מנזקי השביתה בי-ם: הפושעים משוחררים, התיקים נערמים
מהשלכות שביתת הפרקליטים בעיר: כתב אישום בגין מעשה מגונה בצעיר נמחק, החשודים בפרשת כנופיית הנערים שתקפה צעירים ערבים בגן העצמאות נשלחו למעצר בית עד לדיון בתום ההליכים נגדם ומיידי אבנים במזרח העיר שוחררו. בפרקליטות המחוז מתריעים כי השלכות השביתה קשות ביותר לטווח הקצר ולטווח הארוך
השביתה בעיר גרמה למשל למחיקת כתב אישום של צעיר חרדי מישיבה מוכרת בעיר, שהואשם בביצוע מעשה מגונה בצעיר אחר בן 19 באחת משכונות צפון העיר. על פי כתב האישום, הנאשם, שהיה בן 27בעת שאירע המקרה בשנת 2008, הכיר את הצעיר במרכז מסחרי והובילו אל רכבו.
לאחר נסיעה קצרה איים עליו בסכין כי יהרגו, הורה לו לעבור למושב האחורי של הרכב ושם ביצע בו מעשה סדום. בשבוע שעבר, בעקבות אי התייצבות התביעה בפעם השנייה לדיון בעניינו, הורה בית המשפט על מחיקת כתב האישום.
במקרה אחר הוגש כתב אישום נגד נהג אוטובוס שדרס נוסע בזמן שניסה לעלות אליו וגרם לפציעתו הקשה. הנוסע רץ אחרי האוטובוס, נפל סמוך אליו ונדרס על ידי הגלגל האחורי – כל זה בזמן שהאוטובוס נוסע על אף קריאות הנוסעים לנהג שיעצור. לאחר שהנוסע הובהל לבית החולים הרופאים נאלצו לקטוע את רגלו השמאלית. בשל שביתת הפרקליטים הנאשם זוכה.
מקרה חמור אחר הוא שחרורו למעצר בית בתנאים מגבילים של צעיר החשוד בדקירת בעל חנות על רקע ויכוח שנתגלע בין השניים לפני כשבועיים. הצעיר נעצר עד לדיון בעניינו, אך בעקבות השביתה הוחלט לבטל את כתב האישום - התובעת פשוט לא התייצבה. לטענת התובעת ענת גרינבאום, מה שמגביר את הבעייתיות בשחרור הנאשם זו מידת האקראיות שהדקירה בוצעה בה, מה שמעלה את המסוכנות של הנאשם.
מקרים חמורים נוספים בעקבות השביתה הם שחרורם למעצר בית עד תום ההליכים של כנופיית הנערים החשודים בהכאת צעירים ערבים באזור גן העצמאות בעיר שנחשפה לאחרונה, ושחררום של עשרות מיידי אבנים בשכונות מזרח העיר.
לדברי סגנית פרקליט המחוז עורך דין נורית ליטמן השפעות השביתה על העיר הרסניות. קרוב לאלף תיקים אינם מטופלים מתחילת השביתה במדור הפלילי בפרקליטות. "נוסף לתיקים שנסגרים מכך שהפרקליטות לא מתייצבת, יש עוד רבים שפשוט מוזנחים", אמרה השבוע ליטמן ל"זמן ירושלים".
"אלף תיקים שוכבים עכשיו בפרקליטות ואף אחד לא מטפל בהם. אלה בדיוק פיגורים שחיסלנו אותם בשנה האחרונה, וכל הפיגור כולו שהיה לנו התעורר עכשיו מחדש. מעבר לזה, יש המון תיקים שהיה צריך להגיש בהם ערעור. יש 45 ימים
התוצאה, אומרת ליטמן, היא שחשודים אלה משוחררים עוד לפני שהם מגיעים לבית משפט. "כרגע אף אחד לא רואה את ההשפעה של דיון שנדחה. ביום שתסתיים השביתה השגרה תחזור, ומדובר בסחבת של המון תיקים בבית משפט", היא מוסיפה. "המשמעות היא הרסנית מבחינה זו כי המון תיקים יידחו לתקופה ארוכה מאוד".
במדור האזרחי בפרקליטות המחוז מדווחים על 750 דיונים שלא התקיימו ו-400 הליכים חדשים שנפתחו מאז השביתה ולא טופלו. לדברי חבר ועד פרקליטות המחוז האזרחית, סגן בכיר עורך דין אבי זיידנברג, לעומת הפרקליטות הפלילית, שחלק מעורכי הדין נדרשים לבצע בה תורנויות, בפרקליטות האזרחית מדובר בשביתה מוחלטת.
"בניגוד לפלילים, באזרחי הנזק המצטבר הוא כזה שלא ראו אותו בתחילת ימי השביתה", אומר זיידנברג. "רק כשהשופטים ראו שהשביתה מתארכת הם נתנו פסקי דין, לנוכח העובדה שהצד השני מבקש אותם. השופטים אומרים שהם לא צריכים להיפגע מהשביתה, ומאחר שאין ייצוג של המדינה, בית המשפט מקבל את עמדות הפגיעה ופוסק את הסכומים האלה".
לדבריו, רק השבוע ניתנו פסקי דין בסכומים של שבעה מיליון שקלים בפרקליטות המחוז שהמדינה צריכה לשלם בשל העדר נוכחות נציג הפרקליטות בדיונים ואי הגשת הערעורים. כך למשל, אומר זיידנברג, בעניין ההתנתקות ניתנו השבוע שלושה פסקי דין שקבעו כי יש לתת פיצויים למפוני ההתנתקות בסכומים של שניים וחצי מיליון שקלים, וזאת לנוכח היעדר ייצוג של המדינה. "הנזקים למדינה הם עצומים. נוכל להתוודע אליהם רק כשנחזור לעבודה", הוא מוסיף.
כידוע, השביתה נערכת על רקע תביעות הפרקליטות לפיצוי השחיקה בשכרם במהלך השנים ודרישתם לתוספת שכר של 30 אחוז. נציגת ועד פרקליטות המחוז רחל אדנטר מוסיפה כי הדרישה היא גם לתוספת תקני ניהול ושינוי המבנה הארגוני, כך שיאפשר תנאי עבודה טובים יותר.
בלשכת עורכי הדין אמרו השבוע כי "עוד בחודש אוקטובר נפגש ראש הלשכה, עורך דין יורי גיא-רון, עם יו"ר ארגון פרקליטי המדינה והוצגה בפניו תמונת מצב מדאיגה מאוד. לפי מה שעולה, השינוי הדרמתי שחל בעשר השנים האחרונות, הן בארגון הפנימי של הפרקליטות וכוח האדם שלה והן בתנאי העסקתם של הפרקליטים, גרם לפגיעה קשה בתנאי עבודתם ובשכרם של הפרקליטים לעומת עובדי ציבור אחרים.
"לאחר שהוכרזה השביתה, פנה ראש הלשכה כמה פעמים לשרי המשפטים והאוצר בבקשה לסיים את המחלוקת. בפניותיו אלה הבהיר ראש הלשכה כי לשכת עורכי הדין היא הארגון המקצועי של כל המשפטנים בשירות המדינה, ובכלל זה עורכי הדין בפרקליטות, וכי סכסוך העבודה שארגון הפרקליטים הכריז עליו מחייב התייחסות מערכתית ושינוי מעשי. שהרי מאבקם של הפרקליטים הוא בסופו של דבר כדי שהפרקליטות תוכל להמשיך ולמלא את תפקידה המקצועי וחובתה הציבורית בהצלחה ובנאמנות".
יו"ר לשכת עורכי הדין בעיר עורך הדין אשר אקסלרוד אמר השבוע ל"זמן ירושלים" כי "לשכת עורכי הדין תומכת ללא סייג במאבקם הצודק של הפרקליטים לשיפור תנאי שכרם ומעמדם. עם זאת, אנו מצרים שמאבק צודק זה גורם נזק כל כך כבד בציבוריות הישראלית, ומבקשים מכל הצדדים לפעול למציאת מנגנון שיוביל לפתרונות ללא הדרך הדרסטית הזו, שמלווה בנזק חברתי כבד.
"אנו עדים לתופעה של פדופילים שמשתחררים ממעצר, רוצחים שלא ממצים איתם את הדין ומהווים סכנה ציבורית, ולא רק במישורים הללו: גם במישור הרכוש יש פגיעה חמורה בציבור. מי שאחראי לפתור את הבעיה היא לא רק הפרקליטות, אלא גם שר המשפטים והאוצר. אנו קוראים לכל הגורמים להיכנס לתהליך מרתוני שיביא לפתרון הבעיה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הפרקליטים הם ממקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי. השכר הממוצע שלהם עומד על 17.5 אלף שקל בחודש, ואילו פרקליטים בכירים מרוויחים אפילו מעל 40 אלף שקל בחודש. זה יותר ממנכ"לים של משרדים ממשלתיים, יותר מחברי כנסת ויותר משרים. למרות זאת, משרד האוצר הציע לפרקליטים הצעה הגונה של שמונה אחוזים מעבר למה שמקבל כל המגזר הציבורי (כ-6.25 אחוזים) - הצעה שהייתה מקובלת על יו"ר ההסתדרות עופר עיני.
"הפרקליטים דחו את ההצעה הזאת באופן תמוה. אי לכך, האוצר הציע לפרקליטים ללכת למוסד לבוררות מוסכמת כדי לנסות ולהגיע לפתרון באופן מקצועי ובלתי תלוי. גם לכך סירבו הפרקליטים באופן לא ברור. לאחרונה אף ניסה מנכ"ל משרד ראש הממשלה לתווך בין הצדדים, והגיש לפרקליטים הצעה משופרת וכן הליכה לבוררות אצל נשיא בית הדין לעבודה לשעבר, סטיב אדלר. גם את ההצעה הזאת דחו הפרקליטים.
"צר לנו, אך נראה כי הפרקליטים כלל אינם מעוניינים לסיים את השביתה. צר לנו שהם פוגעים בציבור האזרחים במדינת ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם