החרדים לא מתרגשים מהמבקר: בנות ספרדיות עדיין יושבות בבית
דוח מבקר המדינה בנושא אפליית התלמידות הספרדיות מתאר את השיטה הגזענית הנהוגה זה שנים רבות בבתי הספר החרדים. ובינתיים בשטח נותרו 20 ילדות בבית ו-200 ללא שיבוץ לשנה הבאה
בשנת הלימודים הבאה המצב נראה דומה. נכון לעכשיו טרם ידוע היכן ילמדו כ-200 תלמידות בשנת הלימודים הבאה. כבר כעת מודיעים סמינרים שונים כי ההרשמה למוסד הסתיימה והתפוסה מלאה, כך שאין ביכולתם לקלוט לשורותיהם שום תלמידות.
דוח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע שיקף נתונים הקיימים שנים רבות, ידועים היטב לעירייה ולמשרד החינוך ועדיין נותרים על כנם. הדוח התקבל ברשויות כבר לפני זמן רב לשם טיפול בנושא, אולם כאמור שום דבר לא השתנה באופן מהותי.
הדוח מתאר כשלים חמורים בהתנהלות עיריית ירושלים ומשרד החינוך בפיקוח על המיון, הרישום והשיבוץ של תלמידות מהמגזר החרדי בבתי הספר בעיר.
נמצא כי המשרד והעירייה לא דאגו, כמתחייב בחוק, לקיום נוהלי רישום וקבלה אחידים ושקופים לציבור בבתי הספר, לא טיפלו כשורה בערעורים שהוגשו בעקבות חוסר שביעות רצון מהשיבוץ ונכשלו כישלון חרוץ בפיקוח על התנהלותם של בתי הספר החרדים מזרם המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) והחינוך העצמאי. יתרה מכך, מן העדויות שנאספו בדוח עולה חשש כבד לקיומה של אפליה חמורה על רקע עדתי.
על פי הנתונים שהוצגו בדוח, בשנת הלימודים תש"ע למדו כ-14,500 תלמידות ב-22 בתי הספר היסודיים שבבעלות החינוך העצמאי בעיר (כיתות א' עד ח') וכ-10,700 תלמידות למדו בבתי הספר העל יסודיים החרדיים בעיר (כיתות ט' עד י"ב).
בבתי הספר הנחשבים לטובים ביותר הביקוש גדול בהרבה ממכסת המקומות, ובמציאות כזו, שבה אין מי שיאכוף כראוי את התנהלות המוסדות, למנהלי בתי הספר הללו יש את הפריווילגיה לעשות ככל העולה על רוחם ולקבוע אילו בנות יזכו ללמוד בין כותליהם ואילו לאו.
דרכי המיפוי הנהוגות, בניגוד מוחלט להנחיות, מבוצעות באין מפריע ותוך העלמת עין ונתינת יד חופשית מצד העירייה ומשרד החינוך, על אף העובדה כי מכוח החוק, "הרשות המקומית אחראית לרישום ילדים ונערים למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי.
על משרד החינוך ועל הרשות המקומית חלה האחריות להבטיח כי מטרות החינוך הממלכתי ימומשו גם במוסדות אלה, ועל המשרד מוטל לפקח על המוסדות גם בכל הקשור לדרכי הקבלה אליהם כדי להבטיח, בין השאר, את קיום עיקרון שוויון ההזדמנויות".
ממצאי הבדיקה שנערכה במשך החודשים פברואר-אוגוסט 2010 מצביעים על מחדלים רבים. כאמור על אף העובדה שהיו מי שהצביעו על מחדלים אלה פעמים רבות בעבר, רובם לא טופלו.
"על אף שאנחנו כבר לקראת סיום שנת הלימודים, הרשימות בידי מצביעות על כך שיש עשרים בנות ספרדיות שעדיין יושבות בבית ומחכות להתקבל לכיתה ט'", אומר ל"זמן ירושלים" חבר מועצת העירייה שמואל יצחקי (ש"ס). "מהראשון בספטמבר ועד עכשיו הן בבית, לא לומדות".
בחודש ינואר האחרון התקיימה ועדת החינוך של הכנסת, בראשותו של ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), ובה הציג ראש מנח"י דני בר גיורא נתונים המצביעים על 28 תלמידות שטרם שובצו לכיתה ט'. מילר נזעק אז ואמר כי "אנחנו מדברים על 1 בספטמבר עד היום, והיום אנחנו ב-11 בינואר.
עד מתי אפשר לטפל? עד פברואר? עד מאי? רבותיי, מה קורה? רבותיי, 28 ילדים יושבים בבית". מנהל מינהל החינוך החרדי בעירייה (מנח"ח), איתמר בר עזר, השיב כי "לנו יש מקומות עבור הבנות, ורק צריכים להתאים תפוחים לתפוחים ואגסים לאגסים. לא יכולים לתת סתם. זה לא שבץ נא. צריכים לעשות את זה נכון".
יצחקי מנסה כעת להקדים תרופה למכה הכואבת הזאת, אך נראה כי אין מנוס מהגעתה. "עוד בדצמבר האחרון נפגשתי עם ראש העירייה ועם נציגי אגף החינוך החרדי, וביקשתי מהם שיתחילו כבר להיערך לקראת שנת הלימודים הבאה כדי למנוע מצבים כאלה. נכון לרגע זה השיבוצים לשנה הבאה כבר הסתיימו, אבל עדיין יש כ~200 בנות ספרדיות שאין להן מסגרת".
בתחילת החודש שלח סגן מנהל מנח"ח ברוך הלפגוט מכתב למנהלות בתי הספר היסודיים המורה להן לא להפנות יותר תלמידות לבתי הספר דרכי רחל, מכון בית יעקב למורות, מעלות בית יעקב, מרכז בית יעקב ונתיב בית יעקב, משום שהם "מילאו את מכסת התלמידות היכולות להיות פיזית במוסד". לטענתו הנחרצת של יצחקי, "התלמידות שנדחות ונשארות חסרות שיבוץ הן תמיד בנות ספרדיות. למה אין שום תלמידה אשכנזיה שלא משובצת?".
תשובה אפשרית שמעניק דוח המבקר לשאלה זו עוסקת בנטיית בתי הספר לקבל לשורותיהם תלמידות שאחיותיהן כבר לומדות במוסד. "מנהל בית ספר בירושלים ציין ש~70 אחוז מהתלמידות המתקבלות בכל שנה לבית ספרו הן אחיות של תלמידות בבית הספר, והן מתקבלות ללא קשר לרמתן הלימודית", נכתב בדוח. דוגמה נוספת ניתנה באחד מבתי הספר היסודיים בעיר ה"מעדיף לקבל תלמידות שאמותיהן למדו בו בשעתן מלקבל בנות שמתגוררות היום סמוך אליו".
בדוח נכתב כי מתן העדיפות לקרובות משפחה של תלמידות בעבר ובהווה "מנציח למעשה את אמות המידה ששימשו בשנים עברו למיון מועמדות, ובהן אמות מידה פסולות". מדיניות זו "משמרת במידה רבה את הרכב אוכלוסיית המשפחות שבנותיהן יכולות להתקבל לבתי הספר המבוקשים".
עוד נכתב כי "הקמתם של בתי ספר לתלמידות ממוצא ספרדי אשר לא התקבלו לבתי הספר המבוקשים ושיבוץ מרבית התלמידות ממוצא אשכנזי בבתי הספר המבוקשים, יכולים להעיד על אפליה של מועמדות בשל מוצאן העדתי", וכי "ממצאי הביקורת על ציון מוצאן העדתי של מועמדות במסמכי עיריית ירושלים ובמסמכים של בתי ספר יכולים להעיד שההחלטה אם לקבל מועמדת תלויה גם במוצאה. קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי".
כיום קיימת מכסה שעל פיה בכל בית ספר ילמדו לפחות 30 אחוז תלמידות ממוצא ספרדי. עם זאת, בדוח מצוין כי יש "מנהלי בתי ספר בעיר הרואים במכסת ה~30 אחוז מכסה מקסימלית".
יצחקי מספר כי "הבנות מנסות להתקבל לכמה מקומות, וכל הרשמה כזאת עולה 250 שקל, כך שהן משלמות כסף רב ונידחות מכל מקום שהן פונות אליו". ואכן כאשר תלמידה חוששת ובצדק שלא תתקבל למוסד מסוים, היא מנסה להיבחן לכמה מוסדות במקביל.
מכיוון שכל מוסד גובה תשלום עבור הבחינה, תהליכי הרשמתה של תלמידה בודדת מסתכמים לרוב בעלות של מאות עד אלפי שקלים למשפחתה. כדי למנוע הוצאה זו ולחסוך מהתלמידות את הצורך לעבור מבחנים שונים בכל מוסד ומוסד, החליטו בעבר במנח"ח לגבש מנגנון מיון אחיד לכל המוסדות.
לצורך מימוש תכנית זו פנתה העירייה למנהלי בתי הספר כדי לקבל את הסכמתם, ולאחר שזו התקבלה התקשרה העירייה עם מכון סאלד, המקובל על הציבור החרדי, כדי שזה יפתח את המבחנים המבוקשים. העירייה שילמה למכון מעל לחצי מיליון שקל עבור עבודתו.
בסוף תהליך הפיתוח, כשהגיע כבר שלב הפיילוט, התחרטו לפתע מנהלי מוסדות הלימוד על שנתנו הסכמתם לתכנית, סירבו לשתף עמה פעולה, ובכך גרמו למעשה לביטולה ולזריקת כסף רב לשווא.
בוועדת הביקורת שנערכה בנובמבר 2010 ודנה במחדל אמר הלפגוט כי "הדבר הזה דורש שיתוף פעולה מלא של כלל המוסדות. אנחנו לא פועלים בחלל ריק. זה לא שאני מחליט ואומר מה לעשות... אם המוסד יגיד לי 'תשמע אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה , אצלי לא יתקיים מבחן', אז לא יתקיים מבחן".
בתגובה לדברים אלה אמרה מבקרת העירייה שלומית רובין כי "מה שאתה מתאר פה זה שמי שבעצם משך בחוטים הם המוסדות. כשהם הסכימו יצאתם לפרויקט, כשהם אמרו לא הפסקתם את הפרויקט. איך זה? הם יכולים ככה לתעתע בעירייה?".
גם חברת מועצת העירייה לורה ורטון (מרצ) תוהה מי כאן הבוס. לאחר מסע ארוך שערכה כדי להבין על פי אילו קריטריונים מוסדות החינוך החרדים ממיינים את תלמידותיהן, היא הגיעה לתשובה ברורה התואמת את המסקנה שדוח מבקר המדינה הגיע אליה: מוסדות החינוך החרדי מתעלמים מהנחיות משרד החינוך ועושים ככל העולה על רוחם.
"הפעילות שלי בנושא התחילה כאשר ראיתי שנשלחו לעירייה כמה מכתבי תלונות של הורים כלפי מנח"ח; מכתבים אלה הצביעו על אפליה בקבלה לבתי ספר לבנות במגזר החרדי", מספרת ורטון. "אחד הסיפורים המזעזעים ששמעתי היה על זוג הורים ממוצא ספרדי שבתם קיבלה דחייה מבית ספר שרצתה ללמוד בו בטענה שכבר אין בו מקום.
כדי לבדוק את הטענה הזאת, ההורים שלחו זוג הורים נוסף, ממוצא אשכנזי, והללו ניסו לרשום גם הם את בתם, ועבורה כן היה מקום במוסד. בעקבות הסיפור הזה וסיפורים נוספים ששמעתי, פניתי לניר ברקת. על אף שהוא מחזיק תיק החינוך, הוא אמר לי שהוא לא מתמצה בנושא והפנה אותי לפינדרוס (יצחק פינדרוס, מחזיק תיק החינוך החרדי - ע"פ). פינדרוס לא היה מוכן לשמוע על זה בכלל.
"נפגשתי עם דני בר גיורא", ממשיכה ורטון. "בפגישה איתנו בר גיורא אמר שהוא מתנגד כמובן לאפליה, אבל שאפליה קיימת בכל מקום. מהפגישה איתו לא יצא כלום והמשכתי הלאה, לפגישה עם האחראי על מנח"ח איתמר בר עזר. הוא הכחיש בתוקף שיש בעיה, טען שהכול תקין ופועל על פי הנחיות משרד החינוך ואמר לי שאני יכולה לפנות לכל בית ספר שאבחר, והוא בטוח שלא תהיה לי בעיה לקבל מהם כל מידע שארצה".
המבחן המעשי הראה דברים אחרים. בדצמבר 2010 שלחה ורטון ליותר מעשרה מנהלי בתי ספר מכתב ובו כתבה כי "בשיחה עם מנהל החינוך החרדי קיבלתי אישור שלכל בתי הספר שבאחריות מנח"ח יש קריטריונים ברורים וכתובים לקבלת תלמידים. לפיכך, ברצוני לבקש ממך את רשימת הקריטריונים לקבלת תלמידות לבית הספר". ורטון קיוותה לזכות בשיתוף פעולה בנושא, אך לדבריה, "אף אחד ממנהלי בתי הספר לא השיב לפנייתי, אז פשוט הגעתי פיזית, ללא הזמנה, לכמה מהם. בסוף קיבלתי רק שני תקנונים".
ורטון הזדעזעה לראות מהם הסעיפים השונים שנכתבו בתקנון, ביניהם סעיפים שמתייחסים במישרין למשפחתה של התלמידה - כגון "האב לבוש בתלבושת ישיבתית, וקובע עתים לתורה", "האם משמשת דוגמה אישית לבת ישראל צנועה" - למרות שעל פי הנחיות המשרד נאסר בתכלית האיסור לבקש מידע שלא קשור ישירות במועמדת עצמה. "זו הילדה שמתקבלת לבית הספר או המשפחה כולה?", תמהה ורטון.
"יש בתי ספר שנוסף לתקנון יש להם גם מה שהם מכנים 'ועדה רוחנית'. הוועדה בודקת את משפחותיהן של הילדה, לפעמים אפילו מבלי בכלל לפגוש אותן או את התלמידה, בניגוד מוחלט להנחיות המשרד. מנהלת של אחד מבתי הספר לא רצתה לומר לי מי בדיוק יושב בוועדה הזאת, והיא אמרה לי שהם בכלל לא צריכים לפגוש את התלמידות כי הם מכירים את המשפחות ויודעים בדיוק מי מתאים".
בדוח המבקר נכתב כי "נמצא כי לשם טיפול בעררים של הורי תלמידות על החלטות של בתי ספר על יסודיים בירושלים, ולשם פתרון בעיות שמתעוררות בשיבוץ בנות בבתי ספר אלה במגזר החרדי, נעזר האגף לחינוך חרדי בוועדה חיצונית שחברים בה שני רבנים (להלן - ועדת הרבנים). העירייה לא מינתה את ועדת הרבנים באופן רשמי ולא הגדירה את תפקידיה.
"העירייה גם אינה יודעת מהם השיקולים המנחים את חברי הוועדה בבואם להחליט על שיבוץ של תלמידה בבית ספר מסוים, ולכן עובדיה אינם יכולים להביא לידיעת ההורים את הנימוקים להחלטה. הסתייעותו של האגף לחינוך חרדי בוועדת הרבנים לשם שיבוץ הבנות בבתי הספר אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. העירייה אינה יכולה לאפשר מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שקוימו התנאים האמורים".
מסעה של ורטון לבירור הסוגיה לא הסתיים בזה. "נפגשתי גם עם המפקחים על החינוך החרדי במשרד החינוך, והם הודו בפניי שיש להם בעיה קשה בכוח האדם, מפקחת אחת אחראית על 164 בתי ספר, ושיש מחסור חמור בקציני ביקור סדיר".
מכאן שאין זה פלא כי בדוח נכתב ש"מספר בתי הספר הנתונים לפיקוחו של מפקח באגף גדול פי כמה ממספר בתי הספר הנתונים לפיקוחו של מפקח על פי מפתח התקינה שקבע משרד החינוך. נתונים אלה מעוררים ספק בדבר יכולתו של האגף לקיים פיקוח שוטף ואפקטיבי על כלל המוסדות הנתונים לפיקוחו".
אותו מחסור בכוח אדם במשרד החינוך הוביל כנראה לבדיקה הרשלנית שביצע המשרד בעקבות טענותיו של ח"כ חיים אמסלם (ש"ס), שהגיש ביולי 2009 שאילתה לשר החינוך גדעון סער בדבר כמה תלמידות שנדחו מבית ספר בירושלים.
"נמצא שהמשרד דחה את הטענות של חבר הכנסת לאחר בדיקה שטחית ונסמך על נתונים שקיבל מהחינוך העצמאי בלי שבדק אותם", נכתב בדוח. "בבדיקה שקיים משרד מבקר המדינה נמצא שהנתונים שהציג חבר הכנסת היו נכונים".
"במפגש שנערך השבוע ביוזמת אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בין ח"כ אמסלם לסטודנטים בעיר, סיפר אמסלם כי "דוח המבקר חשף שהבדיקה שמשרד החינוך ביצע כנגד טענותיי על אפליה הייתה בכך שהוא פשוט פנה למוסדות החינוך ושאל אותם אם הטענה נכונה.
"הם כמובן הכחישו, והמשרד הסתפק בזה והעביר לי בתגובה את הדברים כעובדה שנבדקה. זו בדיחה מהלכת. המשרד עושה צחוק מעבודתנו. על אף שדוח המבקר קבע שאני צדקתי, עבורי זה יום עצוב".
אמסלם סיכם ואמר כי "בעוד שבמדינת ישראל של 2010 נושא האפליה על רקע עדתי הולך ונעלם, דווקא בחברה החרדית הבעיה הזו רק תופסת עוד ועוד תאוצה. זה נמצא בגן, בת"ת, בישיבה ובצורה החריפה ביותר בסמינרים, שהם התיכונים. האפליה בוטה ביותר, ולעתים אף גלויה, על אף שיש המתכחשים לה".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "העירייה פועלת בשוויוניות ובמקצועיות ראויה לשבח בכל הקשור לרישום תלמידות בכל המגזרים, בתוכן גם בנות בתי הספר במגזר החרדי בעיר באמצעות אגף מנח"ח. לעומת שנים עברו, לקחה העירייה אחריות על מערך הרישום בקביעת מדיניות ברורה ופורצת דרך בכל הקשור לשיבוץ תלמידות בבתי הספר במגזר החרדי, בכל הגילאים. העירייה אף מפעילה את סמכותה בהתניית תקצוב מוסדות חינוך בקבלת תלמידות כנדרש מהן על פי החוק והנוהל".
"הודות לכך, ירד מספר התלמידות שאינן משובצות בבתי ספר במגזר החרדי בצורה דרסטית. על פי נתוני מנח"ח העדכניים, הושלם השיבוץ לבתי הספר היסודיים לשנת תשע"א במאה אחוז, וכן נסגר הסכם לסידור כל בנות העיר. על פי נתונים, קיימות שלוש בנות שלא משובצות ולא לומדות זו השנה השנייה. מדובר בבנות עם רקע מורכב וקשה מאוד. הפעילות בנושא אינה מפסיקה עד היום".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "משרד החינוך נקט בכמה צעדים, וגיבש שורה של פעולות שהוא מתכוון לנקוט כדי למנוע אפליה במוסדות החינוך החרדיים. המשרד הוסיף 15 תקני פיקוח, ובכוונתו לקלוט במהלך השנתיים הקרובות עוד 30 משרות פיקוח כדי להעמיק את הפיקוח על המוסדות.
"המשרד החל בבדיקה מקיפה של כל תקנוני מוסדות החינוך הרלוונטיים, וצפוי לפרסם הנחיות ברורות בנוגע לרישום וקבלת תלמידים. ההנחיות הללו יבהירו, בין היתר, כי על מוסדות החינוך לשמור על שקיפות ושוויוניות בקבלת תלמידים. במסגרת פרסום הנחיות אלה יוגדרו נהלים גם בנוגע לוועדת הערר - מועד כינוסה, התנאים לכינוסה, מועדים לדיון לקבלת החלטה והעברת מידע להורים.
"המשרד ידגיש בפני מנהלי מוסדות החינוך, במסגרת הנהלים שיועברו אליהם, כי חלה עליהם החובה להביא בפני ההורים כל מידע שהיה בפני בית הספר וגרם לאי שיבוץ התלמידה. המשרד יפעל לעגן את ההנחיות בנוגע לרישום, מיון וקבלת תלמידות בחוזר מנכ"ל. בהתייחס לנושא המכסות יצוין כי המשרד יבחן באמצעות ספירת התלמידות בכל מוסד חינוך, בדיקת מספר הנרשמות ומספר הנדחות. המשרד יקבל את התייחסות הרשויות ומוסדות החינוך בעניין זה. ככל שיימצא שיש ממש בקביעות המבקר, או נעשה שימוש במכסה, ינקוט המשרד בסנקציות על פי חוק הפיקוח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם