ראשי » מקומי » השרון » רמת השרון/הרצליה

"העם מטורף?": אושיק לוי לא נרגע מהרשעת קצב

בית המשפט יכול לקבוע שמשה קצב הוא עבריין מין מסוכן, אבל את הזמר אושיק לוי, תושב רמת השרון, זה לא משכנע. בדיוק כשם שלא השתכנע בהרשעת חברו הטוב חנן גולדבלט. "מה, כולם מושחתים? כל העם מטורף?". מזל שהדיסק החדש שלו מסב לו קצת נחת

הרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב באונס החזירה את הזמר אושיק לוי, תושב רמת השרון, שנתיים אחורה. באותם הימים הוא ליווה את חברו הטוב, חנן גולדבלט, במשפט שבו הורשע באונס ונידון לשבע שנות מאסר.
 
"יש הרבה תהיות והרבה אי בהירות במשפט של חנן", הוא שב ואומר את מה שאמר לא מעט פעמים תחת כל עץ רענן. "שפטו אותו בעיתונות עוד לפני המשפט עצמו".

גם לקצב עשו עוול במשפטו?
"תחשוב בהיגיון. אין שום סימן שאלה, אפילו לא אחד? הכול שחור? איך יכול להיות כזה דבר?".

בגיל 66, אחד הזמרים הוותיקים ביותר בישראל, ומי שחתום על כמה מנכסי צאן הברזל של התרבות שלנו, משאיר את הפוליטיקלי קורקט בצד. אחרי יותר מ-40 שנות פעילות, לוי הוא לא האיש שידפוק חשבון למה שחושבים עליו, גם כשהוא נעמד לצדו של אדם שהורשע באונס. "מה שעשיתי במהלך הקריירה שלי, זאת העבודה שלי. לאורך הקריירה שלי קיבלתי תשבחות", הוא אומר. "אחרי הכול, עברו איזה יומיים מאז שאני במקצוע הזה".

מסיבה זו, לוי גם לא ממש מתרגש מכמות ההשמעות שלו ברדיו ולא מרגיש צורך להקליט שירים חדשים. רק לפני חודשיים הוא שבר שתיקה של חמש שנים, והוציא דיסק חדש, "קל וחומר", הכולל בעיקר ביצוע שירים מוכרים של יוצרים שונים. "אני עובד בצורה מקצועית, וזה לוקח הרבה זמן", הוא מסביר מדוע כמעט לא הוציא אלבומים חדשים בעשור האחרון. 

"כל אחד עובר תקופות כאלה ואחרות בחיים שלו. מתי לאונרד כהן או ברוס ספרינגסטין הוציאו אלבום חדש? לאונרד כהן לא הוציא אלבום חדש כבר 20 שנה. הזמן הוא לא מה שקובע, אלא העבודה שלך, החומרים שבחרת, הטקסטים. זה מה שקובע. לא מתי עשית. זה לא אומר לי כלום".

נסו לחשוב על התרבות הישראלית ללא שיריו של אושיק לוי. ללא השיר הכל כך סנטימנטלי "בלדה לשוטר" עם המילים המקסימות של אהוד מנור והלחן המרגש של נורית הירש; ללא השיר הקסום "חוזה לך ברח" עם המילים הבלתי נשכחות של יענקל'ה רוטבליט והלחן המופלא של שלום חנוך.

ועוד לא הזכרנו את השירים "יונתן סע הביתה", "טוליק", "זכרון יעקב", "זה מכבר", "איפה טעינו", "טוב לחיות בעד ארצנו" (עם המילים האלמותיות: "תנו רק הזדמנות, טוב לחיות ולא למות"). נסו גם לחשוב על סרט הקאלט המיתולוגי "גבעת חלפון אינה עונה" ללא דמותו של ג'חנון בכיכובו של לוי.

דווקא בגלל המטען התרבותי שהוא נושא עימו, היה קשה להבין מדוע נעמד לצדו של גולדבלט ותמך בו ללא סייגים, גם כאשר הורשע בדין. לוי, שהופיע לצד גולדבלט בשנות השישים בשלישיית התאומים (יחד עם פופיק ארנון) ובהמשך בסדרת הילדים "בלי סודות", ליווה את חברו במהלך המשפט, והוא שומר איתו על קשר גם היום כאשר הוא מאחורי סורג ובריח.

אף שרבים בברנז'ה העדיפו לנתק כל קשר עם גולדבלט, לוי המשיך לשמור לו אמונים. "תסתכל על כל מערכת המשפט", הוא אומר באנחת ייאוש. "יש הרבה תהיות והרבה אי בהירות".

גם בפרשת קצב יש לך ספקות?
"זה לא רק חנן או משה קצב. תראה כמה חשודים יש. מאריק שרון ועד אהוד אולמרט וחיים רמון. מה, כולם מושחתים? כולם לא בסדר? כל המדינה מטורפת? העם מטורף?".

אז אתה טוען שחנן וקצב בסדר גמור?
"אני רק שואל אם כולם מושחתים. יש בדיחה על זה. היה פעם כפר עם מלך שהיה לו וזיר. בכפר הייתה באר, ומשוגע אחד כל פעם הרעיל אותה. כל האנשים שתו ממנה, והשתגעו, פרט למלך ולווזיר. הם הסתכלו זה על זה, ושאלו איך זה שכולם לא בסדר, אז גם הם שתו מהמים, השתגעו, והחליטו שעכשיו כולם בסדר".

אז מה אתה טוען, שנעשה עוול לגולדבלט?
"כן. יש הרבה תהיות וספקות. קראתי את כל החומר, ואני יודע על מה אני מדבר. עכשיו העניין נידון בבית המשפט העליון בערעור".

מה גולדבלט מספר מהכלא?
"תראה, הוא לא שבור. הוא מחכה לתוצאות הדיון בבית המשפט העליון. אנו מקווים שיקלו בעונשו, אף על פי שגם אם יפחיתו בעונשו, זה לא יהיה אותו אדם. זה לא קל. הוא ישב בכלא, חייו נהרסו".

הוא לא היחיד מבני הדור שלך שהסתבך עם החוק. אי אפשר לשכוח את מה שקרה לדודו טופז.
"מה הקשר? אלה שני נושאים שונים לחלוטין. דודו זכה להצלחה גדולה הרבה מאוד שנים והתמודד עם כישלון והצלחה. להתמודד עם הצלחה זה יותר קשה מאשר עם כישלון".

בשנות השבעים לוי היה אחד האמנים הבולטים. באותו עשור הוא הוציא ארבעה אלבומים, הופיע בסרטים וזכה להערכה רבה. אבל בעשור האחרון, אפעס, הוא מצא עצמו קצת מחוץ לפלייליסט. "זה הכול תלוי בכם, בתקשורת", הוא מפנה אצבע מאשימה. "תסתכל על מה שעשיתי. אל תסתכל על השנים. תסתכל על העשייה. זה הדברים שאני יכול להוכיח שעשיתי. זה קנה המידה, לא באיזו שנה הדברים נעשו".
 

לפני חודשיים, כאמור, הוציא לוי את האלבום האחרון שלו, "קל וחומר". בניגוד לאלבומיו הקודמים, שהכילו בעיקר חומר מקורי, הדיסק הנוכחי כולל שירים מוכרים של יוצרים שונים כמו "כל קיץ" של מיקה קרני, "עצוב בלעדייך" של אביב גפן, "חור בלבנה" של משינה, ועוד.

השיר המקורי היחיד בדיסק הוא "ילדה שלי", שכתבה נועה, בתו של לוי. "על הדיסק הזה עבדתי עם המפיק זיו ריינר, שמגיע לו כל הקרדיט על היוזמה", הוא מציין. "לקח לנו שלוש שנים וחצי של עבודה. אני מחפש לעשות את הדברים על הצד המקצועי ביותר".

ולמה דווקא שירי קאבר?
"אני לא אוהב את המונח קאבר. מבחינתי, מדובר באינטרפרטציה שלי, בביטוי אחר. אני הופך את השירים הללו למשהו אחר לגמרי".

ולמה לא חומר מקורי?
"ביצעתי חומר מקורי לפני חמש שנים. אני כל הזמן מנסה להתחדש".

איך היה לעבוד עם בתך?
"השיר שהיא כתבה היה הפתעה ליום ההולדת שלי. היא פנתה לזיו ריינר, המפיק המוזיקלי, ולארי גורלי שהלחין. במהלך העבודה על הדיסק חגגתי יום הולדת, והיא השמיעה לי את השיר. זה ריגש אותי עד דמעות. אחלה מתנה ליום הולדת".

אולי הדיסק הבא שלך יהיה יחד איתה?
"הכול יכול להיות".

בדיסק החדש שלו לוי שיתף פעולה עם לא מעט אמנים שעוד לא נולדו כשהוא החל את הקריירה שלו. למרות זאת, הוא יצר מהר מאוד קשרים עם אמנים שיכולים להיות ילדיו. "את אביב גפן אני מכיר מהרגע שנולד. הוא בהחלט מדבר אליי. גם את יובל בנאי שאני מאוד אוהב אני מכיר מילדות. עכשיו הוא מתקרב ל-50".

מי עוד מהזמרים של הדור הצעיר מדבר אליך?
"אבי בללי, מיכה שטרית, ארקדי דוכין. להקת רוקפור, שרון הולצמן, משינה".

ומה דעתך על תופעת "כוכב נולד"?
"אני צופה בזה מדי פעם. מצד אחד, הם שרים שירים ישראליים ומשמרים את התרבות. מהבחינה הזאת זה דבר מבורך, אבל מצד שני, כשמדברים על כוכבים, צריך לעבוד על כך. ואם תעקוב, חוץ מנינט מה עוד יש לנו?".

את מרינה מקסימיליאן בלומין. היא אולי המוכשרת ביותר מכל האמנים שיש כיום.
"נכון. היא באמת מאוד מוכשרת".

ושירי מימון.
"היא מוכשרת, אבל לא ממש לטעמי".

לוי, למי שלא יודע, אינו האמן היחיד במשפחתו. אחיו, לוליק, היה אף הוא זמר אך פרש בעקבות תאונת דרכים. "היה לי אח נוסף בשם יהודה שנפטר. הוא התעסק בצד התאורטי של האמנות. הוא לימד לטינית באוניברסיטת ייל וכתב דוקטורט על תיאטרון הבימה".

ומה לגבי הדור הבא שלך?
"יש לי ארבעה ילדים. כולם עוסקים ביצירה בדרך זו או אחרת. הבת הבכורה שלי דנה היא אדריכלית ומעצבת, וממנה יש לי שתי נכדות - עלמה וטליה. הבן אריאל חי בברצלונה ועושה עסקים. הוא חי שם כבר שמונה שנים. תמיד יש תקווה שיחזור.

"נועה למדה בתיכון לאמנויות תלמה ילין במגמת תיאטרון, למדה קולנוע ועוסקת בהפקות. איה, הבת הצעירה שלי, לומדת בסמינר הקיבוצים חינוך יצירתי. כולם עוסקים ביצירה, אבל הם לא שרים ולא משחקים".

שיריו הישנים והטובים של לוי משנות השבעים שומרים על פופולאריות. בכל הופעותיו כמעט לוי מתבקש להשמיע את אותם שירים. כך, למשל, בהופעה עם הלהקה הצעירה תעני אסתר, הוא השמיע את שירו "יונתן, סע הביתה".
 

"ההופעה עם החבר'ה הצעירים האלה החזירה אותי הרבה שנים אחורה לתקופת הדיסקוטקים. הם ביקשו שאצטרף אליהם. גיליתי שהבאסיסט שלהם הוא הבן של שלמה יידוב. שרתי איתם את 'יונתן סע הביתה'. התגובות היו נלהבות. לא הבנתי עד כמה".

בעיניי, השיר היפה ביותר שלך הוא "הבלדה לשוטר". בעיניי הוא השיר היפה ביותר בזמר העברי.
"כל אחד וטעמו. השיר הזה נבחר לאחד מחמשת השירים הכי מושמעים".

בכלל, הסרט "השוטר אזולאי", שעבורו נכתב השיר, הוא לדעתי הסרט הטוב ביותר שנוצר בקולנוע הישראלי.
"אני מסכים איתך. היה בסרט הזה שילוב של כישרונות. אפרים קישון, שייקה אופיר. עובדה שהסרט היה מועמד לאוסקר והשיר מחזיק מעמד יפה מאז. את השיר הזה אני שר עד היום. זו הייתה באמת תקופה".

גם "חוזה לך ברח" הוא שיר מדהים.
"יש לך טעם טוב במוזיקה".

כשאתה נפגש עם אנשים, הם אומרים לך שהם מתגעגעים לתקופה הזאת?
"יש אנשים שמתגעגעים לשירים 'יונתן סע הביתה' ו'בלדה לשוטר'. יש כאלה שבאים לשמוע גם את השירים החדשים שלי. האלבום האחרון שלי זכה לפרגון ולאהדה".

ומי מגיע להופעות שלך?
"יש מגוון של אנשים. מגיעים צעירים, אבל גם מבוגרים יותר. מגיעים מכל השכבות, מכל המינים ומכל הסוגים, כולל חובשי כיפות. מגיעים מכל רובדי החברה שלנו. אני לא יודע אם זה באמת געגוע. באלבום החדש שלי שותפים הרבה חבר'ה צעירים שלא הכרתי, חבר'ה שמעריכים את מה שעשיתי בשנות השישים והשבעים".

תסלח לי על החטטנות, יש היום פרנסה מהמוזיקה?
"אני מתפרנס רק מאמנותי. אין לי בית חרושת. הפרנסה קשה, כי זו מדינה קשה. כולם רואים יותר טלוויזיה ומורידים מוזיקה באינטרנט. קשה למכור דיסקים ולהתקיים מהופעות".

אם כבר מדברים על היצירות שלך משנות השבעים, אני נזכר שאחרי מלחמת יום הכיפורים הופעת עם השיר "איפה טעינו" של זאב טנא.
"הופעתי במלחמת יום כיפור, בין שש לשמונה הופעות ביום. זו הייתה מלחמה ארורה. הופענו בדרום ובצפון. תקופה איומה. זה נמשך שמונה חודשים. מלחמת לבנון הראשונה ב-1982 הייתה אותו דבר".

ואנחנו ממשיכים לעשות טעויות?
"תסתכל ותראה מה קורה במדינה. אנחנו כל הזמן בסיטואציה שלא מגיעים לאיזה הסדר או הבנה. יש מי שאומר שאין עם מי לדבר, אבל אנחנו צריכים בסופו של דבר למצוא פתרון".

זה כבר עניין פוליטי. לאן אתה משייך את עצמך במפה הפוליטית?
"לצד שחושב שצריך לדבר עם בני דודינו. אי אפשר לחיות על חרבנו כל הזמן".

לצד הקריירה שלו כזמר, לוי הוא גם שחקן מוכשר. מי שגדל בשנות השמונים זכה לראות אותו, כאמור, ב"בלי סודות" לצדם של חנן גולדבלט, נתן נתנזון וחני נחמיאס, והשתתף גם ב"תעלת בלאומילך" ו"ארבינקא".
 

בשנים האחרונות שיחק בסדרות "השמינייה", "השיר שלנו", "כתב פלילי", "שחר" ו"הפיג'מות". "יש ילדים שרדפו אחריי כשראו שהשתתפתי בשמינייה", הוא אומר בחיוך. "עשיתי שם תפקיד אורח, ואני רואה את התגובות. האמהות של אותם ילדים זוכרים אותי מ'בלי סודות'".

ואיך אפשר לשכוח את ג'חנון מ"גבעת חלפון אינה עונה".
"כל אחד זוכר את מה שהוא רוצה לזכור. שיחקתי בהרבה סרטים. אבל אתם, בעיתונות, יוצרים את העניין".

ג'חנון מצד אחד, והרמטכ"ל דובה מצד שני בסדרה "השיר שלנו". אלה שתי דמויות שמציגות את הצבא באור נלעג.
"זה היה הכול בהומור. לא היה כאן לעג, אלא רק הומור וסאטירה".

אני לא בטוח אם ג'חנון הוא באמת לוזר. מצד אחד הוא לא זוכה לצאת לחופשה וכל הזמן נענש. מצד שני, הוא כמעט זכה בחנה לסלאו.
"הדמות הזאת היא המצאה שלי. אני המצאתי את צורת הדיבור שלו. הוא נדפק מכל הכיוונים. הוא בחור נאיבי. אפילו כשחנה מחמיאה לו, הוא לא מבין את זה".

היית מוכן לעשות סרט המשך ל"גבעת חלפון אינה עונה"?
"אסי דיין, שביים את הסרט, רצה לכתוב תסריט מה קורה איתם אחרי 30 שנה. אבל פולי נפטר, ואז זה ירד מהפרק".

ומה עם דובה, זה מעין פרודיה על בוגי ויתר הרמטכ"לים?
"זה הכול ברוח טובה".

הרמטכ"ל דובה הוא יותר ג'חנון מאשר גבי אשכנזי.
"התייחסתי אליו בשיא הרצינות. הוא מצטייר כנעבעך, אבל הוא ניסה לנהל את העניינים בשיא הרצינות".

טוב, זה הרמטכ"ל של "גבעת חלפון אינה עונה".
"בוא נגיד שזה לא הרמטכ"ל של מבצע יונתן".

ומה הלאה, יש עוד תוכניות לסרטים?
"לא מזמן השתתפתי בסרט של אסי דיין, שהוא מוכשר כבמאי וככותב תסריטים. אני עדיין לא יכול לפרט על מה מדובר".

בוא נגיד שמצבו של דיין לא ממש מזהיר.
"נכון, אבל הוא כותב מצוין. הוא היה בסדר גמור".

הוא לא מחוק מהסמים?
"יש הבדל בין מה שאתה רואה בחדשות לבין מה שקורה במציאות".

ומה היה התפקיד שלך בסרט?
"זה היה תפקיד אורח. היו עוד הרבה שחקנים: צחי נוי, שמיל בן-ארי, יוסף כרמון, אפרת לביא".

כשאתה מביט על הקריירה שלך, לאיזו תקופה אתה בעיקר מתגעגע?
"אני תמיד מביט קדימה. היו לי חוויות אדירות ויש לי זיכרונות נהדרים, אבל אני לא מתרפק על זה. ההוכחה לכך היא התקליט האחרון שעשיתי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...