מאניה דיפרסיה? לצביאל רופא יש אחלה שידוך בשבילכם
צביאל רופא כמעט ריסס את רקתו באם-16, ואז אובחן כחולה במניה-דיפרסיה. מאז הוא הספיק להתחתן עם אישה בריאה, להביא ארבעה ילדים לעולם, להתגרש ואז להתחתן עם אישה שסובלת מאותה מחלה. היום הוא עומד בראש אתר היכרויות שמנסה לשדך בין מתקשי נפש
טוראי צביאל רופא, חייל בחיל תותחנים, אכל מרורים מהסמל שלו. המפקד נפנף מולו בתלונות, טרטר אותו במטלות משונות, ואיים שלא יוציא אותו לקורס קצינים. רופא ניסה להילחם, ללכת ראש בראש עם המערכת ושלוחיה, ונתקל במעטפת של בטון מזוין.
הוא דימה את מצבו לעכבר במעבדת ניסויים שנכנס למבוך שאין ממנו יציאה, ובכל פנייה חוטף שוק חשמלי. רופא הגדיר את עצמו כחסר ישע. כמו העכבר האומלל גם הוא נכנע כשהבין שאין מה להילחם כי לא משנה לאן יפנה, את הזץ הוא יחטוף. טוראי צביאל רופא נכנס לדיכאון עמוק.
הכניעה של רופא לדיכאון, למחשבות הלא טובות, באה בדמות אם-16 עם מחסנית מלאה ונצרה על אוטומט. כשכולם היו בתרגיל והוא נשאר לשמור במאהל רופא מצא אוהל ריק, נכנס אליו וקיווה לסיים את החיים בצהרי היום.
קנה נצמד לרקה, האצבע כמעט סחטה את ההדק ואז שני חיילים נכנסו
שלוש שנים יעברו מהיום שבו רופא הדביק קנה האם-16 לרקתו ועד שיפגוש את מזל בעלת השיער הארוך במחלקה הסגורה של גהה.
ג'ון עלה מארצות הברית והגיע לעשות קורס, מה שכונה אז בעגה הצבאית "שלב בי"תניקים" - אנשים שעברו את גיל הגיוס, ומגיעים כדי לעשות קורס שאחריו יוכלו להצטרף למערך המילואים. אותו ג'ון הרגיש שמשהו לא טוב עובר על רופא הצעיר, והסב את תשומת לב המפקדים לכך.
אלה, כך יספר לי רופא, לא היו מודעים בכלל לדבר הזה שנקרא דיכאון, המאיים להפוך למחלה הנפוצה ביותר בעשור הבא. אלא שג'ון הסביר להם שאם לא יפנו את רופא לקב"ן והוא ישים קץ לחייו, הם יישאו באחריות. זה עבד.
"הוא כנראה למד פסיכולוגיה בארצות הברית והרגיש שאני לא מרגיש טוב", חוזר רופא לשנת 1976. "ג'ון אמר למפקד שצריך לפנות אותי, זה היה לפני ניסיון התאבדות. הוא לא ידע בדיוק מה קרה, אבל הוא ראה שאני בדיכאון. בסוף הם החליטו לפנות אותי בשביל הכיסוי תחת. שלחו אותי לקב"ן בתל השומר והוא הוציא ממני את כל הסיפור, וככה התאשפזתי בפעם הראשונה".
הדיאגנוזה הייתה מניה-דיפרסיה. אחרי אשפוז שכלל עשר מכות חשמל ודיאטת תרופות פסיכיאטריות, רופא שוחרר מבית החולים. למרבה הפלא, הוא הוחזר לצבא כחלק מניסוי שנערך באותה תקופה. רופא הרגיש שהוא חוזר לשפיות וחי בהכחשה מוחלטת. הוא הפסיק ליטול תרופות, לא הלך לשיחות והרגיש טוב יותר אחרי שפגה השפעת התרופות.
"אתה נעשה יותר אטום, יותר אהבל, יותר דפוק. אבל זה מגן עלייך מפני גירויים חזקים", מתוודה רופא על פגיעותו. "זה ממסך. כשאתה מפסיק אתה מרגיש פורח, הכול צבעוני ויפה יותר, אתה יצירתי יותר. אממה, כשאתה מתקדם לאורך זמן, בא לך איזה טריגר וזורק אותך לקרשים, וזה מה שקרה לי. זה קורה להמון אנשים".
במחלקה הסגורה של תל השומר רופא עבר טיפול אגרסיבי. "אתה יודע מה ההבדל בין חולה נפש לאדם רגיל?", הוא שואל ומיד עונה: "יש הרבה, אבל אחד הבדלים הבסיסיים הוא הפגיעות שנובעת מעיכוב בהתפתחות. נגיד שביחסי אנוש נשארתי כמו ילד. לא ידעתי לפתור את הבעיות עם המפקד שלי.
"ילד עושה ברוגז, כועס והוא לא יעיל, הוא לא פותר את הבעיה. אם אתה רוצה לעזור לחולה נפש אתה לא יכול לרפא אותו, אבל אתה יכול לבגר אותו. איך מבגרים בן אדם? תראה מה עושים בצבא. לוקחים ילד מתוק בן 18, שלא יכול להרוג זבוב ויש לו פחד מרובה, ואחרי שנה בגולני תראה אותו.
"איך עשו את זה תוך שנה? העבירו אותו חוויות קשות: לא לישון, משמעת, עונשים, זחילות תחת תיל. מעבירים אותו חוויות קשות. החישול גורם להתבגרות מסוימת. חולי נפש, אתה מנסה לבגר אותם על ידי זה שאתה מעביר אותם חוויות קשות".
תן דוגמה.
"למשל, אתה מגדיל את מינון התרופות. הוא מרגיש שמתפוצץ לו המוח, שהוא הולך למות. אתה קושר אותו על לא עוול בכפו. אתה מחשל אותו".
בניגוד לזרם שטוען כי חולי נפש עוברים התעללות קשה במחלקות הסגורות, רופא - בוגר ארבע מחלקות סגורות ו-40 מכות חשמל - מספר כי בסך הכול, מדובר בשיטת טיפול שהיא הקונבנציה. אחרי שהשתחרר על פרופיל 21, רופא התקבל ללימודי ראיית חשבון באוניברסיטת בר אילן. "קרה פנצ'ר וקיבלו אותי", הוא צוחק. "קורה, יש תקלות בחיים, כמו אז, כשנכנסו לי לאוהל".
בלי התרופות, הוא מספר, לא היה לו סיכוי לשרוד גם לחצים נורמטיביים, שלא לומר לחצים שמגיעים בתקופת בחינות. ואכן, במקום לדגור על מבחנים בראיית חשבון, רופא אושפז בכפייה על ידי הוריו, שניהם חולי נפש שידעו מה בנם עובר. "הפכתי לדון קורליאונה של המחלקה", הוא מספר על האשפוז השני. "הייתי רוקד בדיסקוטקים לפני זה. היה לי טייפ עם בוני אם, הייתי שומע 'דדי קול' וכל המחלקה הייתה רוקדת".
מישהו סיפר לסנדק של המחלקה הסגורה בגהה שיש מאושפזת אחת שלא מוכנה להוציא הגה מהפה. היא הייתה ספונה מאז שאשפזו אותה בכפייה בחדר צדדי וקטן במסדרון. רופא לא ידע מי זאת, אבל היה בטוח שיוכל להוציא ממנה הברה או שתיים.
"אני מדבר איתה, מדבר איתה ומדבר איתה והיא כלום. נאדה", הוא נזכר. "אמרתי, 'איך זה, לא נולדה הבחורה שאני מדבר איתה והיא לא תדבר איתי'. שתגיד, 'אתה לא מוצא חן בעיניי, אל תנדנד לי', אבל לא לדבר בכלל זה משהו פתולוגי. לא עזר שום דבר. פתאום על השידה אני רואה ספר תהילים קטן".
רופא בא מבית דתי, והתחיל לדקלם לה את תהילים כ"ג: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי; שבטך ומשענתך המה ינחמוני". הוא הפנה את הדברים לצעירה שסירבה לפצות פה. "זה הפסוק הכי מנחם בתנ"ך", הוא אומר. "בעצם דוד המלך אומר שגם כשהוא הולך למקום הכי קשה בעולם, הוא רגוע כי אלוהים איתו. אין יותר מנחם מזה. היא שמעה את זה ונפתחה, התחילה לדבר.
"אני שומע אותה והיא בדיכאון אבל מה, היא אומרת לי, 'צביאל, אני אעזור לך'. אמרתי 'זאתי משוגעת, מה היא רוצה לעזור לי? היא בצרות יותר ממני'. והיא אומרת לי, 'אני אעזור לך להתחתן'. אני הייתי במצב של היי. ההיי הזה של המניה אצלי בא עם מחשבות דתיות, של משיחיות, ואמרתי לעצמי שהיא נשלחה כדי לעזור לי להתחתן. את כל הבחורות במחלקה הכרתי, ואמרתי לה שהיא לא יכולה להכיר לי בחורה מבחוץ, שהיא לא יכולה לצאת כי זאת מחלקה סגורה".
הוא יצא מהחדר והמשיך בחייו. ביומיים שאחרי המפגש שלו עם הצעירה הגיעו אליו בחורות מהמחלקה שסיפרו לו שנגנבו להן בגדים, נעליים, גרביונים. "היא הייתה בחדר קטן והחביאה את כל הבגדים בין המיטה לקיר. אף אחד לא חשד בה כי היא הייתה בדיכאון", הוא מסביר.
"יום אחד היא התלבשה כמו גברת, דפקה הופעה מדהימה. עכשיו, מי קובע מי יהיה בבית חולים פסיכיאטרי? כולם יגידו הפסיכיאטר אבל זה השומר. היא התלבשה יפה ויצאה עם זרם המבקרים שסיים את שעת הביקור. משוגעים מזילים ריר, יש סטיגמה, והשומר לא הבין שגם היא יכולה להיות משוגעת. היא הגיעה לבית שלה בפתח תקווה, ומתחתיה גרה בחורה שהייתה חברה שלה. היא אמרה לה, 'באתי עכשיו מבית החולים ויש שם בחור בשם צביאל רופא, זה בשבילך. את צריכה להתחתן איתו'. היא לא הסבירה לה יותר מדיי והלכה".
לבחורה שסירבה לדבר קראו מזל. היה לה שיער חלק וארוך עד המתניים וריח של נפט. היא הייתה משוכנעת שעברה עבירה חמורה שבעטיה הקדוש ברוך הוא נתן לה לעמוד בודדה מתחת לחופה ביום חתונתה. כדי לכפר על החטא, היא ניסתה לשדך לצביאל רופא את חברתה.
"זאת חשיבה דתית פסיכוטית לחלוטין", אומר רופא. "היא פחדה שבגלל שגנבה את הבגדים יהיה לה עוד חטא, ולכן חזרה מהר לבית החולים". כשחזרה למחלקה עשתה סולחה עם אלה שמהן גנבה את הבגדים, והפצירה ברופא לחכות לזאת שתהיה אשתו בשעת הביקור.
מזל הצליחה לעורר את סקרנות חברתה. שלושה ימים חיכה רופא בקצה המסדרון מבלי לדעת למי הוא מחכה. "הבחורה הגיעה אחרי שלושה ימים ואני מחכה במסדרון", משחזר רופא את היום שבו פגש את אשתו לעתיד. "אני לא יודע איך היא נראית, והתחלתי לדבר איתה.
"נוצר דבר נפלא, נוצר קליק. אחרי שבועיים היה לי חופש ויצאתי והתאהבנו והתחתנו ונולדו לנו ארבעה ילדים. בינתיים מזל מצאה בחור בריא, עובד בנק, התחתנה איתו והביאה שישה ילדים לעולם. הדיכאון לא חזר לה, כי הוא לא היה מחלת נפש אלא תגובה למה שקרה לה".
19 שנה חי רופא עם האישה שמזל שידכה לו. ב-1999 התגרשו, ובאותה שנה התחיל הרומן שלו עם יפהפייה בשם דליה. הוא ניהל איתה מערכת יחסים אפלטונית לחלוטין מכמה סיבות: הוא לא היה מהבוגדים, היא לא הייתה מאלה שמנהלות רומן עם נשואים, ומעל הכול,
"הוא בכלל לא היה הטיפוס שלה. בניגוד לאשתו הראשונה, דליה חולה במניה-דיפרסיה, והוא הגיע בדיוק בזמן. "היא אמרה בעצמה שאני לא הטיפוס שלה, אבל אני באתי לה בתקופה של היי ובגלל המניה זה התאפשר", הוא אומר. "כמו סוס טרויאני. היום אנחנו אוהבים זה את זה בטירוף".
לפני חודש וחצי פנה אל רופא בחור בשם ברק, חולה נפש אף הוא, שהקים אתר בשם נפש אל נפש שמטרתו להפגיש בין מתקשי נפש ולזווג זיווגים. "ברק הוא מתכנת, בונה אתרים", אומר רופא, "הוא מוכשר כמו שד והוא בנה את האתר בשביל עצמו".
הבעיה הגדולה ביותר של חולי נפש - או מתקשי נפש, כפי שמקובל לקרוא להם בז'רגון הפוליטיקלי קורקט - היא מציאת בני זוג. חרף הניסיון העשיר של רופא בנישואין.
"למתמודדי נפש יש בעיה למצוא בני זוג", אומר רופא. "יש הרבה סיבות, בעיקר בגרות אישית, שלא יכולים להחזיק זוגיות ובעיות של פרנסה. אם אתה מחפש אישה, קהל היעד שלך מתחיל ב-50 אחוז מהאוכלוסייה, אולי קצת יותר.
"חולה נפש, אם הוא לא רוצה להתחתן עם בריאה, יש לו בחירה מאחוז אחד מהאוכלוסייה. יש לי חבר חולה נפש שלא מוכן להתחתן עם חולות, הוא לא מתעסק איתן כי הוא אומר שהן משוגעות. מה הוא יעשה? הוא יגיד באיזשהו שלב שהוא חולה נפש. מי תסכים? ונגיד שהיא תתאהב בו, המשפחה שלה לא תסכים. הרי זה גנטיקה. חולה ובריאה, יש סיכוי של 15 אחוז שייצא ילד חולה. בין שני חולים הסיכוי הוא 50 אחוז".
באחוזים כאלה, איזה אינטרס יש לחולה להתחתן עם חולה?
"כי יהיה לו קל יותר. מבינים זה את זה ואין מצב שלמישהו יש יותר כוח. זאת אומרת שאם אתה רוצה למצוא חולה כמוך, שזה הדבר הריאלי ביותר, אתה צריך לחפש אחוז אחד מתוך כל האוכלוסייה. אל תשכח שהאחוז הזה מפוזר בכל הארץ וכולם מסתתרים, על כולם יש סטיגמה, אז לך תמצא מישהו או מישהי".
מה עשו עד היום?
"היום יש כמה סוגים של אתרי היכרויות. אחד זה האתרים החופשיים, שכל אחד יכול להיכנס אליהם. זה פתוח לכולם אבל זה לא מתאים לחולים. כי מה יקרה? נגיד שאתה חולה נפש. אתה נכנס, מוצא בחורות ובאיזשהו שלב תצטרך להגיד להם שאתה חולה נפש וזה סיפור, זה סיפור מהתחת.
"מה אתה עושה עם זה? כמה שתתפתל מתישהו תצטרך לספר את האמת: שאתה במעקב קבוע של פסיכיאטר, שאתה לוקח תרופות ושהיית באשפוז. זה מועד לכישלון. אם תסתיר וזה יתגלה אחרי נישואין למשל, ויש כאלה סיפורים, זה בדרך כלל נגמר בגירושין, ואני מכיר שני סיפורים כאלה.
"סוג שני הוא אתר כמו לאו דווקא, שמיועד לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. אבל מה, אתה יכול להגדיר או לא את הנכות. רוב חולי הנפש לא רוצים להזדהות ככאלה באתר של בריאים או שאינם חולי נפש, ונוצרת אי הבנה".
אבל אני מניח שיש חולי נפש שהתחתנו. איפה הם הכירו, במוסדות?
"יש, אבל הרוב לא. יש עמותה בשם 'אנוש' שיש לה מועדונים. אני מנחה שם קבוצות ועוברים אצלי מאה איש בחודש. אלא מה, אם אני ברמת השרון, אני מכיר את כולם. נגיד שיש מישהי שמתאימה לי והיא בנהריה, לעולם לא אפגוש אותה".
39 גברים ו~14 נשים רשומים באתר כרגע, שלושה שבועות אחרי שהתחילו לפרסם אותו. ההערכה של רופא היא שרק כעשרה אחוזים מחולי הנפש בארץ נשואים, מתוך כ-150 אלף. "פחות מעשרה אחוז נשואים", הוא מעריך, "אבל אין לי נתונים על אנשים שבתוך הארון.
"אני בא במגע עם אוכלוסייה שמכירה במחלה, אבל יש אלפים שלא יודעים. יש 150 אלף חולים במחלות פסיכוטיות, כמה אתה חושב רשומים בביטוח לאומי? 60 אלף, ואולי עוד 10,000 נכי צה"ל. זה אומר שחצי מהם בארון וסובלים ואתה לא יודע מה איתם. זאת יכולה להיות המלצרית פה, זה יכול להיות אתה וזה יכול להיות אני. אני כבר בטוח, אז אין בעיה".
אתה יודע להבדיל בין זוגיות של נורמלים לזוגיות של חולים?
"אף פעם לא הייתי בזוגיות של נורמליים. כששני מניה-דיפרסיביים נמצאים בזוגיות יש משהו שנקרא אפקט הנדנדה. אם אחד נמצא בדיכאון, השני מקבל אדרנלין ונכנס להיי, כתגובה. הוא מרגיש שיש סכנה. אבל זה לא היי טוב אלא כזה שנובע מחרדה, מתוך הבוץ, כתגובת נגד. זה כמו שקוף זכר נכנס לקבוצה, והראש מרגיש מאוים ומתחיל לדפוק על החזה. זה מה שקורה.
"כשמי שנמצא בדיפרסיה מתחיל לעלות, השני מתחיל לרדת. זה דבר טוב כי זאת מערכת שמאזנת את עצמה. אבל יכול להיות מצב שאחד נכנס לדיכאון וגם השני ייכנס לדכאון, וזה בלגן. זאת לא מערכת אידיאלית, כי אם יש ילדים אז הורה אחד פסיכי והורה אחד מטומטם ולא מבינים מה קורה. האידיאלי הוא שאין קפיצות למעלה ולמטה. כל התנודות האלה לא טובות".
ומה קורה במצב ששניים במניה?
"שניים במאניה? זה נגמר באשפוז כפוי, לפי דעתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם