ראשי » מקומי » השרון » רמת השרון/הרצליה

על חשבוננו: הרשלנות של עיריית הרצליה עולה לנו ביוקר

עיריית הרצליה ממשיכה בהתנהלות רשלנית, ובתי המשפט ממשיכים להטיל עליה הוצאות כבדות. כעת היא חויבה לשלם 40 אלף שקל לבית אבות, שממנו גבתה ארנונה מופרזת. זה מצטרף למאות אלפי שקלים שבהם חויבה רק בחודשיים האחרונים. ומי ישלם? כמובן, משלם המסים

אם היו לכם 350 אלף שקל, מה הייתם עושים איתם? יש מי שהיה קונה דירה, אחר היה תורם לעניים ואדם שלישי היה יוצא לטיול חובק עולם.
 
בעיריית הרצליה החליטו לשרוף את הסכום הזה בתשלום לתושבים שנגדם נוהלו הליכי סרק בבית המשפט. בחודשיים האחרונים חטפה העירייה שוב ושוב מנחת זרועו של בית המשפט. בשבוע שעבר היא שוב הייתה בצד המפסיד. העירייה חויבה לשלם 40 אלף שקל הוצאות משפט לבית האבות "בית הורים דבורה" הפועל בעיר, לאחר שגבתה ממנו ארנונה בסיווג שגוי.

הדברים הקשים שהוטחו בעירייה בפסקי הדין האחרונים מצטרפים לביקורת הנוקבת שהטיח בעבר בעירייה בית המשפט העליון. התנהלות לא הוגנת כלפי התושבים, חוסר תום לב ומחדלים הם רק מקצת המונחים שהדביקו השופטים לעירייה.

למרות זאת, ראש העירייה, יעל גרמן, טרם הפנימה את הביקורת. אחרת קשה להסביר מדוע טרם החליטה לעשות בדק בית רציני. התוצאה של ההתנהלות הזו של העירייה היא תשלומים כבדים, היוצאים מקופת משלם המסים.

את סדרת פסקי הדין האחרונים יש להתחיל דווקא באחרון שבהם, שהוא מעט מורכב. "בית הורים דבורה" הוא בית אבות הפועל ברחוב חזקיהו 16 ובו מתגוררים 46 דיירים. לכל דייר או זוג דיירים יש חדר משלהם. במשך שנים סווג המבנה בסיווג של בית חולים סיעודי לצורך קביעת גובה הארנונה הנגבית ממנו (על פי צו הארנונה, בתי חולים סיעודיים מחויבים ב-54.66 שקל למ"ר).

 
הנהלת המוסד פנתה לעירייה וביקשה לשנות את הסיווג. העירייה קיבלה את הבקשה, ושינתה את סיווגו של המקום לבית אבות, שהארנונה לגביו היא 55.96 שקל למ"ר. גובה הארנונה נקבע על פי השטח ברוטו של המקום, הן על פי חדרי המגורים והן על פי השטחים המשותפים לכלל הדיירים.

כאן מתחילה ההסתבכות. בעתירה שהגישה הנהלת בית האבות נגד העירייה בעקבות הסיווג שנקבע, היא טענה באמצעות עו"ד ירון דיין, כי על פי התקנות ופסיקת בית המשפט העליון, יש לחייב את בית האבות על פי ארנונה למגורים, ולחשב את התעריף בהתאם לשטח נטו של בית האבות. קרי על פי שטח הדירות למגורים וללא השטחים המשותפים.

מבלי להיכנס למשמעות של כל סיווג, יש לציין שמכיוון שחדרי המגורים של הדיירים קטנים, הרי שהארנונה למגורים שאמורה לחול עליהם היא נמוכה ביותר (30.30 שקל למ"ר). נוסף על כך, השטחים המשותפים לכלל הדיירים (כגון חדרי מדרגות) לא מחושבים לצורך הארנונה - דבר המצמצם את גובה הארנונה.

שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, קיבלה את טענות בית האבות וקבעה כי תשלום הארנונה ייקבע בהתאם לארנונה למגורים. לצד זאת, היא הטילה על העירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל.

עיריית הרצליה היא "לקוחה" קבועה של השופטת אגמון-גונן. רק לפני שלושה שבועות היא הטילה עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום דומה.

ההחלטה התקבלה בפסק דין שבו עתרו בעלי מסעדת ביסטרו 56 הפועלת בקניון ארנה נגד העירייה. המסעדה עתרה נגד הוועדה המקומית (הזרוע של העירייה בנושאי תכנון ובנייה), אשר סירבה להעניק לה היתר להתקנת פרגוד מיוחד לקראת החורף (סגירת חורף). הוועדה המקומית טענה כי במגרש שעליו נבנה הקניון נוצלו כל זכויות הבנייה, ולכן אי אפשר להוציא היתר לסגירת החורף.

השופטת אגמון-גונן קבעה כי ההחלטה הייתה בלתי סבירה ומתחה ביקורת על הוועדה. "החלטת הוועדה אינה רצויה מבחינה ציבורית, חברתית וכלכלית, וגם פוגעת בעסקים באופן שאינו מידתי", כתבה. בפסק הדין המדובר נפרדה העירייה מ-40 אלף שקל. ומי שילם אותם? כמובן, משלם המסים.

שבועיים קודם לכן, בראשית חודש דצמבר, התקבל פסק דין שגם בו חויבה העירייה בהוצאות משפט כבדות. ההחלטה ניתנה בתביעה שהגיש אברהם חנוך כרם, תושב תל אביב, נגד עיריית הרצליה בגין דוח חנייה שקיבל בשנת 1997. בתביעה שהגיש כרם, הוא טען כי העירייה התרשלה בהליך הגבייה ועיקלה את חשבון הבנק שלו ורכוש מביתו, זאת אף שחלה התיישנות על העברה שבגינה הוא קיבל את הדוח.
 

במהלך הדיון התברר כי העירייה לא הייתה מעודכנת בכתובתו של כרם ושלחה בשנת 2001 מכתבי התראה לבית הוריו בתל-אביב, אף על פי שבאותה עת הוא כלל לא התגורר שם.

השופט דן מור קבע כי העירייה התרשלה בהליכי הגבייה ולמרות העובדה שדוח החנייה התיישן, היא המשיכה לפעול נגד כרם. "כל פעולות הגבייה שהתבצעו הן פעולות רשלניות", כתב השופט. "רשות מקומית המפעילה את כוחותיה על פי דין חייבת לנהוג במיומנות ובשקידה סבירה למנוע פגיעה ונזק לאזרח".

במקרה דנן נאלצה העירייה להיפרד מ-70 אלף שקל - 50 אלף שקל בגין הנזק שנגרם לתובע מהליכי הגבייה הרשלניים, ו-20 אלף שקל הוצאות משפט. גם במקרה זה, אין מנוס מלציין, יצא הכסף מכיסם של משלמי הארנונה.

את המכה הכואבת ביותר ספגה עיריית הרצליה בחודש נובמבר. בפסק דין שעסק בערר שהגישה הוועדה המקומית נגד החלטת ועדת הערר המחוזית, נדרשה העירייה לשלם לא פחות מ-200 אלף שקל לתושבי העיר.

הוועדה המקומית אישרה תוכנית בנייה למערב העיר, הכוללת בניית בניינים בני שלוש קומות. תושבי הרחובות וינגייט וניל"י, שבהם יש בעיקר בנייה צמודת קרקע, הגישו לוועדה המקומית תביעה לפיצוי בגין ירידת ערך דירותיהם.

הוועדה המקומית דחתה את התביעה, והתושבים פנו לוועדת הערר המחוזית. זו קיבלה את התביעה, וקבעה, לאחר שקיבלה הערכת שמאי, כי התושבים זכאים לפיצוי. העירייה, שסברה כי הערכותיו של השמאי מופרזות, עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב נגד הדיירים שהגישו נגדה את התביעה.

השופט עודד מודריק קבע בהחלטתו כי לא נמצא פגם בהחלטת ועדת הערר המצדיקה את התערבותו של בית המשפט, וקבע כי העירייה תשלם לדיירים שנגדם ניהלה את ההליך 200 אלף שקל הוצאות משפט. חישוב מהיר מעלה כי בתוך חודשיים בלבד חויבה העירייה בהוצאות משפט בסכום של 350 אלף שקל (!), לאחר שנקבע כי התנהלותה בסוגיות שונות הייתה רשלנית.

כבר לפני חמישה חודשים הטיחו שופטי בית המשפט העליון דברים קשים בעירייה בגלל התנהלות לקויה ופגיעה בתושבים. "מן הראוי כי להבא תשית העירייה את תשומת לבה לחובותיה לנהוג בהגינות כלפי הפרט הבא עמה במגע", קבע השופט סלים ג'ובראן.
 

אין לטעות. משמעותן של מילים עדינות כאשר הן נשמעות מפיו של שופט עליון היא נזיפה חמורה. בעיקר כאשר לאמירה זו מצטרפת ביקורת מצד השופטים אליקים רובינשטיין, אליעזר ריבלין ואהרן ברק. כולם קבעו בפסקי דין לאורך השנים כי העירייה התנהלה באופן רשלני במגע עם הציבור.

ליו"ר ועדת הביקורת העירונית, ירון עולמי, נמאס מההתנהלות הזאת. "זהו עוד פסק דין, אחד מני רבים לאחרונה, שבו התעקשות העירייה מביאה למפלה בבית המשפט, להפסד מביך נוסף, וכרגיל להוצאות כבדות של עשרות אלפי שקלים", הוא אומר.

"מי שמשלם את ההוצאות האלה הם בעצם אנחנו, וזה כבר מתחיל להיות הוצאות כבדות ומדאיגות. העירייה צריכה ללמוד מפסקי הדין האחרונים שבהם הפסידה כדי שזה לא יהפוך למגפה. בכלל, העירייה חייבת ללמוד להתפשר ולגשר, ולא רק להוביל את תושבי הרצליה אל בין כותלי בתי המשפט".

מעיריית הרצליה נמסר: "במקרה של בית האבות 'בית הורים', לא מדובר על גביית יתר אלא בדיון על סיווג הנכס. העירייה הגישה בקשה לערעור על פסק הדין".

עוד נמסר מהעירייה כי לצד סדרת פסקי הדין האחרונים שבהם חויבה במאות אלפי שקלים, יש גם שורה ארוכה של פסקי דין שבהם ידה הייתה על העליונה. "חודשיים אינם מדגם מייצג לשנים של הצלחה בבית המשפט למען האינטרס הציבורי", נמסר.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...