מנהל בי"ס דנמרק הפורש: "יש בעיות שבי'ס לא מסוגל להתמודד איתן"
על בית הספר: "יותר מבית בשבילי". על מעורבות הורים בבחירת מנהלים: "בחירת מנהל הוא אקט מקצועי". על התכניות לעתיד: "להוציא ספר על הגנרלים במלחמת העולם השנייה". רוני ברבש, מנהל בית הספר דנמרק בירושלים, פורש ומסכם עשור
כבר בימים אלה הוא ממעט להגיע לבית הספר, ורגע לפני שהוא לומד להתרגל לחיים מחוץ למערכת החינוך תפס אותו זמן ירושלים לשיחה מסכמת על מערכת, שהייתה לו מקור לפרנסה וחשוב מכך - לסיפוק.
"הגעתי לדנמרק בספטמבר 1980 ולאורך השנים הייתי שם מחנך, מרכז שכבה וסגן מנהל, עד שבשנת 2001 התמניתי למנהל", הוא מספר. "ב-31 באוגוסט אני מסיים רשמית את תפקידי, ועד אז אני חופף את המנהלת החדשה כדי שב-1 בספטמבר היא תוכל להתחיל בצורה טובה ונקייה.
"אני עוזב בתחושה שאני משאיר מאחוריי בית ספר שעובד בצורה טובה, אבל העזיבה מהולה גם בתחושות מעורבות. דנמרק הוא יותר מבית בשבילי: אני עובד שם כבר המון שנים, אוהב את הצוות ואפילו בנותיי למדו שם. אבל מגיע זמן שאדם שהגיע לגיל מסוים - ואני כבר בן 65 וחצי - צבר ותק מכובד, וצריך להתפנות גם לדברים אחרים".
עד שיגיע הזמן שברבש יוכל להתפנות לחלוטין לדברים אחרים, הוא מסייע לצוות בית הספר בהערכות לקראת שנת הלימודים הבאה. "התקופה הזאת, של סוף חופשת הקיץ, היא התקופה שתלמידים רבים מגיעים אלינו", הוא מסביר. "דנמרק מורכב מתלמידים מכל חלקי העיר. חלקם לא נקלטו כשורה בבתי ספר אחרים ומגיעים עם כל מיני קשיים, כך שעכשיו תקופת ההרשמה אצלנו בעיצומה".
על רקע עובדה זו, יש גורמים במערכת החינוך שמטיחים האשמות במנהלי בתי ספר שונים בעיר. לטענת אותם גורמים, המנהלים מתנערים מתלמידים חלשים וגורמים לנשירתם ממוסדות כדי שלא יפגעו בממוצע ציוני הבגרות של בית הספר.
טענות אלה נשמעות השנה אף ביתר שאת, שכן שיטת עץ המדדים שמוביל ראש העירייה ניר ברקת מדרגת את בתי הספר בעיר על פי כמה מדדים שונים, ביניהם נתוני ציוני הבגרות של התלמידים, לכן האינטרס
"אני לא שותף להאשמות האלה", מכריז ברבש. "עבדתי בדנמרק עוד כשהוא היה בית ספר גדול, ואף שמאז ומתמיד דגלנו במדיניות שאנו עושים כל שביכולתנו כדי להשאיר את התלמידים אצלנו במסגרת, יש דברים שבלתי אפשרי להבליג עליהם; יש בעיות שבית הספר לא מסוגל להתמודד איתן כאשר הוא בית ספר גדול ויש הרבה תלמידים בכיתה אחת.
"בדנמרק יש כיום 25 ילדים בכיתה לכל היותר, ולכן היחס שניתן לכל אחד ואחת אישי יותר. נוסף לכך, יש לנו כלים להתמודד עם האתגרים האלה, כמו שעות נוספות ועבודה בקבוצות קטנות, והכלים האלה מאפשרים לתלמידים רבים להצליח".
לדבריו, "אני לא מאשים את בתי הספר האחרים, כי אני מאמין שזה לא שהם לא רוצים להתמודד עם הילדים, אלא שהם פשוט מגיעים לנקודה שהם יודעים שבבית הספר שלהם אותו ילד כבר לא יגיע למצב של התחלה חדשה. אצלנו יש את האופציה להתחיל מחדש ולקבל הזדמנות שנייה".
ברבש מדגיש כי הוא "תומך לחלוטין במדיניות למניעת הנשרה, אבל התלמידים שמגיעים אלינו הם לא תלמידים שנושרים, אלא תלמידים שמחליפים בית ספר ומקבלים הזדמנות שנייה".
בשנה החולפת מעגל התלמידים שזכה להתחיל מחדש בדנמרק התרחב: נפתחה כיתת ט' בבית הספר. "לפני כחמש שנים סגרנו את חטיבת הביניים, אך בשנה שחלפה פתחנו, לפי בקשת העירייה, כיתת ט'. המהלך הזה הצליח מאוד, אבל הוא בהחלט לא מרמז על פתיחה מחודשת של חטיבת הביניים אצלנו, כי בשביל חטיבת ביניים צריך הרשמה של תלמידים מאזור בית הספר, ובאזור שלנו אין מספיק תלמידים שירשמו אלינו", מספר ברבש.
השינוי שהתחולל בשנים האחרונות במערכת החינוך בעיר, שפתח את אזורי הרישום, לא השפיע על בית הספר דנמרק, שגם כך קולט תלמידים מכל רחבי העיר. ברבש מתקשה לחוות דעה על המהלך, שבאופן טבעי יש התומכים בו ויש שמתנגדים לו. "במישור של הדמוקרטי מדובר במהלך נכון, כי מאפשרים להורים לבחור את בית הספר שמתאים לילדיהם, אבל תמיד יש דעות לכאן ולכאן ויש כאלה שטוענים שהצעד הזה גם פגע בבתי ספר מסוימים".
אמנם ברבש מאמין שלהורים יש זכות לבחור את בית הספר שמתאים לילדיהם, אבל האם יש להם גם את הזכות לבחור לילדיהם את מי שהם חושבים למנהל הטוב ביותר? בתקופה האחרונה נערכו בירושלים כמה מאבקים של הורים שניסו לשנות את ההחלטה של משרד החינוך ושל מנח"י באשר לזהות מנהל המוסד שילדיהם לומדים בו. כך היה בבית הספר על שם יאנוש קורצ'אק, בבית הספר לוריא ואפילו בדנמרק.
הורים מבית הספר התאכזבו מכך שרונית עיני, סגניתו של ברבש בעשר השנים האחרונות, לא זכתה במכרז לניהול בית הספר. ההורים הביעו חשש כי יונת קאופמן, המנהלת שנבחרה להחליף את ברבש, אינה מתאימה לניהול בית ספר תיכון מורכב כדנמרק, שכן יש לה ניסיון בניהול בית ספר יסודי בלבד.
לטענתם, ניהול תיכון מצריך התמודדות שונה לחלוטין מניהול בית ספר יסודי, ועל אחת כמה וכמה תיכון מיוחד כדנמרק, המיועד לתלמידים בעייתיים שנפלטו מבתי ספר אחרים.
"לא הייתי שותף לוועדת המכרז, אבל אני מכיר את רוב חברי הוועדה ויודע שמדובר באנשים הגונים ומקצועיים, ואני בטוח שהם קיבלו החלטה שקולה ונכונה", מדגיש ברבש. "במצבים כאלה תמיד יש את מי שנבחר ואת מי שלא, וזה לא מוריד מערכה של רונית, היא עושה עבודה מצוינת.
"יש לקבל את החלטת הוועדה, ואני מאחל ליונת הצלחה רבה. בית ספר יסודי או לא יסודי, זה לא כזה קריטי. יש אצלנו צוות מצוין, כולל רונית שנשארת בבית הספר, ואני בטוח שהמנהלת החדשה תצליח". לדבריו, "מעורבות ההורים היא דבר חיובי, אבל בחירת מנהל הוא אקט מקצועי ולא בכדי הורים לא יושבים בוועדה שבוחרת".
בשנת הלימודים הקרבה בית הספר יזכה לא רק במנהלת חדשה, אלא גם בבעלות שונה. דנמרק יעבור לניהול עירוני, לאחר שמיום הקמתו נוהל בידי "חברת מוסדות חינוך", חברת בת של הסוכנות היהודית. "הסוכנות היהודית הייתה הבעלים הפורמליים של בית הספר, אך בפועל העירייה היא זו שטיפלה בו", מסביר ברבש.
"העובדה שכעת עובדי בית הספר הופכים באופן רשמי להיות עובדי עירייה היא טובה מאוד בעיניי, אף שחשוב לציין שגם קודם לכן העובדים קיבלו תמיד את משכורתם בזמן וזכו לכל זכויותיהם", הוא אומר, וכנראה מתייחס לתלונות הרבות של מורים המועסקים דרך עמותת רנה קסין ונאבקים בימים אלה כדי להפוך להיות עובדים ישירים של העירייה.
בד בבד עם החלופה בניהול בית הספר, ברבש יזכה לשינוי נוסף. כפנסיונר טרי הוא בלבד יהיה המנהל של עצמו. "בימים אלה אני עובד על הוצאה לאור של ספר שכתבתי", הוא חושף. בניגוד למצופה, הספר שעמל עליו בשלוש השנים האחרונות לא עוסק בניהול בית ספר, לא סובב סביב העצמה והכוונה של תלמידים ואפילו לא נוגע לתחום האלקטרוניקה, שברבש מגיע ממנו במקור.
"מדובר בספר על גנרלים של מלחמת העולם השנייה", הוא מספר. נראה שפרט מידע זה לא יפתיע את הקרובים אליו, שכן "אני אמנם מוסמך כמורה לאלקטרוניקה, אבל בשנים האחרונות לימדתי גם היסטוריה, וזה הדבר שאני הכי אוהב".
ומה עוד צופן לו העתיד? "יש לי עוד כל מיני רעיונות", הוא אומר, ומסכם כי "יש רק שני דברים בטוחים - מנהל בית ספר אני כבר לא אהיה, ואני גם לא אשתעמם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם