חברים למשק: הצצה לחיי משפחת חובב מקיבוץ נחשון
היא הגיעה לנחשון מדרום אפריקה כאולפניסטית של השומר הצעיר. הוא היה בן הקיבוץ שהשתחרר מהצבא. הם התידדו ונשארו בקשר גם כשחזרה להוריה בדרום אפריקה. ארבע שנים לאחר מכן הוא נחת ביוהנסבורג עם משלחת סטודנטים, והתארח אצל ידידתו מהקיבוץ. מאז הם יחד, כולל חופה על שפת הבריכה, שלושה ילדים ונכד
משתתפים: אלסי (64), הרצל (63), רמי (33), ערן (31), יעל (28), והנכד, נועם (שנה וחצי). וגם הכלב, שון (14), פודל לבן וקשיש ("הוא כבר לא כל כך רואה ולא כל כך שומע, אבל אי אפשר לא לאהוב אותו").
פרנסה: אלסי היא גמלאית, ועובדת חלקית בבית תינוקות. בעבר הייתה פקחית מזיקים, מטפלת בבתי ילדים ("טיפלתי בחלק מההורים של התינוקות שאיתם אני עובדת היום"), מנהלת הכלבו ומזכירה במשרד לתכנון מטבחים. הרצל הוא מנהל מחלקת הספורט במועצה האזורית מטה יהודה, ובעבר עבד כמורה לחינוך גופני וכמחנך ("זאת המועצה הגדולה ביותר בארץ. מלבד העבודה השוטפת של טיפוח תחום הספורט לתלמידים ולתושבים המבוגרים, אני גם יוזם ומארגן מפעלים ארציים כמו צעדת הל"ה, מירוץ היקבים, מסע אופניים לעתיד מתוק עם האגודה לסוכרת נעורים ועוד").
מחוץ לעבודה: אלסי אוהבת לקרוא, לטפל בעציצים, ליצור באבני פסיפס ולשחק עם הנכד. הרצל שוחה כל בוקר, מתעדכן בתחום הספורט, מתנדב בוועדת ארגון באיגוד הכדורסל.
מול לטרון: שכונת מול לטרון ב'; אוכלסה ב-1998, בתים דו-משפחתיים, נמצאת בצד המזרחי של הקיבוץ מול עמק איילון ומנזר השתקנים (אלסי: "אני מתחילה את הבוקר בישיבה על המרפסת מול הנוף, וזה הכי כיף"), דיירי השכונה בשנות ה-60 לחייהם ("אנחנו אוהבים את השכנים הצמודים שלנו, בשבילנו הם כמו בני משפחה").
מסע פילים: הבית (80 מ"ר) מכיל סלון ומטבח, שני חדרי שינה, חדר שירותים וחדר נוסף בקומה שנייה. את כל הקיר המזרחי בסלון תופס חלון אל הנוף, כשהאדן שלו עשוי משיש ועליו מונחים חפצי נוי. המוטיב המרכזי בסלון הוא הפילים, חלקם בתמונות בד מהודו, וחלקם בפסלוני עץ, מתכת ובד (אלסי: "זה התחיל עם מתנדב הודי ששלח לנו תמונה אחת, ומאז כולם יודעים שאני אוהבת פילים").
על הקיר תלויה תמונה מבד הודי בסגנון טלאים, על קיר אחר אוסף חמסות, צלחות אמנותיות והמזלות של בני המשפחה מפסיפס. שני חלונות מעוטרים בוויטראז'ים. הבית משופע בעציצים בסלון ובמרפסת.
השורשים שלה: הוריה של אלסי, ג'ודי ז"ל וג'וליוס ז"ל ליסוס, נולדו בדרום אפריקה והכירו דרך אחותו של ג'וליוס. ג'ודי נולדה בדרבן ועברה עם משפחתה ליוהנסבורג, ושם נשארו בני הזוג לגור לאחר נישואיהם. ג'וליוס הוא נצר למשפחה שעזבה את ליטא בסוף המאה ה-19, ולאחר נדודים במספר ארצות השתקעה בדרום אפריקה.
בתקופת מלחמת הבורים לחם סבו עם האנגלים, וסבה של ג'ודי היה חייל בצבא הבורי. ג'ודי עבדה בצעירותה בחנות נעליים, ולאחר מכן במשך שנים רבות בסוכנות היהודית. היא נפטרה בבית אבות סיעודי לפני כשנה וחצי. ג'וליוס עבד כנהג אוטובוס, ולאחר מכן היה שמש בבית הכנסת. הוא נפטר לפני 30 שנה. לאלסי יש אחות ושני אחים: מקס (66) בטורונטו ("היבואן והמשווק של טבע נאות בקנדה"), דפני (62) בנחשון, דייויד (51) ביוהנסבורג.
השורשים שלו: הוריו של הרצל, רוחמה ז"ל ואהרון (97) חובבה, נולדו בבגדד שבעיראק והכירו במסגרת הקהילה היהודית. אהרון עבד בעסק המשפחתי לכריכת ספרים, והצליח להציל את אחיו, שמשון, שהיה פעיל במוסד והתאמן בנשק ("כשהמשטרה באה לערוך חיפוש, הוא החביא את האקדח של אחיו בין הספרים").
רוחמה הייתה עקרת בית, אם לארבעה, והתפרנסה גם מתפירה. ב-1951 עלתה המשפחה לארץ במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. בתחילה
כשהרצל היה בן 12 הוא הגיע לחברת הנוער הראשונה בנחשון. להרצל יש ארבע אחיות ושני אחים: מרים (69) בחולון, זמירה (67) בחולון, שושנה (61) בחולון, שולה (55) בבאר יעקב, עובדיה (52) ברמת גן, שאול ז"ל.
בעזרת השם: כשהרצל עלה לארץ הוא נקרא בשמו העיראקי, פאריד. כשהגיע לכיתה א', המורה אמרה לילידים שהם חייבים לבחור שם עברי. הוא הציץ מעל הלוח וראה שלוש תמונות: של הרצל, של ביאליק ושל בן גוריון. הוא החליט לבחור בראשון.
ידידות מופלאה: היא הגיעה לנחשון ב-1969 כאולפניסטית שצורפה לגרעין בוגרי השומר הצעיר מדרום אפריקה. הוא היה חוזר צבא, מצעירי הקיבוץ, שגר בשכנותה במגורי הצעירים. הם היו ידידים ונשארו כאלה גם כשחזרה ב-1972 להיות עם הוריה בדרום אפריקה.
ארבע שנים לאחר מכן הוא נחת ביוהנסבורג במסגרת משלחת סטודנטים מווינגייט, שהוזמנה לביקור כאורחת של אגודת ספורט יהודית מקומית. האירוח היה אצל משפחות מאמצות, והוא הלך להתארח אצל ידידתו/שכנתו מנחשון. האירוח הזה הפך אותם מידידים לבני זוג.
שמחת כלולות: ב-1977, בנחשון ("החופה הייתה בבריכה, החתונה בחדר האוכל").
החובבים: רמי, נשוי לאתי ואב לנועם, עובד בעריכת וידיאו ובסיוע טכני לאמנית מיכל רובנר, גר בנחשון, חבר קיבוץ בעצמאות כלכלית, בונה בית בשכונת הבנים; ערן עובד אצל קבלן שיפוצים במבנים ביטחוניים, גר בנחשון ("סנדוויץ' עם דבש"); יעל, סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית במכללת אשקלון, עבדה כסלקטורית בנתב"ג, מחפשת עבודה במקצועה, גרה בנחשון ("בת הזקונים שלנו").
קניות: בשופרסל דיל, מתחם ישפרו, פאתי מודיעין.
בילויים: מפגשים משפחתיים, אירועים משפחתיים.
מאכלים: המרקים של הרצל (פטריות, קניידלך), בשר על האש, תפוחי אדמה .
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ נחשון מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה חמש שנים. אלסי: "בהתחלה נורא חששתי בגלל הגיל שלנו, אבל עם הזמן ראיתי שבסך הכול זה דבר טוב". הרצל: "לא היה מנוס מזה. אנחנו עוד נמצאים בשלבים הראשונים של התהליך, ואחרי שיושלמו גם השיוכים, התמונה השלמה תהיה עוד יותר טובה".
מצב כלכלי: סביר ("חיים מחודש לחודש").
עושה להם את היום: אצל אלסי – הנוף על הבוקר והנכד. אצל הרצל – השחייה בבוקר והנכד אחר הצהריים.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): אלסי והרצל – 8 (אלסי: "לפני ההפרטה הרגשתי שהקיבוץ הוא ממש משפחה, והיום חלק מזה נעלם").
קיבוץ נחשון נוסד ב-1950, נמצא ליד כביש 3 סמוך למודיעין, מונה כ-200 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם