ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

גידולי פרא: מה באמת קורה במסעדות האורגניות בתל אביב?

עובדה 1: מרבית המסעדות בתל אביב שמציגות את עצמן כ"אורגניות" מגישות מבחר מצומצם של מזון מסוג זה. עובדה 2: למעט מסעדה אחת, לכל "המסעדות האורגניות" לא הוענק אישור משום חברה המפקחת על מזון אורגני בישראל. עובדה 3: מומחים בחקלאות אורגנית טוענים שהמסעדות תופסות טרמפ ציני על הטרנד הבריא. תחקיר

הפסקת קפה אורגנית", "פלאפל אורגני", "מטבח בריא-אורגני" - מתבקש להניח שהמזון הנמכר ברשתות המתהדרות בסיסמאות כגון אלה יהיה כולו. . . אורגני . ובכן, לא בדיוק. בטח לא כולו אורגני, גם לא רובו.

תחקיר זמן תל אביב מגלה: רובם המכריע של בתי האוכל התל-אביבים המשווקים את עצמם כאורגניים בצורה כזו או אחרת, מציעים רק מבחר מצומצם של מזון מסוג זה, אם בכלל, ולא עומדים בקריטריונים הבינלאומיים של ניהול מטבח אורגני.

בעקבות זאת, מומחים במזון אורגני מתריעים על מצג שווא חמור, וגופי הפיקוח חסרי אונים בשל היעדר חקיקה ותקנות. "שימוש של מסעדה בכמה מוצרים אורגניים אינו מאפשר לכנות מסעדה בשם'מסעדה אורגנית'", קובעת ד"ר אורנית רז, מנכ"לית ארגון החקלאים האורגניים בישראל. "הניסיון לנכס את המושג'אורגני' לחנות, מסעדה או בית קפה שאינם מפוקחים הוא ניסיון ציני להטעיית הצרכן".

אף חלק מבתי העסק מודים כי ייתכן והם מטעים את הציבור. "אם מישהו התבלבל זו ביקורת לגיטימית, ואנחנו יכולים ללמוד ממנה", אמרו בעקבות פניית זמן תל אביב ברשת loveat, המגדירה עצמה כאורגנית, אך רק פולי הקפה שבהם היא משתמשת הם "אורגניים" עם תעודות. ברשת אחרת - "ליב אורגני - מטבח בריא", שרק מעט ממוצריה הם אורגניים, מפליאים עוד יותר בתשובתם: "זו טעות הגהה, נתקן את זה בהקדם".

הכול התחיל ממכתב למערכת. לפני כמה חודשים פורסמה בזמן תל אביב ביקורת על בית הקפה "לאב איט" (loveat), שמחזיק שלושה סניפים בתל אביב, והציגה אותו כבית קפה אורגני לכל דבר. בתגובה שהתקבלה נכתב שבית הקפה כלל אינו אורגני, ושהביקורת עלולה להטעות את הציבור. התגובה הראשונית למכתב, שכמוהו מתקבלים עשרות בשבוע, הייתה סקפטיות.

הרי הלוגו של בית הקפה כולל את הסיסמה "אורגניק קופי ברייק"- (COFFEE BREAK ORGANIC  התרגום לעברית באתר האינטרנט של בית הקפה הוא: "הפסקת קפה אורגנית", כלומר - "ההפסקה" כולה היא אורגנית, ולא רק הקפה). בנוסף לכך, בית הקפה מתהדר בלוגו ירוק, מציע למכירה מיצים טבעיים, כוסות רב-פעמיות שלקוחות יכולים לקנות ולחזור

אתן פעם אחר פעם, ועוד סימנים שתורמים לאווירה האורגנית בריאה-אקולוגית.

אלא שבדיקה מעמיקה יותר חושפת תמונה אחרת. "לאב איט" אמנם מתגאה בכך שהוא מוכר קפה מפולי קפה אורגניים למהדרין, שעומדים בסטנדרטים המחמירים ביותר (ובכך אין ספק), אך מביקור במקום התברר שרוב המרכיבים בשאר המנות והמשקאות אינם כאלה.

אפילו החלב שנמזג לתוך הקפה האורגני - אינו אורגני. עיון בתפריט מעלה שמספר רכיבים, כמו ביצים וטחינה, מסומנים כאורגניים, ובכך רומזים בעקיפין על כך שאלו שאינם מסומנים, כמו הירקות לדוגמה, הם מוצרים "רגילים", המלאים בכימיקלים של הדברה במקרה הרע; או נקיים מכל אלה, אך חסרי תעודה המעידה על היותם אורגניים, במקרה הטוב.

כמו כן, לפחות לגבי מרכיב אחד שמסומן כאורגני קיים ספק. ב"לאב איט" מוכרים יוגורט מחלב באפלו שמסומן בתפריט כאורגני, אלא שלדברי מומחים בתחום יש בישראל רק משק אחד שמייצר חלב באפלו, ואין לו כל הסמכה או תעודה שמאשרת את התוצרת שלו ככזו.

אף על פי כן נראה שהרשת הצליחה ליצור לעצמה תדמית כוללת של אורגניות. "ב' לאב איט' כותבים 'אורגניק קופי ברייק', והתחושה היא שהנה, נכנסתי למשהו שונה", אמר לזמן תל אביב לקוח שסעד בסניפי "לאב איט" מספר פעמים. "אתה רואה מיצים מיוחדים בבקבוקים קטנים ויש תחושה שהכול טבעי. אם לא הכול אורגני - או אם 'אורגני' ו'טבעי' זה לא אותו דבר - זה קצת מסריח".

שיחה עם בעלי הרשת חושפת עד כמה הנושא של הגדרת מוצר כ"אורגני" הוא פרוץ. "אנחנו קמנו לפני 12 שנה, ובחרנו להיות אורגניים ואקולוגיים", מסביר הבעלים טל בונדשטיין. "מבחינתי אורגני זה לא רק שיש לי אישור של כל התקנים בעולם על הקפה שלי, זו פילוסופיה שלמה, תפיסת עולם. פתחתי סניף ראשון וחשבתי שאני יכול להיות 100 אחוז אורגני, והוצאתי מאות אלפים על זה, אבל אז גיליתי שאין דבר כזה - אי אפשר לעשות את זה בארץ - ומי שאומר שכן אז או שהוא משקר או שהוא נאיבי.

"אולי עוד חמששש שנים זה יהיה אפשרי בזכות מקומות כמו 'לאב איט', שהביאו את המחשבה האורגנית לישראל ולתל אביב במיוחד. השאלה היא איך זה נתפס אצל הצרכן, ואנחנו כמובן לא רוצים לבלבל. פעם הייתה לנו כותרת של'אוכל טבעי, קפה אורגני', ואמרו לי שאם אוכל ואורגני מופיעים יחד זה מבלבל. לכן החלפנו ל'הפסקת קפה אורגנית', ולדעתי אף אחד לא מתבלבל מזה.

"אם מישהו התבלבל זו ביקורת לגיטימית, ואנחנו יכולים ללמוד ממנה. אנחנו מקפידים לרשום בתפריט, שנמצא ליד הקופה, מה אורגני ומה לא. יש גם מוצרים שהם אורגניים אבל בלי תעודה, כמו 30-20 אחוז מהירקות, אז אני לא כותב שהם אורגניים. אם אנשים שואלים - אנחנו מסבירים. מה שחשוב זה שמי שמחנך שוק זה רק מי שיודע לשלב ולתת את המענה שהשוק צריך".

בוא נתמקד בקפה רגע. אתה מדגיש שהקפה כן אורגני, אבל אפילו החלב שמגיע בתוכו הוא לא. אתה לא חושב שמישהו שמזמין אצלך כוס קפה מצפה שכל הכוס תהיה אורגנית, לפחות? "חלב אורגני ולא אורגני זה אותו דבר, אין הבדל בריאותי ביניהם. בכלל, בארץ יש רק חלב אורגני של'הרדוף', שאני מעדיף לא לקחת כי זה חלב לא טוב מבחינתי". אתה גם כותב בתפריט שיש לך מוצרים מחלב באפלו אורגני, ולמעשה אין בכלל דבר כזה בארץ. "יוגורט באפלו הוא אורגני מבחינתי. אני עובד עם חווה משפחתית בביצרון, שבאמת אין לה תעודה, אבל אני הייתי בחווה, לקחתי דגימות, עשיתי אנליזות, והוא עם אפס כימיקלים".

"לאב איט", כאמור , לא לבד. לפחות שבעה בתי אוכל נוספים בעיר שמציגים את עצמם כאורגניים, או שמוצגים ככאלה על ידי מדריכי המסעדות המקוונים, מציעים רוב של מוצרים שלא בהכרח מוכרים ככאלה. בין הבולטים שבעסקים האלה נמצא "היפו - פלאפל אורגני" מכיכר רבין ורחוב דיזנגוף, שמבדיקה במקום עולה שרק גרגירי החומוס, שמהם מייצרים את הכדורים ואת הממרח, הם אורגניים.

כל שאר המוצרים הם אולי טריים ובריאים יותר מאשר במקומות אחרים - אבל לא מעבר לכך. עובדי הפלאפלייה אמנם מבהירים את הנקודה הזו ללקוחות שמתעניינים מפורשות, ובעלי המסעדה אף ציינו את העניין בעיתונות בעבר, אך איש או אישה שעוברים ברחוב ורואים את השלט מאיר העיניים "פלאפל אורגני" עשויים לייחס את האורגניות למנה כולה.

"אצלנו הפלאפל באמת עשוי מחומוס אורגני, ורוב המוצרים האחרים לא", מבהיר דימה קמינסקי, מבעלי "היפו - פלאפל אורגני". " אנחנו מקפידים על תו בריאות, ירקות טריים, פיתה מחיטה מלאה, אבל מפה ועד מסעדה אורגנית יש מרחק גדול". אבל אתם קוראים לעצמכם "פלאפל אורגני". זה לא מבלבל? "זה פשוט משהו שתפס. תראה, מי שמעניין אותו אוכל אורגני והוא רוצה לדעת פשוט שואל, ומקבל תשובה שלא משתמעת לשני פנים. אנחנו גם מוכרים סביח ולא אומרים שהוא אורגני".

גם באתר של "קפה לואיז" ברמת החייל, מתגאים במנות ש"מבוססות ברובן על קמח מלא, מרכיבים אורגניים ודלי שומן, ובראש ובראשונה - טריים". עם זאת, בדיקה של התפריט מעלה שרק חלק מהמנות מכילות היצע אורגני, והמנות הבשריות והחלביות העיקריות - כמעט ולא.

בקפה התגוננו השבוע בטענה שהעובדים מסבירים את הסוגיה ללקוחות המעוניינים בכך בעל פה. "סל הירקות הבסיסי שלנו הוא אורגני, וכך גם הפסטה, הביצים והקפה", אומר דותן תמם, מנהל "קפה לואיז". "ברגע שיושב פה לקוח בפעם הראשונה עושים לו נאום קצר על המקום והרכיבים האורגניים, ואנחנו פתוחים לשאלות. יש לקוחות שזה חשוב להם, ואני מראה להם תעודות של הספקים של המרכיבים שהם כן אורגניים".

"צדיקים בסדום" אפשר למצוא במסעדת "ליב אורגני - מטבח בריא", שלפחות לא מתגוננים בפנינו או מסתתרים מאחורי הגדרות עלומות. במסעדה - שמחזיקה סניפים ברמת החייל ובאזור הבורסה ברמת גן, ושמשווקת את עצמה כאורגנית הן בשמה באתר והן באתרי המסעדות המקוונים - הסועד יכול למעשה לסמוך רק על כך שהפסטה אורגנית. כל שאר המנות והמרכיבים משתנים מיום ליום, ולרוב אינם כאלה.

השבוע התנצלו במסעדה על ההטעיה לכאורה, והבטיחו לשנות את הפרסומים. "שם המסעדה הוא בעצם'ליב - מטבח בריא'", מבהיר שי גפן, מנהל בסניף רמת החייל. "חלק מהמרכיבים שלנו הם אורגניים, אבל הרוב לא. הקטע שלנו הוא לא האורגניות, שאנחנו לא מתיימרים אליה, אלא דרך הכנת מזון בריאה, בלי טיגונים וכן הלאה. מה שמופיע באתר זו טעות הגהה, ונוריד אותה. לגבי הפרסומים באתרי המסעדות - גם זו טעות. טוב שעלית על זה, ונתקן את זה בהקדם ".

נוסף לבתי האוכל שמציגים את עצמם כאורגניים בשלטיהם ובאתריהם, יש עוד רבים שמופיעים תחת הקטגוריה "אורגני" באתרי המסעדות המקוונים: rest, 2eat ו "עכבר העיר אונליין", מסעדות כמו רשת "פרש קיצ'שן", "ביאלה", "יבולים" או בית הקפה "אסטראה". מדובר , אגב, במדגם מייצג בלבד משלושת האתרים המובילים.

בדיקה עם רוב המקומות הרשומים באתרים אלה מעלה שגם אם יש לחלקם מנה אורגנית או שתיים, רוב התפריט מציע אוכל רגיל לחלוטין. יצוין כי בתי אוכל אלה התנערו לגמרי ממיתוגם כ"אורגניים", והטילו את האשמה על האתרים. כך מ"פרש קיצ'ן" נמסר לנו שאמנם יש להם קפה וחליטות אורגניות, אבל מעולם לא ביקשו מהאתרים להציגם ככאלה. דברים דומים נאמרו לנו ב"ביאלה", ב"אסטראה" וב"יבולים", שאף הוסיפו שיפנו לאתרים ויבקשו לתקן את הרישום.

באתרים, מצד שני, מטילים את האשמה על המסעדות. מאתר 2eat נמסר : "בעלי המסעדות מגדירים את מהות המסעדה. ברור שבעלי המסעדות רוצים לשמור על אמינות, ולא יגדירו מסעדה כבשרית אם היא חלבית, ולא יגדירו מסעדה כאורגנית אם לא עושים שימוש בחומרי גלם אורגניים. ברור שהגדרת המסעדה היא הגדרה כוללת שמצביעה על רוב המנות במסעדה, ולא תמיד זה כל התפריט".

"מי שאומר לנו שהוא אורגני, כך נכניס אותו, ללא ביקורת או פיקוח, כמו עם אוכל כשר", אומרת מיכל מנחה-נופה, מפיקה ב"עכבר העיר אונליין". " זה גם האינטרס של המקום. אם יגיעו לקוחות ויראו שאין תעודות בהתאם זה יעשה להם בעיות, ולכן אנחנו מאמינים". גם באתר rest אמרו  שכל הקטגוריות שמופיעות באתר נבחרות ומבוקשות על ידי העסקים עצמם. עם זאת, באתר הוסיפו שבימים אלה הם מתכוונים להתחיל להפעיל מנגנוני פיקוח משל עצמם, ולבדוק באופן יזום אם למסעדות יש בפועל את התעודות והמנות שהן מציגות באתר.

אף שהעיסוק כאן הוא בבתי אוכלמסעדות, בתי קפה או מזנונים - התחום האפור של השיווק ה"ירוק" הוא רחב הרבה יותר. נזכיר רק כי גורמים בחברות העוסקות בפיקוח אורגני ציינו כי השתרשו תפיסות שגויות לגבי שוקי איכרים למיניהם המתהדרים לעתים בתארים "טבעי", "בריאותי" ו"טרי", לצד אזכורים של מוצרים אורגניים בודדים. "אנחנו מקבלים המון פניות מצרכנים שלא יודעים באילו שווקים לקנות", אומרת ד"ר רז. "חשוב לנו להדגיש שהשוק במתחם התחנה הוא השוק האורגני המפוקח היחיד בארץ, בניגוד למה שכל מיני אנשים חושבים".

בבדיקות שערך זמן תל אביב נמצאה רק מסעדה אורגנית אחת בתל אביב שכנראה ראויה להיקרא כך. בישראל פועלות שלוש חברות המוסמכות על ידי משרד החקלאות להעניק אישור שמוצר או מסעדה הם אכן אורגניים - "אגריאור", " סקאל" ו"איי.קיו.סי". בירור עם שלוש החברות מעלה ששתיים מהן מעולם לא עסקו במסעדות בתל אביב, והשלישית העניקה אישור רק למסעדת "אבא גיל", ברחוב יהודה הלוי.

"במשך ארבע-חמש שנים פעלתי בלי פיקוח כי הסתפקתי בזה שאני ידעתי שכל המוצרים אורגניים, ולא רציתי לשלם לאף אחד על התעודה", מספר גיל מעוז, הבעלים. "הבעיה היא שאני יודע שכיום כל אחד תופס את הגימיק, מצהיר שהוא אורגני, ונוצרה זילות של המונח. הנטייה הבסיסית של אנשים היא להאמין, ואדם שנכנס לעסק לא יתחיל לשאול אם העגבנייה גם אורגנית והמלפפון גם, אבל במצב הנוכחי לקוחות מוטעים, וזה פוגע בכל הרעיון.

"צריך להבין שאנחנו מגיעים מעולם שחור בתחום האוכל, מעולם של ג'אנק פוד ואוכל לא מזין. אנשים תופסים מסעדות כביזנס, חוסכים עם חומרים זולים, בלי מחשבה על התזונה. אני מקווה שאנחנו הולכים לעולם של יותר הבנה ושל אוכל בריא יותר, אבל הדרך לשם היא ידע. לכן אני עכשיו כבר כשנה כן מפוקח, שהלקוחות ידעו שעליי אפשר לסמוך. זה לא רק עולה הרבה כסף, זה גם מאוד-מאוד מחייב, אבל זה חשוב לי".

בחברות הפיקוח על מוצרים אורגניים מסבירים שהסיבה להטעיות לכאורה היא פרצה בחקיקה. בשנת 2005 התקבלה הצעת החוק להסדרת תוצרת אורגנית של חברי הכנסת אבשלום וילן ושלום שמחון, שמטרתה העיקרית הייתה למנוע שיווק מטעה של גידולים בשווקים ובחנויות.

"החוק נולד בהצלחה, אבל תחת החוק היו צריכים לכתוב תקנות", מסבירה נרי להד, מנהלת איכות בחברת "אגריאור", המפקחת הגדולה ביותר בארץ בתחום האורגני, שגם הנפיקה את התעודה של "אבא גיל". "לקח זמן עד ששר החקלאות הוציא את התקנות החלות על גידולים, אבל חסרות תקנות נוספות שאמורות להיכנס במוקדם או במאוחר. כיום התקנות חלות בפועל רק על התחום הצמחי, ותקנות שמפקחות על תחום בעלי החיים ומוצריהם שוכבות כבר שנתיים במסדרונות הכנסת.

"תקנים אורגניים בינלאומיים מאשרים מסעדות רק אם יש להן רישיון עסק, ואם 95 אחוז מהמוצרים בהן הם אורגניים, וזה מה שאנחנו בודקים ממי שמבקש". "כנראה שמסעדות לא פונות להסדיר את מעמדן מכיוון שהוצאת אישורים למסעדות היא וולונטרית ולא מוסדרת בחוק", מוסיפה אילנית פוליקר, מסמיכה לתקנים אורגניים בחברת "סקאל". "כל עוד שהנושא לא מפוקח, כל אחד עושה כראות עיניו, ואין על זה כל ענישה".

אם בחברות הפיקוח מדברים על הנושא במילים עדינות, יש אנשים שלוקחים את מצגות השווא האורגניות באופן קשה יותר. "לצערי, מכיוון שהתעשייה האורגנית הולכת והופכת לפופולרית, יותר ויותר אנשים וגופים מנצלים את הבלבול של הקהל הרחב בעניין מה נחשב 'אורגני', על מנת לעשות כסף קל", אומרת ד"ר רז. "צריך להבין שזה כמו שמסעדה תגיד שהיא כשרה, כשלצד מוצרים כשרים היא גם מגישה חזיר. אז זורקים יחד מונחים כמו'טבעי' בשביל לבלבל, וזה מאוד מרגיז".

גם אחד ממחוקקי חוק התוצרת האורגנית, ח"כ לשעבר אבשלום וילן, מסכים שמדובר בפרצה שהמחוקק ומשרדי הממשלה צריכים לסגור. "כשהעברנו את החוק הבעיה הייתה שעשו מניפולציות והציגו תוצרת אורגנית ללא פיקוח, וזה פגע בשיווק בינלאומי", אומר וילן, כיום מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל.

"לקח הרבה זמן להעביר את החוק, ועוד זמן להעביר את התקנות. החוק שהעברנו הוביל לתוצאות, מנע את תרבות הבלוף שהייתה בשולי התעשייה האורגנית והוציאה שם רע לדברים טובים. אם הבעיה חוזרת על עצמה בתחום המסעדנות אז הגיע הזמן שאחד מחברי הכנסת ייזום את הרחבת החקיקה, שאנשים לא ייפלו קורבן לנוכלים. לחלופין, ייתכן שמשרד התמ"ת צריך לקדם השלמת תקנות".

גם אם כרגע החקיקה בנושא האורגני לא מאפשרת טיפול ממסדי ופלילי בשמות המסעדות המטעים לכאורה, מספר עורכי דין שדיברנו עמם מעריכים שיש כאן פתח לפעולה משפטית במישור האזרחי.
"יש שורה ארוכה של עילות משפטיות שעומדות לרשות הצרכן ברגע שמוצג בפניו מידע מטעה", אומר עו"ד ליעד וטשטיין ממשרד שלמה כהן ושות', המתמחה בדיני קניין רוחני, סימני מסחר וזכויות יוצרים.

"מדובר בעילות מתחום דיני הצרכנות שמבוססות על חוק הגנת הצרכן ובעילות מתחום דיני החוזים. ברגע שרשת של מסעדות או של בתי קפה מציגה שהיא משווקת או מוכרת מוצרים אורגניים, ולא כך המקרה, הרי שאז קמות לצרכן העילות המדוברות.

במישור המהותי - שאלה ראשונה שצריך לשאול זה'מה זה אורגני', והאם מוצר אחד שנמכר על ידי חברה מספיק להגדירה כאורגנית. בעניין הזה באמת צריך לבדוק כל מקרה לגופו. במישור הטכני נשאלת השאלה מה הציבור יכול לעשות אם מתברר שמדובר בהטעיה. הרי בן אדם שנכנס למקום ואוכל סנדוויץ' ומגלה אחר כך שהוא לא אורגני, לא יתבע את הרשת על החמישה שקלים שהוא שילם. בדיוק בשביל זה קיים הכלי של תובענות ייצוגיות, שמאפשר לכל צרכן שנפגע באופן יחסי להצטרף לתביעה אחת גדולה כנגד הרשת".

מהממונה על הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד התמ"ת נמסר: "המשרד איננו הגוף שבסמכותו לקבוע תנאים להסמכת מסעדה להיקרא 'אורגנית' או לתת הסמכה מסוג זה. הגופים הרשאים לקבוע מתי מסעדה יכולה להיקרא אורגנית הם משרד הבריאות או משרד החקלאות.

"חוק הגנת הצרכן קובע מהי הטעיה ומתי תיחשב פעולה של עוסק כהטעיה, ולכן הממונה על הרשות אינה רואה או מוצאת צורך בתיקון חקיקה לעניין זה. כשייקבעו הפרמטרים המחייבים על ידי מי מהגופים האחראים לתוצרת אורגנית - תוכל הרשות להגנת הצרכן לאכוף ולטפל בטענות להטעיה מסוג זה".

ממשרד החקלאות נמסר: "התוצרת החקלאית האורגנית הטרייה והמעובדת מן הצומח מפוקחת על פי חוק משנת 2008, עת נכנסו התקנות להסדרת הייצור והמכירה של תוצרת אורגנית מן הצומח לתוקף. צרכן המעוניין לצרוך תוצרת אורגנית צריך לחפש את הסמל האורגני האחיד על המוצרים האורגניים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, על מנת לדעת בביטחון כי המוצר שהוא רוכש אכן גודל ויוצר על פי הסטנדרט האורגני והוא מפוקח על ידי אחד מגופי האישור והבקרה שהסמיך משרד החקלאות.

"בשנת 2010 הסמיכה מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות גוף אישור ובקרה נוסף'דרך המעבדה', שמצטרף לשלושת גופי הבקרה הקיימים,'סקאל ישראל', ' אגריאור' ו' המכון לבקרה ואיכות', המוסמכים לתת למגדל וליצרן האורגני את ההיתר לסמן בסמל האורגני.

"החקלאות האורגנית בישראל מהווה כ-1.5 אחוז מכלל התוצרת החקלאית המיוצרת בישראל וכ-13 אחוז מכלל היצוא החקלאי. בענף עוסקים כ-760 אנשים, מתוכם כ-500 חקלאים. כ-70 אלף דונם מגודלים כאורגניים לפי הפילוח: גידול בשטח פתוח - 65 אחוז , פירות - 18 אחוז , הדרים - שבעה אחוזים, ירקות (בבתי גידול) - שישה אחוזים, תבלינים - ארבעה אחוזים.

"מיום החלת החוק הוסדר נושא התוצרת האורגנית במדינת ישראל - באילו רכיבים אסור ומותר להשתמש במוצרים אורגניים, איך יש לגדל תוצרת אורגנית ובאילו הגבלות )מרחק משדה גידול'רגיל', השקיה , מניעת סחף(, איזה פיקוח ובקרה נעשים על תוצרת אורגנית ועוד.

"נכון להיום, אין חקיקה המתייחסת לתחום המסעדנות האורגנית בעולם כולו, ובהתאם לכך אין שום מדינה המפקחת על תחום זה. אנו מקווים כי בעתיד נעסוק גם בפיקוח על תחום המסעדנות האורגנית, זאת לאחר שתושלם החקיקה בתחום התוצרת החקלאית והמעובדת מן החי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...