אחרי המבול: סיפורו של מוישה הקומוניסט
מוישה, שהיה פועל כל חייו, היה מראשוני החברים במק"י ואיש שמאל. בין כל אנשי הימין שישבו בקפה, הוא לא פחד להגיד את דעתו ולא התרגש מכלום. אגדות טעמון
כזה היה מוישה הקומוניסט/ איש נמוך, וכבר אז מבוגר/ אבל בעל מבט של ילד, שלא רוצה להבין את הנאחס של העולם/
>>> כשהפולניות באו לטעמון
>>> מוכר החזיר המיתולוגי
>>> הסוד האפל של אמיל החייכן
עוד לפני שהיה פותח את הפה הוא היה מעלה חיוך/ עם כובע המצחייה של "טמבור", שהונח לו ברישול על הראש, והמכנסיים שהיה מושך עד החזה/
כל השנים והמהמורות/ לא הזיזו אותו מכור מחצבתו הקומוניסטי/
מוישה, שהיה פועל כל חייו, היה מראשוני החברים במק"י, ואיש שמאל/ בין כל אנשי הימין שישבו בקפה, הוא לא פחד להגיד את דעתו ולא התרגש מכלום/
הוא מעולם לא התחתן, ולא הביא ילדים/ המפלגה הייתה המשפחה שלו, והוא לא הביע צער על הבחירה שלו/
התחלנו לדבר/ באותה תקופה עישנתי מקטרת, עם פאסון של מהפכן/ והוא סיפר לי על אחותו, שהייתה חברה במועדון של נשים פמיניסטיות שעישנו מקטרות/ בארץ, לא באירופה/ איך אפשר לא לאהוב בן אדם אחרי פיסת אינפורמציה כזאת?/
אל מול הנפש הצעירה והתמימה, הגוף שלו הזדקן במהירות של ארבע שנים לשנה/ יום אחד, תוך כדי שיחה בשולחן שהוא הצטרף אליו, הוא נתן ביס בטוסט בייגל/ וזה סירב לרדת לקיבה/ מוישה היה נבוך ממש/ ואחרי שעזרנו לו לנקות, רצה רק לברוח/
הוא יצא לתוך סערה של גשמים/ אל כיס האוויר המפורסם של המלך ג'ורג' והלל/ והיה נראה לי מבפנים/ כמו דון קישוט קומוניסט שנלחם באיתני הטבע/
רצתי אליו/ שכחתי את המעיל בפנים/ אבל עצרתי לו מונית תוך רגע ופתחתי לו את הדלת שייכנס/ הוא נתן לי את החיוך התמים, שכבר היה קצת מבולבל, לחש: תודה/ ונעלם עם המונית אל תוך המבול/
מוישה הקומוניסט. המפלגה היתה המשפחה שלו
איור: נדב מצ'טה יהל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם