בר מוחא נעצר, בעולם הפשע נערכים לחלק את ירושלים מחדש
בתום מאמץ ממושך הודיעה בשבוע שעבר משטרת המחוז על פריצת דרך במאבקה בפעילות משפחות הפשע הירושלמיות, עם מעצרו של איציק בר מוחא ואנשיו בגין ניהול ארגון פשיעה. כולם נערכים כעת ליום שאחרי

הכינוס היה הפעם בחדר הישיבות בקומה השנייה של בניין המטה ובמעמד גלריה מכובדת של אישים: ראשי מפלג התשאול, אנשי צוות חקירות מיוחד, מנהלי יחידת "יהלום" ללחימה בפשיעה של ארגון המסים, ומפקד המחוז ניצב אהרון פרנקו. כך בישרה המשטרה לציבור על הישג גדול ונדיר, ובמונחים משטרתיים: פיצוח של ארגון פשיעה ירושלמי שבראשו עומד איציק בר מוחא.
כבר כמעט שנה שמשטרת המחוז מנסה להתחקות אחר פעילותם הפלילית של בר מוחא ואנשיו ולהביאם למאסרם. עשרה חודשים ובסופם נאספו די ראיות כדי להגיש נגדו ונגד תשעה מאנשיו כתב אישום חמור. כתב האישום מייחס להם, בין היתר, עבירות של סחיטה באיומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ועוד אישומים רבים אחרים - 33 בסך הכול.
בר מוחא עצמו הואשם גם בניהול ארגון פשיעה, אבל המעצרים וכתב האישום שנלווה להם הם רק סיבוב נוסף בריקוד שהוא והמשטרה רוקדים זה שנים רבות.
בשנת 2003 הגדירה משטרת ישראל את ששת קבוצות ארגוני הפשע הארציים הגדולים. "הכנופיה הירושלמית", שבראשה עמדו בשעתו איציק בר מוחא, אחיו משה ויוסי מלכה, נכללה ברשימה המפוקפקת הזו.
מאז הרשימה השתנתה מעט. ארגוני פשיעה אחרים התקדמו במעלה הרשימה - כמו זה של שלום דומרני ועמיר מולנר - ואחרים נדחקו הצידה, בין היתר בשל גל מעצרים שערכה המשטרה על ראשי ארגוני פשע בארץ בשנים האחרונות. גם בקרב הכנופיה הירושלמית חלו תמורות.
האחים סם
אולם כתב האישום שהוגש נגדו בשבוע שעבר מגלה כי זה לא הפריע לו להמשיך לנהל את עסקיו מתוך מתקן הכליאה "רימונים", שבו הוא כבר הספיק לשבת בכלא שמונה מתוך 11 שנה שנגזרו עליו.
פרשת קריסת "הבנק למסחר" בשנת 2002 קשורה בעקיפין לכנופיה הירושלמית, אז עוד "הקבוצה הירושלמית". כידוע עופר מקסימוב הפסיד מיליוני שקלים בבתי הקזינו שלהם, ואחותו אתי אלון - פקידה ב"בנק למסחר" - משכה במרמה את הכספים עבור אחיה.
לטענת המשטרה, אנשי בר מוחא ומלכה הפעילו לחץ כבד על מקסימוב שישיב להם את החוב, ובין היתר כלאו אותו בירושלים וברומניה. אולם מקסימוב טען אחרת: "בר מוחא ומלכה מעולם לא קנו אותי", הוא סיפר לחוקריו במשרדי היחידה הארצית לחקירות בין לאומיות.

"מעולם לא הוחזקתי בשום מקום בניגוד לרצוני, מעולם לא עמדתי בסיטואציה שאמרו לי לאן ללכת, והם מעולם לא סחטו אותי".
התביעה התקשתה להוכיח את אשמתם של בר מוחא ומלכה בהאשמות של כתב האישום נגדם. כך נתפר הסדר טיעון, ובמסגרתו השניים נשפטו לשלוש שנות מאסר ולקנס של מיליון שקלים כל אחד.
בעקבות פרשת הבנק למסחר הושם בר מוחא במעצר בית. באותו זמן הצמידה המשטרה האזנות סתר לטלפון שלו, ושמעה אותו מוסר הוראות לחייליו להתנקש באחד מראשי ארגון הפשע בצפון הארץ - יעקב קקון. זאת הייתה הטעות הראשונה של בר מוחא.
"הרקע לניסיון ההתנקשות היה מאבקי טריטוריה בתעשיית ההימורים הבלתי חוקיים בארץ. אמנם המשטרה ידעה זמן רב על ניסיונות התנקשות הדדיים של הכנופיה הירושלמית והצפונית, אלא שכעת היו בידיה הוכחות. שוב הוגש נגד בר מוחא כתב אישום בגין ניסיון ההתנקשות, ובשנת 2004 הוא נידון לשבע שנות מאסר בכלא, נוסף לשלוש שהושתו עליו שנתיים קודם לכן.
באוגוסט 2009 בר מוחא נשפט שוב, הפעם במסגרת המלחמה על מרחב המחיה של עסקי קזינו והלבנת הון. בר מוחא הואשם כי כמה חודשים קודם לכן הזמין חיסול שהמשטרה הצליחה לסכל בטרם יצא אל הפועל.
כתב האישום טוען כי בר מוחא שילם לשני צעירים ערבים מהכפר ג'לג'וליה 4,000 שקל כדי שיגניבו 2.5 ק"ג חומר נפץ ועל פי החשד יבצעו בעזרתו התנקשות פלילית באדם בשם יעקב ("עקה") שמעון. שמעון היה הנציג הירושלמי של מי שעד לאחרונה נחשב לאיש החזק בעולם הפשע בישראל - יצחק אברג'יל. על בר מוחא נגזרו בגין זה עוד עשר חודשי מאסר בכלא.
בניגוד לכתבי האישום הקודמים שהוגשו נגדו, הפעם ניכר בקרב גורמי המשטרה כי מדובר בפריצת דרך משמעותית במאבק המשטרה בראשי עולם הפשע המקומי.
כתב האישום הנוכחי מציג את ארגונו של בר מוחא ממעוף הציפור: מערך היררכי משומן היטב - דרגים גבוהים, דרגי ביניים ודרגים זוטרים - שחולש על העולם התחתון בכל האזור שבין ההר למישור החוף; ארגון מסודר שבו כל אחד יודע את תפקידו, ובראשו עומד איציק בר מוחא עצמו ולצדו אשתו אוולין, הנמצאת בהיריון מתקדם, יד ימינו.
היא זו שחיברה על פי החשד בינו ובין שאר הנאשמים כשבעלה היה בכלא. מתחת לבני הזוג בר מוחא עומד יעקב "עקה" שמעון, הפקוד הישיר של בר מוחא. זהו אותו "עקה" שבר מוחא ניסה לכאורה לפגוע בו בעבר, ולאחר יישור ההדורים עם האברג'ילים הפך לעושה דברו של בר מוחא.

בשורה הבאה עומדים שניים: אלירן דרי, המלווה את בר מוחא זה שנים רבות, שאף הכניס את דבורה אשתו לעסק, ולצדו מאור מהגר, תושב מעלה אדומים, שבשנת 2009 השתחרר מן הכלא. דרי ומהגר הם דרג הביניים של הארגון בירושלים. הדרג התחתון הוא הזרוע המבצעת, החיילים, אנשים שמוציאים את האיומים מן הכוח אל הפועל.
הבולט שבהם הוא מקסים קריאצ'י. יחד הם נהגו על פי החשד לשלוח מסרונים מאיימים בניסוחים שונים לאדם שלא עמד בתשלומים, כגון "אני בן זונה אם לא אעלה לסבתא שלך לגרום לה לקבל התקף לב בבית", "עוד מעט אני בא לטפל בך, אתה חתיכת מניאק גדול אתה", וכדומה.
איסוף הראיות התאפשר הודות לבר מוחא עצמו. בניגוד לנהוג בקרב ראשי ארגוני פשיעה, הוא לא היה זהיר מספיק. על יצחק אברג'יל נאמר כי נהג להעביר את פקודותיו דרך אדם אחד בלבד, ואילו בר מוחא פטפט את עצמו לדעת, גם כשהיה בכלא, ובכך למעשה הפליל את עצמו.
כל שנותר למשטרה היה להצמיד מכשיר האזנה בחשאי לטלפון הציבורי במתקן הכליאה שבו נהג בר מוחא להשתמש, להגביר מעט את הווליום, ולשמוע אותו מנהל עם אנשיו שיחות ועידה שבהן הוא מנצח על בתי הקזינו ועסקי ההלוואות שבראשן הוא עומד. הוא שיחק ישר לידי המשטרה.
לרעת איציק בר מוחא עמדה גם העובדה, בצעד חריג בנוף חקירת ארגוני פשע, שהפעם בחרו הקרבנות שלא להיוותר בצללים אלא להתלונן במשטרה. לא פחות מ~46 עדים הגיעו למשטרה, ובזה אחר זה תיארו בפני חוקרי מפלג התשאול של משטרת המחוז מציאות מסויטת ומתמשכת שממנה סבלו לכאורה, של איומים והיזק לרכוש ולגוף.
על פי כתב האישום, אנשיו של בר מוחא לא היססו להכות אנשים בפני ילדיהם, ובחלק מן המקרים אף השליכו רימוני רסס לעבר מכוניות ובתים של אנשים שחייבים להם.
לדברי גורמים במשטרה, ארגונו של בר מוחא כלל למעשה שני אפיקי רווח מרכזיים: בתי קזינו ובנק הלוואות. בשני המקרים הריבית על חוב נעה סביב הארבעה אחוז לשבוע, כך שבממוצע הרוויח הארגון 200 אחוז בשנה. על כל שקל שנכנס לארגון, הוא הרוויח עוד שני שקלים.
מכתב האישום עולה עוד כי באשר למערך ההלוואות של הארגון, המבנה ההיררכי המסודר שלו סייע לשמור עליו חי ופועם. "מדובר בבנק שפועל כבנק מסחרי לכל דבר", אומר אהרון עוז, מנהל יחידת "יהלום" למאבק בפשעים של רשות המסים, שנטלה חלק מרכזי בחקירה. "יש הנהלה, יש סניפים, יש לקוחות. השוני המרכזי הוא בדרכי הגבייה והיקפי הגבייה". את תפקיד 'מנהלי הסניפים' שמתאר עוז אייש דרג הביניים בארגון בר מוחא.
סנגורו של איציק בר מוחא, עו"ד רצון דרחי, מסר בתגובה כי "כתב האישום שהוגש הוא פרדיגמה לאמנות הניפוח. די בעיון חטוף בו כדי להיווכח שאין בו כמעט ולא כלום. אין לי ספק כי הפרשייה שהתחילה בקול תרועה תסתיים לבסוף בקול ענות חלושה. מתוך 33 אישומים רק שבעה מיוחסים לאיציק בר מוחא, ומתוכם שלושה הם על הלבנת הון ועבירות כיוצא בזה".