גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


סופר קלאסיקו: צ'ולנט

המדור עם המנות הכי קלאסיות לא מתעלם מהמציאות. והפעם, על התבשיל הראוי לנפש יהודית ברגעי משבר

גבי בר- חיים | 5/1/2006 17:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האמת היא שצ'ולנט הוא לא ממש חלק מתכנית העל של המדור. הסיבות ברורות: הוא לא ממש אלגנטי/קלאסי/אסתטי/מחקו את המיותר. מצד שני, אין כמותו ליידישקייט ולהתפלשות בנחמות הקטנות של החיים. וזה, למעשה, המצרך המבוקש ביותר נכון להיום. לכן, ועקב ההתפתחויות בערוצי האקטואליה, הוחלט אפילו על אסקפיסטים שכמותנו לתת כבוד למאכל היהודי האולטימטיבי (וכן, אנחנו יודעים שיש גם חמין ספרדי. עליו בפעם אחרת). 

טענה רווחת והגיונית בהחלט היא שמקורו של הצ'ולנט הוא מתבשיל הקאסולה הצרפתי. גם מקורו של שם התבשיל – צ'ולנט -  מיוחס לתחילת דרכה של הקדרה הנ"ל:  Chault (חם) ו –lent (לאט), הן מילים צרפתיות מימי הביניים.  ואכן, בספרה "ספר הבישול היהודי" מגדילה לעשות קלודיה רודן, ומייחסת את מקורו של הצ'ולנט לחבל לאנגדוק, שהוא אכן מולדת הקאסולה, ובו היה ריכוז גדול של יהודים בימי הביניים.

כפי שקרה לא אחת ליהודים במהלך ההיסטוריה, הם גורשו מלאנגדוק ב-1394, והיגרו ברובם לגרמניה. התוצאה: המסורת של ארוחה בסיר אחד ( המיוחסת לקאסולה) בשילוב האיסור הדתי לבשל בשבת הניבו בגרמניה את הצ'ולנט המסורתי, הכולל בשר, גריסים, שעועית, ביצים ותפוחי אדמה. השימוש בשומן אווז ובאווז עצמו, כמו גם הכנסת קישקע וכופתאות לתבשיל הן המצאות שהתווספו רק בגרמניה.  משם, הגיע התבשיל מהר מאוד לקהילות יהודיות ברחבי מזרח אירופה, ולדי.אן.איי היהודי - אשכנזי בכלל.

למרות שהצ'ולנט משויך בעיקר ליהודי מזרח אירופה, יש לו אין ספור וורסיות באירופה כולה, לפחות כמספר הקהילות, כושר המצאה והסכסוכים בין יהודים. הונגרים ואלזסים מוסיפים לתבשיל אווז מעושן, הונגרים מוסיפים לו פפריקה ובצקניות. צ'כים אופים איתו כופתאת לחם, ויש מי שמוסיף פנימה עצמות מוח, או מרפד את תחתית הסיר בקליפות בצל או ביצים (אגב, מי שהרחיבה על הנושא באופן מרגש היא שרי אנסקי, במדורה על צ'ולנט)

ניסיון לפצח את הגנום הרגשי של הצ'ולנט הוא כמעט בלתי אפשרי. שכן, מדובר יותר בהוויה, ופחות באוכל הערב לחיך באופן אבסולוטי. ובמילים אחרות, בואו נאמר, שיתכן שאדם חייב להיות יהודי כדי לחבב את האופרציה.

מי שהצליח ללכוד את החוויה היהודית שבאוכל המסוים הזה הוא היינריך היינה, משורר, יהודי וגסטרונום חובב, שביטא את הכמיהה לצ'ולנט ב-1850, כשכתב עליו סוג של שיר הלל ביצירתו "שבת המלכה". הנה חלק ממנו: "צ'ולנט, קרן אור נצחית! צ'ולנט, בן השמיים! [...] זה הצ'ולנט הוא הינו מאכל שמיים, אשר בהר סיני האל עצמו לימד את משה את סודות הכנתו".  בכל אופן, הנה המנה שמוגשת במסעדת סנדר, שלחלוטין מייצגת את האוסט יודן ( יהודי מזרח אירופה), אבל יכולה לגרום ללחלוחית בעיניו של כל ישראלי ממוצע.  
נפש יהודי הומיה. הצ'ולנט של סנדר. צילום: יחסי ציבור
נפש יהודי הומיה. הצ'ולנט של סנדר. צילום: יחסי ציבור יחסי ציבור
הצ'ולנט של זמי שרייבר ממסעדת סנדר

המצרכים:

10 תפוחי אדמה בינוניים, קלופים
200 גר' שעועית לבנה
200 גר' שעועית ברבוניה
2 בצלים לבנים, קצוצים
חצי קילו בשר שריר
200 גר' שומן חזה בקר חתוך לקוביות
קישקע ממולא
5 ביצים קשות
2 כפיות מלח (או יותר, אם השתמשתם בבשר מוכשר)
כפית פלפל שחור
כפית פפריקה אדומה מתוקה
כפית פפריקה אדומה חריפה
למי שאוהב: חצי קילו עצמות בקר או עוף

אופן ההכנה: 

את ההכנות מתחילים מוקדם בשעות הבוקר של היום שלפני מועד האכילה: מסדרים בסיר גדול וכבד תפוחי אדמה, שעועית, בצל, קוביות שומן והתבלינים. מוזגים מים עד כיסוי ומערבבים. מוסיפים מעל התכולה את הבשר, הקישקע והביצים הקשות. מכסים את התערובת עם מים.

מביאים את הסיר לרתיחה. אחרי שרותח, מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים למשך

שעה עד ארבע שעות על הגז. מעת לעת, כשרואים שחסרים נוזלים, מוסיפים מים לכיסוי התכולה.

מעבירים את הסיר (כשהוא מכוסה) לתוך תנור שחומם מראש ל- 140 מעלות, לבישול איטי של 18 שעות לפחות. למחרת בבוקר בודקים את הסיר, ומשלימים מים לפי הצורך עד לכיסוי 2/3 מתכולתו.
ממשיכים בבישול איטי בתנור עד למועד האכילה. 


כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים