היו"ר החדש של ועד ההורים בירושלים פותח שנת לימודים
פז כהן, יושב הראש החדש של ועד ההורים העירוני, פותח את שנת הלימודים בתפקיד בפעם הראשונה, רוקם תכניות לעתיד מערכת החינוך בעיר וחולם על ועד משותף להורים ולמורים
כהן, שנכנס לתפקיד לפני פחות מחצי שנה, החליף את אתי בנימין שכיהנה בו במשך תקופה ארוכה. בנימין בלטה במחויבותה הגדולה לתפקיד אך גם ביחסיה המתוחים עם העירייה ועם העומד בראשה.
כהן, שעושה כעת את צעדיו הראשונים בתפקיד, החליט לנקוט בגישה שונה מעט מזו של קודמתו - צמד המילים "שיתוף פעולה" חוזר פעמים רבות בשיחה עמו כשדיבר על היחסים שברצונו לרקום בין ועד ההורים לעירייה ולמשרד החינוך. ימים יגידו אם יצליח לשמור על הגישה הזאת למרות הקשיים שייאלץ להתמודד איתם במסגרת תפקידו.
המכשול העיקרי העומד בדרך לקידום החינוך בעיר, לדעתו של כהן, הוא התקציב הממשלתי הנמוך, ולכן הוא רואה בהגדלתו את אחת המטרות המרכזיות שלו. "התפלגות התלמידים במערכת החינוך בעיר שונה מערים אחרות: 39 אחוז מהתלמידים הם חרדים, 37 אחוז הם ערבים ו-24 אחוז מתחנכים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. ההשקעה הציבורית הממוצעת בילד הלומד בעיר היא שליש מההשקעה בתל אביב.
"זה בא לידי ביטוי בתשתיות טובות פחות ובמספר קטן יותר של שעות נוספות המוענקות לתלמידים. צריך למצוא דרכים
"דרך נוספת להגדלת התקציב היא לגייס כספים מגורמי חוץ", מסביר כהן. "אני יכול להגיד שבאופן אישי עזרתי להקים כיתת מחשבים באחד מבתי הספר בעיר מתרומה שהגיעה מבחוץ".
כהן, יזם הייטק ואב לשלושה, נבחר לתפקיד בפברואר, ובפועל נכנס לנעליים של בנימין רק במרס. בניגוד אולי לדמויות אחרות הפועלות במערכת החינוך העירונית שנים רבות, כהן החל את פעילותו למען החינוך בעיר רק לפני כשלוש שנים כששימש יו"ר ועד ההורים בבית ספר הדו-לשוני, ולזירה העירונית הצטרף לפני כשנה בלבד.
איך התגלגלת לתפקיד?
"חזרתי לפני ארבע שנים מפינלנד. גיליתי שבמערכת החינוך שם התלמידים זוכים לדברים בסיסיים שנחשבים שם ברורים מאליהם וכאן התלמידים לא זוכים להם, כמו למשל ארוחות בבית ספר. פה יש מפעלי הזנה שלא כל התלמידים נכללים בהם. וכמובן שיש בפינלנד כבוד למורים ותשתיות תקינות. לא קורה שם שבכיתה אין מזגן או חימום", מציג כהן את אחת הסיבות להצטרפותו לוועד ההורים.
"הסיבה השנייה היא כדי להשפיע על העתיד של הילדים שלי. יש הורים שמשתעבדים לעבודה ושוכחים שהדבר הכי חשוב נמצא תחת ידיהם. הציק לי שכבר תקופה ארוכה מערכת החינוך לא מתחשבת בדעת ההורים בעניינים רבים. כמו בנושא ימי החופשה – הצמדת ימי חופשה או הוספת ימי חופשה. ביום שנערך מרתון ירושלים, למשל, נתנו בידי הגננות את הסמכות להחליט אם להפעיל את הגן בלי להתייעץ עם ועד הורים. גם התחום של תשלומי ההורים דומה לכך – כרגע זהו תחום לא מפוקח".
כשכהן חזר, הוא החליט להקדיש חצי מזמנו למען הקהילה וחצי למען פרנסת משפחתו. במקביל לתפקידו כיו"ר ועד ההורים בבית הספר, הקים חממה ליזמים צעירים, בעיקר בנושאים חברתיים, שמיקם אותה באזור עוטף ירושלים. מהזירה הבית ספרית התקדם ועבר לזירה העירונית והצטרף לצעדים שנעשו אז לחדש את ארגון ההורים בעיר.
ממה שהתחיל במעורבות בצעדים שנעשו לחידוש הפעילות של ארגון ההורים, הפכת לדמות המרכזית שם
"כן, אבל אנחנו צוות, חשוב להדגיש. אנחנו ארבעה אנשים בחזית. אני אמנם יושב הראש, אבל אריק קפלן ולורן פוריס מהתיכונים העוסקים בתחום התיכונים, ושלמה קארפ העוסק בתחום החינוך המיוחד", מבקש כהן להבהיר, ומציין כי לראשונה יש בארגון גם נציגים מהמגזר החרדי, "אמנם לא רבים, אבל ישנם. המטרה שלנו באמת דומה. ברור שהזרמים הממלכתי והממלכתי-דתי הם דומיננטיים יותר בארגון".
השנה, לאחר האישור בממשלה של חוק חינוך חינם מגיל שלוש, העירייה נדרשת לעשות מאמצים גדולים כדי להצליח להיערך לחוק החדש ולספק לילדים גנים ציבוריים. האם אתה חושב שירושלים ערוכה לשנת הלימודים הקרובה?
"בעירייה עושים מאמצים גדולים מאוד, אבל בתחום השיפוצים מאמציהם אינם מספיקים. יש עדיין מבנים שלא שופצו, ושנדרשת בהם עוד עבודה רבה. אבל במבט כולל, אפשר להגיד שרוב רובם של האנשים העוסקים במלאכה עושים כמיטב יכולתם", אומר כהן וחוזר לבעיית התקציב בעיר: "את הפערים הבסיסיים בתקציב בין ירושלים לתל אביב והרצליה אי אפשר לכסות בשנה-שנתיים. זה פער שמחייב פעולה ברמה הלאומית ולא העירונית בלבד.
ובכל זאת, מה לגבי ההכנות לגנים?
"בתחום הזה אפשר לומר בלי להגזים שזו העירייה הטובה בארץ. דבורה גבעתי האחראית על הגנים עושה הכול למען ההיערכות. במזרח העיר אני מניח שהמצב פחות טוב כי יש שם בעיה חמורה של תשתיות ומבנים".
ואיפה נקודת התורפה של מערכת החינוך בירושלים לדעתך?
"בתחום התשתיות יש פערים עצומים. הרשויות עושות מאמצים אבל מבחן התוצאה רחוק מלהשביע רצון. לדוגמא, בית הספר הניסויי - כבר כמה שנים מבטיחים שיעבור למבנה אחר ולכן לא משפצים אותו. כשאני מדבר עם אנשים בעירייה גם הם מודים שיש שם בעיה וטוענים שחסר תקציב. תשתיות הן עניין חשוב ביותר, ואני מקווה שלעירייה תמצא את הדרך לתת מענה לצרכים הרבים בתחום זה".
תחום נוסף שלוקה בחסר במערכת החינוך בעיר, לטענת כהן, הוא תחום ההעשרה: "חסר הרבה תקציב, הרבה מאוד תקציב. גם לתשתיות וגם להעשרה. העשרה בירושלים קל לתת, כי בעיר התברכה בנכסים הכי גדולים. הכול ממש פה. יש פה קהילה מצוינת ועשירה מבחינת המאפיינים שלה, וזה נכס שיכול להעשיר את החינוך ולתרום לו".
מה המטרות שהצבת לעצמך כיו"ר הארגון?
