חדש בירושלים: גן לילדי עובדים זרים ייפתח בעיר
גן לילדי עובדים זרים ייפתח בבית שמואל בירושלים בשנת הלימודים הבאה. עם זאת בעיר יש ילדים רבים שלא זוכים לקבל מענה הולם לצורכיהם וממשיכים להתגלגל ברחוב
היא קורמת בימים אלה עור וגידים בשיתוף גורמים שונים במנח"י, במשרד החינוך ובתנועה ליהדות מתקדמת. התנועה אף עתידה להפעיל את הפרויקט במתחם בית שמואל, הנמצא בבעלותה, במרכז העיר.
"ילדי פליטים ועובדים זרים נמצאים בעיר כבר הרבה זמן ויש מסגרות מסודרות שמקבלות אותם אליהם - כמו בית הספר הניסויי, שזימי (יואב זימרן, מנהל בית הספר - ע"פ) קולט בו חלק מהם", אומר אודי כהן, מנכ"ל גני הילדים "גני חיים", שמנהלת העמותה ליהדות מתקדמת בבית שמואל.
"אנחנו הצטרפנו למהלך כבר בשנה שעברה, וקיבלנו לגן כעשרה ילדי זרים. עם זאת, במהלך השנה גילינו שלמרות כל הדברים החיוביים שהם מקבלים אצלנו בגן, אנחנו לא באמת מסוגלים לתת מענה אמיתי לצורכיהם המיוחדים במסגרת הרגילה. עלה צורך להקים עבורם מסגרת מיוחדת, וגיבושה נמצא בימים אלה בשלבים סופיים".
בהחלטת הממשלה באשר להסדרת מעמדם של ילדי העובדים הזרים נקבע כי ילדים הרשומים למערכת החינוך הממלכתית יהיו חסינים מגירוש. "מרכז העיר רווי בילדים זרים. עד שיצא החוק הם למדו בעיקר במוסדות נוצרים~ערביים של האו"ם, אולם בחלקם התנאים קשים בצורה שקשה להאמין", מסביר זימרן.
"בעקבות החוק כולם חיפשו פתאום בתי ספר עירוניים ללמוד בהם, ובמרכז העיר יש רק בית ספר יסודי אחד - הניסויי. כבר שבע שנים
לדבריו, "לבית הספר שלנו יש ביקוש רב ועל כן יכולת הקבלה שלנו מוגבלת מאוד, אף שקיבלנו החלטה עקרונית לתת להם עדיפות. הילדים האלה לא משלמים, וההורים האחרים סופגים את זה ומסבסדים אותם בהסכמה מלאה".
הורה מבית הספר משבח את זימרן, שלטענתו "דג אותם ודאג שילכו לבית ספר, מתוך השקפתו החינוכית הגורסת שאסור להשאיר ילדים בבית". לדבריו, "הילדים שלומדים אצלנו מרוכזים סביב הכנסייה האתיופית ברחוב אתיופיה וגרים שם בתת~תנאים. אפשר לראות את הילדים הקטנים הללו הולכים כל בוקר ברגל מרחוב הנביאים עד בית הספר בלי שום השגחה.
"אלינו הם הגיעו בדלת האחורית, כי אין להם כסף והם לא משלמים שכר לימוד. כרגע יש בניסויי 22 ילדים מקהילת הכנסייה האתיופית. הם מהווים כחמישה אחוזים מכלל ילדי בית הספר ועולים לנו כ~120 אלף שקל בשנה". עם זאת, הוא מדגיש כי "אנחנו מקבלים אותם בברכה, והם יקבלו אצלנו את מלוא החינוך".
אותו אב מספר כי "תמיד כשחושבים על ילדים של עובדים זרים במערכת החינוך חושבים על מקומות כמו בית הספר ביאליק~רוגוזין בתל אביב, אבל מתברר שיש כמה עשרות ילדים שמפוזרים בין בתי ספר בירושלים. גם אצלם יש היררכיה מעמדית - בעוד הילדים מהכנסייה האתיופית מגיעים אלינו, הפיליפינים - שנמצאים במצב סוציו~אקונומי טוב יותר, ולכן רואים עצמם כמורמים מהאתיופים - שולחים את ילדיהם לבית הספר על שם פולה בן גוריון ברחביה".
יו"ר ועד ההורים בבית הספר על שם פולה בן גוריון אוהד ציטרום מאשר כי "להערכתי יש אצלנו לפחות 25 תלמידים שהם ילדים לעובדים זרים". לדבריו, "בית הספר שלנו הוא בית ספר אזורי, ומשום שבאופן יחסי יש הרבה עובדים זרים באזור מרכז העיר יוצא שילדיהם מופנים אלינו".
בדומה לניסויי, גם בפולה בן גוריון משתדלים לסייע לתלמידים הללו ככל הניתן: "לקראת פורים עשינו שוק קח-תן, וילדי הזרים לקחו ממנו המון דברים ויצרו מהם תחפושות לחג.
נוסף לכך בית הספר דואג לכריכים לכל התלמידים שאין להם, וילדי העובדים הזרים ביניהם. כשיש אירועים ומחלקים בין הילדים פרטי כיבוד להביא, תמיד דואגים לתת להם להביא דברים זולים שגם אם יהיו חסרים בסוף זה לא יהיה נורא".
להתרשמותו של ציטרום, "הילדים הללו נקלטים יפה מאוד, משולבים בחיי בית הספר ורובם מגיעים גם לפעילויות שמחוץ לשעות הלימודים, כמו טקסים ומסיבות כיתה. הם מרגישים שווים ורואים שהם שמחים". עם זאת, לדבריו, ניכר כי "ההורים שלהם פחות משולבים בחברת ההורים האחרים, ונראה שרובם מנסים לא להתבלט, הם מבוישים, אבל אני חושב שהם מרגישים בבית".
חרף האידיליה המצטיירת, יש עדיין ילדים רבים שלא זוכים לקבל מענה הולם לצורכיהם ולכן ממשיכים להתגלגל ברחוב. "בשנתיים האחרונות גילינו שמאסה גדולה מאוד של ילדים מגיעה אלינו, גם ליסודי וגם לחטיבה הצעירה, ואין לנו מקום לכולם", אומר זימרן.
"פניתי לדבורה גבעתי (הממונה על הגיל הרך במנח"י - ע"פ) ושאלתי אותה מה קורה עם אותם ילדים שלא היה לנו מקום בשבילם, והתברר שהם פשוט חוזרים הביתה ונשארים בלי מסגרת מתאימה. דבורה החליטה להרים את הכפפה וקבעה שמדובר באחריות עירונית, וכך נולד פרויקט הגן בבית שמואל".
מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת הרב גלעד קריב מספר כי "לקחנו על עצמנו לקדם את העניין ולהפעיל מכינה שתהיה גן עירוני לכל דבר. מטרתה לספק לילדים חינוך ממלכתי, מתוך הבנה שהם ילכו גם לבית ספר ועל כן הם זקוקים להכנה שתעזור להם להשתלב".
לדבריו, "הילדים מגיעים עם פערים בעברית ובתרבות הישראלית. רבים מהם גם סוחבים איתם רקע משפחתי מורכב וקשה, ואנחנו ניתן להם מענה לצורך אנושי וחינוכי". קריב מדגיש כי "המטרה היא לא ליצור מערכת סגורה לילדים האלה וייתכן שנקיים פעילות משותפת שלהם עם ילדי 'גני חיים' הפועלים במקום, אך אלה דברים שנידרש אליהם רק בהמשך, כאשר התכנית תגובש".
כהן, מנכ"ל הגנים, מצהיר כי "אחד הנושאים שנשקיע בהם במיוחד הוא המעקב הבריאותי. מכיוון שהמודעות שלהם לבריאות נמוכה נדאג שהם ילכו לביקור רופא, נבדוק שאין להם מחלות ונחנך אותם להיגיינה. יכול להיות שאפילו נצטרך לפתוח כל בוקר בצחצוח שיניים, כדי לוודא שהם עושים זאת וכדי להנחיל להם את זה כמעשה שגרתי שיש לבצעו יום~יום".
במסגרת ההכנות נפגשו הגורמים השונים עם נציגי מסגרות דומות שכבר הוכיחו את עצמן, כגון בית הספר ביאליק~רוגוזין בתל אביב. "אחרי שגיבשנו מודל שאנחנו מעוניינים לעבוד על פיו, הוחלט כי בשנת הלימודים הקרובה נתחיל עם כ~20 ילדים. אני מאמין שבמהלך השנה נחכים, נשכיל ליישם את התובנות שנגיע אליהן ונשפר את התכנית", אומר כהן.
"מדובר במהלך עירוני שלא יעצור בגן אלא ימשיך הלאה, לבתי הספר. המטרה היא ליצור רצף חינוכי והתכנית הזו חשובה גם לטווח הארוך, משום שברגע שמשקיעים בילד ומוודאים שהוא ייכנס מוכן למערכת החינוך, זה מגביר את הסיכויים שהוא לא ינשור ממנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם