החרדים בי-ם דורשים: לסגור עוד 42 רחובות בשבת
בשכונת מאה שערים התייצבו בימים האחרונים כאיש אחד מאחורי הקמב"ץ השנוי במחלוקת יואליש קרויס שהורחק מירושלים. גם בהיעדרו יצאו אלף חרדים להפגין למען סגירת רחוב הנביאים בשבת. 42 רחובות נוספים בסכנה. מלחמת שבת בפתח
נראה שהקריאות הללו נועדו לעודד את המהומות שנרשמו בשכונה בשבועות האחרונים. האם צפוי לנו קיץ חם במיוחד? במידה רבה הדבר תלוי בחילונים. לדברי שמואל חיים פפנהיים - לשעבר עורך "העדה", ביטאונה הרשמי של "העדה החרדית" – היום רוב אנשי הפלג הקיצוני מתנגדים להפגנות.
הוא מסביר כי הגאב"ד הוא כמעט היחיד מבין רבני העדה וראשיה שתומך במחאות מסוג זה, ורוב המשתתפים בהן עושים זאת רק בשל הכבוד שהם רוחשים לרבם. לדבריו חילול שבת כמו זה בחניון קרתא, שאינו נעשה בשכונות החרדיות או סמוך להן, אינו עילה למחאה, משום שהציבור נעשה מפוכח יותר, והשפעת הקיצונים, גם בתוך "העדה החרדית", צנחה משמעותית.
עם זאת, פפנהיים טוען כי כל דיבור על מוקדים נוספים של חילול הקודש - כמו הכוונה להפעיל בתי קולנוע חדשים בירושלים הוא רק משחק לידי המפגינים. גם יו"ר הוועדה למען השבת בעיר, הרב יוסף רוזנפלד, מחזיק בדעה דומה באשר לאפשרות שההפגנות יתלהטו מחדש, אבל הוא נשמע מרוכך פחות מקודמו. "אי אפשר להשתולל בלי בסיס, וברוך השם החילונים דאגו לזה שיהיה לנו על מה למחות", אמר רוזנפלד.
"עד לפני שבועיים הרי לא היה כלום, רק כמה עשרות מפגינים שקטים, אבל אז חיממו את השטח, וגם המשטרה ומס הכנסה הגיעו למשחטה וחיממו עוד יותר". הוא אף מזהיר כי "עוד מעט יוצאים ל'בין הזמנים' (ימי החופש בישיבות - נ"ס), אז יש עוד סיכוי שיהיה גדול יותר". רוזנפלד מציין כי הדבר תלוי במידה רבה גם בהתנהלות המשטרה עם המפגינים: "אם יהיה לה עניין להרגיע, היא תפעל נגד המפגינים באיפוק ולא ביד קשה", הוא אומר.
"העדה החרדית" מתכוונת לדרוש מהעירייה בקרוב לסגור לתנועה בשבתות רחובות נוספים בירושלים, ביניהם שרי ישראל, ארץ חפץ והחלק שעוד נותר פתוח ברחוב המ"ג. הדרישה באה מתוקף פסק בר אילן של בג"ץ משנת 1996. בפסק הדין בג"ץ קיבל את מסקנות "ועדת צמרת", שקבעה כי אם 75 אחוז מתושבי רחוב רוצים לסוגרו בשבת, העירייה מוסמכת לעשות זאת מבלי להתייעץ עם גורמים אחרים.
במאה שערים החלו למפות את הנתיבים בעיר, ועד כה נמצאו 42 רחובות העומדים בתנאי זה. העירייה לא תוכל לפטור דרישה כזו בלא כלום, והדבר עלול להוביל להגברת המתיחות בעיר. להפגנה שנערכה בשבת שעברה הגיעו כאלף מפגינים. תרמה לכך לא מעט הגעתו של האדמו"ר מתולדות אהרון, מלווה במאות חסידיו. מנגד נכח במקום כוח לא מבוטל של שוטרים, ובראשם מרבית קציני המחוז.
במקום נרשמה גם נוכחות של כמה עשרות מפגינים חילונים. חלקם אחזו בידם פליירים, דוגמת עלוני שבת המחולקים בבתי הכנסת, וכותרתם: "שבת - פרשת ברעל". העלון הודיע לבני נוער בכל הגילים כי "בתקופת החופש הבאה החרדים מחפשים תעסוקה במשך השבת, משהו
חלק ממחלקי הפליירים במקום הזדהו כחברי קבוצת "מפגינים נוכחות", והבטיחו שהמחאה החילונית עוד עתידה ללבוש צבעים אמנותיים ומעניינים במיוחד ושיש למה לחכות. "אנחנו לא מפחדים מהחרדים. ירושלים צריכה להיות מקום כיפי שיש בו כל מה שצעירים צריכים - בילויים, מועדונים. בקרוב גם יהיה פה ים", הכריז אחד מהם. "אנחנו עומדים לפתוח ים במרכז העיר, אפשר להתעדכן בפייסבוק".
חברי הקבוצה גם צילמו סרט ובו הם מודיעים כי הם מחזיקים דוס שבוי מהפגנה שהתחוללה ברחוב הנביאים פינת שטראוס. ואכן, בין שני חוטפיו - שמשום מה בחרו להדביק בלונים לכובע שחבשו - ניצב לו פח ירוק וממנו מבצבץ כובע שחור, עדות כי מדובר בחטיפה אמיתית.
"אנו קוראים לאדמו"ר של 'העדה החרדית': שחרר את רחוב הנביאים!", פנו אליו המצולמים בקריאה נרגשת, "ולא, נקים פה חוף ים. יהיו פה בחורות שירקדו לכם ויעשו לכם שמח, אחרת לא נחזיר את השבוי. אז כדאי מהר, מהר, מהר, לשחרר!".
כשהגיע מפקד מרחב ציון סנ"צ אלי כזרי לעצור את קמב"ץ "העדה החרדית" יואליש קרויס ברביעי שעבר, השעה הייתה 7:50 בבוקר. באותה שעה אשתו ו~13 ילדיו עדיין ישנו אבל קרויס היה ער, בשונה ממנהגו. הוא תמיד מתבדח שקמב"ץ זה בכלל ראשי תיבות של "קם בצהריים".
"אתה מאמין שהכול משמים?", דילג כזרי על גינוני הכבוד. "כן, הכול בהשגחה", ענה קרויס. כזרי התריס לעברו בתרועת ניצחון כשהבעת גיחוך על פניו, "אז גם זה משמים!", והודיע לו שהוא עצור ומתבקש להתלוות אליו לתחנת המשטרה. המילים שיצאו דווקא מפיו של הגדול שבאויביו, אומר קרויס, חיזקו אותו: "זה מה שנתן לי כוחות אחר כך במעצר, לשמוע דווקא מאותו רשע שהכול משמים".
לאחר חקירה מזורזת קרויס הורחק מירושלים ומבית שמש לתקופה של שלושה שבועות. בינתיים הוא מעביר את ימיו בישיבה לנערים נושרים בבני ברק שהיה לו חלק בהקמתה. משיחה עמו ניכר שהוא די סובל, בעיקר מהחום. "אי אפשר לנשום, זה נורא ואיום", הוא אומר. בכלל, דעתו על עיר מגוריו הזמנית אינה חיובית במיוחד: "אין למקום הזה תיקון", קובע קרויס בנחרצות.
סגירת המשחטה בניהולו של קרויס במאה שערים הייתה מכה בבטן הרכה של השכונה. לא מדובר במשחטה רגילה, תעשייתית, אלא בכזו המקפידה על כל כללי השחיטה וההידורים האפשריים. עם קהל לקוחותיה נמנים אנשי היישוב הישן המקפידים על קלה כבחמורה. לא תתפסו אותם קונים עוף קפוא בסופר; בודקים שם כל תרנגול לפני ולפנים. לשם השוואה, בכשרות של הרב מחפוד - בסך הכול כשרות מהודרת מאוד - שוחטים 19 עופות בדקה.
בשחיטה בהשגחת המהדרין של הרבנות נשחטים 24 בדקה, ובמשחטות הגדולות שוחטים גם 60 בדקה. במשחטה של קרויס נשחטים שבעה עופות בדקה. הקצב הזה כמובן אינו כדאי כלכלית, וכבר הרבה פעמים רצה קרויס לסגור את המשחטה שהשקיעה אותו עד צוואר בחובות. אבל בהתייעצויות עם אביו הלה תמיד אמר לו שאם יסגור, "תישכח השחיטה מן העולם", והורה לו להמשיך. קרויס עצמו, אגב, בכלל צמחוני.
בסוף השבוע הונפקה מודעה שכותרתה "גזירת השחיטה". במודעה הביעו ראשי העדה את זעזועם ממעשיהם של אנשי השלטון, המבקשים ברשעותם לעקור, להרוס ולהשחית את השחיטה המהודרת. נוסף לכל הצרות, נכתב, "עתה גזרו על השחיטה! אהה ואוי". מובן שהדבר הביא לליבוי היצרים בהפגנת השבת.
קרויס נהפך בשנים האחרונות לדמות שנויה במחלוקת בעדה. הוא מנהל קשרים ענפים עם הרבה "פרעמדע'ס" (זרים), מארח בביתו קבוצות תיירים ויש לו קשרים הדוקים עם גורמי שלטון, כמו העירייה, רשות העתיקות וקצינים במשטרה.
לאחרונה הוא אף הואשם בשיתוף פעולה עם הציונים הרשעים, לאחר שהעניק את אוסף הפשקווילים האדיר שברשותו לספרייה הלאומית. עכשיו, בפעם הראשונה בחייו, נעמדה "העדה החרדית" מאחוריו בריש גלי. זה לא קרה בכל השנים שסבל ממכבש לחצים משטרתי ובאף מערכה אחרת.
אלף מתושבי מאה שערים צמו השבוע למען הצלתו של קרויס. ככה זה כשמדובר במלחמה בעניינים אידיאולוגיים מהשורה הראשונה, דוגמת השחיטה - יש בכוחה לאחד אפילו את השורות המפולגות של "העדה החרדית" מאחורי דמות שנויה במחלוקת כמו הקמב"ץ הלא מוכתר שלה. אולי גם העובדה שמאז סגירת המשחטה הרבה אנשים במאה שערים פשוט לא אוכלים עופות מסייעת לו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם