לגור בשייח' ג'ראח? ליהב זוהר זה עובד יופי
מחירי השכירות במערב ירושלים מזנקים? למה שלא תשכרו לכם דירה נחמדה בשייח' ג'ראח? מתברר שיהודים יכולים לגור בשייח' ג'ראח גם בלי מאבטחים צמודים. תשאלו את יהב זוהר למשל
יהב זוהר בשייח' ג'ראח צילום: שימי נכטיילר
כמו הערבים והמתיישבים היהודים, גם זוהר מתגורר בשייח' ג'ראח, מרחק יריקה ממלון שפרד, מרצועת הפאבים וממתחם המריבה. שלא כמו התושבים היהודים החדשים בשכונה, זוהר הוא בצד של המפגינים.
אמנם כשמסתכלים על ההקשר הרחב, הסיפור לא באמת יוצא דופן. ירושלים מלאה בשכונות ערביות ויהודיות שהתערבבו. די במבט אחד על בית חנינא ופסגת זאב, על גילה ובית צפאפא, על הגבעה הצרפתית ועיסאוויה כדי להבין. אבל זוהר הוא כנראה בין התושבים היהודיים היחידים שגר באופן עצמאי, ולא אידיאולוגי, בלבה של שכונה ערבית. עד היום הוא עושה זאת בשלום ובשלווה.
זוהר נכנס לדירה הזו לפני כמה חודשים לאחר שעזב את ביתו במוסררה, בילה תקופה בחו"ל ורצה לחזור לירושלים. הוא לא תכנן לגור במזרח העיר. זה פשוט הסתדר: "אני גר פה כי אני אוהב את השותפים ונוח לי כאן; אין לי אג'נדה בלהיות פה. יכולתי למצוא את עצמי ברחביה או נחלאות או במקום אחר", הוא מסביר.
חבר ערבי, טאהר (השם האמיתי שמור במערכת כדי לא לאפשר זיהוי של הדירה), שכר דירת שותפים בשייח' ג'ראח והזמין אותו להחליף שותף שעזב. זוהר קפץ על ההצעה. כאשר נכנסים אל הדירה, אפשר להבין למה. המחיר לא זול, אבל יחסית לתמורה, מעט יותר משתלם מאשר בשכונה יהודית. עבור 1,500 שקל בחודש, כולל ארנונה, מקבלים קומת קרקע די משופצת, עם גינה נחמדה, חדר גדול וסלון קטן, קרוב למרכז העיר (היהודי והערבי). חשבון החשמל שתלוי על המקרר כתוב בערבית ושייך לחברת החשמל של מזרח ירושלים.
כמו בן אדם בין בני אדם
אבל גם אם במקרה מצא את עצמו שם, לזוהר יש דעות מגובשות על העימות המתמשך בשכונה והוא מפגין מחוץ לביתו נגד פינוי משפחות ערביות מהאזור. זוהר דוחה כל השוואה בין מגוריו במקום ובין פעילי הימין שנכנסו לבתים בשכונה: "זו הוצאה של דברים מהקשרם", הוא טוען, "במה שמכונה שמעון הצדיק או שייח' ג'ראח מפנים אנשים בכוח, בטענה שאותו שטח היה שייך ליהודים פעם.
הפגנת השמאל השבועית בשייח' ג'ראח צילום ארכיון: פלאש 90
"בעיניי זה לא לגיטימי, פסול, טיפשי ומזיק לכל הצדדים. אבל זה לא אומר שמישהו לא יכול לבוא ולשכור דירה או לקנות דירה, אם הוא עושה את זה ביושר, בלי להסתתר מאחורי כל מיני איומים, אנשי קש, נכסי נפקדים וכל מיני עניינים, והוא בא לחיות כמו בן אדם בין בני אדם".
זוהר מזכיר שהתופעה של יהודים וערבים שחיים יחד בשכנות טובה בירושלים נפוצה יותר מכפי הנראה לעין: "יש פלסטינים ששוכרים בקטמונים, יש ברחביה, יש בגבעה הצרפתית, ויש יהודים בבית צפאפא ובאבו גוש.
"הדברים האלה קיימים, הם רק לא מדוברים. מי שמגיע לכותרות, הם אלה שבאים לפנות אנשים בכוח עם רובים. ברוב הגדול
של המקרים האלה אין בעיות. הבעיה היא לא כשבאים לגור, אלא כשעושים דברים באלימות ותוך נישול".
זוהר אינו היהודי היחיד שגר בשכנות טובה בשייח' ג'ראח. פעיל הימין אריה קינג שיכן לפני כמה חודשים משפחה יהודייה ענייה בבית נטוש במתחם אום-הארון שבשכונה. המשפחה הזו היא מעין כוח חלוץ מוזר (האם נוהגת לעתים לקבץ נדבות מהמפגינים סמוך לביתה ביום שישי) לקראת השתלטות של הימין על כל השכונה. מאחר שהמשפחה אינה מזוהה עם הימין והבית שנכנסה אליו עמד ריק, היחסים בין המשפחה לשכניה תקינים, בניגוד לעימותים שהפכו לדרך חיים של המתיישבים האחרים. במקום לא מוצבים מאבטחים למשל.
קטנים לעומת גילה והגבעה
אבל המצב אכן מעט מורכב יותר מאשר בדירת שותפים רגילה. זוהר רצה לספר בתקשורת היכן הוא גר, כדי להראות שדרך חיים אחרת אפשרית בירושלים, אבל הוא מודע שייקח עוד זמן רב עד שמצב כמו שלו יהפוך לנורמלי.
יהב זוהר בביתו בשייח' ג'ראח צילום: שימי נכטיילר
חלק מתושבי השכונה יודעים שהשכן שלהם הוא יהודי וישראלי, ואילו זוהר לא מוכן להגיד נכון לעכשיו מי בעל הבית שלו או לתת את הכתובת המדויקת של דירתו: "אנחנו בלי ספק חיים במצב פוליטי, אז לבעל הבית לא אכפת ולשכנים לא אכפת, אבל אם זה יהפוך לנושא ציבורי אז יהיה קל להפחיד את בעל הבית או לגרום לו לחוסר נעימות. יש פה פחד גדול מהתנחלות ומפלישה".
זוהר מבהיר: "אני רוצה להגיד שיש גזענות בשני הצדדים. צריך להילחם בה בשני הצדדים, ומצער אותי שזה צריך להיות עניין. הייתי רוצה לחיות בעולם שבו כל אחד יכול לגור איפה שבא לו, לא משנה מאיזו עדה אתה ובאיזה צבע אתה. זה משהו שאני מנסה לשאוף אליו. כרגע הריאיון שלי בעיתון הוא סוג של פשרה - להגיד שאני גר כאן, אבל לא להגיד איפה בדיוק".
זוהר הוא מדריך טיולים, מתרגם מאנגלית ובעברו אף היה עיתונאי. עם שני החברים גרה גם קריסטין מדנמרק, שעובדת ברמאללה. הם מתחלקים יחד באוכל ויוצרים קומונה קטנה, שנהנית להזמין אורחים בערב ולארח נוודים שונים שמתנחלים על הספה בסלון.
טאהר מעט יותר מבוגר משני שותפיו. הוא גרוש, בתו ואשתו נמצאות בחו"ל, ולכן הוא מתגורר בדירת שותפים, תופעה כמעט לא מקובלת בקרב פלסטינים במזרח העיר. בשלב מסוים של השיחה על מגורים של יהודים וערבים בעיר טאהר מעלה רעיון: "אולי נעשה כמו 'עטרת כהנים' ואיך קוראים להם, גלעד ('אלע"ד' - א"א), נמצא תורמים, נביא כסף".
יהב: "בשביל דירות לערבים במערב ירושלים?"
טאהר: "לעזור לאנשים באופן חוקי. שערבים ילכו לגור במערב ירושלים ויהודים כמוך, לא מתנחלים, יגיעו לכאן".
יהב: "'אלע"ד' ו'עטרת כוהנים' לא מצליחים לעשות את מה שהם עושים בגלל שיש להם כסף, אלא כי יש להם תמיכה על ידי המדינה. האפוטרופוס לנכסי נפקדים נותן להם את הנכסים מפני שפתאום שטח ירוק שלושים שנה מקבל אישור לבניין חמש קומות. מה שצריך זה לא כסף, אלא לשנות את המדיניות של העירייה והממשלה לייהד, לשנות את 'המאזן הדמוגרפי' ולהעביר אוכלוסיות. 'אלע"ד' ו'עטרת כהנים' הם כלים קטנים במשחק. הדו קיום בגילה והגבעה הצרפתית הוא הסיפור האמיתי".
מה זה בעצם שייח' ג'ראח
שייח' ג'ראח היא שכונה ערבית, הסמוכה לעיר העתיקה, שהתפתחותה החלה בסוף המאה ה-19 והיציאה של ערבים ויהודים מחוץ לחומות. בסמוך לשייח' ג'ראח שכנו שתי שכונות יהודיות עד 1948 - שמעון הצדיק ונחלת שמעון.
שייח' ג'ראח צילום: שימי נכטיילר
כיום חברת "נחלת שמעון בע"מ" מאיימת לפנות משפחות האלה מבתיהם. עד היום ארבע משפחות כבר פונו מבתיהן ובמקומן נכנסו משפחות יהודיות. חברת "נחלת שמעון בע"מ" זוהתה בעבר עם הרב בני אלון, אם כי לא ברור לחלוטין מי עומד מאחוריה מבחינה כלכלית.
בחודשים האחרונים נכנס לתמונה פעיל הימין אריה קינג, המייצג בין היתר את המיליונר האמריקאי ארווין מוסקוביץ, שבבעלותו קרקעות בשכונה. קינג ממקד את פעילותו במתחם נוסף, אום-ארון, וכבר שיפץ בית אחד ויישב במקום משפחה יהודית. כיום הוא דורש מהפלסטינים שבאום-הארון להתפנות.
בשבוע שעבר הגיש קינג תכנית לוועדה המקומית לבניית 13 יחידות דיור ליהודים במקום בתים של תושבים ערבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם