והרי החדשות: חופש הביטוי על פי ח"כ יריב לוין
ח"כ יריב לוין (ליכוד) לא מרוצה מהתקשורת, מבג"ץ ומהשמאלנים בכלל. הצעות החוק שלו אמורות לשנות לשיטתו את שליטת השמאל בתקשורת. פוקס ניוז הישראלי של שלדון אדלסון, החלשת נציגי הציבור בדירקטריונים של חברות החדשות ופוליטיזציה של בג"צ. לא מסכימים? כנראה שאתם לא ציונים מספיק
חבר הכנסת יריב לוין צילום: שימי נכטיילר
יריב לוין עושה רושם של אדם אמביציוזי, אבל כאשר הוא טוען ש"הכנסת היא פסגה, המקום שבו היכולת שלך להשפיע ולעשות היא משמעותית מאוד", אפשר להאמין לו. לוין הוא אחד המחוקקים האפקטיביים ביותר בכנסת האחרונה.
על שמו בין היתר: חוק משאל העם על העברת שטחים, החוק לשלילת הזכויות של חברת הכנסת חנין זועבי וחוק ביטול "הלכת אפרופים", שקבע נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, פסיקה שהייתה לה השפעה עצומה על תחום דיני החוזים.
הצעת החוק האחרונה מטעמו, העוסקת בחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10, ושבימים אלה מונחת על שולחן הממשלה, עשויה להשפיע רבות על מהלך הדברים. השינוי שלוין מציע קשור לאחד הצמתים החשובים של התקשורת הישראלית – מינוי המנכ"לים של חברות החדשות.
מנכ"ל חברת החדשות הוא העורך הראשי שלהן\. הוא מחליט על העסקת כתבים, מגישים ופרשנים; הוא קובע בסופו של דבר את הקו הכללי של הסיקור, שזוכה למיליוני צופים בישראל.
המינוי של האדם המשפיע הזה נקבע כיום על ידי דירקטוריון חברת החדשות, המונה עשרה חברים. בדירקטוריון חברים שישה נציגים של בעלי המניות בערוץ ועוד ארבעה נציגי ציבור, אלה הם נציגי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
כדי לבחור מנכ"ל לחברת חדשות דרוש כיום רוב של 75 אחוז (שמונה חברים), כלומר צריך להיווצר קונצנזוס רחב בין כל הדירקטורים על זהות המנכ"ל. הצעת החוק של לוין, אם תעבור בכנסת, משנה את המצב, כך שהמנכ"ל יוכל להיבחר ברוב רגיל. המשמעות היא שבעלי ההון יוכלו להחליט בעצמם על המינוי, על פי הסכמה בינם לבין עצמם, וחמישה דירקטורים פרטיים יוכלו לגבור על הארבעה של הציבור. לצד זאת מבקש לוין לקצר את משך זמן הכהונה של מנכ"ל החברה לשלוש שנים במקום חמש כמו היום.
ההצעה הזו (שכתבת "דה מרקר" אופיר בר זהר מסקרת אותה באופן צמוד) כבר זכתה למבקרים חריפים, ביניהם שלום קיטל, לשעבר מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, ויצחק לבני, לשעבר יו"ר הדירקטוריון של חברת החדשות של הערוץ.
גם שרים מהליכוד, כמו דן מרידור ובני בגין, הצטרפו למתנגדים. מועצת הרשות השנייה מסרה כי "כל חברי המועצה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית כי ההצעה אינה ראויה ונוגדת את העיקרון הבסיסי של שמירת האינטרס הציבורי על ידי נציגי הציבור".
משיחות עם גורמים המעורים בחברות החדשות עולה כי שוררת שם חוסר שביעות רצון כללית מההצעה החדשה. אבל מקרב העיתונאים של ערוץ 2 היה קשה למצוא מישהו שיתבטא נגדו. עבורם מדובר ביציאה ישירה נגד המעסיקים הנוכחים ואולי גם נגד כמה מעסיקים עתידיים.
בניגוד למתנגדיו, טוען לוין כי החוק הזה יאפשר חופש גדול יותר למנכ"ל, כי הוא יוכל להיבחר על בסיס בריתות מגוונות בין חברי הדירקטוריון: "ברגע שאתה מקטין את הרוב לרוב רגיל דווקא, המנכ"ל לא צריך את כל בעלי ההון, כי בשביל רוב לקבלת הארכת כהונה הוא צריך לפעמים רק שישה דירקטורים מתוך עשרה, כלומר הוא צריך רק בעל מניות אחד (למשל בעל מניות עם שני דירקטורים - א"א). גם בין בעלי ההון אתה יכול לראות שיש חילוקי דעות לא מעטים".
יאיר לפיד החוצה
"מה שמאפיין את שלטון הליכוד מאז שנת 1997 הוא היכולת שלנו להתאושש ממפלות קשות. אבל יש הבדל בין לחזור ולקבל את אמון הציבור לבין לשלוט", מסביר לוין את הרקע לחוק, "ושם זו כבר אופרה אחרת לגמרי.
יאיר לפיד פלאש 90
"מאז שהימין הפך לרוב ולדומיננטי בציבור וכפועל יוצא בכנסת ובממשלה יש כוחות באופוזיציה, ובשמן המפורש – השמאל, שמנסים לייצר לעצמן אלטרנטיבות השפעה, כי במגרש הציבורי הם לא מצליחים לייצר רוב. אפשר לראות את זה בעיקר במערכת המשפט ובתקשורת".
הטענה שהתקשורת שמאלנית נשמעת כבר שלושים או ארבעים שנה. בעבר בכל פעם שנכנס מנכ"ל חדש לרשות השידור הוא מצהיר מחדש שהוא הולך לעשות מהפכה נגד הטלוויזיה השמאלנית.
"אני יכול לתת כמה וכמה דוגמאות, למשל מהדורת החדשות של ערוץ 2. ליאיר לפיד יש אג'נדה פוליטית ברורה מאוד, והוא גם לא טורח להסתיר אותה, לזכותו ייאמר, והיא בעייתית מאוד על רקע האפשרות שהוא ייכנס לתוך המערכת הפוליטית. עובדה שכלום לא נעשה והוא ממשיך לשדר.
"ניקח את הרכב הפרשנים. אני חושב שאמנון אברמוביץ' הוא פרשן מצוין, עיתונאי מצוין, אבל לא יכול להיות שהוא לבד. אנשים אחרים הם לא פחות טובים, ואני לא אמרתי שרק הם יהיו, אלא שגם הם יהיו.
"אני מחכה ותוהה איך לא מזמנים אחד-אחד, את כל בכירי הממשלה הנוכחית, למשל את איווט ליברמן ושואלים אותו 'איך אתה לא בונה במעלה אדומים מאז שאתה שר בממשלה?'. כל הזמן מזמינים את אהוד ברק
ואומרים לו 'איך אתה יושב בממשלה הזו שכל הזמן מוותרת לפלסטינים'. למה לא שואלים את השרים בזעקות שבר: 'למה אתם לא בונים במעלה אדומים?'. אלה לא תחושות בטן, זו המציאות".
"בוא ניקח לדוגמה את הסיקור של מצרים. בערוץ 2 במוצאי שבת היה פאנל פרשנים: צבי מזאל, רוני דניאל, אמנון אברמוביץ, ישראל חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ. עוזי דיין מהליכוד היה בערוץ 10. לא היה שום ערבי למשל.
"אתה נותן דוגמה נקודתית שמעידה על הכלל. הכלל הוא שיש לנו ערב-ערב את אותם אנשים. גם הדעות של מגישי החדשות היא ברורה. אם יש שינוי זה ברמה של כתבי השטח. הבעיה הגדולה נמצאת בהגשה, בעריכה ובפרשנות, בדיוק שלושת הדברים שמנהל חברת חדשות משפיע עליהם".
רישיון לשלדון
לוין רואה רחוק יותר מחברות החדשות של ערוץ 2 ו-10. בקרוב כל שיטת הערוצים בישראל תעבור מהפכה, משיטת זיכיון לשיטת רישיונות. לאחר שיושלמו תהליכי החקיקה, יוכל כל בעל הון בישראל לקבל לרשותו ערוץ טלוויזיה בתנאים נוחים הרבה יותר מאלה שקיימים היום.
שלדון אדלסון פלאש 90
הגורם הרציני ביותר שכבר נטען כי הוא מעוניין להקים תחנה כזו הוא המיליארדר שלדון אדלסון. אדלסון המוציא את החינמון "ישראל היום", המזוהה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל גם חברת החדשות של אדלסון תהיה כנראה כפופה לדירקטוריון, בדומה לערוצים 2 ו-10 היום.
אמנם הצעת החוק של לוין מתייחסת לחברות החדשות הנוכחיות, אבל למעשה כבר מכינה את הקרקע לכך שהדירקטוריונים לעתיד לא יפריעו יותר מדיי לבעלי הערוצים החדשים.
"התוצאה הסופית היא שהרשות השנייה לא מפקחת; הם לא מצליחים לעשות את העבודה", טוען לוין, "החשש הוא שהחברות החדשות יקומו ויכפו את השטנץ הזה גם בחברה השלישית והרביעית, והמצב הזה יהיה חסם של כניסת כוחות נוספים. האדם שרוצה לפתוח תחנה לא ייכנס לעניין, ואני בעד שייפתחו כמה שיותר תחנות".
איך מה שאתה עושה קשור לאדלסון?
לא קשור.
ב"ישראל היום" נכתב שהצעת החוק שלך היא סלילת דרך לפוקס ניוז הישראלית.
"אני אשמח מאוד אם תקום 'פוקס ניוז' ישראלית. אני אגיד דבר פשוט: מעולם לא נפגשתי עם שלדון אדלסון. אני בעד שאנשים יבואו עם השקפת עולם קרובה יותר לשלי ויקימו ערוץ חדשות שישים את הדגשים בדברים שאני מוצא אותם חשובים".
אפשר לטעון שמה שמעניין אותך זה לא גיוון אלא להכניס את האג'נדה שלך. אם מעניין אותך גיוון, תדאג שייכנסו לדירקטוריון אתיופים, רוסים, ערבים, חרדים.
"אל תפרש אותי. אני אגיד במפורש: אני בעד פלורליזם של אלטרנטיבות. אני לא בעד שיהיו חמש תחנות אותו דבר, אלא שתהיה תחנה אחת שמקפידה על איזון מלא ותחנה אחת שנוטה למקום אחד ואחרת למקום אחר. זה הפלורליזם האמיתי.
"לכן אני חושב שהצעת החוק שלי חשובה כל כך: היא משלימה את המהלך של הרישיונות; היא לא מייצרת חמש תחנות שהן תאומות סיאמיות ובכולן יש איזון".
בשביל שיטת הרישיונות העתידית שווה לפגוע בחדשות הנוכחיות?
"אנחנו מחכים כבר עשר שנים. מי שחושב שהמצב עכשיו טוב מתנגד לכל שינוי. אני חושב שהמצב גרוע כל כך שכל שינוי יהיה שינוי לטובה".
ידיד הפרינט
לוין, כפי שאפשר לראות, אינו מסתיר את השיקולים האידיאולוגיים שלו. אבל ההשפעה המיידית של החוק קשורה קודם כול למערכת היחסים בין בעלי המניות לעיתונאים. הוויכוח האחרון היה לפני כארבע שנים, סביב מינויו של רפי גינת למנכ"ל חברת החדשות של הרשות השנייה.
רפי גינת תצלום: ראובן קסטרו
גינת היה המועמד המועדף על בעלי המניות בחברה, בין היתר על מוזי ורטהיים, מבעלי "קשת" ואודי אנג'ל, מבעלי "רשת".
"נציגי הציבור בדירקטוריון התנגדו נחרצות לגינת. יו"ר דירקטוריון החדשות יצחק לבני אמר אחר כך בריאיון לארי שביט ב"הארץ", כי "חשבתי תמיד שהנושאים שגינת מצא לנכון לבדוק ולבקר לא היו קשורים לבעלי ההון הגדולים. ב'כלבוטק' הוא עוסק בעבריינים קטנים ובינוניים; לא בבנקים, לא בגופים כלכליים גדולים. ואם הוא לא עוסק בהם, הוא לא עושה את עבודתו".
אבי וויס, המנכ"ל הנוכחי, התמנה לתפקיד לאחר חודשים ארוכים של מאבק. לבני מצא את עצמו בבית לאחר שכהונתו לא הוארכה.
נציגי הציבור, לא משנה מי הם, מייצגים באופן עקרוני את הציבור. אם זה כל כך חשוב לך, תחשוב על מנגנון שיחזק את הציבור. למה לחזק את בעלי ההון?
"כי אני רוצה תחנות מגוונות. אני לא רוצה קומיסר דעת כזה או אחר שיכפה את דעתו. אני רוצה מגוון. אני רוצה תחנה אחת שתשדר בקו מסוים ותחנה שתשדר בקו אחר, בדיוק כמו שיש במערכות העיתונים.
"למה שלא נמנה נציגי ציבור במערכות העיתונים? למה שלא נמנה נציג ציבור במערכת של 'מעריב' ובמערכת 'ידיעות אחרונות'? ולמה שלא נמנה נציג של הרשות המקומית במקומונים?".
אתה מגדיר את עצמך כקפיטליסט? אתה מציג כאן תמונת עולם אידיאלית מאוד שבה שיטת הרישיונות תביא פלורליזם. אבל בשיטת הרישיונות יהיו כמה בעלי הון חזקים, כמו למשל אדלסון, שהמשאבים שלו הם בלתי נדלים. הם ישתלטו על הזירה, כמו שקורה עכשיו בפרינט.
"הליכוד שם תמיד לנגד עיניו את הנושא של משק חופשי וצדק חברתי, כמו שמשה כחלון עושה בנושא הסלולרי.
"זה דוגמא לאיזון הנכון. אתה נותן לחברות לעבוד, אתה רוצה שהן תרווחנה עד למקום שבו יש פגיעה באינטרס הציבורי, שמחייבת התערבות. זה לא סוציאליזם ולא קפיטליזם. כן אני בעד לפתוח את זה, ואחרי שזה ייפתח אפשר לעשות תיקונים כאלה ואחרים. אבל יש דבר שאני אומר במפורש: הנבואה לא ניתנה לאף אחד. מה שיש היום הוא לא טוב".
לצד הצעת החוק הזו, לוין הצליח למצוא את עצמו מעורב בעוד יוזמת חקיקה בעלת השפעה גדולה על התקשורת, הפעם מצד משרד האוצר. עד היום הממשלה משלמת מדי שנה כשבעים מיליון שקלים לעיתונות המודפסת עבור פרסום מודעות ממשלתיות. הפרסום בעיתונות הוא על פי חוק מנדטורי, ומשרד האוצר הציע השנה לצמצם את היקף הפרסום בכעשרים מיליון שקלים ובמקום זאת לפרסם באינטרנט.
מדובר בחיסכון למשלם המיסים ועם זאת מכה לעיתונות המודפסת. אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" דיווח כי המוציאים לאור לחצו על חברי כנסת ולוין, מתוקף תפקידו כיו"ר וועדת הכנסת, פיצל את הסעיף הזה מחוק ההסדרים ומעכב אותו אצלו עד להודעה חדשה.
לוין מסביר את העיכוב בכך ש"אני נאמן לשיטתי, שהתקשורת צריכה להיות פלורליסטית ורחבה. אני מאמין שצריך הרבה כלי תקשורת. יש חשד שהחוק הזה יכול להביא לסגירתם של עיתונים. זה מראה שהגישה שלי קוהרנטית".
או שאתה רוצה להיות בסדר עם העיתונים אחרי שאתה מסתכסך עם הטלוויזיה.
"לא, ממש לא. אני חושב שהנושא הזה יש לו צד כלכלי, ולכן ראוי שהוא יהיה חלק מחוק ההסדרים, אבל בגלל שההשפעה שלו גדולה כל כך הוא מחייב דיון נפרד. אני החלטתי לפצל אותו מחוק ההסדרים עד שיובאו לפניי כל הנתונים ואשתכנע שהחוק הזה לא יגרום נזק שאי אפשר לתקן. מאז שפיצלתי אותו האוצר לא נתן לי מידע חדש, ולכן הוא על השולחן".
פוסט ציונות
לוין (41), נשוי, אב לשלושה ומתגורר במודיעין, הוא בן למשפחה ליכודניקית ופעיל במפלגה מגיל צעיר. הוא יודע ערבית בעקבות שירותו במודיעין, צופה באלג'זירה ואף טוען כי "בחלק מהמקרים כבר עדיף לראות שם, וזו לא מחמאה גדולה (לחדשות הישראליות - א"א)".
חבר הכנסת יריב לוין צילום: שימי נכטיילר
רק לפני כמה ימים הוא הגיש הצעה נוספת, על פיה הכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון במקום הוועדה למינוי שופטים. הצעתו, אם תעבור, תשנה באופן רדיקלי את כל מערכת האיזונים הקיימת בין הרשות השופטת למחוקקת.
אתה טוען שבג"ץ פולש לתחום הרשות המחוקקת. איזה דברים בג"ץ מנע בדיוק? היו מאות חיסולים ממוקדים. תוואי הגדר זז בכמה מטרים לכאן או לכאן. זו לא קוסמטיקה למדיניות של הממשלה?
"קח לדומה את פסק דין קעדאן. זה חורבנה של הציונות, הפוסט ציונות בהתגלמותה"
איך הציונות מתנגשת עם ערבי שגר ביישוב יהודי?
"מאז ראשיתה מטרת הציונות לא הייתה זכויות האזרח האבסולוטיות, לא השוויון האולטימטיבי. מטרת הציונות הייתה להעלות יהודים לארץ ישראל, ליישב את ארץ ישראל ביהודים, לגאול אדמות. ייהוד הגליל, זו הייתה מטרת הציונות!", לוין דופק על השולחן.
"היום לפי פסק דין זו אפליה פסולה, זו גזענות. כאשר אנחנו באים ורוצים להעביר חקיקה שהמשמעות שלה תהיה עידוד של התיישבות יהודית בגליל, עידוד ליוצאי צבא, עידוד ליישובי קו עימות, כדי לחזק את האחיזה היהודית באותם אזורים, אנחנו לא יכולים לעשות את זה, כי אז מתערב בג"ץ ואומר שלא נתנו מספיק ליישובים הערבים".
זה שוויון אזרחי בתוך המדינה.
"הבעיה שזה הופך לפוסט ציונות מוחלטת, וחוק השבות היא הדוגמה המובהקת לכך. חוק השבות הוא דוגמה לכך שיש מתח בין הציונות לבין השוויון האבסולוטי כביכול של מדינת כל אזרחיה. אני קודם כל ציוני ואני מאמין במדינה יהודית ודמוקרטית. המדינה היא קודם כול יהודית, ותחת המטרייה היהודית אנחנו משתדלים לתת מקסימום זכויות שאפשר לתת. לא את כל הזכויות, כי היהדות והציונות עמדו צעד אחד מעל. בפסיקה של בג"ץ היוצרות התהפכו".
מאז קום המדינה ישראל לא בנתה אף יישוב ערבי. כשלושה וחצי אחוז בלבד מקרקעות המדינה הם בידי ערבים.
"אני רוצה לייהד את המדינה, לגאול את אדמותיה, לא לבנות יישובים ערביים ולא לחלק קרקעות לערבים".
אז הציונות היא אנטי ערביות לפי שיטתך.
"לא. הציונות היא לא אנטי ערביות. אבל צריך להבין דבר פשוט: אם אנחנו צריכים להשיג רוב דמוגרפי יהודי בגליל, וזו הייתה המטרה מאז ראשית הציונות, אנחנו לא נשיג אותה אם נבנה יישובים ערביים או נחלק קרקעות לערבים".
וזה מה שבג"ץ לא נותן לך לעשות.
"בדיוק. זה וויכוח מהותי, עקרוני, שאותו צריך לנהל".
מה ז'בוטינסקי היה עושה?
כאשר נשאל לוין היכן הוא ממקם את עצמו ביחס לאגף הז'בוטינסקאי של הליכוד, אלה שמתנגדים להצעות החוק שלו, הוא מצהיר: "אני בא מאותו מקום. דוד של אמי היה על האלטלנה, בגין היה הסנדק שלי. אני יכול להגיד שגדלתי על ברכיו תרתי משמע. קודם כול אני מאוד מכבד אותם.
גמאל זחאלקה בכנסת צילום: שימי נכטיילר
"אני חושב שהם טועים אולי בדבר אחד מהותי. תראה כשמנחם בגין אמר שיש שופטים בירושלים לפני 40 שנה הוא לא התכוון שכל פסיקה של אהרון ברק היא קדושה. הוא גם לא ידע לאן בית המשפט יגיע בשני העשורים האחרונים.
"כשז'בוטינסקי דיבר על סגן ראש ממשלה ערבי הוא ראה בפניו מציאות, שהלוואי ונגיע אליה ואני בעדה, אבל הוא לא דיבר על ג'מאל זחאלקה. בשבילו הוא מציב את קיר הברזל. אצלו ג'מאל זחאלקה לא היה יושב בפרלמנט".
פעם דיברת עם זחאלקה בכנסת?
"התנצחתי איתו פעם".
"אני
חושב שאני מבטא את הזרם המרכזי בליכוד", חוזר לוין על ההגדרה הזו כמה פעמים, "הזרם המרכזי זה לא דן מרידור. הם מבטאים עמדה שהיא שולית לגמרי בזרם המרכזי של החברה הישראלית. אבל זה מה שיפה בליכוד: הדיון, חילוקי הדעות".
אמרת בתחילת הריאיון שהימין לא מצליח לשלוט. הפתרון של שתי המדינות הוא על הנייר בלבד והציבור ימני. באיזה עוד דרך אתה רוצה לשלוט?
"אני רוצה שתדמיין מדינה שבה ראש הממשלה מותקף כל יום שהוא לא בונה במעלה אדומים. תדמיין לך מדינה שבה אם ראש ממשלה מחליט לעשות תכנית התנתקות יקום בג"ץ ויגיד לו 'לא לקחת בחשבון את זכותנו ההיסטורית על הארץ.
"לא דאגתם למגורשים למקום עבודה, למקום לגור, ועד אז אנחנו מבטלים לך את ההחלטה'. זה היה משנה את כל המפה, והיה משנה את הדרך שאנחנו הולכים בה ושלשמה נבחרנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם