אמו של הילד שנחנק מנקניקייה המומה מההפסד לזוגלובק
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע: חברת זוגלובק ומשרד הבריאות אינם אחראים למקרה העצוב בו הפעוט א' נחנק כשאכל חתיכת נקניקייה ונגרם לו נזק מוחי קשה. עוד קבע השופט, כי האירוע התרחש כנראה בעת שהתינוק לא היה נתון בהשגחת אמו. המשפחה: נערער
באמצעות עורכי הדין פנחס זלצר וגליה זלצר-ליפשיץ, הגישה אמו תביעת פיצויים תקדימית נגד משרד הבריאות וזוגלובק. בתביעה נטען כי זוגלובק אחראית למקרה משום שהתרשלה כאשר לא סימנה על אריזת הנקניקיות אזהרה בדבר סכנת החנק הטמונה בהן עבור ילדים, או הסבר כיצד יש לחתוך את הנקניקיות אף על פי שהיו בעבר אירועי חנק מנקניקיות ואף אזהרות בנושא.
נגד משרד הבריאות נטען כי הוא היה אחראי להזהיר מפני סכנות חנק ואסור היה לו לאשר את שיווק הנקניקיות. ביחס לאחריותה של המדינה, עיקר טענת התביעה הייתה כי משרד הבריאות אמור להגן על בריאות הציבור, ובכלל זה להזהירו מפני סכנות חנק ידועות, וכי התרשל בכך שאיפשר את שיווק הנקניקיות בלי לדאוג להזהיר את הציבור מפני סכנת החנק לילדים.
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עדי זרנקין דחה לפני שבועיים את טענות התביעה וקבע כי גרסת האם לא הוכחה מול גרסאות אחרות שנשמעו במהלך המשפט מפי גורמים מקצועיים, שטענו כי התינוק הגיע בכוחות עצמו אל הנקניקייה החתוכה ותחב חתיכה לפיו, ולאחר מכן נחנק. בסופו של דבר קבע השופט כי המקרה כנראה אירע בעת שהתינוק לא היה נתון בהשגחתה של אמו וכי לא ניתן להוכיח כי הנקניקייה הייתה תוצרת חברת זוגלובק.
"משאלו הם פני הדברים, ברור כי אפילו צדקו התובעים בטענותיהם, כי שומה היה על זוגלובק לפרסם אזהרה על גבי המוצר, מפני סכנת חנק הטמונה בהאכלת ילדים קטנים בנקניקיות החתוכות בצורת טבעות, ואפילו מוטלת הייתה חובה על המדינה להזהיר את הציבור מפני סכנות כאלו - הרי שגם אם הפרו אלו את חובותיהן הנטענות הללו, לא היה בינן ובין האירוע נשוא התביעה כל קשר סיבתי רלוונטי".
השופט התייחס גם לטענה כי זוגלובק והמדינה התרשלו בכך שבמועד הרלוונטי לאירוע התאונה לא הזהירו את הציבור מפני הסכנה שבהאכלת ילדים מתחת לגיל חמש בנקניקיות החתוכות לרוחבן בצורת טבעות (חובת אזהרה כזו נחקקה שנה לאחר האירוע, ל"ש). "הטענה כאילו לבה של זוגלובק היה גס לא בוססה בכל ראיה של ממש", קבע.
השופט התייחס לטיעוני משרד הבריאות: "המדינה טענה שמשרדי הממשלה השונים אינם מהווים תחליף למי שמחויב על פי דין בחובת זהירות, ובוודאי שאינם מחליפים את חובת ההורים לשמור על ילדיהם מפני סכנות. המדינה טוענת כי אינה יכולה להפוך למעין 'משגיח הלאומי'. לדידה, לא ניתן לדרוש לחייב את המדינה בנזיקין כל אימת שאחד ממאות או אלפי הסיכונים הקיימים בעולמנו מתממש, שאחרת אין לדבר סוף, וכל אירוע תאונה יביא אוטומטית לחיוב המדינה בתוצאותיו, משל הייתה מעין 'מבטחת על'. על דרך העיקרון, בית המשפט מסכים עם דברים אלו".
עורכי דינה של האם מסרו בשמה כי "האם המומה מתוצאת פסק הדין, סבורה כי הוא שגוי וביקשה לבדוק אפשרות של ערעור". לדבריהם, "האם מאמינה כי בסופו של יום פסק הדין יתוקן והאמת תצא לאור, ומייחלת ליום בו תגדל את בנה בביתה, תוך שיתאפשר לה להעמיד לרשותו את המטפלים והטיפולים שלהם הוא נזקק".
עוד הוסיפו עורכי דינה של האם: "התובעים עדיין לומדים את פסק הדין ושוקלים הגשת ערעור, שכן, בכל הכבוד הראוי, התובעים סבורים שבית המשפט הנכבד הגיע למסקנות מוטעות. אנו טוענים כי לא ייתכן שיצרנית תחמוק מאחריות בטענה 'לא ידעתי'. כמי שתיארה את עצמה כמקפידה על עמידה בדרישות אבטחת איכות ובטיחות, אין ספק שזוגלובק ידעה על סכנת החנק, אך בחרה להתעלם ממנה.
"לטענתנו, זוגלובק לא יכולה להסתתר מאחורי הטענה שבזמן המקרה עדיין לא היו תקנות שחייבו את סימון האזהרה מפני חנק והוראות החיתוך. אם הקטין לא שינתה מגרסתה האחת והיחידה: הקטין נחנק שעה שאכל נקניקיה שנחתכה עבורו לטבעות.
"ככל שבית המשפט הנכבד נתן משקל לגרסאות שמסרה כביכול האם לגורמים שונים הרי שלטענתנו
עורכת הדין של חברת זוגלובק מסרה בשמה בתגובה כי: "אין ספק שקשה שלא לחוש אמפתיה למקרה עקב תוצאותיו הקשות וההשלכות שלו על חיי המשפחה התובעת. עם זאת, תוצאת פסק הדין, כואבת ככל שתהיה למשפחה, היא התוצאה הנכונה והצודקת מהבחינה העובדתית והמשפטית. הנקניקייה המדוברת לא יוצרה בזוגלובק, ולחברה אין כל קשר לאירוע המצער כל כך.
"בשנה האחרונה, במהלך המשפט, היינו עדים מקרוב לכאבה המובן של האם ולרצון המשפחה לשוב לחיים נורמליים. אך כפי שבית המשפט קבע, לזוגלובק אין ולא היה כל קשר לאירוע המצער. אנו מאחלים למשפחה רפואה שלמה ומקבלים בסיפוק את החלטת בית המשפט שהתקבלה מתוך בירור העובדות לאשורן".
sofash@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם