קרובי משפחה של קורבנות טרור: עיריית י-ם מסרבת להנציח את יקירנו
משפחות הקרבנות של פיגועי תופת ואירועי טרור שהתרחשו טרם הסכמי אוסלו זועמות: זכר יקירינו לא מונצח מאז נכנס ראש העירייה ניר ברקת לתפקידו. יו"ר הוועדה להנצחת חללי טרור בעירייה: זאת אפליה פסולה. העירייה: אין כל החלטה כזו

מדובר בהחלטה של ראש העירייה ניר ברקת. גם מעקב אחר החלטות העירייה בעניין בשנים האחרונות מעיד על כי מדיניות זו מיושמת.
המידע נחשף בעקבות פנייתה של רחל ברוזה, שביקשה להנציח את זכר בני משפחתה שנרצחו בפיגוע התופת הגדול ביותר שהיה בעיר ואת זכרם של עשרות קרבנות הפיגוע האחרים.
הפיגוע, שאירע ברחוב בן יהודה במרכז העיר, התרחש במהלך מלחמת העצמאות, ב-22 בפברואר 1948, ונהרגו בו למעלה מ-50 אנשים, ביניהם גם שני הוריה של ברוזה, אחיה התינוק ודודתה.
היא ואחותה נפצעו ושרדו את הפיגוע. כמו כן שני בתי מלון נהרסו, כמו גם בניין המגורים שמשפחתה של ברוזה התגוררה בו. על אף שהפיגוע החריב חלק ניכר מהרחוב ההיסטורי, וכאמור נחשב עד היום לפיגוע הקשה בהיסטוריה של העיר, אין לו שום אזכור - כמו אנדרטה או גלעד הנצחה - במקום.
אשתקד, ביום השנה לפיגוע, כתבה ברוזה מכתב לברקת ובו ביקשה כי העירייה תניח לוח שיש על הבניין שנבנה מחדש. "כעבור זמן רב קיבלתי מכתב מאיזה יועץ שלו שהוא יטפל בזה", אומרת ברוזה לזמן ירושלים.
"בזה זה הסתיים. לא יצרו איתי קשר ושום דבר. לאחרונה כתבתי מכתב לוועדה להנצחת נפגעי טרור ונתנו לי זימון לישיבה שהייתה צריכה להיות ב-5 בפברואר. לשכת ראש העירייה ראתה את זה כנראה וזה לא מצא חן בעיניהם, וכמה ימים לפני כן, לאחר שעשיתי הכנות ואף גייסתי מעט כסף לשם כך, ההזמנה בוטלה. בלשכה פוחדים כנראה שיהיו תביעות להקמת עוד שלטי זיכרון".
יו"ר
גבאי העלה את הנושא לדיון לא פורמלי בוועדה כדי לשמוע את עמדת חבריה לנושא, והייתה הסכמה כללית כי אין להפלות את אירועי הטרור שלא התרחשו בשני העשורים האחרונים. לטענת גורם המעורב בנושא, בעירייה חוששים כי היענות לפנייה זו או אחרת תאלץ את העירייה לדון בבקשות נוספות סביב אירועי טרור בעיר, מה שישית עלויות כספיות על העירייה כמו גם מילוי העיר בלוחות שיש ואנדרטאות שיפגעו בקידום אווירה חיובית בעיר.
"ההתחדשות של העיר זה בסדר, אבל לא ניתן להתעלם מפיגוע שהיה טראומתי מאוד לעיר", אומרת השבוע ברוזה, סמוך לציון מועד יום השנה לפיגוע. "ניתן להנציח בצורה אסתטית, אבל לא ניתן להתעלם. זו אטימות גדולה מאוד.

"אני בגיל כזה שחשוב לי שתהיה הנצחה בשביל הדורות הבאים, שתהיה איזו תזכורת. כל הרחוב נהרס, לא יכול להיות שלא ידעו כלל מה קרה כאן". כעת שוקלת ברוזה, בשיתוף עוד משפחות של קרבנות טרור בעיר, לבצע הנצחה פרטית אם העירייה תמשיך לסרב להניח לוח שיש במקום.
מהעירייה נמסר בתגובה כי "הפרטים אינם מדויקים. אין כל החלטה להנצחת נפגעי טרור בפיגועים שהתרחשו רק לאחר הסכמי אוסלו. לאור ריבוי הפיגועים שפקדו את העיר בשנת 1996 החליטה העירייה להציב לוחות זיכרון ייצוגיים וזהים באתרים שבהם התרחש פיגוע טרור. כמו כן מתוכנן אתר הנצחה של חללי טרור ואיבה מירושלים".








נא להמתין לטעינת התגובות





