סערה בהרצליה בעקבות קריאת רחוב על שם הפרופ' ישעיהו ליבוביץ'
כמו בחייו, גם לאחר מותו ממשיך פרופ' ישעיהו ליבוביץ' לעורר סערות ציבוריות. בתום ישיבה טעונה הוחלט בעיריית הרצליה לקרוא רחוב על שמו של הפילוסוף השנוי במחלוקת על חשבונה של המשוררת נעמי שמר. ח"כ דני דנון: "בהנצחת שמו יש משום ביזוי של הערכים הציוניים". גרמן: "הנצחתו של ליבוביץ' היא כבוד למדינה"
החלטתה של העירייה, שבה תמכה בהתלהבות ראש העירייה, יעל גרמן, לא עברה אופן חלק בישיבת המועצה, וזאת בשל דעותיו השנויות במחלוקת של האיש שהונצח. פרופ' ליבוביץ, מדען, פילוסוף ואיש אשכולות, היה בין מבקריה החריפים של מדיניותה של ישראל בכל הנוגע לשטחים.
הוא הצליח להרגיז חלקים נרחבים בעם כשכינה את חיילי צה"ל "יודו-נאצים" בזמן מלחמת לבנון הראשונה. עוד לפי כן, ב-1993 אמר כי "המסתערבים הם החמאס שלנו". אותה התבטאות עוררה סערה גדולה שאילצה את ליבוביץ להודיע כי הוא מוותר על קבלת פרס ישראל, שאותו היה אמור לקבל באותה שנה.
על רקע התבטאויותיו, החליטה עיריית ירושלים שלא להנציח את ליבוביץ בקריאת רחוב על שמו. בשנת 2007 דחתה גם מועצת עיריית הרצליה הצעה דומה, ברוב של שבעה מתנגדים מול שישה תומכים. ראש העירייה גרמן, שתמכה בהצעה, נעדרה אז מהישיבה מאחר שהייתה באבל.
מי שהעלה את הרעיון להנציח את ליבוביץ היה חבר המועצה צביקה הדר. הוא טען כי הצעתו אינה נובעת מסירובה של עיריית ירושלים להנציח את הפילוסוף הדגול. "דווקא במצב שאין קונצנזוס, יש מקום להזכירו", הוא אמר. "אני כמובן לא מתעלם מהדברים החריפים שאמר ליבוביץ בחייו, אך גם הנביא עמוס היה שנוי במחלוקת ובכל זאת העניק פרספקטיבה היסטורית על העיר".
ההצעה לקרוא לרחוב על שמו ליבוביץ גררה דיון הרבה יותר סוער מקודמו. מלבד הדיון בליבוביץ עצמו, משמעות ההחלטה היא גם קיצורו של קטע הרחוב שנושא כיום את שמה של נעמי שמר, אחת המשוררות והפזמונאיות החשובות, שהייתה ידועה בדעותיה הימניות. בסופו של דבר, רוב חברי המועצה תמכו בהצעה, והוחלט לקרוא קטע מהרחוב על שמו של ליבוביץ.
ישעיהו ליבוביץ נולד בריגה בשנת 1903, וכבר כשהיה בן 21 קיבל תואר דוקטור בכימיה ובפילוסופיה. כעבור עשור קיבל תואר דוקטור לרפואה. הוא נחשב לאחד מהוגי הדעות היהודים הגדולים במאה ה-20 הן בתחום הפילוסופיה והן בתחום הדת.
אחת מהשאלות העיקריות שבהן עסק הייתה כיצד משתלב רעיון מדינת ישראל בחייו של היהודי שומר המצוות, שאלה רלוונטית גם לימינו. הוא אף היה מעורכי האנציקלופדיה העברית וכתב ערכים רבים בתחום ההגות וגוף האדם. כמו כן פרסם ספרי הגות רבים והתעמק בהגותו של הרמב"ם.
ואולם נראה שהציבור הישראלי מעדיף לזכור את ליבוביץ פחות בזכות פעילותו האקדמית והמחקרית ויותר בשל התבטאויותיו הקשות. כמעט מיד לאחר שהוכרז כזוכה בפרס ישראל, השווה באספה
הסערה לא איחרה לבוא, וראש הממשלה דאז, יצחק רבין, אמר כי אין זה מסמכותו לשלול מליבוביץ את הפרס. עם זאת, אמר רבין כי יימנע מללחוץ את ידו של ליבוביץ במהלך הטקס. כעבור ימים אחדים הודיע ליבוביץ כי הוא מוותר על הפרס. "את ההוקרה כבר קיבלתי", אמר אז. "כבודי במקומו מונח".
בדיוק בשל התבטאויות אלה דחתה בעבר מועצת עיריית הרצליה את ההצעה להנציח את ליבוביץ. השבוע, ארבע שנים אחרי, חל היפוך בעמדותיהם של כמה חברי מועצה, ובכללם חברי המפד"ל וש"ס, אשר התנגדו בעבר להנצחתו של ליבוביץ, והפעם יישרו קו עם עמדתה של ראש העירייה. המתנגדים היחידים בהצבעה היו עולמי ודרור עזרא.
"טענותיי היום הן כמו שהיו לפני ארבע שנים" אמר עולמי, שלא הסתיר את אכזבתו מתוצאות ההצבעה במועצה. "מדובר שוב בעברו של האיש וכל מה שמתקשר אליו".
אז מה גרם למהפך המופלא בעמדותיהם של אותם חברי מועצה שבחרו להצביע הפעם בעד ההחלטה? חבר המועצה, ליאור עומייסי (ש"ס) שהתנגד בעבר, אמר השבוע: "עצם הדיון עליו מראה כי הוא היה איש רוח שדעותיו השפיעו וחלחלו. לכל אדם יש זכות לחשוב מה שהוא רוצה על כל אדם והנצחתו אינה אסון".
גם איש הציונות הדתית, צבי וייס שהתנגד בעבר, ביצע פליק פלאק מרשים בעמדותיו, אך בחר להסיט את הנושא מהדיון הציבורי: "כמו החשיבות בהנצחה של ליבוביץ ואחרים רבים, יש חשיבות גדולה בהנצחת משפחת פוגל שנרצחה בברוטליות בשבוע שעבר. ואותם ננציח בחשיבות עליונה".
מי שבירכה על ההחלטה להנציח את ליבוביץ הייתה נכדתו ופעילת השמאל, חגית עופר. "זה מאוד יפה ומשמח אותנו באופן אישי", אמרה ל"זמן השרון". "אנחנו חושבים שזה ראוי. זה כבוד גם לסבא וגם להרצליה".
ההתנגדות להחלטתה של גרמן להנציח את ליבוביץ אינה נובעת רק ממורשתו של האיש, אלא גם מהעובדה שההנצחה תנגוס בשמה של המשוררת נעמי שמר, שעל שמה קרוי כיום הרחוב.
לפני שנתיים, כאשר הרחוב שחוצה את רחוב אבא אבן היה בשלבי סלילה, לא היה ברור אם הוא ייקרא על שמה של המשוררת. בתום העבודות, נתלו ברחוב שלטים ועליהם הכיתוב:
"רחוב נעמי שמר". בשבועות האחרונים, מאז העלאת סוגיית ההנצחה במועצה, הוסרו השלטים. העירייה טוענת כי מאז ומעולם לרחוב לא היה שם וכי הצבת השלטים באזור עם שמה של שמר הייתה טעות לוגיסטית.
להצבעה, שנערכה ביום שלישי, קדמו ימים סוערים שבהם ניסו גורמים שונים להשפיע על תוצאותיה. כך, למשל, במהלך השבוע פנה ח"כ דני דנון (ליכוד) אל גרמן וביקש שתשקול מחדש את תמיכתה בשינוי שם הרחוב. "הובא לידיעתי כי בכוונתך להנציח את שמו של ליבוביץ תוך מחיקת חלק מרחוב נעמי שמר. אין אירוני מכך שכדי להנציח איש שפגע כה רבות בציונות ובערכיה, צריך למחוק דמות שהיוותה ויצרה את נכסי צאן הברזל הציוניים שלנו", כתב דנון.
עוד כתב דנון: "בהנצחת שמו של ליבוביץ בכל עיר בישראל יש משום הערכה והוקרה של פעילותו, ובשל כך ביזוי חיילי צה"ל והערכים הציוניים. נכונים הדברים שבעתיים בעיר הקרויה על שמו של חוזה המדינה".
שעות ספורות לפני ההצבעה תפוח האדמה הלוהט הזה התגלגל לתוכנית "עושים צהריים" בגלי צה"ל. העיתונאית סיון רהב-מאיר ראיינה את חבר המועצה עולמי ואת ראש העירייה גרמן. "צריך לעשות את הדברים אפילו שזה לא בקונצנזוס", אמרה גרמן. "הוא (ליבוביץ) היה ציוני דתי, ולמיטב ידיעתי היה מפקד מחלקה בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות. דעותיו לא מקובלות, אבל אני רוצה להאמין שבמדינת ישראל אפשר גם לעשות דברים שאינם בקונצנזוס".
גרמן לא הסתפקה בכך, ותקפה את עולמי. "נדמה שדבריו הם כמו סתימת הפיות בכנסת. דעותיו של ליבוביץ נאורות, הוא היה אדם מוסרי וראוי להנצחה. זה כבוד שבהרצליה יהיו לנו רחובות על שם נעמי שמר, בעלת הדעות הימניות, ועל שם ליבוביץ, שהיה פילוסוף ומדען ומבקר חריף של החברה הישראלית. כן ירבו כמותם במדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם