעים לשתייה.
וכך מכינים משקה קפיריניה קלאסי:
המצרכים:
1 ליים חתוך לחתיכות גסות
4-3 כפיות סוכר
60 מיליליטר קשאסה
1/2 כוס קרח גרוס
ההכנה:
מניחים את הליים והסוכר בכוס. מועכים את הליים בעלי כך שהמיץ שלו יתערבב עם הסוכר. מוסיפים את הקרח ואת הקשאסה ומערבבים היטב.
נא להמתין לטעינת התגובות
