י-ם: כמחצית מהבנייה החדשה בעיר היא של מבנים נמוכים
מחצית מהבניינים שנבנו בירושלים בשנים 2009-2010 הם בני קומה אחת או שתיים בלבד, לעומת תשעה אחוזים מהבניינים במעלה אדומים. תכנית ספדיה מחכה בפינה
בנייה נמוכה בשכונת פסגת זאב צילום ארכיון: פלאש 90
למרות זאת, נתונים מראים כי בשנתיים האחרונות נבנים בישראל בניינים נמוכים בהיקף נרחב. בשנים 2010-2009 93 אחוז מהבניינים החדשים שהוקמו בישראל היו בני קומה או שתיים, ובערים - 88 אחוז.
מגמה זו אינה מאפיינת את השנתיים האחרונות בלבד; הנתונים מהעשור האחרון מראים כי שיעור דומה של בנייה ביישובים העירוניים (87 אחוז) ובישראל כולה (91 אחוז) התמקד בבניינים בני קומה או שתיים.
ייתכן שההסבר לנתונים אלה הוא שהרשויות המקומיות שואפות למשוך אוכלוסייה מבוססת, המבקשת להתגורר בבתים צמודי קרקע, אך הם מציגים מגמה הפוכה למדיניות התכנון הארצית, השואפת כאמור לצופף את הבנייה.
מגמה הפוכה ביישובים הסמוכים
ביישובים העירוניים באזור ירושלים ניכרת מגמה הפוכה של בנייה גבוהה, ורוב הבניינים שנבנו בתקופה זו כוללים קומות אחדות. כך למשל במעלה אדומים רק תשעה אחוזים מהבתים הם בני שתי קומות או פחות, בגבעת זאב - 34 אחוז, במודיעין-מכבים-רעות - 38 אחוז, בבית שמש - 41 אחוז, ובביתר עילית - 42 אחוז.
לצד הערים אלעד, אילת וגבעתיים, היו אלה היישובים היחידים ששיעורי הבתים הנמוכים בהם אינם עולים על 50 אחוז מהבנייה. בחיפה
למשל היה שיעור הבניינים הנמוכים 61 אחוז מכלל המבנים החדשים, בתל אביב-יפו - 63 אחוז, ובראשון לציון - 92 אחוז.
בירושלים המגמה אינה מובהקת. מצד אחד, גם היא נמנית עם הערים המעטות ששיעור הבניינים הנמוכים הנבנים בהן נמוך מ-50 אחוז (49 אחוז). מצד אחר, נדמה כי השפעתה של תכנית ספדיה על אופי הבנייה בעיר אינו בולט כשהיה - רק עשרה אחוזים מהבניינים גבוהים משבע קומות, ומחציתם כאמור אינם בנויים בקומות כלל.
הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל.
מקור הנתונים: מערכת נתוני בנייה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - מחולל לוחות
מכון ירושלים לחקר ישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם