עובדה בעיניים: ראיון עם גלעד טוקטלי
במאי "עובדה", גלעד טוקטלי, מספר על ההרפתקאות והריגושים שהוא עובר במסגרת התוכנית. הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע ב"זמן ירושלים"
אפריקה הייתה הנסיעה הכי מסוכנת בהיסטוריה שלנו. גלעד טוקטלי שימי נכטיילר
העונה ה-17 של עובדה נפתחה עם סערת הכתבה על מעוזי אל קעידה באפריקה. במאי התכנית, גלעד טוקטלי, כבר ראה הרבה במהלך 17 שנותיו בעובדה. למרות שהוא נמצא בתכנית מיומה הראשון, הוא מעולם לא עבר הרפתקה כל כך מסוכנת.
"אפריקה הייתה הנסיעה הכי מסוכנת בהיסטוריה שלנו", הוא אומר. "שום דבר לא התקרב לזה כי פשוט היינו שלוש פעמים על הקצה מהפרומילים האלה של הסטטיסטיקה. עוד משהו אחד לא בסדר וזה היה נגמר רע מאוד". כזכור, אנשי חנות הספרים בניירובי, שידועה בכך שהיא מוכרת כתבים של אל קעידה ומנוהלת על ידי מהגרים סומלים, איימו לסגור על השניים את דלתות הברזל בעוד המון מתפללים עושה דרכו מהמסגד ממול. רגע לפני שהדלתות ננעלו, טוקטלי הצליח להישען על הדלת והוא ודיין ברחו לכיוון השוטרים שליוו אותם. אחרי שנרגעו על כמה מגשי פיצה, הם יצאו לאתר נוסף בעיר ושם טוקטלי, על ציודו השוקל 23 קילוגרם, נפל מגובה שני מטרים על גבו. זה היה סממן ראשון לטראומה שעבר. שבועיים אחר כך, עדיין היו
לו סיוטים.
טוקטלי (44), דור שביעי בירושלים וגאה על כך מאוד, בכלל רצה להיות במאי של סרטים עלילתיים. הוא בוגר המחזור הראשון של בית הספר סם שפיגל והתלמיד הראשון שזכה לצלם סרט בפילם. התרגיל הקולנועי שצילם הוקרן מול חבריו לכיתה, להם ניתנה הזכות לקבוע אם הסרט ימשיך הלאה או יישלך לפח. "הם החליטו שהוא הולך לפח", אומר טוקטלי בלי להסתיר את הכאב.
"זה היה חצי שנה אחרי שהתחלתי ללמוד וזה היה היום שבו הפסקתי לעשות סרטים עלילתיים". אני שואל אותו אם החוויה הייתה עד כדי כך קשה שזנח את חלומו. יותר מעשרים שנה אחרי הכרעת הכיתה, טוקטלי לא מצליח להוציא מילה מפיו כתשובה לשאלה. הוא עונה לי ב-"אהמם", מן נהמה אנושית שכולה עטופה עלבונו של צעיר שחושב שהוא הולך לכבוש את עולם הקולנוע ומקבל כקונטרה לאמביציה, כתף מהפריזר. וכמו במשל על הגוזל שנקבר בערימת צואה חמימה אך מסריחה וניצל בזכותה מהקור המקפיא, ייתכן שהווטו לחומרה שטוקטלי קיבל מחבריו לכיתה, סידר לו את החיים.
הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע ב"זמן ירושלים"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם