משפצים בס"ד: יותר ויותר חרדים נעזרים בניתוחים פלסטיים
באיחור אלגנטי, החרדים מתוודעים לניתוחים הפלסטיים. אמנם מבחינת ההלכה לאדם אסור להשחית את גופו, אבל בסוגיות של שלום בית, דחייה חברתית ומקרים רפואיים כמובן, הרבנים מתירים לקרב סכין לאף ולשד. מרכז רפואי חדש, שנפתח לאחרונה בביה"ח שערי צדק, עושה קירוב לבבות בין העולם החרדי לעולם האסתטי
מכון הרמוניה צילום: אלעד שריג
הטלפון של נ' אוכן וב-4:00 לפנות בוקר נ', חבושה ומבוהלת, נמצאה בבית החולים שערי צדק. לאחר מסכת שכנועים אינטנסיבית מצד עובדי המרכז הרפואי ניאותו השוטרים לא לקחת את נ' עמם, ורק דרשו שתיצור קשר עם הוריה ותדווח להם שהיא בריאה ושלמה.
עד היום איש מקרוביה לא יודע שבבוקר אותו יום עלתה הצעירה החרדית, שעמדה להינשא כעבור חמישה חודשים לארוס שהכירה בשידוך, על האוטובוס לירושלים בגפה, בדרכה לעבור ניתוח פלסטי לתיקון פגם ולשיפור מראה החזה.
זה כמה חודשים פועל בבית החולים שערי צדק בירושלים המרכז הרפואי-אסתטי "הרמוניה". במרכז החדש פועלות שלוש מחלקות: מחלקה לטיפולים פלסטיים וטיפולים אסתטיים, מחלקה להסרת משקפיים בלייזר ומחלקה לטיפולי קוסמטיקה מדעית. ייחודו של המרכז הוא התאמתו לצורכי הציבור הדתי והחרדי. כך למשל יש חדרי המתנה נפרדים לגברים ונשים, ואפילו הכורסאות המוצבות בהם הן כורסאות יחיד, דבר המונע, כמוגדר בפרסומיו של המרכז, "קרבה מעבר למותר".
בניגוד למרפאות פלסטיות אחרות, קירות מכון "הרמוניה" בוהקים בלובנם, ומטעמי צניעות לא מציגים כלל תמונות של איברי גוף. כמו כן, עובדות "הרמוניה" מחויבות לבוא לעבודה בלבוש צנוע, הלקוחות יכולים לתאם ימי בדיקה או ניתוח נפרדים לגברים ולנשים, והמכון אף מעמיד אחות זמינה, שתלווה כל אישה המבקשת להיבדק בביקורה אצל הרופא.
"יש פה מחויבות אחרת כלפי הציבור הדתי והחרדי", אומרת יעל ענבר, מנהלת המרכז. "הדבר נובע מהאופי של שערי צדק, שמאז ומתמיד ידע להתחשב בצרכיו של הציבור הזה. לקהל שבא לפה לא היה עד היום לאן לפנות. בשום מקום הוא לא קיבל טיפול כמו שהוא רוצה. אין שוני אמיתי במבנה או במהות של הטיפולים, אלא במודעות ובנכונות לקבל את המגזר כמו שהוא ולהתאים את עצמנו אליו, במקום שהוא יתאים עצמו אלינו".
אין פלא שמרכז "הרמוניה" נמצא דווקא בבית החולים שערי צדק. המקום נחשב למוסד הרפואי השני בחשיבותו לציבור החרדי של ירושלים, מיד אחרי בית החולים ביקור חולים. כך למשל הוקם בשנות השישים סמוך לשערי צדק "מכון שלזינגר", במטרה למצוא פתרונות הלכתיים לסוגיות רפואיות שונות.
הקטנה הכרחית
למרות איסורים תורניים האוסרים על השחתת הגוף, רב בית החולים שערי צדק הרב משה פלג מסביר את קיומו של "הרמוניה" בכך שרוב פוסקי ההלכה מתירים לבצע ניתוחים פלסטיים. כך קרה שבשנים האחרונות הפכו טיפולים פלסטיים מטעמי נוחות לחזון נפרץ בקרב הציבור הדתי-לאומי. בציבור החרדי זה היה קשה יותר.
יעל ענבר צילום: אלעד שריג
אבל מעשים לחוד ומילים לחוד. בחברה החרדית נושא הניתוח הפלסטי טרם חלחל דיו כדי לעלות בשיחות חולין, בטח שלא בחופשיות. עד כדי כך הוא סודי, שמטופלת חרדית אחת בלבד הסכימה להתראיין לצורך כתבה זו, וגם זה בתנאי חד-משמעי שרק אישה תנהל עמה את הריאיון.
חגית (שם בדוי) היא אם לחמישה ילדים, כבת 40, מיישוב סמוך לירושלים. אחרי הרבה שנים של כאבי גב היא אמורה לעבור בקרוב ניתוח להקטנת חזה. "המחשבה על ללכת לאיזה מקום חילוני ולבקש ניתוח להקטנת חזה נראתה לי מביישת ומופרעת. לעבור תהליך שלא יתחשבו בו במה שאני מרגישה ולא יתחשבו בפרטיות שלי זה לא משהו שיכולתי לעשות", היא מספרת. לפני כשבועיים היא שמעה לראשונה על המכון החדש, ויומיים אחר כך כבר קבעה תור לניתוח. "אמרתי לעצמי, 'אולי אני יכולה
לעשות פה משהו, אולי יש להם מנתחת שהיא אישה'".
אף שהיא מתעתדת לעבור ניתוח אסתטי בקרוב, לחגית חשוב להבהיר שלא הייתה מתחילה את התהליך אם לא היה בו הכרח. "אני חושבת שאם מישהי בחברה החילונית מגדילה את החזה, נאמר, היא שמחה מאוד שיראו את זה", היא אומרת. "הלא בשביל זה היא עשתה את זה. בחברה הדתית זה אחרת לגמרי. אם אדם עושה ניתוח כי הוא רוצה להיות הרבה יותר יפה ממה שהוא, זה כבר סיפור אחר".
עם דבריה של חגית מסכים גם הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה ומי שנחשב המועמד המוביל להיות הרב האשכנזי הראשי הבא של ירושלים. לשיטתו, ניתוח פלסטי יש לעשות רק כאשר מתעורר צורך אקוטי. "מעיקר הדין אסור לאדם לחבול בעצמו", הוא אומר. "הוא קיבל את גופו במתנה ואחר כך מחזיר אותו לבורא. אבל יש לפעמים שאדם שנוא בחברה בגלל שיש לו איזושהי מוזרות, כמו אוזן או אף גדולים מאוד, ולועגים לו בגלל זה. על פי ההלכה מותר לו לעשות ניתוח לצורך כך.
"אותו הדבר לגבי אישה שמרגישה דחויה אצל בעלה, מותר לה לעבור ניתוח פלסטי. אם אדם מרגיש שהוא דחוי בחברה, בביתו או במשפחתו, מותר לו לעשות ניתוח כזה. אבל לא סתם. יש אנשים שרוצים לעשות ניתוח כדי להיות עוד יותר יפים, זאת לא סיבה לעשות ניתוח פלסטי".
בשורת הרב
המחירים אצלנו הם מחירי שוק לכל דבר", אומרת מנהלת המרכז. "אין אפליה מגזרית בין באי המכון. הן אישה חרדית והן חילונית יידרשו לשלם 16 אלף שקל בממוצע תמורת ניתוח חזה".
בית החולים שערי צדק צילום: פלאש 90
"לא מדובר כאן בטיפולי מותרות מבחינתם. גם אצל החרדים יש מודעות לאסתטיקה, ונוסף לכך קיימים אצלם היבטים קריטיים שלא קיימים באוכלוסייה הכללית, כמו מציאת זיווג, שידוך ואפילו שלום בית. מובן שאנו מאפשרים פריסה של התשלומים וכיוצא באלה, אבל גם בלי זה, מדובר בנושא חשוב מספיק בשבילם כדי שישקיעו בו כסף".
לענבר ניסיון עשיר בשדה הפלסטיקה האסתטית. לפני עשר שנים שימשה מנכ"ל רשת "אלמן", ואחר כך ניהלה במשך שנתיים את עסקיה של חברת "פרופורציה ישראל" באירופה, ואף הקימה את הסניף הראשון של החברה בהונגריה. לפני כחמש שנים חשה מיצוי, ועזבה את עולם הפלסטיקה לטובת הדרכה וניהול של שיטת טיפול קבלית - אג'נדה פילוסופית מנוגדת לכאורה. אולם לפני כחמישה חודשים, כשפנו אליה מבית החולים שערי צדק וביקשו שתקים מכון אסתטי חדש, היא לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים, ותוך זמן קצר העמידה על רגליו את המכון החדש.
"עזבתי את התחום אחרי שראיתי דברים מזעזעים שנגרמו מטיפולים רשלניים", היא מספרת. "אנשים הולכים לעשות ניתוחים פלסטיים כאילו זה טיפול קוסמטי. הם לא מבינים שמדובר בניתוח לכל דבר. החלטתי להיכנס לפרויקט הזה כי לראשונה בארץ מדובר במרכז פלסטי-אסתטי שנמצא בתחומי בית חולים. אם צצה איזושהי בעיה נדירה במהלך הניתוח, תוך דקה אתה בטיפול נמרץ. הדבר משרה ביטחון גם על המטופלים".
מי בדיוק מגיע לפה ואילו טיפולים הוא מבקש?
"מגיעים אלינו כל סוגי האוכלוסייה, גם חילונים מכל רחבי הארץ. עיקר האוכלוסייה החרדית שבאה לפה היא מבני ברק, אשדוד ואלעד, וכמובן מירושלים. רק לאחרונה פנה אלינו זוג בשנות החמישים לחייהם, חרדים לגמרי, הגבר לבוש שחורים ובעל זקן, וביקשו לעבור מתיחת פנים. אמרו שאותות הגיל מפריעים להם".
מה לגבי לקוחות מהססים, שנקרעים בין רצונם לעבור טיפול ובין איסורי ההלכה?
"אספר לך סיפור: לפני כמה שבועות הגיעה לכאן בחורה חרדית צעירה, וביקשה לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר. שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לניתוח היא ניגשה לרופא במכון ואמרה לו כי היא עתידה לטבול במקווה כעבור כמה ימים. הרופא אמר לה מפורשות שדבר כזה יכול להרוס את עבודת הניתוח. הבחורה הודיעה לנו שהיא מבטלת את הניתוח. כעבור יומיים היא הלכה עם בעלה והם הגישו שאלת רב, והרב אישר שכשדחיית המקווה היא בהסכמת הבעל, ניתן לעשות זאת לטובת ההליך הרפואי.
"ביום הניתוח המבוטל היא באה אלינו עם בשורת הרב, ושאלה אם נוכל להכניסה לניתוח בכל זאת. הכנסנו אותה לחדר הניתוח ועשינו את ההליך. אני אומרת לך שבשום מקום אחר לא היה קורה דבר כזה. רק כאן מופגנת הבנה כזו למורכבויות ההלכתיות האלה".
אתם נתקלים בהתנגדויות מצד גורמים חרדיים קיצוניים?
"הפעם היחידה שנתגלתה בעיה הייתה בנוסח הברושורים הפרסומיים של המרכז. כשהם כבר היו בבית הדפוס התקשר אליי רב בית החולים ודרש שאעצור את ההדפסה. עיקר הטענות היה על מינוחים שמופיעים בפסקה על ניתוחי החזה: נפח שדיים, הרמה, הגדלה, הקטנה וכולי. בסופו של דבר הדפסנו ברושור נוסף בגרסה צנועה יותר, ואת המקוריים אנו משאירים אצלנו במכון, ולא מחלקים בחוץ".
לענבר, "חילונית פורטה" כהגדרתה, אין כל בעיה בשילוב בין מהות המקום שהיא מנהלת ובין האוריינטציה הדתית שלו: "מבחינה אישית אין לי שום בעיה. להפך, אני חושבת שהמכון מתנהל בסובלנות ראויה לציון כלפי כל סוגי האנשים. הדרישה היחידה המופנית כלפיי היא לא ללבוש משהו מאוד לא צנוע, כך שאני באה לעבודה בדיוק באותם מכנסיים שאני לובשת מחוץ לעבודה. כל העובדים במרכז חיים כרצונם. אף אחד לא מנוע מלבוא לעבוד במשרד בט' באב, למשל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם