סמים, אלכוהול, אלימות וזנות: הנוער הירושלמי גרסת 2011
נתונים קשים של החטיבה לקידום הנוער בעירייה חושפים תמונת מצב מדאיגה של מצב הנוער בעיר, ועלייה דרמתית באחוזי הנוער במצוקה במגזרים הדתי-לאומי והחרדי. אלפי מקרים של אלימות קשה, שימוש באלכוהול וסמים, זנות וכמובן שוטטות במרכז העיר בלילות הקרים
מאחורי המספרים האלה עומדות תופעות כמו שתיית אלכוהול החל מגיל 11, שימוש בסמים, אלימות וזנות. הבעיה אינה פוסחת על אף אחת מאוכלוסיות העיר, ומגיעה לכל גווני הקשת הסוציו-אקונומית.
6,857 ממטופלי החטיבה הם בני 14-18 וכ-2,990 מטופלים בגילאי 26-18. בשנה החולפת טופלו באופן אינטנסיבי כ-6,300 מקרים, הכוללים התמכרויות לסמים ולאלכוהול, אלימות ופשיעה חמורה, ניצול מיני והידרדרות לזנות.
מהנתונים עולה כי המצוקה אינה פוסחת על אף מגזר בעיר: מתוך המקרים שהחטיבה מטפלת בהם באופן אינטנסיבי היו השנה 1,077 מטופלים מהמגזר החרדי, 600 מטופלים מהמגזר הדתי-לאומי ו-745 מקרים שבהם טופלו בני נוער וצעירים ממוצא ערבי.
ב-1,399 מקרים המטופלים היו עולים, מתוכם 371 עולים מאתיופיה, 498 עולים מחבר העמים וכ-530 מטופלים ממוצא אנגלו-סכסי.
"יש התייחסות טיפולית מיוחדת לעולים, שרובם חסרי בית או שהגיעו בגפם לארץ", מספרים גורמים בחטיבה. "כמו כן, יש התייחסות מיוחדת לעולים ממוצא אנגלו-סכסי, אשר משוטטים במרכז העיר ומשתמשים בסמים בשל ניתוקם ממסגרות חייהם וממשפחותיהם.
"גם עבור המגזר החרדי מופעלות תכניות ייחודיות, ההולמות את צרכיו המיוחדים של המגזר, כגון מרכז יום וישיבות ערב לנוער חרדי מנותק, ופתיחת מועדון טיפולי הנותן מענה לאורך כל שעות היממה".
"כל המטופלים שלנו נמצאים על הרצף בין דרגת סיכון פחותה - הכוללת נערים הנמצאים במסגרת חינוך פורמלי וזקוקים להתערבויות בתחום המניעה - לדרגת מצוקה גבוהה, המאופיינת בהסתבכות קשה עם החוק, נתק מהחברה, והתנהגות חריגה ההופכת לדפוס חיים קבוע. בין אלה ניתן למצוא מחוסרי בית, מכורים לסמים ואסירים לשעבר", מסבירים בחטיבה.
"המטופלים מאותרים באמצעות סיורים ברחובות, במרכזי בילוי ובזולות של מחוסרי בית. חלק קטן מגיע גם דרך הפניות מהמשטרה, או דרך הורים וחברים".
"עד לפני כמה שנים טיפלנו בכמה עשרות בודדות של מקרים מהציבור הדתי-לאומי", אמר לזמן ירושלים שבי עמדי, ראש החטיבה לקידום נוער. "עם הזמן חלה עלייה במקרי המצוקה במגזר זה, ובהחלט ניתן לומר שמדובר במגזר שבו נמצאה העלייה החדה ביותר".
גם מנכ"ל האיגוד הירושלמי למאבק בסמים, הלה יניב, מאשרת קביעה זו, ומוסיפה כי "אין ספק שיש עלייה בולטת במקרי מצוקה בקרב הציבור הדתי-לאומי והאוכלוסייה החרדית. החשיפה והמודרניזציה מגיעות לכולם, והניסיון של החברה החרדית להסתגר אולי אפקטיבי למרב הקהילה, אבל לא לכולה.
"כיום הילדים נחשפים למציאות וקשה לשמור אותם בקהילות סגורות. החברה החרדית מודעת לזה, ומוכנה לטפל בתופעות החריגות שמתגלות בתוכה".
יניב מפריכה את הטענה הרווחת כאילו העלייה במקרים בשנים האחרונות היא תוצאה של העלייה בדיווח, שלא נעשה בעבר, ולא מעידה על מגמת עלייה של התופעה עצמה, שעל פי דעתם של רבים כנראה הייתה קיימת תמיד. היא מדגישה כי "העלייה היא לא תוצאה של מוכנות החברה החרדית להתמודד עם הבעיה; הצורך להתמודד והמוכנות לטפל נגרמו בשל העלייה התלולה במספר המקרים".
האיגוד הירושלמי למאבק בסמים הוקם על ידי העירייה לפני כ-20 שנה, והוא זרוע מקומית של הרשות הלאומית במלחמה בסמים ובאלכוהול. "המעבר לשתיית אלכוהול בשנים האחרונות החמיר מאוד את המצב", אומרת יניב. "כיום ילדים מתחילים לשתות כבר בגילי 11-12. יש מקרים שזה מתחיל בגיל צעיר יותר, אבל המאסה הגדולה
על פי ההערכה של החטיבה, כ-65 אחוז מהמטופלים שלהם צורכים אלכוהול, כמו גם 80-90 אחוז מבני הנוער המבלים במרכז העיר. כ-70 אחוז מהמטופלים מעורבים בשימוש בסמים. "אנו מטפלים בממוצע בכ-150 מכורים קשים בשנה ובכ-1,600 מקרים של מניעת הידרדרות להתמכרות קשה. כמו כן, כ-2,000 מטופלים נמצאים אצלנו בתכניות מניעה", נמסר מהחטיבה.
יניב מסבירה כי "הבעיה בשימוש בחומרים בגילאים צעירים כאלה היא שמעבר להתמכרות, יש להם גם השפעה על תהליכי ההתפתחות הפיזית והמנטאלית של המתבגר. הם מעכבים תהליכים החיוניים להפיכתם לבני אדם בוגרים ובשלים ופוגעים בהם".
השפעה נוספת של צריכת האלכוהול היא התנהגותם האלימה של בני הנוער. על פי נתוני החטיבה, "מתוך כ-7,000 בני נוער המשוטטים במרכז העיר בלילות, בעיקר בימי חמישי ושבת, נמצאו 70-100 מקרי אלימות ברמות שונות, החל מאלימות מילולית ועד לאלימות פיזית שהצריכה אשפוז. מספר קטן של מקרים אף הסתיים במוות".
עמדי מחדד את הקשר שבין אלכוהול לאלימות, ומספר כי "היו מקרים שנשלפו סכינים בהשפעת אלכוהול, ואחרי שההשפעה פגה הנערים בכלל לא הבינו מה גרם להם לעשות את שעשו".
עבריינות היא מנת חלקם של חלק ניכר מהמטופלים בחטיבה. על פי הנתונים, כ-35 אחוז מהמטופלים נתפסו על ידי המשטרה, ולחלקם אף נפתחו תיקים פליליים. "מדובר בעיקר בעבירות של התפרצויות אלימות, ונדליזם ועבירות סמים ורכוש", מספרים בחטיבה.
במהלך השנה החולפת טיפלה היחידה בכ-170 מחוסרי בית באמצעות תכנית שנועדה לשלבם במסגרות שיקום, עד שיגיעו לעצמאות ויגורו בדירה שכורה. במקביל הופעלו עבורם פרויקטים ביזמות עסקית ותכניות הכשרה ותעסוקה. לעתים רבות החיים ברחוב, בשילוב שימוש בסמים וצריכת אלכוהול, עלולים להוביל לזנות.
המציאות בשטח, אם למישהו יש עוד ספק, איומה. "לצערי מה שקורה בשנים האחרונות הוא שגם חלק ניכר מבני נוער הנחשבים כמשתייכים למשפחות טובות, ממצב סוציו-אקונומי גבוה, שכביכול אין להם גורמים מסכנים, מתחילים לגלות גם הם מצוקה.
"הם מוצאים את עצמם משוטטים ברחובות, צורכים אלכוהול ומעורבים במקרי אלימות", מספר עמדי. "תמיד הייתה לנו קבוצה קטנה של בני נוער שהוריהם כל כך עסוקים בקריירה ושהם מוזנחים, ומתחילים למחות נגד הוריהם, נגד המבוגרים בכלל, ואז גם נגד הממסד, אבל בשלוש השנים האחרונות התופעה הזאת צמחה לממדים עצומים".
לדידה של יניב, "הבעיה של בני הנוער כיום היא שחלקם מרגישים שהם לא הולכים לשום מקום. אין להם רצונות, מאוויים, אלא בעיקר תחושת ריקנות, ובעיניי זה חלק מהותי מהסיבה שהם פונים לסמים ולאלכוהול. עם הזמן שימוש בחומרים האלה, שהתחיל כפתרון לבעיה, הופך להיות חלק מהבעיה עצמה".
יניב סבורה, כי "בשביל למנוע תופעות כמו שימוש בסמים ובאלכוהול היינו צריכים לעצור את העולם ולהתחיל הכול מחדש, אבל זה לא אפשרי. מה שנותר הוא להבין שההורים והמסגרות החינוכיות משפיעים רבות על בני נוער, ולכל מי שנמצא בדרכו של הנער יש אחריות".
בחטיבה לקידום נוער מנסים לעזור לנושרים מהמסגרות החינוכיות להשלים את השכלתם. הם מקיימים שלושה מרכזי השכלה והעשרה, אחד מהם ממוקם במזרח העיר ואחד מהם מיועד לבנות חרדיות.
השנה פקדו את המרכזים הללו כ-600 מטופלים. רובם השלימו השכלה יסודית, חלקם השלימו את לימודי התיכון ולפני כשנה שני מטופלים לשעבר סיימו בהצטיינות את לימודיהם באוניברסיטה.
"מדובר בנתון קטן אבל חשוב", אומר עמדי. "זה נותן הרבה כוח ומוטיבציה לשאר. חשוב להבין שגם באוכלוסייה הזאת יש הרבה כוחות, והשאיפה שלנו היא להגיע איתם כמה שיותר רחוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם