ראשי » מקומי » ירושלים » בגובה העיניים

בגובה העיניים עם שלמה יידוב

הוא נולד בבואנוס איירס, הגיע לירושלים ועכשיו הוא בתל אביב. את שירו הראשון "ערב כחול עמוק" הוא כתב ברחוב ברזיל בקריית היובל. הלחנה בשבילו זה מעמד מסתורי וכמעט דתי. וכשההשראה לא באה אליו הוא משתדל להביאה בדרכי נועם. 896 מילים עם שלמה יידוב (60), נשוי + 2, זמר ומלחין, שמתגעגע לירושלים של שנות השבעים

בואנוס איירס
"מיזוג ארכיטקטוני מקסים בין מדריד לפריז, העיר שנולדתי בה וחייתי בה עד 13. לא ביקרתי בה משנת 1990 ואני מרגיש צורך לחזור אליה שוב לביקור רציני יותר. חבל שהיא כל כך רחוקה".

אנייה
"את הדרך מארגנטינה לישראל עשיתי באנייה תאודור הרצל, שהייתה קטנה אך חדישה מאוד. עברנו 20 ימי הפלגה, והם שזכורים לי כחוויה מרגשת".

ירושלים
"עיר שאני אוהב מאוד. יש לי נוסטלגיה כלפיה, אבל הנוסטלגיה היא לעיר שהייתה הרבה יותר קטנה וסימפטית, שנות השישים והשבעים בירושלים. אז ירושלים הייתה הרבה יותר כיפית ממה שהיא היום".

קריית היובל
"רחוב ברזיל 101 על שש, לשם הביאו אותנו כשהגענו לארץ. הבלוק - כמו שנהוג היה לקרוא לבניין - לא היה גמור. הגשר שמגיע למרכזו לא היה קיים, אז נאלצנו לרדת במדרון למטה ולטפס בחזרה. לגדול בקריית היובל היה מעניין כי זה היה כור היתוך של כל מיני עדות. היו הרבה רומנים, היו מרוקאים, פרסים וכל מיני. הדרום אמריקאים היו מיעוט, שתיים-שלוש משפחות".

בומבו
"תוף שתולים אותו על הכתף והוא משמיע קול עמוק מאוד. זה היה הכלי הראשון שלי, לפני שהתחלתי לנגן בגיטרה. היה מקום פנוי בלהקה של בית הספר לנגן בבומבו, אז קפצתי על זה".

בית חינוך
"תיכון עירוני ד', שם למדתי בתיכון. הכרתי שם חברים חדשים, התמודדתי עם העברית שעדיין לא הייתה שגורה בפי. המוזיקה מאוד עזרה לי לבסס את מעמדי".

להקת קצב
"להקת הקצב הראשונה שלי הייתה 'האורות'. הזרם המאסיבי של פופ ורוק התחיל לחדור אלינו, וניגנו גרסאות

כיסוי למצעד הפזמונים משנות השבעים במועדונים הירושלמים: 'תפארת ברטון', 'פוספוס' ועוד".

מבטא
"מעולם לא ניסיתי לסגל לעצמי מבטא צברי, אבל כשהתחלתי לשיר בעברית בגלל ההקפדה על הדיקציה לא הרגישו".

להקה צבאית
"בהתחלה להקת השריון ואחר כך צוות הווי סיני, שם הכרתי אנשים שהם חלק מחיי עד עצם היום הזה, כמו יצחק קלפטר ומוני מושונוב".

תל אביב
"העיר שאני חי בה מרבית חיי, אין כמוה".

שפם
"כשהחלטתי להוריד את הזקן ניסיתי למזער את הזעזוע והשארתי את השפם".

עברית
"השפה שאיתה אני חי. היא התמסרה לי לאט~לאט, אבל בלילה אני חולם בספרדית. סתם".

גיטרה
"נמשכתי לצליל שלה מהרגע הראשון, והיא חברתי הטובה מגיל עשר. יש לי שבע גיטרות".

סוליסט
"בלהקה הצבאית הייתי סולן, וקצת אחרי זה, ב'צליל מכוון', הייתי חלק מהשלישייה. אחרי כן חזרתי לסורי, להיות סולן".

משוררים
"ההתוודעות אליהם הייתה חשובה מאוד מבחינתי, גם בגלל העומק והמורכבת שטמונים בשירים שלהם וגם בגלל שהם הובילו את ההלחנה שלי לכיוונים אחרים וחדשים.

"בגלל היעדר חריזה ומשקל לפעמים זה לקח אותי לכיוונים אחרים, כמו 'ימים לבנים', 'הפעם הראשונה', 'גבינו לברושים' - בעיקר השירים שמופיעים בתקליט הראשון שלי 'הפעם הראשונה'".

"ערב כחול עמוק"
"השיר הראשון שכתבתי במורד רחוב ברזיל, שמשקיף על עין כרם. כתבתי אותו בספרדית כמובן, וברבות הימים הוא הפך להיות 'ערב כחול עמוק'. כתבתי אותו מתוך געגועים לחברה שלי בארגנטינה".

נגר
"אבי המנוח היה נגר אמן, תמיד נהניתי להתבונן בו בזמן העבודה. יש בעץ משהו חם ורך. תמיד אהבתי את זה מאוד, ואבי היה נותן לי לעשות משימות קטנות, פשוטות".

יצחק קלפטר
"איש יקר. הכרתי אותו בצבא, ומאז אנחנו חברים. הוא עובר עכשיו מחלה קשה, אבל אנחנו מקווים לטוב".

ג'ז
"אני אוהב את הביטוי הספונטני של הנגנים. יצא לי ללמוד את הסגנון הזה בברקלי ובניו יורק, וגם מהאזנה לתקליטים".

מעריצות
"המעריצות שלי שקטות בדרך כלל, לא מורטות את השערות".

אסאדו
"אני אוהב. פעם הייתי בולס כמויות מרשימות, זה התמתן עם הזמן".

טנגו
"היה מי שהגדיר את הטנגו כרגש שרוקדים אותו. יש בז'אנר הזה משהו דרמטי וחזק מאוד. יש ויכוחים שונים: חלק אומרים שהטנגו הגיע מארגנטינה, חלק טוענים שמאורוגוואי, חלק טוענים שבכלל מספרד. אני כמובן נאחז בגרסה הראשונה".

"בלי סודות"
"כתבתי את כל המוזיקה של הסדרה, וזה היה עוד לפני שהיו לי ילדים. המטרה של הסדרה הייתה ללמד ילדים את השפה. נהניתי מאוד לכתוב את המוזיקה והקדשתי לה זמן ואהבה רבה. הסדרה הזו יוצאת בפורמט של די~וי~די, ואפשר לראות חלק מהדברים ביו~טיוב".

"צליל מכוון"
"השלישייה הזאת התקיימה ב~1978. הקלטנו תקליט אחד והופענו בערך שנה. עם הזמן חלק גדול מהשירים הפכו לקלאסיקה. עם האיחוד אנחנו מופיעים כבר שמונה שנים".

"מתוך השקט"
"אלבום אינסטרומנטלי ראשון, שיצא בפברואר 2010. מבחינתי זו הגשמת חלום, העובדה שהוא התקבל כל כך יפה משמחת אותי מאוד. כל התקליטים שעשיתי היו תקליטים שכללו שירים ופה ושם הייתי משלב בהם קטעים אינסטרומנטליים, שהיו חלק קטן מתוך התקליט. עכשיו זו פעם ראשונה שהקדשתי את כל הדיסק לנגינה, ואהבתי את ההתעסקות הזאת מאוד".

טלנובלות
"מעולם לא צפיתי בהן".

הלחנה
"יש במעמד הזה משהו מסתורי, כמעט דתי. יש בזה משהו שהוא כמו בריאה, משהו נברא באותו רגע, משהו שלא היה קיים ופתאום הוא כן, זה בממד הדתי. בממד המסתורי, מעניין איך הראש מתמקד בתהליך הזה ומאיפה באה ההשראה, זו השאלה הגדולה בכך".

בית"ר ירושלים
"את שיעורי ההתעמלות בתיכון היינו עושים במגרש של ימק"א. אחרי כמה משחקים שצפיתי בבית"ר ירושלים ויתרתי על זה. נו באמת, אני אוהד של ריבר פלייט".

הופעות
"אני אוהב מאוד להופיע. כרגע אני מופיע עם החומרים מתוך הדיסק החדש, שמשולבים בשירים מכל האלבומים".

"צוללת צהובה"
"מקום מדליק. אני מופיע שם גם עם הופעות שלי וגם עם 'צליל מכוון'".

"קפה אברם"
" גונבה שמועה לאוזניי שהמקום מדליק, ואני אופיע שם ב~3 במרס".

חומוס
"אוהב".

השראה
"כשהיא לא באה מעצמה, אני מנסה להביא אותה אליי בדרכי נועם".

"כוכב נולד"
"בסך הכול זה נותן הזדמנות לזמרים צעירים להיחשף, שזה דבר חיובי. הבעיה היא הפרופורציות".

שלמה יידוב
"עם הבגרות אני לומד להכיר אותו ולהסתדר איתו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

בגובה העיניים

לכל הכתבות של בגובה העיניים