אחד הפרויקטים המרכזיים שכהן מדגיש את חשיבותו הוא מענה טלפוני קבוע להורים מדי יום במשך שמונה שעות: "הגיעה לארגון בת שירות שתפקידה לקבל את הפניות של ההורים כל יום, והיא תוכל גם לתת מענה ובמידת הצורך תמליץ להם לאן לפנות".
"המטרה המרכזית שלי", מתאר כהן, "היא להפוך את ההורים לגורם משפיע בתהליכי קבלת ההחלטות בכל הרמות – החל בכיתה, דרך בית הספר והעיר וכלה בממשלה", הוא אומר. בהתאם לתפיסה זו, כהן מחלק את מטרותיו לשלוש רמות- הרמה ארצית, הרמה עירונית ורמת ההורים.
"ברמה של הממשלה", הוא אומר, "יש לצמצם את הפערים בחינוך. זה מהלך שצריכים לפעול למענו גם ההורים, גם העירייה וכל זרמי החינוך. לא נתקדם אם כל גורם ידאג לעצמו. זו בעיניי אחת הטרגדיות של העיר הזו", הוא מתאר, "אנחנו נאבקים אלה באלה במקום לשלב ידיים. יש משאבים שמגיעים לכולנו ועלינו לבקש אותם".
ברמה של העירייה, הוא טוען, "צריך לעבוד על שיפור היחסים ולקדם תהליכים יחד". התחום השלישי, לפי כהן, הוא מעורבות ההורים. לדבריו, "גם להורים יש יכולת לתרום וצריך להניע כמה שיותר הורים לקחת חלק פעיל. אך חשוב שביחסים בין ההורים למורים ולהנהלה, ההורים לא ינקטו בגישה מתעמתת אלא בגישה של 'בואו נפעל יחד'. זה יכול להתבטא בדרכים רבות, למשל ערב כיתתי, עזרה לילד חלש בכיתה או חיזוק הקשר בין בית הספר לקהילה.
"הקשר בין בית הספר לקהילה תלוי במידה רבה בהורים ובמינהלים הקהילתיים. בקיצור, יש אין~סוף דרכים לפעול בהן. צריך להגדיר מטרה ולפעול לקידומה". כהן מדגיש כי "הוא לא בא כדי לכבות שריפות", אלא כדי להניע תהליכים גדולים ויוזמות חדשות: "באנו להוביל ולהכניס רוח חדשה. זה בא לידי ביטוי למשל בכך שאנחנו מנהלים פגישות עם אנשי המחלקה האסטרטגית בעירייה, שוקלים אילו תוכניות אפשר להכניס לסל תרבות ומציעים יוזמות לקידום", הוא מסביר.
ומה היעדים לשנה הקרובה?
"קודם כול אנחנו לומדים ומתנסים, משום שאנחנו חדשים", הוא אומר ומזכיר שוב את המענה הטלפוני שהקימו למען פניות ההורים. "נוסף לכך, אנחנו פועלים להידוק הקשר לשנו עם מנח"י ועם משרד החינוך, וזה חשוב מאוד בעיניי. המטרה שלנו היא לא לשוחח דרך התקשורת, אלא לעבור לדבר פנים מול פנים".
מה שהיה מעט לוקה בחסר בתקופתה של בנימין?
"אני לא בא למתוח ביקורת על אף אחד", הוא אומר ומבטיח לחוות את דעתו על פעילותה בהמשך הראיון. "בנוסף, אנו פועלים כדי להנגיש את הידע להורים. אנחנו עובדים על הקמת אתר חדש שירוכז ידע רב ועל סדרת הרצאות חדשה שתועבר להורים בשיתוף תנועת 'ירושלמים'".
לדבריו, יש ההורים לא יודעים עד כמה ביכולתם להשפיע על חינוך ילדיהם. למשל, "לפי חוזר מנכ"ל, להורים מותר להשפיע על 25 אחוז מחומר הלימוד בבית הספר. אני כמעט משוכנע שרוב ההורים לא יודעים, לא מכירים ולא משפיעים, אף שהדבר מעוגן בחוזר מנכ"ל. זה דוגמה המוכיחה מדוע חשוב שיהיה ארגון הורים יציג שיוכל לידע את ההורים בזכויותיהם".
"בזירה הארצית, אנחנו פועלים למען ייצוג ברשויות. אריק ולורן, למשל, פועלים בכנסת. כולם בהתנדבות. הם נכנסים לוועדות בכנסת כדי להשפיע על התקציב שיוקצה לירושלים, והנוכחות שלהם שם היא יתרון עצום". בטווח הרחוק יותר, הוא מוסיף, "החלום שלי הוא להקים בירושלים ארגון משותף להורים ולמורים יחד".
מה בנוגע לתשלומי ההורים הגבוהים בבתי ספר רבים, שהורים רבים מלינים עליהם?
"נתחיל בצד החיובי. בירושלים פועל החינוך הכי עשיר בישראל - מבית הספר אדם עד לתיכון למדעים ולאמנויות, דרך בית הספר קשת ובית הספר הדו-לשוני. יש המון מוסדות, וכשמסננים אנשים לפי יכולתם לשלם, אנחנו כמובן מתנגדים. אנחנו מקווים שבעוד כמה שנים תהיה מערכת בריאה וטובה יותר בנושא התשלומים, אבל אני צופה שגם כשנגיע לכך , אנשים בעלי אמצעים ימשיכו לשלוח את הילדים שלהם למערכת חינוך טובה יותר".
עם זאת מציין כהן כי "בתי ספר צריכים להיות תחת פיקוח הדוק יותר. השנה נראה כי יחול שיפור כי השנה תיעשה הפרדה בין חשבונות ההורים לכספים האחרים של בית הספר. לראשונה, בהתאם להנחיות החדשות של משרד החינוך, כל בית ספר יפתח חשבון בנק נפרד לחשבונות ההורים, אני מקווה, וכך יהיה מנגנון בקרה שיאפשר לפקח ביתר קלות". כהן מדגיש כי הוא משתדל להיות זהיר במעורבות בנושא זה, משום שילדיו לומדים בבית הספר הדו~ לשוני שמופעלת בו תכנית לימודים נוספת (תל"ן).
ובכל זאת, מה דעתך על התנהלותה של בנימין?
"כשהחלטתי להצטרף לפעולה, לפני כשנה, לא הכרתי את אתי, הכרתי אותה בעיקר מהתקשורת. עכשיו, אחרי שזכיתי להכיר אותה, אני יכול לומר שהיא נתנה את הנשמה שלה למען החינוך ועדיין נותנת. היא מסורה לזה במאה אחוז. אני חושב שהגישות שלנו שונות", הוא אומר.
"היא הייתה מתמקדת בעניינים ספציפיים מאוד, ומקדישה את כולה למעט ילד אחד. הגישה שלי, לעומתה, מכוונת לשלב המוקדם של תהליכי קבלת ההחלטות". כהן מצביע על הבדל נוסף ביניהם, הוא מתאר כי הוא רואה בעירייה ובמנח"י כשותפים יותר משראתה אותם כך בנימין. "הגישה שלי היא לפעול בשותפות. לא נכון להפוך את העירייה ליריב".
לכך קשורה הפעולה למען חידוש יחסי האמון עם העירייה?
"כן. אבל חשוב לי מאוד להגיד שהיא נתנה את הלב והנשמה שלה, והתנהלה בצורה הישרה ביותר האפשרית".
"אני מקווה מאוד שוועדים בית ספריים ייקחו חלק פעיל, שיציגו יוזמות ושאנחנו נייצג אותם ונפעל במשותף. שנהיה כתובת לקשיים ולהצלחות", אומר כהן לסיום, "והכי חשוב, שהילדים ירגישו בטוח בבית הספר, יקבלו חינוך וערכים, ייהנו מתהליך הלמידה ושיצליחו בבחינות, בסדר הזה", הוא מדגיש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם